יד מלאכי – חלק ב – קטע 7

י אין לתמוה אם לפעמים לא יסכים מה שכת' הר"ן בחידושי הלכות עם מה שכת' הוא עצמו בחידושי התלמוד כי אפשר שאחרי שכתב חידושי התלמוד נתיישב טפי בדבר ונתחוורו הדברים בעיניו וכמ"ש הר"ן גופיה בסוף פ' כל הצלמים מהרח"ש קונטריס המודעות דף ל"א ב' ואף אנו נאמר כן אם. לא יסכים עם מה שכתב בתשובותיו ולא כמו שעלה על דעת הראש יוסף בא"ח סי' תס"ז ססי"א דאפשר דתרי הר"ן הוו חד שמפרש על הלכות הרי"ף וחד ההוא דכתיב בתשובותיו דליתא דמפרש ההלכות הוא אשר חבר התשובות וכמו שתמצא בספר קורא הדורות דף כ"ו א':

יא אינו מן התימה אם נמצא לפעמים להר"ן ז"ל שפירש איזה פירוש ובמקום אחר לא בחר באותו פירוש ופירש באופן אחר כי זהו מנהגו של הר"ן ז"ל להעתיק פירוש רש"י בסתם אף שבמקום אחר גלה דעתו שאינו חפץ באותו הפירוש פר"ח י"ד סי' ס"ח ס"ק ה' ובא"ח רסי' תע"א וביד אהרן על אורח חיים ססי' שכ"ג ובמרכבת המשנה שלו דף ע"ו ג' ועיין מהר"י הלוי סי' נ"ג דף ק"ט ב' שכתב כיוצא בזה על הר"ב התרומות:

יב האמת הוא שפירו' ב"ק אשר סביב הרי"ף הוא מהנימוקי יוסף ולא מהר"ן ואף שמצויין עליו בדפוס שהוא מרבינו נסים שקר ענה בעל הדפוס שאינו אלא מהנ"י וזה ברור למורגל בדברי הנ"י והר"ן ז"ל שהרי הר"ן ז"ל מעולם אינו מביא לא דברי הרא"ש ולא דברי הריטב"א אבל הכ"י מביאן וכן הוא בב"ק וכן דרכו כשהוא מחדש איזה דבר הוא כותב אמר המחבר וכו' אבל אין זה דרך הר"ן ז"ל דוק ותשכח והן הן עדיו שפירוש ב"ב ג"כ מהנ"י ולא מהר"ן ונוסף על זה שמביא דברי הרנב"ר בשמו כאשר נראה בפרק חזקת הבתים בדין מודע' דגיטא ודמתנתא והרי זה ברור שו"ת מהר"ר צבי אשכנזי סי' נ"ב ואני הכותב מוסיף שקודם זה הזכיר עוד להרנב"ר שם בפ"ק דף קנ"ח א' וב' וקנ"ט א' וק"ס א' וקס"ד ב' וקס"ה א' וב' וקס"ו א' עיין שם אלא דפליאה דעת ממני כיון דהפירוש דתלתא בבי מהנ"י אינון למה הרב"י בח"מ מזכירן תמיד בשם הר"ן ועוד אני מוסיף שפירוש מועד קטן על הרי"ף אף שהמדפיסים ציינו עליו הר"ן אינו אלא מהנ"י ולמדתי לומר כן מטעמיה ונמוקיה דהרב מוהרצ"א הנזכר דאשכחנא ליה בר"פ מי שהפך שהזכיר דעת המ"מ ואין זה דרך הר"ן ושם בשלהי הפרק מצאתי שכתב אמר המחבר וכו' וכן בפ' אלו מגלחין דף שפ"ד ב' ראיתי שאמר וכת' המחבר כמו שרגיל לכתוב הנ"י כמובא למעלה שוב ראיתי למרן מוהריק"א ז"ל שבב"י א"ח רסי' תק"ל וסימן תקל"ז ותקנ"א הזכירו בשם נ"י ושמח לבי גם אני וכן מצאתי עוד בספר תיקוני הרי"ף כ"י להרב דיל ויקייו שגם הוא קרא בשם נ"י גם בהרי"ף שלי המונה מכמה רבנים קדמונים מצאתי שהגיהו נ"י במקום הר"ן וכתבו בגליון בזה הלשון כן כתב מוהריק"א בא"ח רסי' סק"ל ודבר הניכר לעין הוא' כי לוקח לו לשיטתו מהרא"ש ומהמ"מ כמפורש למעיין בם עד כאן ונעלם דבר זה מעיני הר"ב שלחן גבוה שהרי בא"ח סי' תקנ"א ס"ק כ"א על מ"ש שם הרב"י ונ"י פירש בפ' אלו מגלחין דגיהוץ היינו וכו' כתב עליו איהו וז"ל ומ"ש בשם נ"י טעות סופר הוא דנ"י ליכא במועד קטן אלא הר"ן הוא וליתא דאין כאן טעות סופר כלל ובדקדוק אמיתי ונכון נאמרו הדברים:

יג על הרוב דברי הר"ן ודברי הרא"ש שוים הם בפרט כשמפרשים שניהם דברי התו' דרישה ח"מ סי' רנ"ג סל"ב:

סליקו כללי הרמב"ן והרשב"א והריטב"א והר"ן

בס"ד כללי הריב"ה ומוהריק"א

א אין דרך רבינו בעל הטורי' להביא בספרו אלא חילוק פירושים דנ"מ לענין דינא אבל כל שאין ביניהם חילוק לענין דינא אינו חושש להביאו שיירי כנה"ג א"ח סי' תק"ב הגהות הטור אות ד' ועיין ב"י, א"ח סי' תל"א וזו היא גם כן דרך הרא"ש אביו עיין ב"ח א"ח סי' תע"ג סעיף י' ומגן דוד סי' קס"ז ס"ק ה' ונתיבות משפט דף שי"ד א' כ"כ על הגאונים וריב"א:

ב כשכותב הטור סברא א' בשם הרשב"א ואנו רואים שבתשובותיו כתב הפך מה שייחס לו הטור צ"ל דהרשב"א שאמר הטור אותו הרשב"א מבעלי התוספות הוא תפארת שמואל בהגהותיו לח"מ סי' ק"מ ועיין ב"י א"ח ססי' קל"ה שכתב בכגון זה אם לא שנא' שהרשב"א לחוד ורשב"א לחוד עיין שם:

ג כשהטור השמיט איזה דין במקומו הראוי לו כי שם נכתבו כל פרטי אותן הדינין אין לומר דסמך עצמו על מ"ש במקום אחר שאין שם ביתו של אותו הענין כן יש ללמוד מדברי הכנסת הגדולה בחשן משפט סי' ק"ז, אות ז' בהגהות הטור:

ד מדכתב הטור והוקשה לר"ת ולא כתב והקשה ר"ת משמע שלא הקשה כן בפירוש וכיון שכן מצינן פרושי הקושיא באופן אחר מגן דוד בח"ח סי' תרי"ט ס"ק ב' ולדידי הצעיר דא ודא אחת היא ולא שנא:

ה יש בידינו כלל גדול מקדמונינו שכל סברא שמביא הטור באחרונה עליה יש לסמוך כ"כ רדב"ז סי' קצ"ח ורשד"ם י"ד סי' ר"ב וכ"כ הכנסת הגדולה בשם בנימין זאב ומוסיף שגם מוהריק"א זהו דרכו בב"י ואני המך גם כן אוסיף על כשבועה דגם בהרי"ף אמרי' כן כנראה בס' דינא דחיי להכנסת הגדולה חנק א' דף צ"ח ב' עיין שם וכ"כ הר"ב אליה רבה באורח חיים סי' רנ"ב ס"ק ח"י ועיין כנסת הגדולה י"ד סי' רס"ו בב"י אות י"א וגם בהרא"ש אמרי' כן לדעת הטור וזה למדתי ממ"ש הב"י בח"מ ססי' ה' שמ"ש הטור שכן מסקנת אביו הרא"ש ז"ל הוכחתו היא ממ"ש הרא"ש דעת רב אלפס לבסוף וכן נראה עוד בב"י שם רסי' ע"ב ובסי' קצ"ב ובי"ד סי' שפ"ט ובכנסת הגדולה ח"מ סי' ק"ף בב"י אות ב' ומדברי הכנסת הגדולה בחשן משפט סי' כ"ח הגהות הב"י סוף אות ס"ב מוכח דלדעתו ז"ל אף בכל שאר הפוסקי' אמרי' כן עיין שם וכן נראה מדברי הב"ח י"ד סי' רס"ד ס"א שכתב כן על המרדכי עיין שם והשלטי גבורים פ' חבית דף קס"ב ב' כתב כן על הסמ"ג ועיין עוד רש"ל בתשובותיו סי' ב"ן אלא שיש כאן מקום לדקדק על מוהריק"א ז"ל שראיתי אליו בחשן משפט סי' צ"ז סעיף ט"ל גבי מסדרין לבעל חוב שכת' וז"ל והרא"ש כתב דעת ר"ת בפסקיו ולא הכרי' ולא ידענא מנא ליה שהרא"ש הסכים לדברי רי"ף ע"כ והיא פלא שהרי הרא"ש ז"ל בפ' המקבל הביא בתחלה דעת ר"ת ואח"כ כ' בלשון זה אבל הרי"ף וכו' ובתרי טעמי מוכח שפיר דמסקנת הרא"ש היא כהרי"ף והגאונים אי משום שהביא דעת הרי"ף באחרונה וכמ"ש הב"י עצמו שם בחשן משפט סי' ה' וסי' ע"ב הנ"ל ואי משום שכתב דעת הרי"ף בלשון אבל וכמ"ש גם כן הב"י גופיה בחשן משפט סי' ר"ח ובכללין דלקמן ואחרי הדברים והאמת האלה תמהני על הרב אהובי בעל שו"ת מים רבים שבחלק אורח חיים סי' מ"א כתב בפשיטות דמדשנה הבית יוסף בראשונה סברת המחייבים לחזור משמע דס"ל כוותייהו והסכימו דבריו הרבנים כמוהר"ר דוד המלמד וכמוהר"ר ישראל הכהן ומשמעות זה איני מכיר דנהפוך הוא ואדרבא איפכא מסתברא וכדכתיבנא וכבר נתווכחתי על זה פה אל פה על הרב המחבר הנ"ל זצוק"ל והודה לדברי אלא דאכתי לא מייתבא דעתי בדעתיה דמוהריק"א בזה משום דאשכחנא ליה בי"ד סי' קכ"ד סעיף ל' שכת' דלפי האמת אין כדאי להכריח סברת הרא"ש ז"ל מדהביא הסברא באחרונה וכ"כ עוד שם בסי' רצ"ז סי"ז וש"ה סט"ז ובא"ה סי' קל"ח ובחשן משפט סי' שצ"א וכל זה הוי הפך ממה שכתב בסי' ר"ה ובכל הנהו דוכתי שהבאתי לעיל ובכמה דוכתי אחריני' נלאתי לכותבם הן אמת שראיתי להדרכי משה ביורה דעה סי' קכ"ד ולהדרישה שם שכתבו דאילו לא הוה שמיע ליה להטור מאביו הרא"ש ז"ל דכל דעת שהביא באחרונה שהיא מסקנתו לא היה בעל הטור כותבו ולכן אין לנו אלא דבריו וכ"כ עוד בפרישה ח"מ סי' שצ"א ועיין ס' הלכה למשה ח"א דף כ"א א' שכתב שכן דעת כל רבני האחרונים:

ו הא דאמרינן שכל סברא שמביא הטור באחרונה עליה יש לסמוך הני מילי כשהמחבר יתחיל בפסק שלו לומר כתב הרב פלוני כך וכך וכתב הרב פלוני כך וכך וכן יזכור רבנים אחרים החולקים באותו ענין שדעתו הוא ז"ל כדעת האחרון ואולם אם הוא מתחיל הפסק בסתמא ואחר כך יאמר ויש אומרים או ויש פוסקים או הרב פלוני כתב דעתו הוא כפי מ"ש בתחלה בסתמא וכן הוא דרך כל הפוסקים בספריהם ודוק בהרי"ף ורמב"ם וכו' ומזה נראה כשכותב הדין בדרך סתמא וכמשנה שנויה בודאי שאותן דברים דעתו ומסקנתו אע"פ שכות' אח"כ שיש חולקים בדבר כ"כ הר"ב קרבן נתנאל בכלליו כלל ה' ונכון הוא ועיין בחוט המשולש שבספר התשב"ץ ענין ל"א:

זעוד למדתי מדברי הכנה"ג ביורה דעה סי' קכ"ג הגהות הבית יוסף אות ס"ז דאין זה הכרח אלא היכא שאותו פוסק שמביא דבריו באחרונה קודם בזמן לפוסק שמביא דבריו בראשונה אבל לא היכא שכתב סברתם כפי קדימתן:

ח וכן למדתי עוד חידוש אחר בזה מדברי השיירי כנה"ג באורח חיים סי' ש"ך הגהות הטור אות ג' שכשכותב לדעת פלוני מותר ולדעת פלוני אסור לא שייך כלל זה עיין שם ודוק:

ט כשכותב הטור אבל פלוני כתב משמע למבינים שזו היא הסברא שחפץ בה כן ראיתי בספר ברכת אברהם סי' ס"ט וכן כתב הרדב"ז חלק א' סי' קצ"ח וכן מצאתי להרב"י ח"מ סי' ר"ה ס"ד וכבר קדמני בזה השיירי בכללי הפוסקי' אות ל"ג אלא שלא הזכיר כלל דעת הרב"י בזה לא ידעתי למה דהן אמת דהב"י כתב על דברי הסמ"ג אבל אין ספק דלדידיה נמי אמרינן כן גם בטור וכ"כ עוד רדב"ז בחלק ב' סי' קנ"ט ועיין קול הרמ"ז פ' ב' דכתובות סוף משנה ח' וכ"מ פ' ה' מה' שאר אבות הטומאות דין י"א וש"ך יורה דעה סי' פ"ד ס"ק י"ב וכאן הבן שואל דכיון שכבר מסר לנו כלל גדול מקדמונינו שכל סברא שמביא הטור באחרונה עליה יש לסמוך הא תו למה לי דמלת אבל לא שייך אלא כשקדם לה סברא אחרת ומאחר שבלתי מלת אבל קי"ל כסברא שניה מה יושיענו מלת אבל וכבר עלה בדעתי לומר דאצטריך להיכא דהביא הטור ג' סברות ובמציעתא נקט מלת אבל שדעתו לפסוק כוותה אף שלא כתבה באחרונה האמנם אחרי ההתבונות ראיתי דלא מצינן למימר הכי שהרי ממקומו הוא מוכרע דכוונתו בזה הוא אף כשהטור מביא ב' סברות בלחוד דהא כתב הכי על לשון הטור ח"מ סי' קכ"ה סעיף ה' שכתב שתי סברות בלחוד ובשניה כתב לשון אבל וכן עיינתי תו בספר ברכת אברהם סי' כ"ט שכתב כדברי הרדב"ז על לשון הטור אורח חיים סי' רל"ג ואף שם לא הזכיר הטור כי אם ב' סברות לא יותר לכן נלע"ד לומר דהכוונה בזה הוא דאף אם לא היה קבלה בידינו שהסברא שמביא באחרונה הוא העיקרית מ"מ כיון דנקט לשון אבל משמע למבינים שזו היא הסברא שחפץ בה וזה אני אומר לדברי רדב"ז בדוקא שכן מוכח מדבריו שאחר שהביא הכלל הראשון שכל סברא שמביא הטור באחרונה עליה יש לסמוך כתב בזה הלשון ותו שכתב אבל הרמ"ה כתב וכו' ומצינן שפיר למימר דכוונתו היא כמ"ש דשני הטעמים לא צריכי אהדדי וכל חדא לחודה קיימא אבל לפי דברי הברכת אברהם שם משמע דאף כשמביא איזו סברא באחרונה לא הויא דעת הטור לפסוק כוותה אא"כ כתבה בלשון אבל הא לאו הכי לא כדמוכח בהדיא מתוך דבריו הילך לשונו דאם היה כותב בזה הלשון אבל התוספות כתבו וכו' הוה משמע דס"ל כדעת התוספות אלא מדכת' בזה הלשון והתוספות כתבו וכו' ש"מ כי הוא לפי הנראה לא פסק כאחד מהם ואנכי לא ידעתי לשקול דבריהם. עד שיבא הכתוב השלישי ויכריע ביניהם עכ"ד מוכח שפיר מדבריו אלה שאין דעתו כדעת רדב"ז ורשד"ם ובנימין זאב שכתבתי בכללין דלעיל שכל סברא שמביא הטור באחרונה עליה יש לסמוך אלא הטיל תנאי ואמר דדוקא כשיאמר לשון אבל הא לאו הכי לא כאמור:

י הטור או פוסק אחר שמביא בראשונה דעת הרמב"ם או איזה פוסק אחר ונותן טעם לדבריו אע"ג דבתר הכי כות' אבל פלוני חולק על זה מכל מקום אם לא היה נוטה לדעת הפוסק הראשון לא היה נותן טעם לדבריו מוהריק"א ז"ל בתשובותיו לא"ה דיני גיטין סי' ה' וקרוב לזה כתב בי"ד סי' צ"ד עיין שם וכ"כ הכנסת הגדולה אורח חיים סי' רמ"ו ושכן מוכח מדברי מרן בח"מ סי' רע"ג אך ממ"ש שם הרב"י בהלכות שבת משמע דסבר דרא"ש ז"ל נתן טעם לדברי ר"ש וליה לא ס"ל עיין שם וכן כשמאריך באותה סברא בכל חילוקי דינים היוצאים ממנה כנראה דס"ל הכי עיין בס' דינא דחיי ח"א דף צ"ח ב' וכן מצאתי להר"ב שו"ת גנת ורדים שבחלק י"ד כלל א' סי' כ"ח כתב שמאחר שהב"י מביא כל דברי הרשב"א בארוכה נראה דודאי ישרו דבריו בעיניו יע"ש ועיין דרישה סי' ע"ב ס"ד מח"מ וב"ח א"ח סי' תל"ג סעיף י"ב ובי"ד סי' קצ"ז סעיף י"ז:

יא דרכו של הטור הוא כשמביא דברי הרמב"ם או איזה מחבר זולתו שמעתיק לשונו שלם בתורתו כאשר הוא ואינו משמיט ממנו כלום אף שלפי דעתו אמצעות לשונו לא הוי אליבא דהלכתא והטעם מפני שהוא סומך על מה שגילה דעתו במקום אחר בית חדש א"ה בקונטריס אחרון ססי' פ"ה ועיין ב"ח חשן משפט ססי"א וכ"כ הש"ך חשן משפט סי' ט"ל ס"ק כ"ו ועיין באר הגונה בח"מ ססי' רי"ב ומשפטי שמואל סי' קי"ח כתב דדרך זה הוא דוחק גדול עיין שם ועיין כנסת הגדולה ח"מ סי' קע"ה הגהות הטור אות ס"ח ודרישה ח"מ סי' מ"ז סס"א ובביאור רש"ל על הסמ"ג דף ע"א סע"ד מצות לא תעשה ובעשין דף ט' ד' ובהלכה למשה הלכות מכירה דף מ"ו ג':

יב כשכות' הטור ועל דרך זה כתב הרמב"ם הוא לפי שיש איזה פרט שהרמב"ם ז"ל חלוק מהסברא הקודמת אבל כשכותב וכן כת' הרמב"ם הם שוין מכל וכל כ"כ הב"י בח"מ סי' י"ד ס"ב:

יג יש חילוק בין כשכות' הטור אחר איזו סבר' של פוסק ונ"ל לכשכות' ולי נראה שכשכותב בלשון ונראה לי לא פליג אסברא קמייתא אבל כשכות' ולי נראה אז הוא חולק עם הפוסק הקודם ש"ך ח"מ סי' מ"ב ס"ק ד' וכן מצאתי בפרישה ח"מ סי' ק"ז ס"ח ובס' מכתב מאליהו דף ק"ח רע"ב:

יד כבר נודע שרבינו בעל הטורים אינו כותב דבר אלא מה שמפורש בתלמוד או בפסקי הגאונים ב"ח יורה דעה סי' ע' ס"ג וכ"כ עוד בא"ה סי' ו' ס"ג דאין דרך הטור למנקט רבואתה כל היכא דלא רמיזא בתלמוד':

טו רבינו יעקב בעל הטורים לא ראה אלא תורת הבית הקצר אך לא הארוך ב"י בטור יורה דעה סי' קי"ב וקל"ב וק"ץ וסי' קפ"ט ד"ה ומ"ש ואפילו חזרה והש"ך שם ס"ק ע"ג והב"ח שם סי' ק"ה ס"ג וט"ז שם סי' קכ"ד סס"ק ג' ובסי' נ"ב ס"ק ה' וכן כתב הדרישה שם רסי' ל"ב ובסי' צ"ו ס"ח וצ"ט סי"ב פעם ושתים ושכ"כ הב"י בכמה דוכתי אמנם מצאתי להשארית יהודה יהודה בהגהותיו על הטור והב"י שביורה דעה סי' קי"ב כתב שלא ידע מי הגיד לו למוהריק"א שלא ראה הטור כי אם ת"ה הקצר יע"ש ואני בעניי תמהני עליו דאין לך הגדה גדולה מזו מדחזינן דלא הזכיר דבריו שבת"ה הארוך בשום מקום מחבורו ואשכחן כמה מילי דלא נראו בעיני הטור מת"ה הקצר ועם מ"ש בארוך מיתרצן שפיר עיין ב"י וב"ח סי' קל"ב סי"ב וכ"ב וקל"ג ס"ד וס' בדק הבית להרא"ה לא נתגלה להרב"י כמ"ש הכנסת הגדולה י"ד סוף סי' קל"ה ע"ש:

טז דרך רבינו יעקב בעל הטורים בחיבורו לפעמים לבאר שמ"ש הרא"ש בסתם הוא מפירוש ר"י אע"פ שאינו מפורש בתוס' שלנו להדיא ב"ח אורח חיים סימן קפ"ח סעיף ה':

יז דרכו של הטור הוא דכל דין שהוא מסופק מפני חילוף גרסאות או בפירוש איזה דבר משמיטו ואינו כותבו כמו שמוכיח בחבורו הרבה פעמים ב"ח יורה דעה סי' קפ"ט סעיף ל' ושם סי' ר"ך ס"ו ובס"ס שס"ח ובח"מ ר"ס רל"ט ועיין עוד שם סי' של"ח ס"ו וגם הרמב"ם ז"ל זה דרכו ככתוב בשכנה"ג בכללי הפוסקים אות ד' ועיין ב"ח יורה דעה סי' שכ"ט סעיף ז' אך ראיתי למרן בכ"מ רפ"ד מה' זבים שתמה בזה על הרב המגיד וכ' ויש לתמוה על ה"ה שאין דרכו של רבינו להשמיט הדינים מפני חילוף הגרסאו' וכו' ע"ש:

חי ידוע הוא דרכו של רבינו יעקב בעל הטורים דכשמזכיר רבינו יצחק בעל התו' כותב פירש ר"י בלא ה"א ובהזכירו רבינו יונה כותב בה"א פירש הר"י ב"ח אורח חיים סי' קפ"ח סעיף ה' וכן דקדקתי גם אני בכמה מקומות בטור ומצאתי שכדבריו כן הוא לבד ראה זה מצאתי בטור אורח חיים סי' קכ"ד ס"ז שכ' ופירש ר"י והרב"י כ' שם דהאי ר"י ר"ל הר"ר יונה שכ' כך בפ' שלשה שאכלו אך הב"ח שם לשיטתיה אזיל וגם זה פירשו על ר"י בעל התוס' עיין שם ואיך שיהיה מדברי הב"י דנקט האי ר"י ר"ל הר"ר יונה אתה למד דדוקא זה ר"ל הר"ר יונה משא"כ בשאר דוכתי וכדברי הב"ח הנ"ל:

יט לפעמים כותב הטור איזה דין בשם הרמב"ם אף שהוא מבואר בגמרא מפני שהרי"ף והרא"ש השמיטו אותו דין ב"י א"ה סי' ע"ח:

ך כשכותב הטור וכן דעת א"א הרא"ש ז"ל יש לנו לומר דלאו בפירושא איתמר הכי בדברי הרא"ש אלא שריב"ה משמע ליה כן מכללות דבריו שאם לא כן היה לומר וכן כ' א"א הרא"ש ז"ל כנסת הגדולה ח"מ סי' ר' סוף הגהות הטור וב"ח שם וכ"כ הפרישה שם סי' קצ"ז ס"ו וע' כנסת הגדולה י"ד סי' קל"ה הגהות הטור אות ע"ז על מ"ש שם הטור וכן דעת הרי"ף ע"ש ובב"ח א"ה סי' קע"ב ס"ו ובחשן משפט סי' ר"ץ סי"ז ודרישה שם וע"ע פרישה סי' שס"ט ס"ג וכן כשכותב וא"א הרא"ש לא כתב כן הוא לפי שאינו מבואר בדבריו כ"כ הב"י בי"ד סי' ק"ץ ס"ה והפרישה שם סי' ש"ה ס"ט:

כא כמה פעמים סותר הטור ממה שכ' ברמזי' עם מ"ש בטור ודבריו בטור עיקר דאחרונה היא דמשק אליעזר על חולין פ' ח' דף שע"ז א' וכן מצאתי להדרישה ביורה דעה סי' ע' סס"ו ובחשן משפט סי' קכ"ב סס"ו וק"ב ס"ד ע"ש וע' שיירי כנסת הגדולה כללי הפוסקים כלל נ' שכ' בשם מעדני מלך דס' הטורים חובר אחר שחיבר פסקי הרא"ש ומשתק שתיק ליה ואני מצאתי תשובה להר"ב החביב הובאה בשו"ת פני משה חלק ג' דף קי"ג א' ושם כתוב למר שס' קיצור פסקי הרא"ש חברו ריב"ה אחר שחיבר ס' הטורים הפך מ"ש בכללים והוא פלא ואיך שיהיה מדברי כולם למדנו שריב"ה בנו של הרא"ש ז"ל הוא שחיבר קיצור פסקי הרא"ש הנקראי' בשם רמזים וכן מצאתי עוד בשו"ת רבינו בצלאל סי' כ"ב דף ע"ו שכ' ז"ל ומיהו מצאתי ברמזי הרא"ש ז"ל אשר חיבר בנו הר"ב הטורים והוא כמו השלחן ערוך אשר קיצר מהר"י קארו כן קצר הר"י בעל הטורים לכל פסקי אביו ז"ל וכו' ע"ש וצא ולמד עוד כן ממ"ש רבינו ירוחם תלמידיה דהרא"ש בהקדמתו לס' מישרים הילך לשונו ובעבור שמצאתי בקצת פסקי הרא"ש אשר הגיעו לידי בכל הלכה והלכה מספר אותיות בכל מסכתא ומס' ושמעתי שבנו החכם ר' יעקב נר"ו עשאם וכו' וכ"כ הר"ב שלחן גבוה דף קמ"ז ד' ובסימן תרי"ג ס"ק כ"ז ותרכ"ט ס"ק ל"א וזה מוסכם לא ראיתי ולא שמעתי מי שחולק בזה ומעתה מ"ש הב"ח או"ח סי' קצ"ט סעיף א' וכן נמצא בקיצור פסקי הרא"ש דמקצתן אומרים שרבינו חברם אינו מדוקדק כיון שלא נראה בעליל לארש מי שסובר הפך זה: