יערות דבש – חלק א – דרוש יז, קטע 4

ולמלשינים ישים אל לבו שיהיה נעקר מינות מישראל ושיהיו מאמינים בתורה שבכתב ושבע"פ אמונה בלי דופי ולא יהיה בקרבם שרש פורה ראש ולענה להמרות פי חכמי ישראל השלימים המלמדים תורה ברבים גם ישים ללבו להתפלל על אבדן עמלק באמרו ומלכות זדון שהוא עמלק שבא בזדון על ישראל מתעבר על ריב לא לו ובזו מקיים מ"ע זכור את אשר עשה לך עמלק וחובה עלינו לנטור לו איבה כי משנאי ה' אשנא וישים על לבו כי כל פורעניות הראוים לבוא על ישראל ח"ו יבואו עליו. אמרו במדרש ביה"כ נוטל הקב"ה עונות ישראל ונותנם על שרו של עשו אמר רבש"ע מה כחי שאתה נותן עלי כל העונות ונטלם הקב"ה ונתנם על בגדיו והם נעשו אדומים דכתיב מי זה בא מאדום וכו' עכ"ל ויש להבין וכי כך דינו של הקב"ה ליטול עונות מישראל ולהעמיסם על שרו של עשו הלא ה' לא יעות משפט והחוטא הוא עונו ישא ואיך נענש נפש בעד נפש וגם מה שטען ומה כחי שאתה נותן עלי באמת הנתינה היא לאבד ולהכרית זכרו ומה זה שהקב"ה נותן על בגדיו והם אדומים מה מורה זה ומה טובו ומביא קרא מי זה בא מאדום מה פירושו אבל הענין כך כי הקב"ה שוחר טוב לישראל וכאשר חוטאים ישראל הקב"ה אמר גלות ושעבוד הם המביאים לידי כך ולולי כן לא היו חוטאים ובאמת התנצלות זו אמת ויפה עד מאוד אבל הוא לעבירות כגון גזל וחמס ושנאה וקנאה וביטול תורה ותפלה בזה יש להתנצל עבור הגלות להיותם טרודים במחיתם וקשה עליהם עול מדהבה בנפשם יביאו לחמם ומאין יקחו המן הגורן או מן יקב בעו"ה אין להם ממש חני' בקרקע וכל שעה ממש חייהם תלוי' מנגד וכל עמל אדם למצוא חן בעיני השרים ואין מקרבין לאדם אלא להנאתן וכדומה צרות ותלאות אשר מצא לאחינו בני ישראל בגולה הן המפריעים אותם מעבודתם עבודת הקודש בכל עת ותמיד בעו"ה צרות ויגיעות עשיר ורש שם נפגשו אין נקי שאין עליו כובד הגלות ולבבו בלתי בר וזך לעבודת ה' ותורתו אך זהו בעבירות הנ"ל והדומה להם אבל מה נאמר ומה נדבר בעונות זנות ושחוק וקלות ראש כל הלילה לישב ולרקוד כמו שעירים בחורים ובתולות אנשים ונשים לנבול פה ולישב במושב לצים ולילך בבתי שחוק ומושב לצים של רשעים המרגילי' לאדם לכל תועבת ה' ונשים לילך ממש בגלוי בשר וזרועות גלוים ומה נעשה בחילול השבת שעושים ע"י נכרים מלאכ' הדלקת נר וחימום קאפע וכדומה והולכים כל יום שבת ומקרא קודש בטל רק בדברי הוללות ושטות אשר לא לרצון לפני ה' ומה אמרו בקלות ראש במצות תפילין וציצית והסחת דעת מהן וכדומה בכל מצות ושיחה בטילה ושטות בבית הכנסת וקלות ראש בבה"כ לנהוג קלנא בשכינתא וכהנה יתר עבירות וכי יש לתלות בכובד הגלות אדרבה לשמחה זו מה זו עושה הלא יש לנו להתפלל בכובד ראש ולבנו דוי כל הימים ולמעט במותרות ותענוג וכבר אמרו שרצו לתקן בחורבן מבלי ממש לאכול בשר ולשתות יין ולבלי ליקח נשים וגם הנשים לא ילכו בבגדי צבעונים רק הקילו בשביל קיום המין ולהקל מעל כתמיהן ואיך נרדוף נחנו המותרות ואיך ילבשו הנשים משבצות זהב ואבני חפץ וכלי יקר בדמים יקרים בעו"ה ואסרו למלאות פינו שחוק בע"הז ואמרו זמרא בבית חרבא בבית בעו"ה נהפך אשר אין בית אשר לא ישוררו וישמחו כמשוש לכל הון יקר וא"כ לכאורה אין זה לתלות בכובד הגלות אבל באמת גם זה נתלה בו כי יש להבין מה שאמרו כב"יכול השכינ' בגלות ובכל צרותינו לו צר והוא אסור בזיקים כבי"כול כאשר הפיוט כהושעת אלים בלוד עמך וכו' מורה כלו ע"ז וכמ"ש תו' בסוכה והענין כך כי שפעת הקב"ה לארץ היה ע"י ישראל ובמקדשו ומשם נתפשט התמצית מעט לעכו"ם וע"ז נאמר עבדי יאכלו וישבעו והמה ירעבו אבל לאחר החרבן קב"ה שם השפע בשר של אומה שאנו אצלו בגלות ומשפיע לשר ההוא הוא משפיע לנו וזהו מ"ש בירמי' ושמתי כסאי בעילם ומפרשי' כי שם הקב"ה בשר של פרס הוא עילם השפע וע"י אנו מקבלים וכן הוא בכל גלות וגלות אחרון המר הזה הוא ג"כ הקב"ה שם השפע בידי האומה של עשו שאנו אצלם בגלות הוא המקבל השפע ומשפיע לנו כאשר האריכו בזה למאוד תלמידי האר"י זללה"ה שלכך נאמר אלי קורא משעיר ובדרך הטבע והשכל כאשר השר מהאומה הלזה מקבל השפע ומסתמא בוחר לאומה שלו והנלוים אתו הטוב ומובחר ולנו נותן רק התמצית מעוטא דמעוטא ולכך נאמר אי מלאה זו חרבה זו רק לפעמים אנו מקבלים השפע משר האומה בעצמו ואז הרי אנו בבחינת עבדים כי עבדים אין מקבלים פרס מאדוניהם בעצם רק ע"י שליח ומשרת וכן אנו ולפעמים הם נותנים השפע למשטרי וצבאות השמים שהם הגלגלי' ע"י אנו מקבלי' והם בבחינת נשים שהם מקבלים מהשר של או"ה וכל מקבל הוא בבחינת אשה ונותן הוא בבחינת גבר וא"כ אנו שמקבלים מהגלגלים אנו בבחינת שפחה שמקבלת מיד גבירתה כי הגבירה הוא בעצמה מקבלת מיד בעלה וכן אנו מקבלים מגלגלים שהם מקבלים מהשרים והרמב"ם במורה ימתיק כמה פעמים דברים האלה וכ"כ הרב בעל העקידה ז"ל ולכך נאמר במדרש וחפרה הלבנה ובושה החמה כי לע"ל יבקשו חמה ולבנה להעיד על ישראל שכפרו ברית ויאמר להם הקב"ה נשים אתם ואין עדות לנשים עכ"ל וזהו הכונה כשהם מקבלים מהשר כנ"ל הם נפתו אחר שרו והם מסטרא דמסאבא גם כן ובזו היה בחינות כישוף כי צבא השמים היה מצד סטרא דמסאבא ומפתים לבני אדם למרוד בה' ועיין בפי' משניות להרמב"ם בע"ז פ' ר"י כאשר הפליג בזה ע"ש ולכך בא"י כשהיו יושבים על אדמתן והיו מקבלים מן כבוד ה' לא היה כישוף לצבא השמים כי מאנו לקבל מאתם קטורת זרה ועבודת טלמסאות מנמוסי עובדי נוגורמסאי' כי היו כולם קודש ולכך נאמר כי לא נחש ביעקב ולא קסם בישראל ולכך כשהם נפת' לס"א והם רוצים להעיד על ישראל ונמשכו אחריהם לשנוא לישראל אמר להם קב"ה נשים אתם כי הם מקבלי' מהשר כנ"ל ולכך צעק דוד בעבור כ"י בגולה אליך נשאתי את עיני היושבי בשמים הרצון אעפ"י שאנו מקבלים דרך צבא השמים מ"מ עיני אליך כי ידעתי כי אתה משפיע ראשון והכל ממך ואתה הוא היושב ומשפיע בשמים שהם גלגלי' ומזלות ומשטרי שמים ואמרו הנה כעיני עבדים אל יד אדוניהם וכו' וכעיני שפחה אל יד גבירתה כנ"ל וקאמר אעפ"כ עינינו אל ה' עד שיחננו וא"ש וכבר אמרתי כי באמת היצה"ר וכח הטומאה גובר בעולם עד שכמעט א"א לעמוד בם ולכבוש אותו אם לא ע"י השפעת רה"ק ממעל כי אין בעפר משלו כמש"ל וה' הוא השולח עזרו מקודש והנה ברכות השפע כאשר אנו מקבלים מיד ה' דבתה הטהרה והיראה והחכמה והמדע בישראל כי עזר ה' הוא לכבוש רוח הטומאה וסטרא דמסאבתא ובקל היה אפשר לשמור המצות אבל באשר השפע שורה בתוך שרו של האומות והוא לוקח לעצמו המובחר ונותן לנו מעוטי דמעוטי השירי' א"כ אין זה מספיק לעמוד בחיל נגד יצה"ר ותש כוחנו בעו"ה ובזו רפו ידינו אשר נפתה לבנו לקול יצה"ר ומכף רגל ועד ראש אנו מלאים עונו' וחטאים כי מי יעמוד בעדנו ויצר לב אדם רע מנעוריו ומזה בא שישנו אצל או"ה חכמים גדולים נבונים רבים בחכמות וחריפות ונמצא בהם חסידי או"ה ג"כ והוא הכל מן השפע הטוב שמקבלים לעצמו וזהו שפחה כי תירש גבירתה שלוקח לעצמו כל טוב ולכך לע"ל שהבטיח ה' למנוע השפעה מהם יהיה סר חכמתם ולכך נאמר והאבדתי חכמה מאדום ותבונה מהר עשו וא"כ יש כאן ב' טעמים על ביטול התורה בגולה אחד מצד הגלות בעצמו וכמש"ל שמונע למצות הרבה וגורם עונות הרבה ואחד מפאת שפעת ה' ששם בשר האומה והוא מונע מאתנו השפע ועי"כ אין בנו כח לעמוד נגד יצה"ר וכבר ידוע כי שרו של עשו אדום אדום הוא ואדום לבושו וכדכתיב מי בא זה מאדום וכשהקב"ה שם השפעתו בשרו נאמר בו אדום לבושו כי השפע' הוא מתלבש בשרו של אדום והוא אדום ובזו יובן דברי מדרש הנ"ל כי הקב"ה נוטל ענות עמו ישראל ונותן אותם על עשו הרצון כי ע"י גלות מר וכבד עי"כ באים כל עונות לישראל והוא השאור שבעיסה והכל בא מצדו ולכך נותן כל עונות עליו וטוען שרו רבש"ע אמת עבירות שבאים ע"י גלות אבל עבירות שאין כח גלות לגרום אותם כמש"ל וזהו טענתו וכי מה כחי שאתה נותן עלי כל העונות והיינו הלא יש עונות שאין כחי לגרום ואין אלו מצד הגלות כי לא כל כך כחי גדול והקב"ה רמז לו טעם שני שכתבתי כי ע"י השפע שמתלבש בו בא מיעוט השפע לישראל והם עלולים לעונות כי א"א לכבוש יצה"ר כנ"ל וזהו שנטל הקב"ה ונתנם על לבושו הרצון ע"י שהשפע מתלבש בשרו של עשו מחמת זה באים עונות ולכך נעשה לבושו אדום כנ"ל כדכתיב מי זה בא מאדום ולכך העונות הנתונים על לבושו הם אדומים כי ע"י אדום נעשו והוא הגורם לעונות במיעוט השפע ועי"כ באים עונות ונכון והוא כפתור ופרח ובזה תבין מ"ש יצחק בהתנצלותו על ישראל שאמר על עונות ישראל להקב"ה פלגא עלי ופלגא עלך וזהו הכונה כי קצת עונות באים בטבע מחמת גלות וקצת עונות באים מחמת שהשפע בשרו של או"ה כנ"ל והנה הגלות גרם יצחק בברכות והיה כאשר תריד ופרקת וכו' וע"ז גבר כחו בגלות המר הזה אך שתהיה השפע מתלבשות בשרו לא היה מפאת יצחק רק מן ה' היתה זאת ולמענכם שלחתי בבלה אמר הכתוב ולכך אמר יצחק פלגא מקצת עונות עלי כי הוא גרם להם טבע בגלות וזהו היה בסיבתו ופלגא עלך והבן ולכך בתפלתינו יש להתפלל שהקב"ה ישים כל עונותינו על מצירי ישראל כי הם היו סיבה לעונות וישים ללבו להתפלל שה' יסלק השפע מהם וישפיע אותנו מידו הקדושה כמאז ומקדם בברכת

על הצדיקים ישים אל לבו להתפלל בטובות הצדיקי' כי בטובתם אנו חיים וכל זמן שצדיקים בעולם ברכה וטובה וחיים בעולם וביחוד להתפלל על טובת גירי צדק וישים ללבו לאהוב אותם כנפשו ולקיים מצות ואהבתם את הגר ומכ"ש בזמן הזה שאנו בתכלית השפלות ושחים עד לעפר כמעט לא נשאר בנו עוד רוח חיוני ורשעים בתכלית הרוממות והוא הכיר האמת הרי זה ממש מעשה אברהם אבינו שהכיר ה' בתוך עולם חשוך והאיר ממזרח צדק ואף הוא כמוהו הלא חיוב עלינו לאהבו ולנשק רמיסת רגלו והמרבה לאהוב הגר אוהב ה' ותורתו כי אהבתו לגר תלוי באהבת המקום ותורתו כי הלא זה סיבת אהבתו ולכן מאוד יש לשים ללבו להתפלל מאוד בטובתו ולבל יחזיר לסורו ח"ו מחמת כובד הגלות ועניו ואמרו לא גלו ישראל בכל העולם אלא ללקט הגרים וכן היה גלות אברהם ללקט הגרים כדכתיב הנפש אשר עשו וכל מה שקרה לאבות קרה לבנים ולכן חובה עלינו להרבות בתפלה בעבורם שיתן ה' להם לב טהור ובאמרו לא נבוש כי בך בטחנו ישים ללבו דלא ייעול בכסופא בעלמא דאתי קמיה מלכא קדישא כי מה הוא הבושת בעוה"ז לפני מי הוא מתבייש לפני בן אדם חציר ינתן הבל ורעות רוח ועד זמן מה יאריך הבושת או הכבוד הלא הכל כצל עובר שמתביישים ובקט ימים הם לעטרת תפארת ונשכח הכל וכן להיפוך וכמעט שהכסף וקורבה אל הרשות משכיח הכל הכבוד והבושה לא כן בעוה"ב שהוא נכסף מבויש בעיני יוצר בראשית וכל מלאכי מעלה מביישים אותו וכרוז קרא בחיל סורו טמא אל תגעו למו דא פלני' דעבר על פולחנא דמריה טב ליה דלא איתברא ווי לי' ווי לנשמתו וכהנה כרוזים מכל עולמות ואפילו נשמת קרובים עומדים מרחוק ואומרים לו ווי לך מה עשית אשר הבאת עלינו בושה וכלימה הזה אי בן רשע עליך נאמר בן כסיל תוגת אמו מה עשית למה עכרתנו וגרמת לנו כל הבוז וקלון הזה ולעיניהם באו משחיתים מחבלים וחוטפים אותו והם צועקים מרה וי וי לכל זה אוי לנו כי יולד לנו בן כזה ובצרה זו וכלימה תמיד זמן רב וזהו תכלית הבושה וכלימה אוי לאותו בושה ולכן היטב אשר דיבר עקבי' מוטב שאקרא שוטה כ"י ואל אעשה עצמי רשע שעה א' לפני המקום:

בברכת ולירושלים ואת צמח וכו' אין צורך להאריך כי צריך להוריד דמעה מאין הפוגות על בנין ירושלים והחזרת קרן דוד כי הוא תכלית שלימות אנושי ואם אין לנו ירושלים ומלכות ב"ד למה לנו חיים ולירושלים יקרא כסא ה' וכן בדוד שישב ממש כעין מרכבה עליונה כדכתיב וישב שלמה על כסא ה' ואם מלאכי מעלה קוראים בבכי וקינה על חורבן ירושלים יום ולילה לא יחשו והם אבילי ציון איך נחשה אנן ולא נבכה על חלול השם שנתחלל בחורבן ירושלים ואבדן מלכות בית דוד וחייב כל איש לומר בלבו רבש"ע הריני מוסר נפשי על קדושת שמך ואם אין אני כדאי לראות בבנין ציון והחזרת מלכות ב"ד אמות על קדושת שמך ועיני לא יהיה רואות אפס בנין ירושלי' והצמיח קרן דוד למען יתקדש שמך ותרחם על בניך העלובים נטושים בחולה הסובלים על יחודך ומקדשים שמך ברבים היות כי בעו"ה חרבן ושוממת מקדש תפארתינו ואבדן מלכות ב"ד ידוע לכל כמה העדר וחסרון טובה שגורם לנו וממש ירדנו מחיים למות וכן להיפך בשוב ה' שיבת ציון נהיה עולים ממות לחיים ואין בנו אלא חלק ס' מחיים ולכך נאמר בשוב ה' וכו' היינו כחולמים כי כמו חלום יש בו חלק ס' ממיתה כך אנו להיפך כי ירגישו כי היה בנו רק חלק ס' מחיים ולכך א"צ להאריך בזה ומי אשר לו רק נשמת ישראל הלא לבבו נשבר בקרבו בזכרו חרבן ירושלים וזכרון מלכות ב"ד נפסק בעו"ה. בברכת

שמע קולינו וכו' בו ישים כל מגמותיו לה' להתפלל לו על כל צרכיו אפילו דבר קטן או גדול לא יבצר דבר מה שלא יתפלל בו לה' אם צריך לעשות שידך א"ע או בניו ובנותיו יתפלל לה' לסחורה יתפלל לה' שיצליחו ויוליכו בדרך הישר כללו של דבר אין דבר מה שרצונו לעשות בו ביום מה שלא יתפלל לה' להצליחו ולהוליכו בדרך הישר ונכון ואצ"ל אם יש לו ח"ו איזה צרה בתוך ביתו שצריך להתפלל וכן אם יש לו איזה שמחה שיתפלל שלא יחטא בשמחה ולא יקרהו עון שלא יהי' ח"ו שמחה שאחריה תוגה ועל כל ענין מה שעוסק יתפלל בלשונו ואף כי לשונו לשון עלג ואינו יכול להתפלל בלשון עברי כראוי הוא חביב לפני הקב"ה כאלו הרבה להתפלל בלשון רחבה שפה ברורה ונעימ' צחה וע"י תפלה זו ישמע ה' לקולנו ויצא לנו תועלת כי תפלה זו ודאי בכונה ולא יהי' פיו ולשונו מדבר ולבו בל עמו כי מדבר בהרגל ובמצות אנשים מלומדה כ"א מתפלל בכל יום דבר חדש מה שצריך לו באותו זמן ועת וגם מסדר תפלתו בפיו א"כ לזו צריך כונה ודאי וא"א להתפלל בלי כונה מיוחדת וא"כ יוצא ידי תפלה גמורה כי זהו העיקר התפלה הבאה ממעמקי הלב דכתיב ממעמקים קראתיך היינו מעמקי הלב ועוד עיקר התועלת שקובע בלבו כי אין אדם ואיש ישראלי ניתן למקרי' וסדר הזמן עד שאין צריך תפלה רק תלוי במזלו וחריצות ענינו ושקידת מעשיו והשגחה בדרכיו כ"א החריצות והשקידה והפעולה הכל שקר ומה' נתכנו לאיש ישראלי כל עלילות מצעדיו ואינו נוקף אצבע מלמטה עד שיכריזו עליו מלמעלה ובזו יתן אל לבו איך החיוב עליו לשמור פי מלך מ"ה מלכו של עולם כי הכל מאתו בהשגחה פרטיות וכל מה שקרה לו מנזק וצער הכל מה' הוא וכן כל מה שהיה לו מהרוחה ועדן הי' מה' וא"כ למה זה לשקר ילך שובב בדרך לבו אחרי הבצע וחמדת הזמן הכלה כענן ואם יגע עד למחר ה' לא צוה לא יהי' ואיך יבקש מה' עושה להכעיס בו לבורא וכן אם כל שאלתו יהיה מה' לא יעלה על לבו לחטוא בו דרך משל אם יבקש מה' אשה לא יעלה על לבו לחטא בה ולילך אתה בפריצות וכדומה וכן בנים לא יעלה בלבו לחטא בהם ד"מ לגדל בנים ח"ו לתרבות רעה להיותם מספיקים בילדי נכרי' ולגדלם בכל דרכי רשעים בעו"ה ולהבדילן מתורת ה' ומבית תורת יהודים עודנו בכפו תורת ה' כאשר כמעט יגדיל יבליעו ללמדו לשון צרפת וכתיבה וחשבון ורקוד וכדרך נערים עם בת לות ונתמעטו מעינות התורה בעו"ה ממש לא שעה ביום ואם יהיה לו בנות להדריכן בדרך פרצות בלבושי יקרים ויתר חוקות זרים ולהשיאן לבני בלתי בני תורה הזו אשר בקש מה' וכי יבקש אדם מחבירו תן לי כך כדי שאהיה עושה בו לך מורת רוח הלא זה רחוק מהטבע ואיך יבקש איש כזאת מהשם ולכן המתפלל תמיד על כל צרכיו מה' לא במהרה הוא חוטא וכן אמר דוד גול על ה' דרכך וכו': בברכת

רצה ימסור נפשו לעבודת ה' ויעלה בלבו כאלו נעקד ע"ג המזבח ואש המזבח יוקד בו והרי הוא עולה כליל לה' ויתאוה מאוד שיהרג על קידוש השם שהוא עולה כלו כליל לה' כי אם יכון לזבח צריך שלא יהיה בו מום ואם חוטא באיזה אבר הרי זה מום לא ירצה וקודם הקרבת הקרבן צריך תשובה ולכך כל סדר ברכות ותפלה קודם לזה צריך לתקן עצמו בתשובה לבל יראה בו מום וכאשר נאמר כי תקריבון עור או פסח או גזול וחולה חולי נפשות הירצה ה' אבל במוסרו על קדושת השם יתברך הרי אין כאן מום כי הרי סר חטאיו ולכך יתאוה להיות נהרג על קידוש השם יתעלה ויתפלל מאוד לה' שיחזור העבודה למקומו כי שם נעשה תיקון עולמי' וי וי איך יערב לנו לאכול ולשתות קרבן שנ' בו ריח ניחוח לה' יוצר עילם ומלואו יש לו נייחא מקרבן ונאבד ממנו איך נוכל לינום ולא נשכב לעפר ונדום כי נטל מחמדינו וע"ז דוה לבנו על הר ציון ששמם שועלים הלכו בו ונשבת העבודה ובשברון לבב יתפלל שיחזור העבודה לירושלים כי היא תכלית השלמות: ובאמרו ברכת

ותחזינה ישים אל לבו שיזכה שיהיה בזכותו כי מה שהוא בזכותו יוכל לראות ומה שהוא בזכות אבות אינו יוכל לראות ולכך אשת לוט לא היתה יכולה לראות במפלת סדום שהיה בזכות אברהם הצלת' ולכך הבטיח הקב"ה לע"ל יגאל ישראל בזכותם כמו דכתיב אברהם לא ידענו וכו' כ"א הקב"ה יגאל ישראל בזכות שסובלים גלות המר ומקבלים באהבה ומאמינים ביחודו ומצפים לישועה כאשר היה במצרים שנגאלו בזכות אמנה ולכך נאמר כי עין בעין יראו בשוב ה' שבות ציון וכן בקשתינו ותחזינה עינינו: בברכת

הודאה יתן לה' שבח על נפלאותיו כי אין בעל הנס מכיר בנסו ובכל יום קרה לאיש הישראלי נסים רבים ואין מרגיש כדכתיב לעושה נפלאות גדולות לבדו הרצון כי הקב"ה מכיר בנפלאות ונסים ואין בן אדם מכיר ולולי נסי ה' כבר ח"ו תמנו לגוע כי כל שרי מעל' ומזלות רקיע לוחמים נגדינו כדכתיב רבים לוחמים לי מרום וביחוד יתן הודאה על החזרת נשמתו כמבואר בזוהר האי מאן דיהיב פקדון לחבירו והוא חייב לו הלא תופס הפקדון בשביל החוב ואנו מפקידין כל הלילה הנשמות בידו ומחזירן לנו בכל יום ואינו תופסן בשביל מה שאנו חייבים לו בעו"ה רב מהחובות ולכך אמר בזוהר שיש ללמוד הימנו שאין לתפוס פקדון חבירו אפי' הוא חייב לו חוב ומאן דתפס לית בי' הימנותא קדישא ולכך אנו צריכים להודות ולשבח: בברכת