יד מלאכי – חלק ב – קטע 6

לא זה דרכו של הרא"ש בכמה מקומות מעתיק לשון הרי"ף ובמקום אחר אינו סובר כן ס' נקודות הכסף להש"ך סי' ט"ו ובח"מ סי' ט"ל ס"ק ב' וכ"כ עוד בס' תקפו כהן רסי' מ"ו ע"ש ובדרישה י"ד סי' קע"ד ס"ו ושם ח"מ סי' ע"ב ס"ד וב"ח י"ד סי' רס"ט ס"ד ובלחם משנה פ"ד מה' אישות ממהדורא בתרא ד"ה אמר להם ובס' קרבן נתנאל בכלליו אות ב' ע"ש שהבי' כל לשון התקפו כהן:

לב הרא"ש ז"ל דרכו לפרש והרי"ף ז"ל דרכו לסתום בית חדש חלק א"ח סי' שנ"ו ס"ב ובי"ד סי' נ"ד ס"ג וקמ"ב ס"ו ובא"ה סי' קכ"ה ס"ג:

לג אין דרכו של הרא"ש להביא רק מה שהוא הלכה אבל מה שאינו הלכה אינו מביאו ואף אם פעמים רבות ראינו להרא"ש ז"ל מביא סברות שאינם כהלכה היינו כשמסתפק בדין כותב פלו' פוסק כן ופלו' פוסק כן ואפילו כשאינו מסתפק בדין אלא שפוסק כאחד מן הסברות היינו שמביא סברות שניהם ואח"כ פוסק הרב כחד מינייהו אבל שבתחלה יביא הרב פסק מוסכם בלי מחלוקת ואחר כך יביא סברא אחרת שאינה הלכה ולא יקשה עליו ואדרבא יביא לו סמוכות מדברי התלמוד לא מצינו כן בדברי הרב כנה"ג י"ד סי' קנ"א בהגהות הב"י אות י"א ועיין כנה"ג ח"מ סימן ק"ף הגהות הב"י אות ב' ודינא דחיי שלו ח"א דף צ"ו ד' ונתיבות משפט דף רנ"ב ג':

לד אין סדר למשנה מזמן התנאים ומכ"ש בפוסקים הבאים אחריהם דאפשר דהרא"ש למד ס' נזיקין תחילה לס' מועד וחזר במסכת פסחים מהוראתו שבפ' הרבית והסכים למה ששנה בילדותו בפסקי התשובה ואע"ג דדוחק לומר דשלש דיעות היה לו בזה הלא מצינו זה בס"פ בהמה המקשה וכו' חוט השני סי' צ"ו דף צ"ז ב' וכ"כ הכנה"ג בכללי הפוסקי' אות פ"ה בשם תשובת מוהריק"א אמנם מצאתי למוהרי"ב בספר שדה יהושע פ' ב' דערלה דף קל"ח ג' שכתב דכשרש"י סותר עצמו ממקום למקום ומסדר לסדר אחרון עיקר דמסתמ' פירש' באחרונ' ע"ש **(*)**:

לה אפילו לדעת הרא"ש ודעמיה דאם תמצי לומר לאו פשיטותא הוא אי איכא שום הוכחה בסוגיא דהוי פשיטותא כגון עביד ד' בעיי ובתרין קמייתא קאמר את"ל ובתרין בתרייתא לא קאמר את"ל משמע מזה דהתרין קמייתא אשתנו למעליותא למפשטינהו באת"ל בית חדש ח"מ סימן שמ"ו סי"ו וכן נראה שם מדברי הדרישה ומצאתי להלחם משנה בפ"ז מהל' י"ט שכתב דאף לדעת הרמב"ם היכא דהגמרא גלי לן בהפך לא פסיק כאת"ל ע"ש:

ל"ו אנו נסמכים על דברי הרא"ש יותר מדברי הרמב"ם ז"ל לפי שהרמב"ם כתב כדברי נבואה בלי ראיה ספר יוחסין בשם גדולי קשטיליה ועיין ספר דינא דחיי ח"א דף ע"ט ב' שכתב דכיון שהרא"ש סובר נגד הרמב"ם הכי נקטינן דהוא הרב המלמד דעת חכמה ובינה בספרד ומזה הטעם כתב עוד בח"ב דף ס"ג ג' דהלכה כוותיה לגבי ריא"ז אך רדב"ז בחלק ב' סי' תר"ד כתב דיש לפסוק כהרמב"ם וכן שם סי' מ"ט כתב וכבר נהגו כל ישראל במקום שאין מבורר כדברי הרמב"ם לפסוק כהרא"ש כ"ש חכמי אשכנז משמע דאי מבורר בדברי הרמב"ם אין לפסוק כרא"ש ושם סי' קכ"ו כתב דקי"ל כהרא"ש לגבי הרשב"א דבתרא' הוא ועיין לעיל בכלל רש"י דדעת מרן לפסוק כהרמב"ם נגד הרא"ש ויש לתמוה על הכנה"ג שבספר דינא דחיי הנ"ל כתב הפך דברי מרן:

לז אעפ"י דהכלל אצלנו בכל מקום שדברי הרא"ש ז"ל מתחלפים מפסקיו לתשובותיו הפסקים עיקר מ"מ היכא שהחזרה היא מתוך דברי תשובה שראה אח"כ דברי התשובה עיקר כנה"ג ח"מ סי' רפ"ג הגהות הב"י אות ב':

לח היכא דדעת הרא"ש אינו מבור' מסתמא יש לנו ליחס סברתו אל דעת רוב הפוסקים ומה גם כשבנו נאמן ביתו ובקי במילי דאבוהי סתם דבריו כדעת רוב הפוסקים דודאי איהו ידע שדעת אביו כדעת רוב הפוסקים כנה"ג ח"מ סי' תי"ז הגהות הטור אות ו':

לט דרך הרא"ש לומר טעם שני בוי"ו כגון וקמ"ל ורצונו ועוד קמ"ל וכן כל כיוצא בזה התי"ט בס' פלפלא חריפתא ריש פ' ארבע מיתות דף מ' ב' וכ"כ הב"ח בי"ד ריש סי' קמ"ז וסי' רי"ז סל"א ועיין עוד שם סי' קכ"ה ס"ז שכתב כן על דברי הרשב"א:

מ כשסותר הרא"ש מפסקיו לתשובותיו דהפסקי' עיקר היינו כשמפרש בהדיא דסותרין אבל כשאינו מפורש אלא דמשמע הכי מדלא חילק לא אמרינן כן ב"ח א"ח סי' צ"ו סעי' ד':

מא הרא"ש דמסכת ב"ק אינו מעתיק לשון הגמרא וכל פסקי הדינים כדרכו משאר מסכתות כי אם במקום שמחדש שום דבר הוא מציין הגמ' וכותב עליו דרישה ח"מ סי' ת"י סס"ז עיין שם דיש נפקותא בזה וכ"כ הש"ך ח"מ סי' ש"ן שדרך הרא"ש בב"ק לקצר לשון הש"ס והר"ב בני שמואל שנדפס מחדש כתב בדף מ"ב ד' שלשון התוספות דבבא קמא קצרים ביותר:

בם כך היא דרכו של הרא"ש כשאינו מביא דעת החולקים אפילו רש"י מוכח דס"ל כפירש"י ב"ח י"ד סימן קפ"ט סעיף כ"ז:

גם אין דרך הרא"ש להכריע בין הפירושים איזה נכון יותר היכא דתרווייהו הלכתא נינהו ב"ח י"ד סי' קע"ז ססכ"ד:

מד הרא"ש ז"ל לא חלק תשובותיו לא לכללים ולא לפרטים והבאים אחריו עשו כן תשובת הרב יצחק בן זאיית בספר הזכות דף ס' ב' ד' עיין שם שהוכיח

*) הגה אחרון עיקר דמסתמא פירשה באחרונה, כמה וכמה ראיות יש דרש"י לא פירשה על סדר קביעת המסכתא (עמ"ש בס"ד בסמוך בהגה שלפני זאת), רי"ף: לחכם אחד על שכתב כמ"ש הרא"ש בתשובותיו:

מה מצינו כמה הגהות אשירי דלא קיימי על הרא"ש אלא על סוגית הגמ' ולפעמים חלוקין עליו כהונת עולם הל' רבית דף ג' א':

מו כשסותר הרא"ש מפסקיו לתשובותיו עיין בכללי הפוסקים להכנ' הגדולה סי' ס"ט שכתב שהפסקים הם עיקר וכן מצאתי למרן בח"מ סי' קט"ז בשם הר"י בן הרא"ש ועיין כמה חידושים בזה בכנה"ג ח"מ סי' ע"ב הגהות הטור אות ס"ח עד סופו ובשו"ת חוט השני דף ט"ז א' וצ"ז ב' ובכנה"ג י"ד סי' ר"א בהגהות הב"י אות ן' ושם סוף סי' שמ"א ובדינא דחיי ח"ב דף נ"ז א' וזרע אברהם חלק א"ח סי"א:

סליקו כללי רש"י והתוספות והרא"ש

בס"ד כללי הרב המגיד והכ"מ ומגדל עוז

א כל מקום שאומר הרב המגיד ז"ל שלא מצא ראיה לדברי הרמב"ם ז"ל לכ"ע לא ס"ל כוותיה כנה"ג ח"מ סי' ע"ז הגהות הב"י אות כ"ו בשם פליטת בית יהודה:

ב כבר נודע שהרב המגיד לא זז ידו בכל דבריו מדברי הרשב"א כנראה היות דברי הרשב"א שלחן ערוך לפניו ועושה עיקר גדול מדבריו ולזה אין ספק שמפיו אנו חיין היכא שיש חילוק דעות לידע איך היא סברת הרשב"א מהרח"ש בתשובות השייכות לא"ה סי' ל"א ועיין בכללין דלקמן:

ג כלל גדול יש לי כל מקום שאני רואה מחלוקת בדברי הרמב"ם ז"ל אני סומך על דברי בעל מ"מ בכל מקום שהי' אדם גדול ובקי ורוב שיטתו היא כשיטת הרשב"א ועוד שכיון שהוא בא לפרש דבריו דקדק בהם כל הצורך שו"ת רדב"ז ח"א סי' קע"ד ובח"ב בלשונותיו על הרמב"ם סי' ל"א ובקובץ ג' בלשונות הרמב"ם סימן ק"ד וקמ"ח:

ד כשכותב הרב המגיד על הרמב"ם זה פשוט לדעת המחבר מדלא אמר רבינו כדרכו ברוב המקומות כנראה דאין דעתו נוחה בזה כנודע דכך דרכו ברוב המקומות שכותב המחבר הלכה למשה הלכות מכירה דף צ"ד ג':

ה קבלתי מרבותי שביאור ג' פרקים ראשונים מה' גירושין עד ד"ה אבד וכו' איננו לשון הרב המגיד ז"ל כי אם דברי תלמיד וכן נראה מתשובת ריב"ש ז"ל סוף סי' קי"ז מוהריק"ש בתשובותיו כ"י סי' פ"ב וע"ע כ"מ פכ"ג מהלכות אישות הלכה ה' ובני יעקב דף קמ"ד ד' וקנ"ט א':

ו פירוש הכסף משנה ממוהריק"א ותשובותיו לא ידעינן הי מנייהו קדם דדילמא תשובה זו קדמה לפי' כ"מ ונ"מ לענין חזרה היכא שסותר עצמו מזה לזה ידי אליהו תיקון ק"ט:

ז ספר הב"י חברו מוריק"א בראש' ואח"כ חבר חבור הכסף משנה על הרמב"ם כן מצאתי שכתב בפשיטות הלחם חמודות בסוף ברכות דף ע"ח ב' וכן ראיתי להר"ב לחם משנה פ' ה' מה' אבל ד"ה שני אחין שכתב כאן חזר הרב כ"מ ממ"ש בבית יוסף וכו' כנראה דפשיטא ליה נמי דפי' הכסף משנה חובר אחר הבית יוסף וכ"כ הר"ב אליה רבה על אורח חיים סי' תי"ד ס"ק ב' והנה לכאורה עלה בדעתי להביא סעד לדבריהם ממאי דאשכחנא למרן בכסף משנה פי"א מה' עבודה זרה הלכה י' שכתב ויש חולקין בזה כמו שכתוב בספר בית יוסף שעל י"ד סימן קע"ט וכן בספ"א מה' תפילה כתב ובביאור אורח חיים סי' ק"ז כתבתי וכו' וכי האי גוונא כתב עוד בריש ה' ח' מה' ס"ת ובפ' י"ג מה' מאכלות אסורות הלכה כ"ז ובפ' ג' מה' שחיטה הלכה ט"ז ובפ' ט' מה' כלאים הלכה ז' ובפ' ז' מה' בית הבחירה הל' ט' ובריש פ' ב' מה' בכורות ובסופו ובריש פרק ד' מה' מקוואות ושם רפ"ט ובספכ"ה מה' סנהדרין דמכל זה הוא מוכח שפיר שהב"י קדם להכ"מ אבל מה אדבר ומה אצטדק דאשכחנא נמי להרב בית יוסף באורח חיים סי' קע"ח שכתב ובביאורי להרמב"ם דחיתי הכרעתו וכו' וכיוצא בזה ראיתי אליו עוד בי"ד סי' ק"י וסי' קמ"א וססי' ש"מ ובח"מ סי' ל' עיין שם דזה מורה באצבע קדימת הכסף משנה להב"י הפך פשיטות הלחם חמודות והלחם משנה והפך מאי דמוכח מכל הלין דוכתי דהכסף משנה דאייתינא לעיל ואמת הדבר שבהיותי נבוך בענין זה צדדתי לומר בהשקפה ראשונה כדי שיתקיימו שני מקראות הללו דאולי מרן ז"ל היה מתעסק בשני החבורים בבת אחת ואין בהם דין קדימה ובקשתי לי חבר ולא מצאתי עד אחר עידן ועידנין שנדפס ס' שלחן גבוה על אורח חיים ומדי דברי בו ראיתי שבכלליו סי' י"ג נתעורר גם הוא בזה והחליט את הדבר דאין הכרע איזה מהם קדם ושבזמן אחד יחד חוברו שני החבורים יע"ש אך אחרי שובי נחמתי דדבר זה לדידיה ניחא לפי שנעלם ממנו דעת הלחם חמודות ואליה רבה והרל"ם מדלא הזכירם אבל לי המך שזכיתי לעמוד על דעתם הרמה הנני מבטל דברי מפני דבריהם כי אהבתי שרים ואחריהם אלך בסבר אשר הם סוברים שהכסף משנה חיבר אחרי הבית יוסף ומה גם עתה שהאיר ה' את עיני וכה הראני שמרן מוהריק"א כתב בכסף משנה בפ' י' מה' שמיטה סוף הלכה ו' שהשמיטה היא בשנת השכ"ז ואיהו גופיה כתב בסוף ספר בית יוסף על ח"מ כי גמר חסיד חבור הבית יוסף בשנת שי"ד נמצא אם כן שחבור הב"י נעשה קודם הכסף משנה י"ג שנה בקירוב וזו ראיה ברורה שלפק"ד אין עליה תשובה והשתא לפי זה אפשר שפיר לומר דהא דהזכיר בב"י לחיבורו על הרמב"ם הוא על איזה קונטריסין שהתחיל לכתוב על הרמב"ם אדעתה דלעבד חבור על כולו דאם איתא שכבר נשלם חיבור הכסף משנה לא לישתמיט בשום דוכתא להזכירו בשם הכסף משנה כן נלע"ד:

ח לא שבקינן דברי הרב המגיד למיזל בתר מגדל עוז כנודע וכמפורסם לכל דדברי הרב המגיד הם עיקר לגבי מגדל עוז כ"כ בפשיטות הר"ב גנת ורדים בחלק ח"מ כלל א' סי' א' ואנכי לא ידעתי זו מנין לו וקרוב לשמוע שהרב ז"ל למד לומר כן ממאי דחזא להרב"י בי"ד ססי' ר"ד ולרש"ל בהקדמתו ליש"ש על קמא ובפרק החובל סי' ט' שנתרעמו על הרב מגדל עוז שלא השוה את מדותיו בשמועותיו והלכותיו ואחריהם נמשכו בכל דבור לשון קשה הרלנ"ח בסי' מ"ב והש"ך חשן משפט סי' ל"ו ס"ק ז' ובסי' מ"א סס"ק י"ט והרדב"ז חלק ב' קובץ ג' סי' רנ"ה מלשונות הרמב"ם בדברי המגיה אכן נודע הדבר דעד כאן לא כתבו כן אלא לגבי הראב"ד שלא כלכל דבריו במשפט להשיב כהוגן על השגותיו אבל כל זה איננו שוה להיכא דפליגי הרב המגיד והמגדל עוז בסברא דנפשייהו גם לא להיכא דפליגי בגירסת הרמב"ם דנפקא מינה לענין דינא בנדון שלו עיין שם ותא חזי גברא רבא דמסהי' עליה דהר"ב המגדל עוז ה"ה הר"ב קורא הדורות שבדף כ"ד ב' מדי דברו בו כתב שרבינו שם טוב זה היה מקובל ויודע גדול בחכמת הקבלה נוסף על בקיאותו הגדול שהיה בקי בתלמוד בבלי ותלמוד ירושלמי ותוספתות ומדרשות וכמו שמוכח שם בספר מגדל עוז שהיה הכל ערוך לפניו כמו שלחן ערוך עד כאן:

סליקו כללי הרב המגיד והכ"מ ומגדל עוז

בס"ד כללי הרמב"ן והרשב"א והריטב"א והר"ן

א הדבר ידוע שהרמב"ן היה סיני ועוקר הרים וכל דבריו כגחלי אש ועליו סומכים בכל גלילות קטלונית כמשה מפי הגבורה הריב"ש סי' תט"ו ודע שמצאתי להרדב"ז בחלק ב' כ"י סי' מ"ו שכתב דשמא הרמב"ן בפירוש התורה לא דקדק כל הראוי:

ב אין ספק שהרשב"א היה לו גרסאות של תוספות אחרים וכן בכמה דוכתי מחדושיו מייתי כמה עניינים מחודשים ומחולפים מתוספות שלנו פר"ח י"ד סי' ס"ו ס"ק ה' ועיין ב"ח סי' קל"ח ס"ג שכתב וזה לשונו וצ"ל כיון שכתב הרא"ש כך בשם ר"י וכ"כ הרשב"א בשמו בודאי שראו כך כתוב מפורש בשם ר"י בתוספות שאנץ הארוכים עד כאן ועיין נתיבות משפט דף ר"ב ב' ועיין עוד דרישה ח"מ סי' שנ"ו סס"ד שכתב דכמה פעמים מצינו שנעתקו הגהות תוספות הרי"ף בתוך תוס' שלנו עיין שם:

ג דרך הרשב"א בספר עבודת הקדש שלו לכתוב בלשון יראה לי דברים המפורשים בירושלמי ובתוספתא כל שאינו מפורש בש"ס דילן שאז כותבו בסתם פר"ח א"ח סי' תצ"ח ס"ט:

ד ספר משמרת הבית שמשיב להשגות בדק הבית על תורת הבית הארוך אע"פ שלא נכתב בפירושו מי חיברו מסורת הוא בידי מרבותי שהרשב"א ז"ל הוא עצמו עשאו אך לא נתברר הדבר אצלי מכח מופת חותך ומה גם שבקצת מקומות שם שינה את טעמו ממ"ש בחידושיו ובקצר ושמעתי גם כן לקצת מהחכמים שנסתפקו בזה עד שמצאתי את שאהבה נפשי ה"ה כנסת הגדולה בי"ד סי' קי"ב וסי' קכ"א וסי' ך' שפעם שתים ושלש כתב בפשיטו' וכתב הרשב"א במשמרת הבית וכ"כ רב"ח בי"ד ריש קונטריס אחרון סי' ב' ושם סי' ד' סעיף ד' וסי' מ"א סס"ג ובדוכתי טובא וכ"כ הש"ך והט"ז בכמה וכמה מקומות ועיין מגן דוד סי' ק"ס ס"ק י' שרש"ל לא ראה ס' משמרת הבית גם לא תורת הבית שוב מצאתי להר"ב גנת ורדים שכתב בי"ד כלל ד' ססי' א' קבלה בידינו שס' משמרת הבית הרב המחבר הרשב"א הוא שחברו להשיב על מה שהשיגו עליו ומרוב ענוה שהיתה בו את שמו לא הזכיר על הס' הנזכר ע"כ ואף שקבלה היא ונקבל אותה הנה מקום אתי להכריח הקבלה מדברי הרשב"א גופיה שהאיר ה' את עיני ומצאתי אליו ז"ל בתשובותיו שבסי' רס"א השי' וז"ל ומן הדומה לא ראית מה שכתבתי במקו' זה במשמרת הבית הנה הוא אתכם בעיר צא וראה מה שכתבתי שם על דבר זה ומשם יתפשטו לפניך כל הקמטין וכל מה שתפס התופס עד כאן שוב נדפס ספר קורא הדורות וראיתי אליו שם בדף כ"ב ב' שכבר קוימני בזה ומכאן תשובה נצחת למ"ש מוהר"ש גאון הובא במפתחות שו"ת כנס' הגדולה על י"ד שבס"ס קול בן לוי סי' ק"ז דהרשב"א לחוד ומשמרת הבית לחוד וכבר תמה עליו הרב עיין שם:

ה ידוע שהרשב"א והתו' על הרוב קיימי בחדא שיטא ולפעמים הרשב"א מעתיק דברי התו' ממש מבלי שיזכיר שהם דברי התו' והיינו כמסכים לדבריהם ידי אליהו דף קי"ח א' :

ו קבלה בידינו שכל תשובות הרשב"א הם מקוצרות ממה שהיו בתחלה שו"ת גנת ורדים, חלק י"ד כלל א' סי' י"ז:

זכתב רשד"ם בחשן משפט ססי' מ"ג ובסי' רמ"ט וכמה פעמים מורי הגדול כמוהרר"י טאיטצק כאשר בדין אחד היה רואה סברת הרשב"א כמעט היה שקול ומחשיב אותו כנגד רוב הפוסקים ורמזו הר"ב משאת משה בי"ד דף צ"ה א':

ח והרשב"א ז"ל לא ראה פי' המשניות להרמב"ם כ"כ הרדב"ז בחלק ב' כ"י סי' נ"ז:

ט רבו של הריטב"א ז"ל הנודע אצלנו הוא הרשב"א כמו שנראה בהדיא בחי' הריטב"א לקידושין שבכל מקום שמביא סברת הרשב"א כות' ומורי נר"ו כתב או מפי מורי כר"י וכו' ואחר ימים שכתבתי זה ראיתי להנ"י בפ' האשה רבה והאשה ביזרא ובמקומות אחרים שכתב שהריטב"א ז"ל כתב חידושים בשם רבו הרא"ה מוהר"ר חיים שבתי בקונטריס המודעות דף י"ד ב' ושהכנס' הגדולה בכללי הפוסקים אות מ"ג כתב דסתם רבו של הריטב"א הוא הרא"ה ז"ל וכ"כ עוד בי"ד סי' ק"ס הגהות הטור אות ז' ומצאתי להנ"י ר"פ גט פשוט שכת' וכן דעת הריטב"א ז"ל ורבו הרא"ה וכן נלע"ד להכריח ממה שמצאתי להריטב"א ז"ל בחידושי כתובות פ' ב' דף י"ד ב' שכת' בזה הלשון וכן דעת הרשב"א ז"ל אבל דעת מורי רב אהרן ז"ל וכו' עכ"ל ומלשון זה כל אדם ישפוט בצדק שרבו הוא הרא"ה ז"ל כדברי הכנסת הגדולה איברא דשם בסוף העמוד הזכיר להרא"ה ולא הזכירו בלשון כבוד מורי הרא"ה ושם בדף ט"ו א' ובכמה דוכתי כתב וכן דעת מורי הרשב"א ז"ל לכן נ"ל לומר דשניהם היו רבותיו של הריטב"א כן כתבתי מדעת עצמי שוב מצאתי בב"י חשן משפט סימן רמ"ג סעיף ו' שהביא תשו' הריטב"א שכת' בה ולזה הסכימו שני רבותי הרא"ה והרשב"א וכן נראה ברדב"ז חלק ב' סי' תמ"ח עיין שם וכן מצאתי בס' כהונת עולם הלכות רבית דף ט"ז א' שכת' שידוע שהריטב"א היה תלמיד הרשב"א והרא"ה וראיתי שוב להנ"י בפי"ן ר"ך ב' שכת' בשם הריטב"א וכן דעת שני רבותי ועוד ע"ש בפ' מי שמת רכ"ג ב' שכתב בשם הריטב"א וזה כפתור ופרח למדתי מפי מורי הרשב"א ומפי מורי הרא"ה וכן בפ' גט פשוט רל"ז א' דעת מורי הרב הרא"ה ומורי הרשב"א ז"ל וכו' ועיין מכתב מאליהו דף ר"ב ג' שכתב דאולי תרי מוריו היו לו כמסתפק וגם נתעלם ממנו שהרא"ה ז"ל הוא רבו השני עיין שם וכ"כ בשיירי כנסת הגדולה סי' ח' הגהות הבית יוסף אות ז' אלא שכת' שהרא"ה היה רבו יותר מובהק מהרשב"א עיין שם ועוד עיין כנסת הגדולה חשן משפט סי' קע"ז הגהות הב"י אות רכ"ה אמנם זה חזיתי אספרה דבחידושי הריטב"א על יבמות כ"י מצאתי אליו ז"ל בפ' הבא על יבמתו שכת' וכן דעת מורי המובהק הר"ם ז"ל דנמצינו למדין דגם הרא"ה לא היה רבו מובהק כיון דפיו ענה בו דהר"ם הוא רבו מובהק ואין רב מובהק אלא אחד אלא דהר"ם ז"ל אכתי לא אתיידע לנא מי הוא ולבי אומר לי שהיא הר"ם הלוי ז"ל שהרי בפ' אלמנה לכהן גדול הביא כמה חידושים בשם הר"ם הלוי ועוד עיין נ"י בפי"ן ר"י ב' כתב הריטב"א ז"ל בשם רבינו מאיר הלוי ז"ל ועוד עיין שם רל"ט ב' קבלתי מפי מורי הרב הלוי הר"ם וכן קבלתי מפי מורי הרשב"א ז"ל ובחדושי בתרא להריטב"א כ"י כת' וכן פי' מורי המובהק הרמ"ה בשם רבותיו עיין שם בפרק קמא ולקמן ב' וזה דעת הרשב"א אבל מורי הרא"ה המובהק חולק וכן כת' עוד שם בכמה דוכת' ותו לא מידי: