יערות דבש – חלק א – דרוש יז, קטע 42

לכן אפתח פי ואען ואומר הצור תמים פעלו כי כך מהמידה להצדיק דין שופט צדק ואמת וכתיב גבי בני שאול שנתלו והיו תלוי' ועומדים עד ניתך עליהם שמש ומטר וכתיב ותקח רצפ' בת איה את השק ותטהו אל הצור וכ' תו' ביבמות במד' יש שאמרה הצור תמים ויש להבין למה אמרה אז הצור תמים ולא מקדם וכבר אמרתי כי בגמרא הקשה והכתיב לא תלין נבלתו ומשני הגמרא מוטב שתעקר אות אחת בתורה ויתקדש שם שמים בפרהסיא שאומרים אם לגרים כך וכו' ע"ש אבל במדרש אמר בזה הלשון כי לשון הרע הוא עון חמור ולא נזכר בתורה רק בלאו ולכך נתלו אלו זמן רב היו עוברים ושבי' ושאלו בסיב' מיתתם ויאמרו הכל בשביל לשון הרע שהלשין לשאול על נוב עיר הכהנים וידעו כמה כוחו גדול עון של ל"הר ויפרשו מהן הרי דלכך נתעכבו ולא היתה להם קבורה לפרסם העון חמור דלשון הרע וידוע מה שפירש"י הצור תמים פעלו מעולם לא אמר אדם למה לא עשה שלש' ידים שלשה עינים וכו' אבל באמת בירושלמי מבואר שאמר רשב"י אלו הייתי שם הוי אמרתי למברא תרין פומא חד למילי דאורייתא וחד למילי דעלמא כדחזינא דנפישא לישנא בישא אמרתי יאות אלו הוי תרין פומא לית עלמא מתקיים ובזה יובן דמקודם לא הבינה מה שנאמר הצור תמים פעלו דהיינו כמו שפרש"י דהא יש כאן הרהור כמאמר רשב"י למברא תרין פומא וכו' אבל עכשיו שראתה שלכך הם תלוים ועומדים הכל לפרסם חטא ל"ה כמה ענשו גדול וא"כ מיושב קושי' רשב"י ואין ראוי רק לפה אחד פתחה ואמרה הצור תמים וכו' וא"ש אבל יש עוד בדרך זה ישוב כי באמת יש להבין איך הניחו לעבור על לאו הנאמר בתורה לא תלין נבלתו על העץ וכמו כן הקשו לפ"מ דקיי"ל המלין את המת ואינו לכבודו של המת עובר בל"ת דל"ת א"כ איך הלינו לראב"ש בעליי' שנים רבות כמבואר בפרק הפועלים אבל הטעם הוא לאסור שמקללת אלהים תלוי ופירשו שהוא להיפוך כי אדם שמת בחטאו נסתלק ממנו צלם אלהים בכולו או במקצתו כדכתיב אך בצלם אלהים יתהלך איש וכאשר מת נגרע הצלם ולכך אמרו תינוק חי אין צריך לשמרו מן החי כי צלם אלהים עליו ובמותו צריך לשמרו וא"כ הוא גרעון בחיק הצלם עלאי קדישא דנגרע צלמא דיניה והוא בזיון כביכול ולכך הקפידה תורה מבלי להלין רק לקוברו ועיין בזוהר ונושאי כליו שפירשו כן וא"כ מי שלא נגרע מצלם דבר אין כאן איסור ואין כאן בזיון וגריעותא בצלמא עלאי וראב"ש קדישא מת וצלמא דילי' לא סר ולא גרע כנודע ברוב קדושתו וא"כ כאן לא הוי איסור בבל תלין ולכך אחרו קבורתו שנים רבות וכן הדבר בבני שאול אשר היו קדושים וצדיקים כקושי' הגמ' והכתיב לא יומתו כו' רק הי' למגד' מלתא לתקן הדור נמסרו עצמם למית' כאמרם ב"ד מכים ועונשי' לצורך שעה ועולה לא נמצא בהם א"כ צלם אלהים לא זז מהם ונזר אלהים על ראשם ולכך הותר להלינם ימים כמה כי אין גרעון בצלם עילאי והנ' מ"ש רש"י הצור תמים פעלו כי מעולם לא אמר אדם דהיה לשנות הבריאה בתוספת וגירעון י"ל הטעם באמת למה לא יקשה כן דיש להוסיף או לגרוע כנ"ל כי אדם נעשה בצלם אלהים מה שייך כאן שינוי הלא צריכות להיות בצלם דמות עליון וא"כ איך יהיה גרע ממלאכתו דבר וזהו הענין כי בראות רצפה שהם תלוי' זמן רב והבינה עי"כ הטעם כי בצלם אלהים אדם נעשה אז אמרה הצור תמים פעלו וא"ש ואף עלי לומר הצור תמים פעלו כי מובטחני בו שלא סר צלם אלהים קדישא ממנו ואני צועק וקורא כמאמר אלישע בהפרדו מאת אלי' ז"ל וצעק אבי אבי רכב ישראל ופרשיו ופי' רש"י דטב לישראל בצילותי' מרוכבים בסוסים:

והנה יש להבין מה שאמר רכב ישראל ופרשיו הלא נודע שרכב ישראל אין כ"כ טוב כמו פרשיו וגם למה כאשר נלקח אלי' נאמר והנה רכב וסוסי אש למה באו אלו בכלל ולא סגי באחד גם יש להבין תחלה בשאלת אלישע לאלי' ויהיו נא פי שנים ברוחך אלי ויאמר אלי' הקשית לשאול אם תראה אותי לוקח מאתך יהיה לך כן ואם לאו לא וי"ל איך אפשר שיתן אלי' לאלישע יותר ממה שיש לו וגם הוא מקצת העזה לומר לרבו שיהיה הוא יותר גדול ממנו ואם אמרו חז"ל ע"ז בכל אינו מתקנאה חוץ מבנו ותלמידו מ"מ קשה על אלישע שלא היה לו למלאות לבו לבקש כך מאליו וגם הסימן שאמר לו בראותו הלקחו ממנו אין זה מובן מה שייך לזה שיהיה ברוחו פי שנים:

אבל הענין הוא כך במה שאמרו אל תאמר הימים ראשונים טובים מאלה כי לא מחכמה שאלת זאת והפי' הוא כך כי המחק ים אמרו כי ראינו בדורות אחרונים בכל תחבולות עשיית אומנים ומחקרי מחצבים וכדומה כ"כ בידיעות כוכבים בכולם מצאו עשר ידות יותר מראשונים כנראה בכל דברים ואין הטעם שכח דור הזה יפה מראשוני' כי זה אינו כי הם נגדם כפרעוש נגד ארי רק הכל הוא כננס ע"ג ענק כי הם ראו דברי ראשונים ובעיונם הוסיפו דבר והגדילו מראשוני' וטובים שנים מאחד ולכך נאמר כי לא מחכמה שאלת כי ימים ראשונים היו טובים כי נהפך הוא תמיד אחרון מוסיפי' אומץ בחכמה כי גם הדעת ורוח ראשונים עמם וכן הדבר כאן להיות כי אליה הי' מאציל שפע מן נבואתו ורוח קדשו על אלישע כטבע המשפיע אשר כל חשקו להשפיע זולתו אף לאלישע שתלמידו הי' ובהסתלקות אלי' היה אלישע נביא ונאמן לה' ור"הק שורה עליו לפעמו ואם יהי' השפעת אלי' מר"הק שלו ג"כ נאצל הכל עליו וגבר חילו כננס ע"ג ענק והי' כחו יפה כפליי' מה שמקבל מעצמו ליקר נשמתו לקבל שפע והשם רוח קדשו יערה עליו ומה שקיבל מאלי' וזהו בקשת אלישע מאלי' שאלי' לא ימנע תמיד להשפיע עליו ולהאציל מרוחו כאשר עשה בהיותו על אדמה כן לא יעזוב טובו בהעלותו לשמים וא"כ יהיו פי שנים מפאת עצמו ומסבת אלי' וזהו ויהי' נא פי שנים ואימת יהי' כן ברוחך כאשר גם אתה חשים רוחך עלי ויהי' כפליי' לתושי' וזהו ג"כ מאמר חז"ל זקינים שבדור אמרו פני משה כחמה פני יהושע כלבנה אוי לאותה בושה ויש להבין מה לאותו בושה מקרא מלא הוא לא קם נביא כמשה בישראל אבל לפי הנ"ל ניחא להיות בעצם שמשה האציל מרוחו על יהושע ולא מנע ממנו דבר כטבע הטוב להשפיע לזולתו בלי מחסור ואף בהסתלקות משה תמיד רוח קדשו שופע על נביאים וחכמי הדור כנודע וזהו שאמרו משה לא מת ואף ליהושע נאמן ביתו ואם כן אלו הי' ליהושע הארת רוח הקודש מפאת עצמו לקבל שפע מה' וכי יתן ה' רוחו עליו והי' ראוי להיות כפליי' לתושי' כמו אלישע הצ"ל אבל באמת יהושע לא הי' מקבל מפאת עצמו כלל רק ממה שהאציל משה עליו והי' הבדל כהבדל עילה לעלולים וכאור לקוי אור היוצא ממנו שהם פחות למאו' בטבע וזהו ידוע כי הלבנה לית לי' מגרמי' כלום רק ממה שקבל' מהחמה וזהו שזקינים שבדור הרגישו מדרגת יהושע ולא מצאו בו כפלים לתושי' כפי שמחויב להיות מכח זה שפטו כי לי' לי' מגרמי' כלום כי אם מאצילות ר"הק ממשה ולכך אמרו פני משה כפני חמה פני יהושע כפני לבנה דלית לי' מגרמי' כלום וזהו אוי לאותו בושה דלא הי' הדור זכאי לכך שיערה ה' רוחו ממרום על יהושע זולת אצילות משה ויהי' כוחו עז וחזק ועון הדו' הי' גורם זה והנה אלי' נסתפק מה יקר' לו בעלייתו כי יש צדיקים שאף לאחר מיתתן יש להם דביקות לתחתונים להשפיע להם לטוב ולהועיל' לכל טוב כאשר הי' בחייהם כמו כן בהסתלקם שטבעם הטוב אז יותר מתגבר בקרבתם לפני ה' שהוא מקור הטוב ויש צדיקים שמסולקים בכל אופן מעולם התחתון ושמים בינם לבין החיים ואין להם חיבור ושייכות כלל בתחתונים וזהו שנחלקו חז"ל אם מתים יודעים מאומה או לאו דנודע בכל המחלוקת דאלו ואלו דברי אלהים חיים והוא אף בזה כי יש קצת דיודעים כי יש להם שייכות בתחתונים ויש שאין יודעים:

וזהו מאמר המדרש והפלא ה' את מכותך הפלאה זו איני יודע מה הוא כשהוא אומר הנני יוסף להפליא העם הפלא ופלא ואבדה חכמת חכמיו הוי אומר זו סילוקן של צדיקי' כי קשה סילוקן של צדיקים וכו' ויש להבין למה נאמר ע"ז והפלא ה' את מכותך ולא על שאר נגעים וחולי מר הנאמר בתוכח' וקרה לנו בגולה בעו"ה ומה זה שאמר איני יודע מה הוא וכי לא מצינו צרות רבות ורעות עד שצריך חקיר' מה המכה זה אבל כי כל יותר שצרות ומכות באים על ישראל יותר עלולי' לקרבת השכינה דכתיב קרוב ה' לנשברי לב ואין ה' משרה שכינתו אלא בכלים שבורים והוא ברוך שמו מגמתו להחיות לב נדכאים ואת אשר יאהב ה' יוכיח ויותר שהשבר והכאב והמכה גדולה יותר הקרב' השכינה בקרב אומללים ישכון וא"כ ה"ז טובה מעין רעה כי כל איש יבחר נפשו בכאב חולי המר רק הקרבת השכינה יחפצון כאשר באמת קדמוני' קבלו על עצמן יסורים אמנם זה בכל הקללות אבל בעו"ה מכה זו בהסתלקות הצדיקים אשר אין שבר ומכאוב כזה גורם הסתלקות השכינה וכ"ז שהצדיק בדור לא זז רוח קדשו ובמותו נסתלקו כי צדיק מרכבה לשכינה וכאשר ינשאו המרכבה אף השכינה יעלה וכן נאמר דודי הלך למרחוק וצרור הכסף לקח בידו ודרשינן אלו צדיקים הרי בהסתלקות הצדיקים השכינה נסתלק וא"כ הרי זה משונ' משאר מכות וכבר נודע כי מלת פלא הוא דבר יוצא מטבע ומשונ' מכפי שאר ענינים וזהו מאמר הפסוק והפלא ה' את מכותך ר"ל שבזה יהי' המכה פלא ושינוי מטבע המכות ועניני' אחרי' והיינו כמ"ש כי שאר מכות מקרבי' השכינה וזהו הגדול שבמכות מרחקי' השכינה וע"ז אמרו איני יודע מהו ואמרו זהו סלוק' של צדיקי' שהוא יוצא מהטבע ומשונה משאר צרות בעו"ה כנ"ל והבן במלת חז"ל כי ודאי כת צדיקי' שאף במותם דביקתם בתחתונים כנ"ל אף השכינה לא זז מתחתונים ורוח ה' בם אבל אותן צדיקים שנפרד חיבורם בזו קשה כי גם רוח ה' יעלה למעלה ולכך לא אמר קשה מיתתן של צדיקי' רק קשה סילוקו של צדיקי' דייקא שמסלקין למעלה זהו קשה שגורמין סילוק שכינה כמו חרבן בהמ"ק וא"ש והנה אלי' נסתפק מאיזה כת יהי' אם בעלותו לשמים יהי' מופרד מתחתונים א"כ א"א להשפיע לאלישע או יהיה חבורו עם התחתונים והנה אם מופרד מתחתונים הדבר הזה רע למאוד לתחתונים ממש קשה יותר מחרבן ב"המק כי הצדיק לו תואר ארון אלהים כמ"ש אח"כ מזה ובהלקח ארון אלהים היש צרה יותר מזה אמנם אם דבוק בתחתונים הוא כסולם מוצב ארצה וראשו מגיע לשמים צינור טהור להוריד שפע משמים ולהוריקו על ראש התחתונים הצדיקים הוא טוב וידוע מ"ש במדרש צדקתך כהררי אל ומשפטיך תהום רבה צדקות שהקב"ה עושה הוא בפרהסיא ומשפטיך תהום רבה דהיינו משפטיו ידין בסתר לבל יראו ולכך בסדום שנעשה דין הזהיר ללוט אל תביט אחריך כי משפטי ה' הם וזהו מאמר אלי' ז"ל באמרו הקשית לשאול כי לא ידע מה יהיה לו מכת זה או מכת זה ולכך מסר לו הסימן אם יראה הלקחו אם כן אם הוא מכת שמסלקים מתחתונים הלא זה רעה גדולה לתחתונים ונטלה עטרת ראשם ולא יראה הלקחו מעמו כי משפטיך תהום רבה וע"כ שהוא מכת שעדיין חיבורם בתחתונים ואם כן ימלא בקשתו כמ"ש כי יאציל מרוחו ויהיה לו פי שנים מה שאין כן כשבאמת לא יראה מזה הוכחה שרעה לתחתונים לכך לא ימלא שאלתו וא"ש ולכן עלינו להספיד בסילוק הצדיק כי זה חולי מר בעו"ה שגורם סילוק השכינה והוא פלא משאר מכות ועיקר הספד הוא כמ"ש בכל פעם ופעם ליתן אל לבו לשוב בתשובה והעיקר בהרמת דגל התורה אשר שחה עד לעפר בעו"ה ומי יחוס חוץ מדור הזה אשר בעו"ה אבדו גבורי' ויעדרו כלי מלחמ' מלחמתו של תורה חכמי הדור בעו"ה מתמעטים ועודנו חיים השם יוסיף להם אומץ וירבה ימיהם כחול מזקנים ואין בקר ברפתי' לשמוע כי פרחו הרכים בשנים והנצנים נראו בארץ אשר אמרנו בצילם נחי' ברב ימים אוי לי ברואי משפלת הדור ושפלת התורה וזהו הכל מחמת מיעוט התחזקות כי בני עשירים אינם מתמידין וכבר אמרו הזהרו בבני עניים שמהם תצא תורה ובני עניים אין עשיר משיא לו בתו וצריך ליקח בת עניים ואח"כ רחיים בצוארו ואיך יעסוק בתורה אוי לי טוב מות מחיים בראותי שפלות הדור ובזיון בת"ח ומעלבי' במלאכי אלהים הם בעלי תורה אשר תמאוס בעיני העם ונחשבו כנבלי חרש בעו"ה וזהו גורם העדר צדיקים דרך משל אם אדם שולח בנו לכאן ללמוד ויצחקו עליו צעירים ואלו הי' בפ"פ וכדומה היה לו כל הכבוד מי זה האיש שוטה שלא יקח בנו מכאן וישלחו לפ"פ כי שם יהיה לו יקר ואיך יראה האב בזילות' דבנו וכן הדבר הקב"ה אבינו שלח בנו הצדיק ות"ח לכאן לזה העולם ויבוזו לו ולא ישגיחו כלל בכבודו ולעומת זה בשמים ממעל כל מלאכי מעלה יתנו לו יקר ורוצים בכבודו וכרוזא קרא בחיל הבו יקרא לדיוקנא דמלכא קדישא הבו יקרא לפלני' דעסק בתורה וכדומה ואם כן הקב"ה לוקח בנו ממקום שאין מכבדים אותו כראוי לשמים ששם יכבדוהו כראוי ויתנו לו יקר והלא ה' רוצה בכבוד יראיו ועיקר כבוד התורה וזהו עיקר ההספד לקבל על עצמו כל אחד ואחד לכבד התורה ולומדים כראוי והלא ה' רוצה ומסכים על ידו:

ואמרינן בגמרא דב"ק וכבוד עשו לו במותו זהו חזקיה מלך יהודה שיצאו לפניו ל"ו אלף חלוצי כתף וכו' וכבר אמרתי בדרושים הקודמים פי' נכון על מאמר הזה וכעת יבואר רק הטעם שיצאו ל"ו אלף חלוצי כתף דוקא ולא ל"ו מאות ומה זה במספר ל"ו וגם למה חלוצי כתף ולא חלוצי כתפיי' ואמת ברש"י משמע שהיו כתפיי' אבל בגמ' נאמר רק כתף אבל יובן כי נאמר יפול מצדך אלף ורבבה מימינך והיינו כי מצד שמאל הם אלף מלאכים העומדים בעזרתו כי כל מצוה שעושה קונה אלף מלאכים והם המפילים אלף המקטריגים כמבואר במדרש ילקוט ואם אדם עושה מצוה שלא לשמה כדאמרי' למשמאילים בה שהם לסטרא דשמאל והם אלף והעושה מצוה מצד ימין שהוא לשמה שהוא למיימינים בה יש לו רבבה וזהו רבבה מימינך ובזה יובן מה שנאמר בדוד הכה שאול באלפיו ודוד ברבבותיו כי כבר ידוע בדוד נאמר בכל אשר יפנה יצליח כי היה מסטרא דימינא ובשאול כתיב בכל אשר יפנה ירשיע כי הוא מסטרא דשמאל ולכך אמר הכה דוד ברבבותיו ושאול באלפיו כי מצד ימין רבבה ומצד שמאל אלף ורבבה מלאכים של ימינו הם סייעו להכותו רבבה ולשאול לא סייעו רק אלף ולכך קצף שאול ואמר לי נתנו האלפי' ולו הרבבות ועוד לו המלוכה כי הודו כי הושיע לו ימינו והוא מפאת ימין ולו ראוי המלוכה והוא ידוע כי הקב"ה שגומר דינו הוא על פי בית דין של מעלה שהוא ע' בבית דין הגדול ויש מימין החצי כדכתיב וצבא השמים עומדים מימין ושמאל והמצות שאדם עושה מימין הם המביאים אורך ימים כדכתיב אורך ימים בימינה והנה המלאכים מצד ימין הם בסוג וגדר רבבה ובצד שמאל אלף כנ"ל ול"ה מזכים ול"ה מחייבים מחצה על מחצה ואם אחד מצד שמאל נהפך למזכים ומכריע לימין הרי הרוב לזכאי וזהו מאמר הקרא אם יש מלאך מליץ אחד מני אלף ר"ל אחד מן השמאלים שהם מן מנין אלף שנהפך לצד ימין להליץ בעדו ולזכותו הרי זה יחננו ויאמר פדאהו מרדת שחת מצאתי כופר ואם אחד מן המזכים נהפך לצד שמאל הרי נחרץ דינו לחובה כי בשמאל אין אורך ימים כלל וא"כ נהפך שבמקום רבבה אחד נעשה בסוג אלף והרי כאן ל"ו מחייבים והם ל"ו אלף וזהו בחזקיה שעברו לפניו ל"ו אלף במותו חלוצי כתף להורו' כי לא מת במקרה רק מצד ב"ד הגדול בשמים וצ"ו אלף הם מחייבים אותו וזהו ל"ו אלף ולכך הלכו חלוצי כתף שהוא להורות כי כתף ימין נחלץ ואורך ימים בימינו נחלץ וסור ממנו כי מת ואין כאן רק שמאל ואורך ימים נחלץ ולכך קורעים קריעה מצד ימין להורות כי כתף ימין נחלץ ואורך ימים ליכא וגברו צד שמאל וזהו ל"ו אלפים שהלכו והבן כי זה הוא אמת וברור:

ולכן שפטו נא עם ה' עם בינות כמה גדול כח של כבוד התורה ואפי' למשמאילים עושר וכבוד ולכך וכבוד עשו לו במותו כי למשמאילים עושר וכבוד ומכ"ש לעושי' לשמה ולכן חזקו נא בכבוד התורה ולומדים וראו מה עשה חמי הגאון הצדיק ז"ל אשר הניח כל השידוכים שבעולם ובחר בי והלבישני וגדלני והייתי לו לבן ומובטחני בו שאינו מתחרט ע"כ ואף אתם תקנאו בו לכבד התורה הוי בכל יום ב"ק יוצאת ומכרזת אוי לבריו' מעלבונה של תור' אי תורה תור' איך יורדת מכבודתך וכל הוגיך הם שחים עד לעפר מי יבחר בחיים ויתאוו האנשים להשיא בנותיהם לע"ה ונבזה וחדל אנשים ומאסו לבחור בהוגי דתיך הכי קראו למודי ה' ארץ הנגב כמ"ש כל הרוצה שיחכים ידרים ולכך נקרא ארץ הנגב והנה להמוני עם בתם לשדך לת"ח טעם א' יש להם כי הוא ממשפחה בזוי' ושפלה ואין זה כבודם ושוטים הללו לא ידעו אי כבוד ככבוד תורתינו הקדושה ובפרט כי הוא כבוד אלהינו ומתחתן עצמו בה' צאו וראו מה אמרה מיכל בת שאול שהיתה רואה דוד המלך מפזז ומכרכר לפני ארון אלהי' ואמרה לו מה נכבד היום מלך ישראל אשר נגלה היום כהגלות נגלות א' הרקים ויען דוד לפני ה' אשר בחר בי ונקלתי עוד מזה עמם אכבדה ויש להבין באמת איך אמרה מיכל הצדקית דברים כזה להרבות כבודו במקום כבוד השמים ומה זה שענה דוד לפני ה' וכי לא ידעה מיכל שהוא לפני ה' ארון הקודש אשר שם שכינת עוזו אבל הענין כך במה שכבר אמרתי במ"ש במקום שאתה מוצא גדולתו של הקב"ה שם אתה מוצא ענותנותו כו' להבין למה אתה מוצא במקום גדולתו דווקא ענותנותו אבל זהו הכל חד כי דרך המשל כבוד המלך היא לדבר עם שרים ודוכסי' ופחתים אבל לא עם כפרים ואם ידבר המלך עם כפרים אין למלך הבדל אם הכפרי עשיר או עני כי מה איכפת למלך בכפרים ומה זו נחשב אם כפרי יש לו איזה אלפים או לא אין זהו ערך לו רק כבודו לדבר עם דוכסין ופחתין שהם בערך לו למטה הימנו אבל לא עם כפרי שאין בגדר שלו ואם לפעמים ידבר אין הבדל אם הכפרי עשיר או לאו וכן הדבר ביוצר הכל אלו היו מלאכי מעלה קצת מחלק אלף אלפי אלפים בערך לו היינו אומרי' כך כבודו של מלך מלכי המלכים להיות שכינתו וענינו עם המלאכים הגבוהים ולא עם שפלים ונדכאים אשר אין ראוי למדרגת קדושה כלל אכל באמת כל צבא מעלה אין להם ערך כלל עם יוצר הכל ולא ידומה ולא ישוער כלל ערך לו ממנו ברוך הוא ליצוריו והכל כאין נגדו וכאפס ותוהו נחשב למעלתו ויקרתו וא"כ מה נ"מ אם משר' שכינתו על גבו' שבגבוהים או שפל שבשפלי' הלא הכל כלא נחשב וזהו אמרם במקום שאתה מוצא וכו' כי לפי גודל הגדולה כן ראוי הענוה שהוא שוכן דכא ושוכן בשפלים כי אין למעלתו הבדל בין יקרים ושפלים וזהו מושכל וישר ונכון והנה ידוע במלך בשר ודם אם יוצא שר צבאו לקראתו לכבודו בלבוש מלכות ועבדיו הרבה רצים לפניו ברכב וסוסי' מלפניו ומאחריו ברב יקר וכבוד להשתחוות למלך ודאי יהיה למלך יותר יקר משילך השר זה לבדו בבגדים פחותים וירוץ כאחד מהפוחזי' לקראת מלך וזהו היה טענת מיכל לש"ש כי יותר כבוד היה לארון ה' אלו היה דוד מתנהג בגדר המלכות ברב יקר ברבוי עבדיו וכדומה כראוי למלך וכתר המלכות בראשו וזהו היה לארון ה' יותר כבוד משיכרכר כא' הרקים אבל דוד השיב אמת כדבריך אלו הדבר היה נוגע למלך ב"ו אבל כיון שהדבר נוגע לכבוד המקום ב"ה ואין כערכו כלל א"כ נחשב הכל להקב"ה כאחד אם ירבה כבודו כדרך המלך או לא וזהו מאמרו לפני ה' הוא ולפניו לא שייך זה כלל ונקלתי מזה עמם אכבד' כי במקום גדולתו שם ענותנותו ולכן מזה תלמודו כי אין לחוש לבזיון כלל כמאמר מלך משיח ה' דוד ונקלתי מזה עמם אכבד' וכן תעשו נא ראו בכבוד התורה והלא תדעו כי כבוד ת"ח וכבוד ארון אלהים הכל אחד כי שם מקור התורה: