ספר הזוהר – חלק ג, דף רמז ע״א

״סלת למנחה״ (במדבר כח ה) - לאעלאה להאי סלת קמי מלכא עלאה למנחה בין תרין דרועין.

״בלולה בשמן כתית״. ״בשמן״ - בההוא שמן דנגיד ונפיק מלעילא. אמר ר' שמעון: יאות אמרת. אבל מאי ״כתית״? אלא רזא עלאה איהו, דכיון דאיהו שמן מאי ״כתית״? אלא רמז הוא דקא רמיז לשמשא בנוקבא לאנגדא לגבה 'שמן כתית' כדקא יאות לה לא הוי אלא כתית, לאפקא מזיתים דאינון שייפין דגופא, ולאמשכא ההוא נגידו מלעילא בכל שייפא ושייפא (לא הוי אלא כתית).