יערות דבש – חלק ב – קטע 17

והנה בלק ובלעם הבינו אם ישראל שומרים האחדות אשר לא יתפרדו ויהיו לנפש אחד א"א לשום אומה ול' לשלוט בהם ול' שתקום אתם למשפט תרשיעי ואם תקום עליהם מחנה לא יירא לבם אבל אם יפרד איש מעל רעהו ונחלק התומת ישרים אז בקל יוכל להם וישלוט בהם שונאם כרצונם ח"ו ודרך משל כמלחמה ארצי כן שמימי במלחמת ארצי אם ישיגו הלוחמים בהם משולבים איש ברעו לא יפנו זה מזה דבוקים כראוי לא ישלוט בהם הקמים עליהם אף כי ירבו במנין מאוד מהם אבל כאשר יתחכמו וזהו כל תחבולות מלחמה לבטל הקישור ולשום ריוח בין הדבקים ויפרד איש מעל רעהו אזי יבואו זרים המתנגדים ביניהם ותיכף יהיה בהם ערבוביא ורעש וקלקול הסדר ומצב ויפלו ואין מושיע וכן למעלה כביכול אם ישראל שלובים זה בזה אין שום שר שולט בהן ולא יחול קטרוג כי הם המנין הראוים החקוקים בכסא כבוד ה' המונה במספר צבאם אבל כאשר יפרד אזי יעלה בקרבם זר ומסטין וח"ו ימצאו מקום להסטין ולכך נתחכם בלק ואמר אולי אוכל נכה בו ופי' לנכות הימנו למעטם שלא יהיה במכון הראוי לעמוד בפרץ כי יודע בכל ישראל א"א לשלוט ואח"כ לקחהו לשדה צופים ואמר אפס קצהו תראה וכולו לא תראה כיון להנ"ל לעשות ביניהם פירוד וזהו אמרו וכולו לא תראה להטיל בהם עה"ר כי א"א אבל אפס קצהו תראה להטיל בהם עה"ר ולקטרג במקצת רקנים שבעם ואם יחל במקצת אח"כ יחל על הנשארי' כהנ"ל כאשר יתפרד החבילה וזה היה הכל מהתחכמות של בלק אבל בלעם השיב שא"א כי הם כולם באחדות גמור ומוחלט עד שהם כנפש אחד וגוף אחד אדוקי' למאוד וא"א להפרידם וא"כ לא יחול עה"ר במקצת כי קצתו ככולו:

וזהו אמרו הנה עם לבדד ישכון ר"ל באחדות כאלו הם בדד ואין איש אתם כי כולם כנפש אחד וגוף אחד יחשב וזהו לבדד כי הם בד בד ואיש אחד הם ואין זרים אתם ולכך א"א לקלל או ליתן עה"ר להם ולכך לע"ל ג"כ הבטחה ישכון בטח בדד היינו כבדד של בלעם שיהיה הכל נפש אחת ולב א' וגוף א' וסרה הקנאה ופירוד לבבות כדכתיב אפרים לא יצור יהודה ואליהו ז"ל ישיב לב בנים על אבותם להיות נפש אחד ולא יקרם רעה והנה על ידי חטא אדה"ר נסתלק השכינה מארץ כמבואר במדרש והשכינה במערב וא"כ כאשר החל השכינה לסלק פנה אורה ממערב למזרח וג"ע מקדם במזרח ולאחר חטא שרתה בקצה מזרח ומשם למעלה ולכך בימים אלו השכינה כביכול בהרי קדם הם הרי אררט ולכך דרש הזוהר ותנח התיבה שהיא כסא כבוד בירח שביעי הוא ר"ה בהרי אררט כי זה הררי קדם אבל קב"ה לא סר חסדו ובימים אלו הבטיח לאדם לקבל תשובתו והושם לחוק לימים אלו לקבל תשובתן ולא כעס בהן ולכך אמר הנביא מרחוק ה' נראה לי כי במזרח תכלית הריחוק כרחוק מזרח ממערב כן הרחיק פשעינו ולכך הבטחה זו באדה"ר לקבל בימים אלו ששוכן בהרי קדם כביכול התשובה אמר מיכה וחסד לאברהם כאשר נשבעת לאבותינו מימי וקדם דייקא והם יו"ד ימי תשובה שהן מוכשרין לתשובה וימי חסד ולכך אומרים בימים אלו י"ג מדות דמיכה:

והנה באמת מאוד מאוד צריך להזהר מתחבולות יצה"ר כי רבים לוחמים לו ומתחכמים איך ללוכדו כי לאדם לא מצא עזר ובאמת זה חלי כי מעולם אינו שכיח שיבא יצה"ר להסית לאדם ירא חטא בעון לעשותו כי יודע הוא שלא ישמע לו כאשר דרשתי כמה פעמים רק בא בתחלה בדבר יראה וסופו רע ומר ולכך נמשל למרור תחלתו מתוק וסופו מר כי מתחיל בדבר מצוה:

ובפרט בענין קטטה ומריבה ומחלוקת מתחיל בעסק מצוה כאשר דרשתי כמה פעמים מתחלה בא המשטין ואומר לך נאה להתקוטט כי רשעים עתקו גברו חיל שולחים ידיהם בעושק ואם אין אתה תלחום בם ומי יקום נגדם הלא מצוה לשבור זרועי רמה ולקצץ רגל רמיה וכהנה רבות אבל כאשר החל המחלוקת וקטט דמיא לבידקא דמים זדונים לבטל עי"כ תורה ומ"ט ובוז יבוז הכל ומגיע לבסוף בעו"ה למסירת ממון של ישראל ביד רשעים ולהחניף אנשי ריקם אשר במחנהו ומרחמהו ולהעלים עין מסוררים ולבסוף יורה היתר לעצמו היה לי הוצאות רבות לגזול ולעשוק יותר מאשר היה לפניו כללו של דבר גדר גדול גדרו חז"ל איזהו מחלוקת לש"ש זהו מחלוקת הלל ושמאי ואין חוץ מזה מחלוקת לש"ש יהיה באיזה אופן שיהיה ולא תשמע לקול יצה"ר וכן בכל דברים בביטול תורה יבא לש"ש תצטרך לבטל לקיים מצות השתדלות ועוסקים בצרכי צבור ואם אין אתה תעביר בראש וזכות התורה מסייעו מי לך ועי"כ אח"כ מבטל התורה ללא צורך וכן בענין טיול שיאמר לו ביומא דפגרא הנה מצוה לטייל כדי שיהיה לך כח לתורה והיא בכלל בריאת ושמירת הנפש ומוטב שיחלל שבת אחד וכו' ועי"כ בא אח"כ לבטולים רעים ושיחה בטילה ולה"ר ואפשר הסתכלות בנשים ותערובות התחברות במושב לצים והרהור עבירה דוד המלך צווח חשבתי דרכי ואשיבה רגלי אל עדותיך בכל יום אומרים לי הלוך למקום פלוני ומקום פלוני ואשיבה רגלי לבה"כ ובה"מ וכן נאות:

והנה זה היה ענין חטא ירבעם שאמרו בגמרא דחלק שאחי' השלוני טעה שחתם לשמוע בקול דברי ירבעם אפי' לעבוד עכו"ם והיה ג"כ תחלתו לדבר מצוה כדי שישמעו לקול מלך והוא מצות עשה בתורה ולכן הפליג ענין כדי לתקוע בלב המוני עם גודל יראת המלך וכמה חיוב לשמוע בקולו ששקול כבודו ככבוד המקום ולכך אפי' ע"ז חייב לשמוע:

ויותר נראה כי כל תחבולות ירבעם היה מבלי לעלות לרגל כדי שלא ישוב העם אחר רחבעם וע"ז היה כל כוונתו וחשש שישבו רבים מחסידים המשתוקקים לקיים מצות עשה זו בח"ל ופטורים מראיה כמ"ש התוספת בריש פסחים גבי האי נכרי דסליק ע"ש ולכך חשב שישבו בח"ל וכבר אמרו כל הדר בח"ל כאלו עובד עכו"ם וזהו כוונתו אפי' לעבוד ע"ז ר"ל אפילו מצוה לישב בח"ל כדי שלא יצטרכו לילך ולעלות ברגל ג"כ ישמעו לו וע"ז הסכי' אחי' השלוני כדי לעשות שלום ולא יעלו ברגל וימרדו במלכם ירבעם אשר נמלך מפי הקב"ה ע"י וזהו היה ומה היה בעו"ה מרה באחריתו והוסיפו למעול מעל עד שגרם גלות ארץ בעו"ה וחרבן בהמ"ק כנודע וכן בבית שני אמר ענותנותו של ר"ז החריבה ביתינו והוא ג"כ שהסית יצה"ר לש"ש יאמרו מטיל מום בקדשים יהרג יאמרו מום בקדשים יקרב ועי"כ באנו לתכלית הגולה לבוז ומשיסה. ומזה יש ללמוד להנצל מן פתוי אף בא בעצה לש"ש לומר שיש בו כונה לשמים כי סופו מר ולענה:

וזהו כוונת חז"ל בב"ב פ' המוכר ספינה אמר רבה אשתעי נחיתי ימא האי גלא דמטביע לספינתא מתחזי כי נורא חוורתא בראשו ומחינן ליה באלוותא דחקיק ביה אהיה אשר אהיה וכו' והיינו כי ספינה הוא אדם ונשמה בתוך הגוף כמו שדורש הזוהר במדרש נעלם על יונה שהוא נשמה בירכתי ספינה הוא הגוף השוטט במים עזים בעה"ז ויצה"ר הוא הגל המטביע ספינה במים עזים ומצולת ים רק ברצות להטביע בא בתחלה בדבר יראה וזהו בראשו נורא חוורתא היינו אש לבן שהוא לפתות אותו כלומר בדבר טוב יראה ומוסר שהוא אש לבן מצות ה' ברה מאירת עינים ונר מצוה ותורה אור וכך דרכו כנ"ל ובזה יוכל לו לאדם לפתות אותו להטביע שאולה אבל האדם החכם יבין את אלה יתן ללבו כי דברים כאלה המה היו בעוכרי' אשר גרמו חרבן ראשון ושני ושני גליות באו עי"כ כמש"ל:

וזהו מליצתם ומחו ליה באלותא דחקיק בי' אהיה אשר אהיה דהיינו אהיה עמם בגלות ראשון ואהיה בגלות שני וזהו יתן ללבו ולא ילכד בשפת חלקות שלו ולא יהיה נטבע חיים שאולה:

ולכן בניי ואחיי ביום מלחמה הבא עמדו חלוצים והסירו רוע לבכם ובטחו בה' כי הוא ילחם לנו וכמאמר דוד במזמור למה רגשו הנ"ל יושב בשמים ישחק ה' ילעג למו כי אין משגיח בכל קטרוג ומהו שעושה הוא אז ידבר אלימו כו' כי יש להבין במה שאמרו בשופר מסלק הדין וה' עומד מדין לכסא רחמים והא חזינן שופר הוא מיוחד לדין בכל ב"ד בישראל אפיק שופרא ושמתי' וכהנה בכל מקום שופר הוא לעורר דין אבל ר"א גאון בנתנה תוקף שיסד תי' זה באמרו וקול שופר ישמע ומלאכים יחפזון הנה יום הדין לפקוד על צבא מרום בדין הרי ששופר הוא לעורר דין אבל הוא אמת כי אין הדין נפתח למעלה עד שיהיה נשמע קול שופר כי הוא תחלת דין להשמיע כי ישב הדיין למשפט וזהו ענין שופר משמיע התחלת דין אבל אין תקיעת שופר מתחיל למעלה עד שיהיו ישראל תוקעים למטה ואז מעוררים קול שופר העליון להשמע בקול ולכך בעמדם כל המלאכים לקטרג על ישראל כהנ"ל ולאדם לא מצא עזר והעצה היעוצה לתקוע בשופר ואז נשמע למעלה ג"כ קול שופר ואז מלאכים יחפזון וחיל ורעדה יאחזון הנה יום דין לפקוד עליהם ועל מלכי או"ה השרים עליונים בדין ובזה ישכחו ולא יזכרו עוד לקטרג על ישראל כי די להפקיע עצמן ופרודין בדינם כי צבא שמים לא זכו בעיניו כלל ובזו חדלה הקטרוג וערעור וזהו ותקעתם וכו' ונושעתם לפני ה' כי על ידי כן שבתה קטרוג בכל אופן וזהו מאמר דוד אז ידבר אלימו באפו ובחרונו יבהלמו הרצון שמעורר דין עליהם ובאש ה' נשפט ועל ידי כן נבהלו מחרון אפו כמאמר הפיוט הנ"ל ולא יוסיפו לרגוש ולומר ננתקה מוסרותימו וכו' וזהו בחרונו יבהלמו אשר נבהלו ולא עצרו כח לקטרג עוד וממנו נראה אם מלאכי מעלה יראים מדין איך לא נגור מאף ה' ובאמת כ"י זריזים וזהירים ליתן רב צדקה לפני בוא יום הדין והוא קלורין למאוד ומתן בסתר יכפה אף:

אך יש להתבונן במ"ש במדרש השטן אומר ישראל חטאו אמר הקב"ה הבא עדים הביא חמה א"ל הקב"ה הביא עוד לבנה ביקש להביא לבנה והיא מתכסה שנאמר נשאת עון עמך כסית כו'. והדבר בעצמו תמו' מה ענין עדות מהמאורות הללו ומה טובם הלא אבן מקיר וכפיס מעץ יעיד ומה בכך שהלבנה מכוסה אדרבה אורה למעלה מול שמים ממעל כי הוא חושך מכסה ארץ לצד מטה:

אבל הענין באמרם סוף סנהדרין כל זמן שרשעים בעולם חרון אף בעולם ואמרינן מאן רשעים גנבים ויש להבין וכי אין רשעים בעולם זולת גנבים בעו"ה הרבה פורצים בעריות ומחללי' שבתות ומועדי ה' וכהנה רבות אבל כבר נודע כי החמירה התור' בגנב יותר מבגזלן היותו עושה עין שלמעלה כאין רואה ח"ו והנה מתן בסתר יכפה אף שהעושה כן בסתר אין כוונתו לשם יהורא או החזקת טובה רק לש"ש בשביל ה' ולכך יכפה אף אך גנב שעושה עין שלמעלה כאלו אין רואה א"כ לא שייך מתן בסתר יכפה אף דהא לדעתו אין ה' משגיח בכל מעשי בני אדם וא"כ איך יועיל מתן בסתר:

וזהו כוונתם שאמרו במשנה בזמן שרשעים בעולם חרון אף בעולם וקשה איך החליט זה הא מתן בסתר יכפה אף שהוא כתריס בפני פורענות להגין אף דחימה עזה בשביל עונות מ"מ שחד בחיק דהיינו צדקה ולזה מתרץ הגמרא מאן רשעים גנבי והם עושים עין שלמעל' כאלו אין רואה וא"כ אף הצדק' בסתר אינו מועיל:

נלמוד מזה כי עונות שאדם עושה בסתר ועושה עצמו לפני בריות כצדיק ואיש ירא ה' הוא יותר חמור מאלו עושה פומבי ומרים יד בתורת ה' שהוא ענין הנ"ל שהחמירה התורה בנגב מבגזלן שעין שלמעלה ח"ו בעיניו כאין רואה ואף זה שיש לו מורא ב"ו ואין לו מורא שמים. וזהו מרב החולי ומרי אשר בעו"ה שכיח למאוד כי לא יעשה אדם דבר נגד הבריות רק במחשך מעשהו ולא ישים ללבו הלא עין ה' משוטטות והוא המקבל חשבון כדכתיב עיניך ברכות בחשבון כי לפני עין ה' שהמה מלאכים הממונים על העונות והמה נקראים עיני ה' משוטטות בכל ארץ הם המקבלים חשבון מאדם על עונותיו והם המושלים אומרים באו חשבון כי המה עיני ה' ובשעת מיתה כולם נקבצו לאדם לקבל ממנו חשבון כי אין חשבון בשאול והחשבון מהאדם בשעת מיתה ולכך אמרו על מ"ה שהוא מלא עינים שהם עיני ה' הממונים על כך אשרי האדם ההולך בדרך התורה כי אז אין לעינים הללו שליט' למצות ה' ברה מאירת עינים ועין ה' למייחלים לחסדו:

ולכן חמור מאוד האיש אשר עושה עון במסתרים לומר מי יראני אבל מ"מ יותר טוב מהעושה בפרהסיא לענין חלול השם כי בזה לא נתחלל ש"ש כ"כ ואמרו אם רואה אדם יצרו מתגבר וכו' כדי שלא יתחלל ש"ש בפרהסיא ואין לך עונש חמור אלא המחלל ש"ש בפרהסיא והיינו המרים יד בתורת משה בפרהסיא וכתב הזוהר שעיקר גלות השכינה בשביל עונות שעושים בפרהסיא ובעו"ה בדורותינו פשטה השחתת זקן ופאת ראש במצעדים בפרהסיא ובשביל שלא יהי' שערות הולכים חוץ לקליעות שערות שקורין פרוקין מגלחי' פאת ראש' של צדעם וזהו יותר חמור מן השחתת זקן שהוא אפילו כעין תער אסור ותמהני איך מלאו לבם לקרות בקול בימים אלו י"ג מדות רחמים ולקרות ה' ה' שהם מרומזים בשני פיאות הללו ומכ"ש שארי י"ג מדות שהם בזקן:

ובאמת יש פנים לטובה אצל קב"ה כתיב ישא ה' פניו אליך ויש פנים מלשון אף וחימה כדכתיב פני ילכו וכו' ושמתי פני באיש ההוא שהוא אף וחימה וההבדל פני ה' שהוא רחמים הוא לטובה אבל פני אלהים מדה"ד הוא לרעה להכרית ולעשות נקם ועיקר מדת הדין נעשה ע"י רשעים שהם חרבו ושבט מוסר של הקב"ה וע"י הקדוש ב"ה עושה דין וזהו מאמר יעקב לעשו הרשע ראות פניך כראות פני אלהים וחס ושלום שהחניפו בתואר נפלא כזה אבל האמת דיבר כי הוא הרשע פני אלהים דייקא וחרון אפו של הקב"ה וזה הכל אם ישראלי מגדל זקנו כראוי אזי פנים של רחמי' וה' עובר על מדותיו פנים של אלהים ונתמלא רחמים וזהו ויעבור ה' על פניו כביכול שעובר על פניו מדה"ר ולכן אמרו והדרת פני זקן אבל במגלח זקנו הוא מעורר פנים של אלהים ופני רשעים הם מדת הדין כנ"ל:

ולכן יש כאן מקום לכאן ולכאן בחד צד יותר טוב לעשות העבירה פומבי כגזלן הקל יותר מגנב ובצד אחר יותר נקל להעושה בצנעה מחמת ח"ה והעיקר כך אם עושה בצנעה ואינו נודע לאדם באמת אפי' אח"כ הרי זו ענשו יותר קל להיות בלתי ח"ה וה' מרבה לרחם ולסלוח אבל בעשותו בצנעה ומ"מ נודע לאנשים א"כ ענשו חמור כי מכל מקום יש ח"ה והרי עושה עין שלמעלה כאלו אינו רואה ח"ו:

וזהו ענין המדרש הנ"ל כי הקב"ה חפץ חסד בכל צדדים לזכות ישראל ולכך מקטרג השטן כי ישראל חוטאים אמר בהביאו חמה דהיינו שעושים עבירות בפרהסיא לאור היום כדכתיב לאור יקום רוצח ויקטל ובלילה יהיה כגנב אמר הקב"ה שאין נ"מ באלו שאין חמור כ"כ כמו גזלן שאין עושה עין שלמעלה כאין רואה וא"כ צדקה שישראל עושים יכפה אף ות"ל אין לך בישראל שאין מקיים צדקה אם רב או מעט וכל פרוטה מצטרף להשבית חימה ושוחד בחיק ולכך הלך להביא לבנה והיינו מה שעושים במחשך ובסוד כדכתיב ובלילה יהיה כגנב וא"כ עושה עין שלמעלה כלא רואה ולא יועיל צדקה כנ"ל אמנם הלבנה נכסה ר"ל שהעבירות הם בסוד ואין בו ח"ה וא"כ פשיטא דענשם לא חמור כ"כ וזהו שקב"ה מכסה לעונות שאין נודע ואין כאן ח"ה וזהו כסית עון חטאתם וכו'.

ולכן בניי חדלו הרע ואמר הפסוק ואני נסכתי מלכי וכו' ומדבר בעד כ"י כי דוד המלך מדבר בעדם וקאמר שאנו עושים תקנה בשופר כמ"ש ר"ס גאון ביו"ד טעמים שלו הנדפסים ברוב מחזורים שהוא להמליך מלך לה' ודרך כשממליכים מלך שיתקעו בשופר כדכתיב בשלמה ותקעתם בשופר ואמרתם יחי המלך שלמה ולכך תוקעים בשופר ועיקר הטעם בזה שאנו ממליכים אז ואומרים המלך הקדוש ומלך המשפט כי נודע כי מה שברא ה' העולם הוא מחמת תואר מלך כי לולי העולם לא יתואר מלך ואין מלך בלי עם ולקיום התואר הזה נבראו כל עולמות ולכך נאמר מלכותך מלכות כל עולמים ועיקר מלוכה שלו בישראל כי כל העכו"ם כאין נגדו וכתוהו נחשבו ולכך אמרינן ה' אלהי ישראל מלך כי עיקר מלכות הוא בישראל:

ולכך אנו בימים אלו שאיזו שרים מאזיען ואפריקא קמים עלינו ומבקשים ח"ו לקעקע ביצתם וכולם מקטרגים להשבית ח"ו זכרם אנו אומרים התואר הזה מלך ואין מלך בלי עם ואיך אפשר לעשות ח"ו כלה בישראל ולכך אמר הקב"ה המליכוני עליכם ובזה לא יהי' פ"פ לקטרג כי הם צורך עולם ולכך אנו ממליכים בשופר ומזכירים מלכיות:

וזהו מאמר דוד ואני כ"י נסכתי מלכי על הר ציון הר קדשי שאני תוקע בשופר להמליך מלך לה' בציון וא"כ בזה בטלה רגשת הגוי' כי אין מלך בלי עם ואמר אספרה אל חוק היינו ר"ה שנאמר בו כי חק לישראל וכו' וקב"ה קבעו חוק לפקוד בו כל יצורי קדם:

אמר אספרה בחסד ה' כי ענין אף שמחדש בכל יום מעשה בראשית אבל מ"מ עיקר הבריאה בו ממש נברא עולם חדש ולכך הוא מתחיל ראש השנה כי בו נעשה עולם חדש ולכך אמרו היום הרת עולם ולא אומרים היום היה הרת עולם וכן זה היום תחילת מעשיך ולא היה תחילת מעשיך כי באמת עוד היום כל ר"ה הרת עולם ותחילת מעשיך של קב"ה כי מחדש העולם כאשר האריך בזה בכתבי האר"י ז"ל ולכך יש לנו תי' כי אנו כקטן שנולד ואין לנו כ"כ עון כמ"ש במדרש שהתנצל הקב"ה בעד אדם בחטא ואמר הלא קטן הוא והיום נולד ואין לו כ"כ חטא משפט מות וכן אצלינו בכל ר"ה כי קטנים אנו היום נולדו ולכך אמרינן היום הרת עולם אם כבנים רחמינו וכו':

וזהו ה' אמר אלי בני אתה אני היום ילדתיך וא"כ אין לך עונש כ"כ מן העונות כי היום ילדתיך וזהו שמספר המזמור חסד ה' בחק שקצב לשפוט כיצד חפץ חסד להתנצל. אך זהו בישראל כי על ידי שאנו מוסרים כל יום נפשותינו לה' ליחוד הקב"ה בק"ש ובכל עבודות ה' הרי אנו בכל יום כאלו נולדים מחדש כי בכל לילה אנו מוסרים נפשותינו לה' כדכתיב בידך אפקיד רוחי ולכך הרי אנו כקטנים וכתיב כי נער ישראל ואוהבהו אבל עכו"ם אינם כן והם זקינים מחייבים בכל עונשים ולכך נאמר שאל ממני ואתנה גוים וכו' תרועם בשבט ברזל כי חטאתם בעט ברזל וזהו שבט ברזל ככלי יוצר תנפצם כי עכו"ם הם בפרודא ולכך מדת הדין שולט בהם יותר כמש"ל בבלע' הן עם לבדד ישכון ובגוי' לא יתחשב כי בגוים אין קיבוץ וחיבור ולכך ככלי יוצר תנפצם:

ולכן אמר ואתם מלכים הם ישראל שנקראים ממלכת כהנים עוסקים בתורה שנאמר בי מלכים ימלוכו הוסרו לוקחי מוסר מהנ"ל והוסרו שופטי ארץ הם היושבים על מדין איך הקב"ה מצדד לעמוד בזכות כי אין מטה דין ח"ו ואף כי מי יאמר לו מה תעשה ולכך הוסרו שופטי ארץ ולכן מאוד יש לישב בדין ח"ו להטות משפט גבר ולישא פני איש ראו כמה תחבולות עושה הקב"ה לזכות אותנו במשפט ומ"מ ח"ו להטות דין ואתו המשפט וצדק ונאמר בס' חסידים שאין לראות בפני בע"ד כשעומדי' לפניו בדין שהם בעיניך כרשעים ואסור להסתכל בפני רשע וזהו אפשר כוונת הפסוק לא תכירו פנים במשפט שיהיה הכל בעיניך כרשעים ולכך לא תכירו פנים ואף הקב"ה אינו מביט בפנינו אם אנו רשעים ולכך צריך תשובה לטהר פנינו וכן בזמן הרגל שנאמר ירא' ירא' שהקב"ה רואה בנו כתי' לא ירא' פני ריקם היינו מן המצות כי אז אין הקב"ה מביט בנו וע"ז הי' הכרובים במקדש כשאין עושים רצון ה' הי' פניהם לבית כי מאן הקב"ה להביט בנו ועמא דהדרא אפי' ולכך לעולי רגלים שבאו לראות וליראות היו מגללין הפרוכת ומראי' הכרובים ובעו"ה נכלמו להרים פנים כי פנים כפני קוף וכעת אין לנו תקומה רק לבכות תמיד ולרחוץ בדמעות פנינו ומזה נסתלקו רושם עבירות כנז' בזהר פ' אחרי ע"ש: