ספר הזוהר – חלק ג, דף צט ע״א

בגין דידחלון מקמי קב"ה כלא. ודא איהו סנטירא דתבע חובי בני נשא ותבע דינא ותפיס בני נשא וקטיל לון ואלקי לון. כלא כמה דנפיק מן דינא! כגוונא דההוא ממונה בית דין דלתתא דאתייהיב ליה רשו לאדכרא קמי בי דינא ״פלוני עבד כך ופלוני עבר על כך״, ולמתבע עלייהו דינא. ותנן - רשו אתייהיב לההוא ממונה בית דין לאנעלא על בי דינא פתחא עד דיגזרון דינא על כל מה דאיהו תבע. ולית רשו לבית דין לדחייא ליה בגין ״כי אני יהו"ה אוהב משפט״ (ישעיהו סא ח), ואיהו בעי דעלמא יתקיים בדינא ולמנדע דאית דין ואית דיין.

כהאי גוונא שוי קב"ה קמיה להאי דאיהו תבע דינא קמי מלכא על כל בני עלמא. ובהאי יומא אתייהיב ליה רשו לכסאה פתחא דמלכא וסיהרא אתחפיא לגו - עד דיתגזר דינא על כל בני עלמא! ואע"ג דכלא אתגלי קמי קב"ה - לא בעי אלא בדינא. כלא כגוונא חדא, עילא ותתא, אתקין כרסייא דדינא בהאי יומא וסנטירא אתא ותבע דינא על כל עובדי בני עלמא - כל חד וחד כפום ארחוי וכפום מה דעבד. וסהדין אתיין וסהדי על כל עובדי בני עלמא, ואלין אינון ״עיני יהו"ה״ דאינון משטטי בכל עלמא. וכמה אינון ״עיני יהו"ה״ דלית לון חושבנא דקא אזלי ומשטטי בכל עלמא וחמאן כל עובדי בני עלמא.

ווי לאינון דלא משגיחין ולא מסתכלין בעובדיהון! דהא לגבייהו קיימין אלין סהדי מלכא ומשגיחין וחמאן כל מה דאינון עבדין וקאמרי! דהא אינון סלקי וסהדי קמה מלכא. והאי סנטירא קאים קמי מלכא ותבע דינא ״פלוני עבר דינא, פלוני עבד כך, והא הכא סהדי!״. ועד דקב"ה לא שאיל לון - לית לון רשו לסהדא. כדין אינון סהדי סהדותא וכלא אכתיב קמי מלכא בפתקא.

בבי מלכא אית חד היכלא. היכלא דא מליא אשא חוורא, והאי אשא מתגלגלא בפלקא ולהיט שביבין והאי לא פסיק לעלמין. לגו האי היכלא אית היכלא אוחרא - מליא אשא אוכמא דלא פסיק לעלמין. תרין סופרין קיימין תדיר קמי מלכא. בשעתא דדינא - סהדין כל סהדי קמי מלכא. אינון סופרין נטלין