יערות דבש – חלק א – דרוש יז, קטע 16

הושע נביא צווח לכו ונשובה אל ה' כי הוא טרף וירפאנו יך ויחבשנו יחיינו מיומים ביום השלישי יקימנו וכבר אמרו כי אין הקב"ה משרה לצדיק בצרה יותר מג' ימים ויש להבין מה ענין זה להך דמקודם אבל דכבר נודע מה שנחלקו אם יש מיתה ויסורין בלי חטא ופשע רק מסיבות חיצי הזמן וטבע כוכבי שמים ומזלות ובאמת זהו סיבות החלי והמרי שנמשכו אחר דיעה זו כי אין החטא גורם עונש עוה"ז כלל ומחמת זה לא שמו בה' כסלם ועוה"ב הנצחי רחוק מהחוש עד שיפעל בנפש המגושם ומטופש ומשוקע בהבלי עולם בעו"ה וזהו ענין עשו שאמרתי כבר ששאל מה טיבו של עדשים הללו א"ל שמת אותו זקן אמר לו אף באותו זקן פגע מדה"ד אם כן לית דין ולית דייני ולהבין זה ענין העדשים אבל כבר אמרו חז"ל ב' טעמים לאכילת עדשים או משום דהם מגולגלים וגלגל חוזר בעולם או שאין להם פה וכך אבל אין לו פה ונ"מ למבריא בביצים והנה א"א אין מיתה בלי חטא לא שייך גלגל חוזר בעולם דהא איש צדיק ימלט הימנו ואין זה מפאת הגלגל כלל וזהו הסברא שחשב עשו מתחלה וא"כ ע"כ הטעם משום דאין להם פה ושאל מה טיבו של עדשים הללו הלא יכול לאכול בצים והשיב לו יעקב דמת אותו זקן ומי היה נקי מחטא יותר ממנו ש"מ דיש מיתה בלא חטא וא"כ יש לאכול עדשים היותם מגולגלים ובשמעו עשו זאת כי המיתה מקרה אחד לרע ולטוב כפר והנה בזו תבין למה אין הקב"ה משרה לצדיק בצרה יותר מג' ימים כי הראב"ע כתב על ויהי בהיותם כואבים שלישי לעולם קשה שהוא חצי מרובע ופי' כי כל חולי ומחלה הוא ע"פ סיבוב לבנה בעולם ולכך נקרא חולה דל כדכתיב אשרי משכיל אל דל כי לבנה לית לה מגרמה כלום בשום אופן וידוע כי סיבוב לבנה בעולם קרוב לכ"ח ימים כי מה שהוא המולד בכ"ט י"ב הוא כבר בכ"ח ימים גם החמה הלכה מהלך מה וא"כ קרוב לז' ימים מסבב הלבנה רביע גלגל שלשה מזלות ועושה פעולה ושינוי ולכך כתב הראב"ע בפ' תזריע כי סיבת טומאת שבעה עד שובה אל המרובע וכן החולים יראו שינויים ביום זיי"ן כי אז בסיבוב הרביע גלגל יש הפעולות הפכיות ולכך חולי משנה ביום ז' או ביום י"ד או כ"א או כ"ח כי הכל בשינוי הגלגל וסיבוב לבנה וכן כתב הראב"ע בשבעת ימים יהיה תחת אמו כמו הנימול עד מרובע והיינו כשיעבור ז' ימים יעתיק התנועה מהיפך להיפך ולעומת זה בחצי סיבוב לא יעתיק התנועה ואדרבא יוסיף חיזוק ואומץ כאשר החלו ולכך בסוף יום השלישי שהוא נוטה לרביעי שהוא חצי מרובע יעמוד ויתגבר הכאב בתנועת הלבנה שהוא בתכלית עמידה ולכך בחצי יום השלישי כאשר חמה נוטה למערב שהוא התחלת יום הרביעי לתוכנים שמונים מאופק חצי היום אז הכאב והחולשה מתגבר ולכך מי שיש לו קדחת רביעית יתמיד למאוד כי מפאת עמידת המרובע יתגבר חליו ולכן הקב"ה למען הראות כי משגיח בפרטיות על עם קרובו והוא משדד אצלם מערכת השמים ואינם תחת משטרי הכוכבים לכך תמיד ביום השלישי שראוי מפאת גזרת הכוכבים שיהיה כאבו נעכר ומתגבר לא ינוח לצדיק בצרה וממציא ליה תרופה להקל מחליו ויכירו וידעו כל העמים כי יד השם עשתה זו מול טבע כוכבים ובזו יכירו וידעו כי היסורים וכל נגע ופגע הבא לישראל לא בא מפאת כוכבים כי אם מהקב"ה מוחץ ומרפא ולכך באברהם בשלישי למילתו כחום היום שאז הכאב בטבע מתגבר כמ"ש באו המלאכים לרפאות אותו ונקל לו לילך ולרוץ נגדם וכן בחזקיה אמר לו ביום שלישי תלך לבית ה' והיה מופת בארץ וכן שבטים שנסתפקו באנשי שכם שבאו כולם בברית יחד אבות ובנים למול בשר ערלתם אם כוונתם לש"ש והרי הם כשירי ובחורי ה' או כוונתם רק שנתנו עיניהם בבנות יעקב וזרעו ולבבם מלא עמל ואון ומספיקא לא רצו לשלוח יד עד ביום השלישי שראוי בהיותם כואבים כפי הטבע ואלו הם שלמים עם ה' לא היו בצרה ג' ימים כהנ"ל ומזה שפטו שסר צל ה' מאתם ותוכם רע ולכך טבחו ולא חמלו עליהם וזהו שהכתוב מזהיר שיחדלו הרע ויתלו היסורין וכל הכאב כי אצבע אלהים הוא ואמר לכו ונשובה לה' כי הוא טרף וירפאנו והוא יך ויחבשנו כי הכל מצדו ולא מפאת המזל והביא ראיה ע"ז כי הכל מיד ה' יחיינו מיומים וביום השלישי יקימנו וכו' כי אין משרה בצרה ג' ימים ומזה מוכח דאין מיד המזל והטבע רק מיד ה' כי לקינו כפי חטאינו ואם נשוב לה' נשוב כי מאתו העזר והישועה וכן עלינו הדבר לשוב בתשובה ובפרט העת גורם כי ימים אלו ימי משפט וצדק באו וקול תרועה נשמע ראו לחפש בתשובה למאוד והעיקר כי לא תלוי בתשובה שהוא בעיני העולם הרבות אמירת מחזור פיוטים וסליחות אף כי ספר תהלים וכדומה ותענית ועם כל זה גוף עון בידם ואין זה המבוקש ותשובה הנרצה והיום הזה אשר תמכתי יתידותי בעיקר דרוש זה בהחזקת אמת ושלום כי שפת שקר ולשון רמיה הוא נותן כח לעשו וס"א לעשות חיל בעו"ה וימים אלו הם מחולקים על ג' אופנים כמאמרם בער"ה ויתר שליש ובר"ה שליש וכן ביוה"כ והיינו על שלשה חלקי עבירות התשובה בער"ה עבירות חמד' במותרות אשר אדם יחמוד ואוהב לרדוף אחר התאוה וכדומה וזה ימעט בתענית בער"ה בבטלו חמדת זמניי בראותו כי הגיע יום הדין הנורא וכי יפקוד השם עליו לדעת מעשיו מה ישיב ואיך לא ישלח רב החמדה ובר"ה יתחרט איש על כל אשר חטא נגד ה' בשמעו קול שופר היתקע ולא יחריד וימליך ה' במלכות זכרונות ושופרות מי הוא איש נבוב אשר לא ילבב בלב שלם להתחרט ולגמור בלבו לשמור ולעשות כפי התורה וחוקיו הישרים וצדיקים אמנם עדיין עבירות בין אדם לחבירו קטטה ומחלוקת ושנאת חנם שוא ידבר איש את רעהו ובלבו ישים ארבו וכמו כן גזל ועושק וכדומה כלו עדיין טמון בעו"ה אצלינו עד בוא יום צום הנבחר כי בי' ימים יפשפש איש ובעי"כ ירצה חבירו בריצוי דברים וכסף ויסיר קנאה והמחלוקת וכל דבר פשע בין איש לחבירו כי יום כפור הוא רומז על יום המיתה ולכן לובשים לבנים הכל מענייני מיתה כי הוא מרמז לכך וזהו תכלית הנרצה וזהו שליש אחרון שנמחל ביה"כ וזהו בסוף יה"כ בתפלת נעילה שנאמר למען נחדל מעושק ידינו וזהו רמזו במאמר הנביא יחיינו מיומים אלו תרי ימים אבל ביום השלישי שהוא יה"כ שהוא תכלית הנרצ' יקימנו ונחיה לפניו כי זהו עיקר התשובה ולכך אמרו במדרש אמרו כ"י רבש"ע התשובה שלך היא ואמר הקב"ה תשובה שלכם היא ופירושו של דברים כי באמת הוא הדברים אשר דברתי כי עבירות בין האדם למקום בקל האדם מתחרט ועושה עליו תשובה ונח לו לשוב אבל עבירות בין אדם לחבירו זהו שקשה בדיני ממונות בעו"ה קשה לפרוש ובפרט קנאה ושנאה כאשר אמרתי פעמים רבות אם יבוא אדם לשאול לחכם מאן דהוא שקרה לו טריפות בביתו או חימוץ בפסח והוא יורה לו להשליכו לנהר אף שהוא הפסד מרובה לא יצפצף פה לנגדו כלל ואלו ידין בין איש לרעהו וידין ליתן לחבירו יו"ד זהובים הלא ילך בפלילים ויתריס נגד הדיין וישמור לו איבה והטעם הוא כי זהו שהולך לאיבוד וטמיון אינו מקפיד כלל ומברך למי שנתן תורה אבל בזה שמגיע הדבר לחבירו בזו קנאתו גדולה עד שקשה לו לשמוע בקול הדיין וכן תמיד על עבירות שבין אדם למקום ישראל קדושים הן להתחרט ובפרט ימים אלו ימי תשובה וימי חפץ לה' ישובו לה' על מעלם אשר מעלו נגד ה' אבל לא נגד בני אדם כי במה נחשב אצלם ואף שבימים אלו אפשר שקט המחלוקת וידבר זה לזה ובקרבו ישים ארבו בעו"ה כתר זעיר עד יעברו ימים אלו ואז נראה מה לעשות ומכ"ש שאין מוציאין מתחת ידם הגזל ועושק וריבית וכדומה ובאמת הן הן הדברים המעכבים התשובה בכל אופן כאשר אמרתי וזהו מאמר כ"י התשובה שלך היא הרצון מה שעברנו למולך ועשינו נגד המצות הנוגעים לך וזהו עיקר התשובה כי יודע כ"י כי בזה רוב ישראל מגדר התשובה אבל הקב"ה השיב התשובה שלכם הוא היינו במה שנוגע לכם בין איש לרעהו זהו תכלית ועיקר התשובה כי באלה חפץ ה' ומקפיד יותר על המרי הזה שהוא טיב בני אדם משיקפיד על עבירות הנוגעים לו כי הוא חפץ חסד ולכן עיקר תשובה בזה ותכלית שמירת עון בין איש לרעהו וגדר שלא יבא לידי כך הוא גדר אמת ושלום שלא יהיה ביניהם שנאה כבושה בלב ובפה ידבר כאח יקר והיש שקר גדול מזה ולכך מדת אמת מביא מביא לידי שלום ומדת אמת שוללות כל לשון רמי' ובו נכלל שלא ידבר אדם אחד בפה ואחד בלב בתפלה כי גם זה בגדר השקר ואמרו במדרש מכריז האי רוכל מאן בעי חיי מאן בעי חיי אטריח עליו ר' ינאי ועלה גבי' הוציא ספר תהלים מי האיש החפץ חיים אוהב ימים לראות טוב נצור לשונך מרע ושפתיך מדבר מרמה סור מרע ועשה טיב אמר ר"י כל ימי לא הייתי יודע ענין פסוק זה עד שבא האי רוכל ופי' עכ"ל ויש להבין מה חידש זה הרוכל ולא אמר רק פסוק התלי' שמצפצפי' הבריות יום ולילה לא יחשו ומכ"ש דאין להבין מה שאמר ר"י כי לא ידע פי' הפסוק עד שבא רוכל כי לא שמענו פי' כלל אבל הענין כי ידוע כי לעשו ולדכוותי' נתון עה"ז וליעקב וסייעתו הצדיקים עה"ב יום שכולו טוב אמת ונצחי ויש להבין הא יצחק ברכו ליעקב בכל טוב עה"ז ויתן לך וכו' ע"ש ולא היה דבר טוב עה"ז שלא ברכהו וכי ח"ו לא חל ברכת יצחק אבל הענין כי הואיל והיה בערמה וקצת כזב ויעקב מדתו אמת כדכתיב תתן אמת ליעקב שכולו קשוט לכך לא חל ברכתו כ"כ בעה"ז ואמת כי אמרתי בישוב קושי' מהר"י אברבנאל ויתר מחברי' כי מה יועיל הברכה שבירך יצחק ליעקב אם כוונתו הי' לעשו ומה בכך שהי' לנוכח יעקב הא בלבו הי' לעשו אבל קושי' חדא מתורצת בחברתה דהקשו איך ס"ד שיחלו הברכות על עשו הרשע וכי יחול שפעת אלהים על רשע וא"כ ח"ו נלקח דינו של רשע להטיב לרשע ולהרע לצדיק ח"ו אבל הענין כי עשו הי' ציד בפיו ובפיו הי' טוב רק בלבו הי' רע ולכך אם אנו הולכים אחר הפה ולא אחר כונ' הלב ראוי עשו לברכה וא"כ א"ש כי יעקב זכה בברכות בממ"נ אם הולכים אחר הפה הרי פיו דיצחק ברכו בפה מלא לנוכחו יחנו הברכות תבואנה על ראש צדיק ואם אחר כוונת הלב אף שיצחק הי' כוונתו על עשו מכל מקום אם באנו לדון כפי כוונת הלב עשו רשע גמור ומוחלט לא יתכן ביה ברכה וראוי בלא"ה שלא תחול כ"א על יעקב שלבו היה שלם לשמים וא"ש אבל עם כל זה הואיל והיה במרמה ניתן לעשו עה"ז שהוא ג"כ עולם של רמיה ועולם של שקר וזיוף הבל הבלים אין בו ממש כאיש עושה רמיה שהוא ג"כ רק כחלום יעוף ושקרא לא קאי וכבר אמרתי כי לכך אין זרעו של עשו נופלים אלא בזרעו של רחל כי יש לעשו טענה ברמיה לקח ממני ברכתי ולהסיב שמו עשו ליטול של אחיו אמנם רחל תיקנה כל זה שהיא באה במרמה ודברה בקול לבל ירגיש יעקב שהיא לאה ולא קנאה באחותה ובאה במרמה לטוב אחותה כנודע ולכן כל מה שיש פגם ביעקב נתקן ברחל ולכן זרע רחל יכולת בידם לנגוש עשו וכן תמיד האיש ההולך תמים ואין בלשונו כזב שהוא תכלית הרע בעצמותו כי אין לך רע אלא כזב ואין בו רמיה זה זוכה בעה"ז ג"כ בברכת יצחק ליעקב ולא שולט בו קטרוג עשו היותו מתקן הפגם ושומר אמונים וכבר נודע כי חיי עה"ב נקראים חיים כי הוא חיי אמת ונצחי אבל עה"ז הוא רק בגדר ימים כי יעברו כצל וכחלום יעוף הלא צבא לאנוש עלי ארץ מספר ימיו חרוצים ובפרט לצדיק ועובד השלם כאשר אמרתי בפי' הפסוק יראת ה' תוסיף ימים ושנות רשעים תקצורנה והוא ודאי אם ירצה איש לדאוג על שנים רבות מה יקרה לו אם לא ברוב ימים יפסיד עסקו ומי יודע ברוב ימים מה יקרה אם לא יהי' מלחמה וכדומה עד שיפסיד כל נכסיו וכן מה יקרה לבניו ונכדיו וכדומה לדאוג צרות מחר ויש מחר לאחר זמן הלא יהי' כל ימיו חיי צער ומכאובים לנגדו תמיד גם בלילה לא יישן ויבלה ימיו ברב דאגה וענין רע לענות בו נפש ולא יראה טובו בעמלו כלל אמנם הצדיק וחכם לבב לא ידאוג רק על ימים מועטים מה יהיה בחדש ושבת זה בקל להשיג חפצו וכאשר יעברו ימים אלו יוסיף לדאוג תמיד על זמן מועט ובזה יקל דאגתו וישבע ימים בטוב ובנעימים וזהו אמרו יראת ה' תוסיף ימים שאין לו רק ימים אבל שנות רשעים כי רשעים אינם מסתפקים בימים רק בשנים תקצורנה וזה בעו"ה רוע חילי שמרבים לדאוג על ימים ארוכים ובתכלית בניהם לימים רבים יעשו תחבולות ונכזבה תוחלתם כי לה' נתכנו עלילות ומה יעוז אנוש לחשוב דבר על ימים ימימה ושוא מחשבת אדם וכללו של דבר כל עה"ז נכלל בתואר ימים ולפ"ז יש לפרש הפסוק כך דדוד אמר שניהם מי האיש החפץ חיים היינו עוה"ב ואוהב ימים לראות טוב היינו עוה"ז ועל זה נתן עצה במה דסיים פתח וגם עה"ז קודם לעה"ב התקן עצמך בפרוזדור וכו' ואמר על עה"ז נצור לשונך מרע דהיינו מבלי לדבר כזב ושקר שהוא רע בהחלט ושפתיך מדבר מרמה זוכה לברכת יצחק ואין לעשו טענה בו ועל עה"ב אמר סור מרע ועשה טוב דהיינו תורה ומעשים טובי' שהם טובים בעצמן והן המביאים לאדם לחיי עה"ב:

והנה יש כאן שני פנים או דהך נצור לשונך מרע ומדבר מרמה הוא רק עצה וסגולה להיות זוכה לעה"ז לבל יטלו עשו אבל לחיי נצחי העיקר לעזוב עבירות ולעשות טוב ומה נ"מ במרמה וכהנה בענין עוה"ב וא"כ איש אשר ימאס בעה"ז וכל מגמתו לחיי עה"ב לא ידקדק בזה בלשון רמיה כלל אבל באמת זה שקר דמה שאמר דוד נצור וכו' ומדבר מרמה מוסב על חיי עוה"ב ג"כ ואיש שהוא מרמה ותוך תחת לשונו גם לעה"ב לא יזכה דהוא עלמא דקשוט ואין בו לאנשי מרמה חלק וזהו כוונתו דביקש להודיע זאת לאנשים ולכך הכריז מאן בעי חיי ולא הכריז אוהב ימים לראות טוב כלל רק נקט בלשונו מאן בעי חיי לבד שהוא עולם נצחי וכאשר שאלו השיב כבר פי' דוד נצור לשונך מרע ושפתיך מדבר מרמה וגו' הור' דגם ע"ז סובב עצת דוד וכמ"ש כי לולי כן גם עוה"ב לא יירש כלל וגם זהו דתנאי חיי נצחיי ולכך אמר ר"י כי עד ביאת הרוכל היה חושב ג"כ כנ"ל כי זהו רק לתנאי עוה"ז אבל הוא גילה שגם חיי נצחי תלויה בו וכן האמת כי בשפת שקר ולשון רמיה תלוי הכל כי בזה נכלל ענין התפלה ג"כ שיהיה בכוונת הלב ולולי זאת הוא בגדר לשון רמיה ושפת שקר וכמו כן נכלל בו החזקת התורה ולומדיה כי בעו"ה קוץ מכאוב וסילון ממאיר שמשכח התורה מישראל וחדלו פרושים גבורי כח בתורה כלי חמדה נעדרו כי אין מחזיק ללומדי תורה והיה כי ילמוד אין משיא בתו לת"ח הוי עם טיפש ולא חכם הלא זה חייכם ואמרו מצאנו להם לע"ה תקנה במשיא בתו לת"ח ואין סובב על ע"ה גמורים כאשר היה בזמן גמרא כי באלו היה ת"ח אסור לשדך ועל בנותיהם נאמר ארור שוכב וכו' רק כוונה לאנשים בלתי בעלי תורה וזה תקנתם להשיא בתם לת"ח ולהגדיל כבוד התורה כי מצוה גוררת מצוה כי אם עשיר אחד נותן בתו לת"ח גורם הרבה תורה בישראל כי עי"כ מתקנאים הבחורים לומר אף אני אלמוד וג"כ אזכה לשידוך טוב וע"כ יתרבה הדעת ותבונה ולהיפוך בעו"ה עי"כ חשק התורה בטל ואין בקר ברפתים היו שרי תורה כאילים לא מצאו מרעה ואין מחזיק בפלך התורה וראו בעו"ה כמה דור יתום והלא בגולה אין לנו שיור רק התורה הזאת ואיך נדבר בתפל' והאר עינינו בתורתך וכן בקשות רבות על התורה בכל תפלות שבת וי"ט ותן חלקנו בתורתיך ואיך יתן חלק לך בתורה ה' יהיב לחכימי' ולעוסקים תורתו ואתה נתת לתורה עורף ולא פנים ומה נאמר בר"ה הזה אשר אנו אומרים וכל העם רואים את הקולות משה ידבר והאלהים יעננו בקול השמע עם קול אלהים ולא יעשו וא"כ אף אני אומר קול ה' קורא במדבר ובכל יום ב"ק יוצאת מהר חורב אוי להם לבריות מעלבונו של תורה היש עלבון גדול מזה בעלי תורה אשר בצלם אנו חיים לא יאותו לשדך בם כאלו אין אלהים בקרב ישראל להחיות ולכלכל את עמו שמעתי אומרים על זה לשוא הכיתי את בניכם כי מימים מקדם היה לעשיר וקצין בת אחד שהיה לה מום היה משיא אותה לב"ת בבטחון שלא ישנא אותה בכך וע"ז נאמר כי התורה מרפא כל מום וא"כ מה עשה הקב"ה כשרצה שיהיה תלמיד חכם יכול ללמוד תורה מרווחה ויצליח בתורה זימן שהיה לקצין בת בעלת מום ומזה היה מוחץ ורופא לת"ח וע"ז נאמר יך וירפאנו אבל עכשיו אע"פ שיש לה כל חסרונות מ"מ קפצו עליה בני ע"ה ויתנו את הילד' בזונ' בעו"ה והבחור היוגע בתורה יושב וראשו חפוי שמעו אלי ומחי נפשיכם והתדבקו בתורה כי זהו עיקר חיינו בעוה"ז כי א"א לשוב בתשובה שלמה כ"א מתוך התורה והחזקת התורה הוי המתאוים יום ה' יום ההוא חושך כו' וזהו ג"כ רבים אין מבחינין טיב ר"ה ומתאוים עליו מתי יהיה ר"ה ולשמע קול המשורר בקול נעים וערב הפיוטים משוררים בשיר אוי אשר אינם יודעים מה יעשו ליום פקודה יום ההוא חשך כי תדעו כי אש חשך למאוד ואינו מאיר כלל ולכך אש יסודי אף שהוא קרוב לגלגל לבנה מ"מ אינו מאיר בעולם וכן גיהנם כולה אש והוא חשך ואפילה ומה שהוא מאיר הוא בהתערבו בו יסוד מים אבל אש בפ"ע חשך למאוד ולכך בגיהנם נאמר רשעים בחשך ידמו וכן בר"ה קודם שופר הכל למעלה אש אלפים רבבות פרסאות אש כי ה' נשפט באש והוא חשך למאוד ולכך יסד הפייט בשחרית ר"ה והחיות מראיהן כגחלי אש וכו' כי הכל אש והכל זעים ודחילים עד שיתקעו ישראל שופר אז ירדו מן מקור עליון מים חיים והוא כעין תחלת בריאת עולם ויאמר אלהים יהי אור וכן הוא בתקיעה שנעשה אור למעלה מכל עולמות ששים ושמחים אמנם במה להוריד מי עליון בשופר הוא בבכי גדול להוריד כנחל דמעה כי אין לך שובר כחו של דינים אלא בבכי ולכך אמרו מי עליונים היו בוכים וכן הוא הבכי ע"י החימום בעצמו ומשם ירדו מים וזהו כעין למעלה כי המים מתערבים באש ועדיין אש לא כבה כל יו"ד ימים עד יו"כ ששקטה האש:

ולכן בבקשה נא שימו נא על לבבכם כל דברים כאלה מבלי לילך בקרי ולעשות כמצות אנשים מלומד' וכמנהג אבותיכם ולמה בעניני עולם לא תעשו כאבותיכם אבותיכם מעולם לא שתו קאפע וטהע וכהנה דברים וכ"כ עשב טאבאק כי לא ידעו סגולת' ועכשיו שנתברר שהוא רפואה יחזיקו בו עשיר ורש ואינם חשים אם הי' מנהג אבותיכם או לא ולמה בענין היראה ועבודת ה' אשר אני אומר לכם עבודת ורפואת הנפש לא תרצו לשנות מנהג אבותיכם הכל לפי הענין והזמן עכשיו הגיע ערב של עולם וחמה נוטה לשקוע רלא חובה עלינו להחזיק בתשובה ביותר וכמו ביה"כ בנעילה הואיל היום פנה השמש יבא ויפנה אנו מרבים בתוספות התעוררות להתפלל וכן אצלינו אנו צריכים ביותר ויותר להחזיק בעבודת ה' ובתשובה כי הנה בעו"ה עברו ימים ועתים רבים אשר קוינו לקץ ואך לשוא שמרנו ואין זה כי אם מחמת מניעת תשובה כי בעו"ה מכף רגל ועד ראש אין בנו מתום ובפרט במ"ש בשנאת חנם ושפת שקר ובזיון תורה הלא זה שהחריב בית ה' כמ"ש בעון שנאת חנם וכן צווח הנביא ויהיו מלעיבי' במלאכי אלהים וכן עכשיו כאשר אמרתי כי הנביא צווח לשוא הכיתי בניכם כי אף שיש לה חסרונות ומומי' אינו משיאה לבן תורה ולכן עלינו להתחזק בזה למאוד ובפרט בענין שקר ושפת רמי' אשר בעו"ה גוים נזהרים מזה ומזה יותר השטן מעורר דין על ישראל כאשר אמרתי לכם תמיד כל מצות שגוים מחזיקים ומחמירים בעו"ה קצף בישראל אם הישראלי' אינם מדקדקי' כ"כ ולכך כששאלו עד היכן כבוד אב אמרו שאלו לדמא בן נתינא והיינו דגוי החמיר על עצמו יותר משורת הדין דקיי"ל כבוד משל אב: