מיחם ומים חמים בשבת – המדריך המעשי

למה מים חמים הם נושא בפני עצמו

מים הם המאכל הלח המובהק: מים שהתקררו וחוזרים ומחממים אותם – הרי זה בישול. לכן כמעט כל שאלה על מים חמים בשבת חוזרת לשאלה אחת: האם הפעולה גורמת למים קרים להתחמם. מזיגה ממיחם שהמים בו רתחו מלפני שבת – אינה גורמת לכך. הוספת מים קרים למיחם, פתיחת ברז המים החמים או מזיגה מבר מים רגיל – גורמות.

השולחן ערוך עוסק בדיני בישול בשבת באורח חיים סימן שיח, ובדיני רחיצה במים חמים בשבת – בסימן שכו.

המיחם

מיחם ביתי מחמם את המים בגוף חימום חשמלי ושומר עליהם חמים לאורך שעות. ההכנה פשוטה: ממלאים עד הקו, מרתיחים ומוודאים שהמים רתחו לפני כניסת השבת. ההנחיות המלאות נמצאות באיך מכינים את המיחם לשבת, וההסבר על התרמוסטט ועל מצב שבת – במיחם עם תרמוסטט ומצב שבת.

השאלה הנפוצה ביותר היא מה עושים כשהמים במיחם עומדים להיגמר. התשובה הקצרה: אין מוסיפים מים, ומתכננים מראש. ראו כשהמים במיחם נגמרים.

תה, קפה וכלי שני

מים שנמזגים ישירות מהמיחם יוצאים מכלי ראשון, והם עלולים לבשל את מה שהם נשפכים עליו. מים שנמזגו לכוס ומשם לכוס נוספת – כבר בכלי שני ושלישי, וכוח הבישול שלהם פוחת. ההבחנה הזאת קובעת איך מכינים תה, קפה נמס ומשקאות חמים אחרים, ויש בה הבדלים בין המנהגים. ההסבר המלא – בכלי ראשון, שני ושלישי.

בר מים ודוד

בבר מים ובדוד המים החמים מגיעים ממכל שמתמלא מחדש במים קרים בכל פעם שמוציאים ממנו מים. לכן הם שונים מהותית ממיחם: גם כשהמכשיר עצמו כבוי, המים הקרים שנכנסים מתחממים מהמים החמים שבמכל. על בר מים ראו בר מים במצב שבת, ועל הדוד – דוד שמש ודוד חשמל בשבת. את הדוד אפשר לנהל בעזרת שעון שבת לדוד.

תחזוקה

מיחם שפועל כל שבת צובר אבנית, ואבנית מאריכה את זמן החימום, מגבירה את צריכת החשמל ומקצרת את חיי המכשיר. כיצד מנקים, וכמה חשמל מיחם צורך – בניקוי אבנית וצריכת חשמל. מיחם חדש טעון טבילת כלים לפני השימוש, כמבואר במאמר על טבילת כלים.

רשימת הכנות לערב שבת

• למלא את המיחם עד הקו ולהרתיח לפני כניסת השבת.
• להפעיל מצב שבת במיחם, אם יש, ולכסות כפתורים.
• למלא תרמוס במים רותחים לגיבוי.
• להכין תמצית תה, אם זה המנהג בביתכם.
• לכבות את בר המים, או להפעיל בו מצב שבת מאושר.
• לכוון את הדוד החשמלי לכבות לפני השבת, ולהעביר את ידיות הערבול לצד הקר.

טעויות נפוצות

הטעות הנפוצה ביותר היא הוספת מים למיחם בשבת "רק קצת, כדי שלא יישרף". גם כמות קטנה של מים שמתחממים היא בישול. טעות שנייה היא פתיחת ברז המים החמים מתוך הרגל, למשל בשטיפת ידיים אחרי הסעודה – ולכן כדאי לסמן את הברז. טעות שלישית היא שפיכה ישירה מהמיחם על שקית תה או על תבלינים, מתוך מחשבה שהכוס היא כבר כלי שני; אבל השפיכה עצמה היא עירוי מכלי ראשון.

טעות פחות מוכרת: מילוי המיחם במים קרים זמן קצר לפני השבת, כך שהמים לא מספיקים לרתוח לפני כניסתה. מיחם מלא צריך זמן, ולכן מדליקים אותו מוקדם.