יד מלאכי – חלק ב – קטע 11

ל ראבי"ה הוא אבי העזרי הוא אביאסף מהר"י מינץ ז"ל סי' י' ומהר"י קארו ז"ל בתשובותיו סי' י"ד מדיני נישואין מפקפק בזה כ"כ הכנה"ג בשלהי כללי הפוסקים ואני המך מצאתי להב"ח בי"ד סי' קמ"ט שכ' כדברי מהר"י מינץ וע"ש ט"ז ס"ק ך' וכן ראיתי להר"ב קורא הדורות דף ט"ו א' שכ' שאין דברי מוהריק"א נראין לו בענין זה ע"ש:

לא אנו נוהגים לפסוק כמוהר"ם וכן מנהג האשכנזים מהר"י מינץ ז"ל סי' ז' וההגהות דהלכות חמץ ומצה כתבו דהלכה כמהר"ם ז"ל בכל מקום מפני שהוא בתראה והיה יודע דעת כלם:

לב מהרי"ל קשיש טובא ממוהר"י קולון הוה ואפשר שנולד מהרי"ק אחרי פטירת מהרי"ל שהרי מהרא"י בעל תה"ד היה בחור וילד בזמן מהרי"ל ועדיין לא נסמך בשם מורנו בזמן שכבר היה מהרי"ל מופלג בחכמה וזקנה ורב מפורסם בפני דורו ומהרא"י היה שואל תורה ממהרי"ל כתלמיד מובהק ומהרי"ל משיב לו כרב מובהק וגדול ומוהרי"ל הוא הוא הגדול שמביא מהרא"י פעמים רבות בס' תה"ד גדול א' כ' בתשובה וכו' ומהר"ר אליה פראג ומהר"ר ישראל ברונא הם היו בחורים בזמן שמהרא"י כבר היה רב מפורסם וגדול בחכמה וזקנה וביחוד מהר"ר ישראל ברונא נסמך ממהרא"י וממהר"י וייל בשם מורנו כידוע ומבואר בתשובותיו והנה מהר"ר ישראל ברונא היה בן גילו של מוהרי"ק והיו כותבים זה לזה כחברים המתוכחים זה עם זה בהלכה וכל זה ברור בתשובותיהם אלה הדברים אשר דבר הרב הגדול מוהר"ר צבי בתשובותיו סי' קכ"ד:

ל"ג אין לדקדק כ"כ בדברי מהרי"ל וחי נפשי כי הדקדוק הוא מלאכה של בטלה ויגיעה לריק כי הוא לא כ' העניני' כל כך בדקדוק והורק מכלי אל כלי כמ"ש הוא עצמו בהקדמה על כן לא עמד טעמו בו חוט השני סי' ל"א:

לד הוא מהרי"ל הוא מהר"י מולין הוא מהר"י סג"ל כן מצאתי בהקדמת ס' מנהגי מהרי"ל ע"ש:

להרבינו עובדיא מפרש המשניות היה מפורסם בחכמה וראש לכל רבני ירושלים והוא היה תלמיד אשכנזים וראה את כל דברי הראשונים כי היה אחרון בזמן כי אין לו מ' שנה שנתבקש לישיבה של מעלה רדב"ז סי' ק"ח וע"ע שם לקמן שכ' שכל חכמי צרפת וספרד ואשכנז שבירושלים היו יושבים לפניו כפופים לו:

לו יש לתמוה על רבינו עובדיא מברטנורא כשיפרש איזה פירוש במשנה דלפי האמת לא קאי הכי בגמ' לפי המסקנא רק הוא לפי הס"ד שעם היות שכן דרך רש"י ז"ל בהרבה מקומות לפרש המשנה כס"ד דבגמ' היינו משום דדרך פירושו כסדר המשנה שבגמ' וראוי הוא להבין המשנה כס"ד טרם בואו למסקנא דגמ' אבל פי' הרע"ב בסדר המשנה בלא גמ' ראוי ונכון שיפרש כמסקנא דשמעתא תי"ט פ' ב' משנה ופ' ט' דיבמות משנה ג' ופ' א' דב"ק משנה ב' ופ"ט דמנחות משנה ד' ופ' ב' דנדה וכ"כ הרב שושנים לדוד בפ' ג' דזבחים משנה ושם ספ"ט ופרק ד' דחולין ומשנה למלך דף כ' ד' וכ' הכ"מ ספ"ח מה' מעשר שני שדרכו לימשך אחר פי' ר' שמשון:

לז הרב בעל תה"ד הוא עצמו סידר שאלותיו ולא ששאלוהו אחרים כ"כ השפתי כהן בי"ד סי' קנ"ו ס"ק ך' והט"ז שם סי' שכ"ח ס"ק ב' והר"ב בתי כהונה בב"ד דף מ"ט ד':

לח רוב הגהותיו של מוהריק"ש הם לקוחים מס' הב"י שו"ת גנת ורדים חי"ד כלל א' סי' ג':

לט קרוב לודאי שהרד"ך ז"ל לא ראה תשוב' הריב"ש שלא נדפסו בזמנו שו"ת גנת ורדים חלק א"ה כלל ג' סי' ו' וע"ש סי' ח"י ורבו של הקלעי היה כמו שנראה בקלעי דף פ"ב ב':

מ במצרים נהגו לפסוק כמהרדב"ז ומוהריק"ש ז"ל אף שהוא נגד הרמב"ם שו"ת גנת ורדים חח"מ כלל ג' סי' כ"ט:

מא כבר נודע כחו של הרב הגדול בעל חלקת מחוקק בהוראה כי גדול הוא כאשר אבותי הקדושים נ"ע סיפרו לי וביחוד אבא מארי הרב ז"ל הרבה לספר באזני מעוצם גדולת הרב נ"ע אשר על כן אין לזוז מדבריו שו"ת מהר"ר צבי אשכנזי סי' קכ"ד וע"ש סי' קמ"ה:

מב בעל מגן דוד ובעל מגן אברהם לא עשו מהדורא בתרא ולכך לשונם מגומגם מאד גם טעו ולא חשו לקמחייהו בכמה מקומות בדברים קלים כבודם במקומם מונח וכתבתי עליהם כמה קונטריסים חוות יאיר ר"ס ט' וע' בס' יד אהרן על א"ח סי' ל"ב שכ' שהמגן אברהם לא היה רואה דברי הפוסקים במקומן:

מג לא ילך אדם אחר ספר בנימין זאב אם לא שידקדק היטב בסוגיות התלמוד והפוסקים כי כל דבריו הם גנובים ולא הבין הפשט ים של שלמה על קמא פ"ח סי' ע"ח והרב עזריאל דיינא בתשובותיו כ"י כ' בחלק ב' סי' קפ"א שהוא ז"ל גזר חרם על בעל בנימין זאב שלא יורה עוד את בנ"י בשום הוראה ושלא יקרא בס' תורה בשם מורנו ושהסמוכים מידו יהיו כחגבים ע"כ וע' עוד שו"ת זקן אהרן סי' קצ"ח שהטיח דברים קשים עליו ולא כתבתי דברים אלו אלא מפני שיש נפקותא לענין דינא היכא דפליג עם איזה פוסק רשום ומוחזק אצלנו לרב ועצום וע' כנה"ג י"ד סי' ס"ד הגהות הטור אות כ"ג:

מד אין ספק דשלטי הגבורים שהיה בזמן רבינו מוהריק"א או קודם אליו מעט לא נתפשט ספרו בזמנו והראיה שבשום מקום אינו מזכירו וגם חידושי ריא"ז לא נתגלו לו לרב ז"ל שכנה"ג א"ח סי' קפ"ח הגהות הב"י אות ו':

מה הכלבו רגיל בהרבה מקומות לכתו' סתם דברי סמ"ק והגהותיו מרן בב"י א"ח סי' ט' וכ' הרב החביב בספר דינא דחייא ח"ב דף פ"ד ג' דעל הסתם דרך הסמ"ק כדרך הסמ"ג:

מו חבור הכנה"ג על א"ח חברתיו בקושטאנטינא שהם מתנהגים ע"פ הש"ע ואינם חוששים כלל מספר המפה והלבוש ולכן לא חשתי להזכירם אמנם חלק ח"מ חברתיו בתירייא שהם מתנהגים ג"כ ע"פ ספר המפה והלבוש ולכן אני מזכירם שם וכן בשכנה"ג על א"ח דברי הכנה"ג עצמו בתשובותיו סימן כ"ד וע"ש:

מז שמעתי משם החכמים שקבלה היה להם שהר"ב לחם משנה לא היה לו כתיבת מרן בכ"מ בחלק ראשון בני שמואל שנדפס מחדש ריש דף קכ"ו:

סליקו כללי הפוסקים. בעזרת האל שוכן שחקים: