יערות דבש – חלק א – דרוש יז, קטע 48

והנה אסתר ומרדכי כל מגמותם היה בשביל ישראל כמ"ש נפשי בשאלתי ועמי בבקשתי והוא כמ"ש דוד אחת שאלתי מאת ה' אותה אבקש שבתי בבית ה' כל ימי חיי לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו ויש להבין כפל הדברים מה שאלתי ומה אבקש אבל הענין מה שהוא רע לזמן מה ולא שייך בו נצחי' שייך לשון שאלה כדאמרי' בגמרא דשבת ריש פרק שואל שאלה דלאו לזמן מרובה קרוי שאלה אבל מה שהוא לדבר תמידי שייך בקשה וזהו מאמר אחת שאלתי הוא לשון שאלה לזמן מה ממנה יסתעף שאותה אבקש לנצחי והוא שבתי בבית ה' כל ימי חיי והוא שאלה לזמן מה אין בו נצחי כי מעט הם ימי אדם על פני האדמה אבל מזה יסתעף הבקשה שאזכה ע"י כן לחזות בנועם ה' וזה הוא נצחי וכן ענין אסתר שאמרה על נפשה שהוא רק שלא תמות עכשיו ועכ"פ סופה למות רק שלא תמות מהר קודם זמן הוא רק שאלה לזמן אבל שלא יעשו כליי' ח"ו באומה ישראלית הוא נצחי כי דור הולך ודור בא ולעולם עומדת וישראל אינם כלים לעולם ולכך אמרה עמי בבקשתי וכן הדבר אצלינו שראוי לראות הכל לא לטובתינו רק שיהי' לטובת ישראל וביחוד בעניני נצחי כי מה אדם על הארץ ימיו חרוצים ושבעים שנה ימיו ולכך הי' בין אגרות המן שנכתבו בי"ג בניסן ואגרות מרדכי להשיב אגרותיו בכ"ג בסיון שבעים יום כמ"ש במדרש וכבר תמהו למה איחרו מרדכי ואסתר בהצלת ישראל לבטל דת של כליה משך זמן רב ומי יודע אם לעת כזאת ימצאו חן בעיני המלך והפכפך היה אבל אמרו גדול הסרת טבעת וכו' כמש"ל כי בזה שהיו כל יום מעותדים למיתה היו שבים בכל לב ובכל יום היו נחשבים כמתים זה היה מכפר בעבור עונם וכבר נודע כי הקב"ה מצרף יום לשנה כדחזינן במדבר במדה רעה וכ"ש במדה טובה וכן אמר הקב"ה ליחזקאל שכב על צד ימינך וכו' ושא עון בית ישראל יום לשנה ומספר ימי איש שבעים שנה וביקש מרדכי שיהיו ישראל בתכלית התשובה ויהיו כל יום מוסרים נפשם להריגה היו השבעים יום שיחשב יום לשנה והרי מתוקן כל ימי שנותם ולכך איחר בין אגרת לאגרת שבעים ימים שהיא המכוון כמ"ש:

ואמת כי עוד טעם יש כי בספר מנות הלוי הביא בשם רוקח ומדרש כי אחר הדברים האלה גדל המלך את המן וכו' כי כל גדולתו של המן לא התמיד רק שבעים יום מרומז כי כן ימי המלך כ"ן בגימ' שבעים ובזה תבין המן איש צר ואויב איך המתין עד י"ג בניסן ליתן דת להשמידם ולא בא תיכף אל המלך כאשר מרדכי לא יכרע ובפרט כי אחשורוש היה בעל התל וכו' אבל כבר נודע במ"ש בנימוסי הכשדי ושאר כותבי נמוסי ארץ בבל ופרס כי כל זמן שאין משנה למלך מתנהג בממשלתו שבעים יום אין לו תוקף כ"כ ואין משמעתו נשמעת ויש ביד השרים להתריס עליו נגד המלך ולומר שאין ראוי לכך וכדומה מהטענות אבל אם יתמיד שבעים יום הרי אח"כ ממשלתו נכונה בידו ולכך המן לא היה בידו לצוות כ"כ עד תשלום שבעים יום ואז באמת לא איחר ליתן הדת כמבוקשו ולזה נתכוין הקלורי בפיוטו של פ' זכור שכתוב תכלית שבעים נתלה על חמשים והמפרש דחק דקאי על יין עיין שם והדברים פשוטים כי תכלית שבעים יום לתוקף ממשלתו והממשלה נכונה בידו נתלה על חמשים ולפני שבר גאון ולכך אף מרדכי לא יכול להשיב אגרת המן עד שהי' מתמיד בממשלתו שבעים יום ואז היה יכול לכתוב על היהודי' כטוב בעיניו ונחתם בטבעת המלך ואתי שפיר והנה באמת כמה לאד' להזהר מלהתגאה בממשלתו כי רוב פעמים הגדול' לאדם לוכד לו לכד וביחוד צריך אדם להזהר לבל יעשה תחבולות של רמי' לצוד חבירו כי זה הוא על הרוב לו לעצמו לפח ולמוקש. ראו כמה עמקו מחשבת המן שיעץ וחדש הדת שלא יהי' רשאי שום אדם לכנוס למלך אם לא יהי' נקרא על פומי' דהמן כמו שכתוב בתרגום שני להדיא והנכנס יומת והי' עצה עמוקה שלא תוכל אסתר ומכ"ש מרדכי לכנוס למלך לבקש דבר כי ידע המן שאסתר נתגדל בבית מרדכי כמש"ל כי חשדוהו שהוא מנאף עמה ולא ידע כי היא אשתו באמת אבל זה הוא הי' מהצל' העיקרית כי יש להבין במה שאמרה אסתר כי נמכרנו אני ועמי להשמיד להרוג וכו' ואלו לעבדים ולשפחות נמכרנו החרשתי כי אין הצר שוה בנזק המלך ויש להבין מה טעם יש שהחרישה במכירה לעבדים ולשפחות הואיל ואין הצר שוה וכו':

ובדרך דרש אמרתי להיות כי אמרו במדרש אין הצר שוה אומה שלמה בכמה נמכרת בעשרת אלפים ככר כסף ארנונית שלהם עולה יותר אבל אנן קימ"ל אין אונאה לעבדים אבל התוספת העלו בסנהדרין וכן הר"ן דעבדים אין להם אונאה דאתקשו לקרקעות אבל בני חורין לא הקשו וזה הוא מאמרה כי ודאי איך יתכן שמלך יחזור בו ממכירתו רק היא צווחה מקח טעות ואין הצר שוה לכך אמרה אלו לעבדים ולשפחות נמכרנו החרשתי כי אין אונאה לעבדים דאתקשו לקרקעות אבל עכשיו דלא נמכרנו לעבדים ובני חורין לא הוקשו לעבדים ויש להם אונאה ומכירה בטל ואין הצר שוה בנזק המלך זה הוא מה שי"ל בדרך דרש אבל הדרך פשוט הוא דבמגלה דף ט"ז אמרינן אין שוה וכו' אקני בה בושתי וקטל' השתא אקני בדידי ומבעי לקטלי ופירש"י אין שוה אין משגיח ולא איכפת לי' בנזק ויש להבין מה זאת לנתינת טעם ואלו לעבדים ולשפחות וכו' ועוד איך פתחה היא אסתר פה לשוטה הזה שונא ישראל פן יאמר שיהיו נמכרים לעבדים ולשפחות כמאמר אסתר דבזה תחריש אבל הענין דיש כאן קושי' אסתר שכל ו' שנים שהית' נשואה לאחשורוש תמיד אמרה שהית' אסופי משוק והי' מרדכי מכניס אותה לבית והי' לה אומן ולא נודע לה מאיזה עם היא אם כן עכשיו שתרצה לבטל גזירת המן ואחשורוש תאמר שהיא יהודית וכי כזבה באמרה שלא נודע לה עמה הלא לא יאמינו לה ויאמרו הוא מתחבולות לאהבת מרדכי שגדלה כאב ולכך אמרה שהיא יהודית והכל שקר ולדברה הראשונים אנו מאמינים ומה המופת שתתן אסתר לדבריה שהיא יהודית ולא מפי' אנו חיי' ולכך אסתר שביקשה לברר דבריה במופת אמרה אם לעבדים ולשפחות נמכרנו החרשתי כי זה הוא כלל עור בעד עור וכל אשר לו יתן בעד נפשו אם אדם נדון למות יחפש בכל יכלתו אם אפשר להשתדל שיהי' עבד לעולם אפס נפשו שמור וזה הוא שנכנסה אסתר לאחשורוש ולא נקראת בשם המלך היה כפתע בינה ובין המות כי היה בנס שנמשך עליה חוט של חסד ולולי כך היתה נהרגה כמבואר בתרגום ובמדרש ואם כן מי הוא זה בשביל שלא יהי' עבד ימסור עצמו למיתה הלא נבחר להיות עבד משיכניס עצמו למיתה וזה הוא אמרה אלו לעבדים וכו' החרשתי כי איך אמסור נפשי למיתה אבל בשביל שנמכרתי להשמיד ולמות אם כן לית לי הפסד וסוף למות מה לי היום ומה לי מחר ולכך נכנסתי וזה הוא היה מופת גם כן שהיא באמת יהודית ועליהם נגזרה גזירת כלי' מהמן דאל"כ בשביל אהבת מרדכי לא תכניס עצמה למית' לכנוס שלא ברשות ולהתיר עצמה למיתה כולי האי אין מגיע אהבת רעים אהובים ועד לנפש יאהבו אבל המות יפריד בינינו וזה הוא ראיה שבאמת אני יהודית וזה אמרה אלו לעבדים ולשפחות נמכרנו החרשתי מבלי להכניס עצמי לסכנה איך אכניס עצמי למות על ריב לא לי בשביל אהבת מרדכי רק זה ידוע שכל הדת הי' שלא לכנוס בלי קריאה הוא משום המן וכמ"ש התרגום ואם יאמר המן שהרשוהו אין לה משפט מות לפי זה א"כ עדיין יש פתחון פה על דבריה הנ"ל שבטחה שלא תמות כי המן יחוס לבל יהי' אשת המלך אשר אהבו כנפשה למיתה ונסתר דבריה הנ"ל ועל זה אמרה אין הצר שוה בנזק כפירוש רש"י אין משגיח בכך כמו שלא השגיח בהריגת ושתי וא"כ זה קנה רצוץ לסמוך עליו והמופת מבואר ואתי שפיר ולכך אחרי דברים האלה וכו' הוא מתוקף של הנס כי ע"י כן שנעשה שכל איש ואשה אשר יבא אל המלך מבלי קרוא אחת דתו להמית בזו נתאמתו דברי אסתר היותה יהודי' ולולי זאת לא היה מאמין לה אחשורוש כלל ולכן זה בכלל נס וראו כמה תחבולות אדם בא לרוע ואשרי איש שלבבו תמים ולא הולך אחר תחבולות ומזימות ובוטח בה' חסד יסובבנו ובא לציון גואל במהרה בימינו אמן: סליק חלק ראשון תם ונשלם שבח לאל בורא עולם: