יערות דבש – חלק א – דרוש יז, קטע 3

השיבנו וכו' יתפלל מאוד שיאיר ה' עינו בתשובה כאשר אמרנו אין בעפר משלו של יצה"ר רק בסיוע הקב"ה ומכ"ש בע"ת שכבר נשתקע ונפל בידו והרי הוא שבוי אצלו והקב"ה פודה שבוים וזהו שיתפלל על עצמו ועל כל ישראל שיתן ה' להם לב טהור ויתחדש בקרב' רוח נכון כאשר אמרנו כי הוא הפותח שער לדופקי בתשובה וכן דרכן של בע"ת כשמתחילין להתחרט הקב"ה מוסיף עליהם רוח טהרה למאוד לחזור בתשובה ואח"כ כביכול לנסותם הקב"ה מסתיר פניו מאתם ומושך ידו הפשוטה לקבלם אחור ולכך הרבה שנזורו אחור ושבים אל קיאם אבל בע"ת גמור צריך לפשפש ולרדוף אחר ה' בכל לבב ומבלי לזוז בכל אופן ואפי' אח"כ באים עליו יסורים ורוב פעמי' בע"ת עשירי' ירדו מנכסיהם וכל זה לא ישוה לו וזהו מאמר שלמה בשיר השירים דודי שלח ידו מן החור כביכו"ל ימינו פשוטה לקבל שבים דרך חור וחתירה שחתר תחת כסא כבוד לקבל רשעים בתשובה וזהו החור ועי"כ קודם הי' שבוי ועבד לס"א ועכשיו נעשה בן חורין ע"י חור הזה ששלח ה' ימינו ולמה הי' זה כי מעי המו עלי כי לבו הי' דוי ומתחרט על רחוקו מה' ומשתוקק לשוב אל ה' בכל לבב וקמתי אני לפתוח לדודי וידי נטפו מור כלומר שאוחז בתורה ובמע"ט ותפלה וצדקה כי זה ענין מבע"ת ופתחתי אני לדודי שפתח לבבו בפתח התשובה ודודי חמק ועבר כאשר אמרנו כי ה' מסתיר עצמו לנסותו וכו' ולכך בא לכלל יסורים כאמרו מצאוני השומרי' הסובבים בעיר הם מארי דדינא הבאים לגבו' חוב והמה גבאי' המחזירים תדיר בכל יום כמבואר במשנה דאבות הכוני פצעוני כו' וזהו יסורים שסובל ובע"ת האמת מקבל הכל באהבה ומצדיק הדין על עצמו ולכך נאמר השבעתי אתכם וכו' אם תמצאו דודי מה תגידו לו כי חולת אהב' אני כי מקבל הכל באהבה וחיבה לרב אהבתו ולכן יתפלל בברכה זו שהקב"ה יושיט לו ימינו לקבלו בתשובה והוא השרביט הזהב אשר יושיט לו המלך וחי ואף שיחזור הקב"ה ימינו לאחור כנ"ל יהיה עומד בתומתו לשוב וע"ז יהי' כונתו ולא לו לבדו כי אם לכל ישראל ובברכת

סלח לנו וכו' ישים ללבו להתחרט בכל לב על עונותיו ופשעיו ולהצדיק הדין לה' על כל אשר יסרהו ה' כי אין אדם שאין לו יסורין רק שאינו נותן על לבו שיסורים באים לעונש רק תולה הכל במקרה אבל באמת יש ליתן ללבו שהכל בשביל עונש חטאיו ולהצדיק הדין ולומר ואתה צדיק כי צדק' עשית אתי שיסרתני בזה העולם של שוא והבל עונש חמור הראוי לעה"ב בבושת הנצחיי היש צדקה יותר מזה ויתחרט מאוד מאוד על חטאיו ולא באמירה בעלמא ובעו"ה כשאדם חוטא א' או פעמיים עדיין הוא בבחינת בן להקב"ה אבל כשריבה לחטוא אלו הי' בבחינת בן יהי' נדון כבן סורר ומורה שמתרין אותו א' או ב' פעמים ובפעם שלישי נסקל בב"ד ובחמלת ה' מוריד אותנו ממדרגת בן למדרגת עבד ועבד שאינו שומע בקול אדוניו אין לו חטא משפט מות כ"כ כ"א אוסרי' אותו בשלשלאות של ברזל וכדומה מהצער וכן קרה לנו בעו"ה ונודע כי השב על דבר פעמיים ושלש יקר' פושע כמבואר בגמ' דביצה בהאי סמי' דלא הניח ע"ת פעמיים ושלש דאמר לו פושע את וזהו כונת אמרינו סלח לנו אבינו כי חטאנו כי אז אנחנו עדיין בבחינת בן לאב ומחל לנו מלכנו כי פשענו כי אז אנו יורדים ממדרגת בן רק במדרגת עבד והוא מלכנו ואדונינו ולא אבינו ויש הפרש בין סליחה למחילה כי סליחה לגמרי אבל מחילה עדיין צריך יסורים ועל הרוב להתגלגל וזהו שרמזו חז"ל גלגול מחילות והבן ולכך בברכה זו צריך להוריד כנחל דמעה לה' שירבה לסלוח וימרק עונות לא ע"י יסורים קשים כדי שלא יהיה בו ביטול תורה ותפלה בברכת

ראה נא וכו' יתפלל על גאולת ישראל ולא יהיה כונתו לגאולה כדי שנהי' שרים וחורי ארץ ויהי' כל טוב ארץ לנו כאשר באמת יהי' כן כי ח"ו דבר ה' לא ישוב ריקם אפילו קיצו דקוצו של יו"ד אבל מ"מ לא יהיה כונתו בשביל כך כי מה הוה לאדם בכל טוב הזמנים הלא בין לילה הי' ובין לילה אבד רק כל כונתו יהיה להשגות שלמות אבל העיקר בשביל קדושת שמו הגדול הנקרא עלינו לבל יתחלל בגוים כמאמרם איה אלהיהם וכדומה מהחרופים וגדופים אשר יחפאו על ה' דברים אשר לא היה וזהו עיקר שמחתנו בהגאולה אי"ה אשר ידעו העכו"ם כי שקר נחלו וכי ה' לבדו מלך על כל הארץ ואלהי ישראל אמת לעד וזהו וגאלנו מהרה למען שמך דייקא ויתפלל אף שאין אנו כדאי' לגאולה הלא הקב"ה בידו לעשות חוץ לדרך הטבע שהרי אצל הקב"ה אין הבדל בין הטבע או חוץ לטבע אבל הכל לפי הדין כי הטבע נמשך מהדין כמ"ש כי אלהים בגי' הטבע פ"ו ולכך כשעושה הקב"ה בדין היינו לפי הטבע אבל כשעושה חוץ לדין היינו חוץ לטבע והקב"ה לרב רחמיו משבר הטבע ועושה לפנים משורת הדין ולכך בים נדמה כגבור מלחמה כי ישראל לא היו כדאים לנס זה כי היה אתם מסכה צרה כמבואר במדרש רק הקב"ה עשה למען שמו הגדול נס חוץ לשורת הדין והיינו חוץ לטבע כמ"ש כי זה בזה תלי' ולכך נדמה כגבור ולכך אנו מתפללים שיעשה אתנו בגבורתו וידו החזקה נם חוץ לטבע ושורת הדין כי בעו"ה אין אנו כדאי' לגאולה וזהו מאמרינו כי גואל חזק אתה היינו חזק לעשות חוץ לטבע ויתן אדם ללבו כי בכל יום נעשה גאולה וקב"ה שומע תפלות ישראל ובפרט תפלות רבים דאינה נמאס' רק בכל יום עומדים עלינו לכלותינו והקב"ה מצילנו מידם והוא הגאולה הנעש' בכל יום ורגע כמאמר דוד אלהים עזבו רדפו ותפשוהו כי אין מציל ובכל יום עת צרה ליעקב ח"ו לאבד שם ישראל וזכר יעקב ובתפלתינו ה' מרחם עלינו ומפיר עצתם וגואל אותנו מידם ואין לאל ידם לעשות כליה ח"ו בישראל כהבטחת הבורא ית' שמו הנאמן בבריתו ולכך קבעו מטבע גואל ישראל לשון הוה ולא יגאל לשון עתיד ולא גאל לשון עבר רק גואל לשון הוה שבכל יום גואל פודה ומציל וא"כ יש לאדם לשים על לב בעמדו לתפלה כי הוא עת צרה ליעקב ורבים לוחמים לנו מרום לכלות ולאבד שארית יעקב ח"ו ואם הוא עת צרה גדולה כזה איך לא יתפלל על הפדות והגאולה בשום לבב ובדמעות שליש כי הלא כפסע בינו לבין המות וכאשר התפלל וראה כי עבר היום ולא נעשה מחשבת צרי ואויבי יהודה וישראל ישמח ישראל בעושיו כי שמע לתפלתינו ופנה אל תפלת הערער ויתן הודיה לשעבר ומתפלל על יום הבא כי בכל יום ובכל שעה כך ונתקיים התוכח' בבוקר תאמר מי יתן ערב וכו' והיו חייך תלויים לך מנגד ולכך יש להרבות תפלה על הפדות והגאולה ויתן אל לבו להתפלל על נדחי ישראל הגולים ונדחים שירחם ה' עליהם ויפרוש עליהם כנפיו כנפי ישע להושיעם ולפדותם מיד צר: בברכת

רפאינו וכו' יתפלל בעד כל חולים שהם בתוך העיר ויכלול כל חולי ישראל וישתתף עמם בצערם כי הלא הכל נפש א' וגוף א' ואם חלה א' מישראל הרי קצת מאיבריו חולי' ולא יאמר מה איכפת לי אינו קרובי וגואלי ח"ו ראוי להתפלל בתום לבב בעד כל חולים יהיה מה שיהיה ומי שיהיה כאלו ח"ו בניו או אחיו חולים הלא ירבה להתפלל ולשפוך שיחו לפני ה' צאו וראו מה אמר דוד על שונאיו שקמו עליו להדיחו ממש מקהל ה' ואמרו שאסור לבא בקהל וא"כ הוציאו דבה על כל זרע קודש שבט יושר זרע עמוסים שרש ישי בית הלחמי העומד לנס עמים וממש לא נתן למחילה ומ"מ אמר ואני בחלותם לבושי שק וכן ראוי מאוד להתפלל על כל איש ישראלי הן מפאת שאין לך איש מישראל שאין לו חלק ויד במצות וחיתה נפשו בגללו ואם הוא רשע גמור פשיטא שיש להתפלל עבור בריאותו לבל ימות חייב וא לי כאשר ישוב לבריאותו יתקן אשר שיחת ועד יום מותו יחכה לו אולי ישוב ופשיטא דיש להתפלל עבורו ואם ימות בלי תיקון ח"ו הרי אבר אחד מגוף גדול שהוא כללות ישראל שהם כגוף אחד והם גוף גדול וכל א' בו אבר וחצי אבר ואם ימות בלי תיקון הרי הגוף פגום חסר אבר או מקצת אבר ח"ו ואין השכינה שורה על גוף פגום בעל מום ועוד יש טעם להתפלל עבור אדם רשע ג"כ כי יהיה מי שיהיה יש ריתחא במותו למעלה כי כשהקב"ה עושה דין בישראל אפילו ברשעים יש ריתחא למעלה כאשר התפלל ירמיה ע"ה על שונאיו שהיו רשעים גמורים בתכלית וכפרו בנבואת ירמיה הנביא ואמר בעת אפך עשה בהם ובעידן ריתחא חס ושלום אף לכשירי ישראל יכול להתגולל מדת הדין חס ושלום כי מפני זעמו מי יעמוד ודוד צועק אל באפך תוכיחני ולכך יש להתפלל למעט ריתחא והעיקר על חולי ישראל שכ"י בגלות והיא חולת אהבה כדכתיב בשיר השירים היא החולי אשר סובל משיח בשביל ישראל אשר נאמר והוא חליינו נושא כי הוא חולת אהבה אהבת המקום לנו ואהבת כ"י להקב"ה ולרפואה זו צריך התעוררות רב ותשובה גדולה וכבר קונן ירמי' שברך מי ירפא לך אבל הרפואה תהיה ע"י אליהו שהוא ישיב לב בנים על אבות והוא יעשה השלום המחזיק ברכה וע"י תהי' רפואה בטל של תחיה שיהי' ע"י וע"ז צווח ירמי' הצרי אין בגלעד אם רופא אין שם כי אליהו מגלעד הוא הממציא צרי ורפואה לכל חולים כי הוא המרפא ולכך צווח ירמיה אם רופא אין שם ועיקר רופא הוא מגלעד כי נודע כי לשון הקודש הוא עץ חיים וממקום קדוש יבא והוא לשון המיוחד לא"י לשון קודש ארץ קודש והוא לשון עברי ולשון ארמאי הוא מענין עץ הדעת טוב ורע כי יש ארמאי לשון קודש ולשון נכר והוא בלול טוב ורע לכך אדה"ר אחר החטא בלשון ארמי סיפר וגלעד הוא קצה א"י ויעקב דיבר בלה"ק גלעד ולבן ביקש להמשיכו לסטרא מסאבא וקרא ליה יגר שהדותא ואליהו יתקנו ויכניסנו לקדושה ולכך היה מגלעד והוא הרופא האמתי ועל רפואה זו יש להתפלל גם יש להתפלל על קצירי ומריעי והם ת"ח שתש כחם ע"י תורה כי קודם חטא עגל היו גבורים ואח"כ נלקח מהם זו שע"ר תש כחם וידי משה כבדים ולא היה בו כח לישא לוחות הברית וזהו סימן לכל לומדי תורה שתש כחם ע"י תורה וחובה עלינו להתפלל בטובתם ושלומם ואמיץ כחם כי הלא המה שומרי תורה ותופשי קבלה אמיתיות תורה שבע"פ ונפשנו קשירה בנפשם ואם אין ת"ח ח"ו אין לנו חיים ולכן עלינו החיוב בכל לבב להתפלל לה' שיתחדש כנשר נעוריהם ויחליפו כח יעלו אבר כנשרים וזהו מצוה הרבה למאוד מלבד התפלה לה' עבור למודי ה' אף גם שמכח זה נתרבה כבוד התור' כי איך לא יחמוד איש לתורה אם כל ישראל מתפללים בשלומו וטוב מעמדו ובריאתו וכמה עשירים פזרו ממון שיהיה איזה לומדים מתפללים תמיד לה' בעבורם בסגיות שלומם וזה ת"ח כל ישראל בכל העולם מתפללים בעבורו ולכך עלינו להרבות בתפלה בעבורם כי בצילם אנו חיים: ברכת

השנים בזו יש לאדם להתפלל על מזונותיו כי האוכל בלי תפלה תחלה על מזונתו ממש מזונתו לחם מגואל והרב החסיד איש אלהים מהרמ"ק ז"ל החמיר שלא לתקן צורכי אכילה טרם התפלל על מזונתו ולכך ראוי בתפלת שחרית עכ"פ לשום אל לבו לה' שיטריף לו לחם חקו בהיתר ולא באיסור כי אם יש נדנוד איסור במזון מטמא כל גופו ואין בו מזון לנשמה אבל אם המזון כולו בהיתר יש בו מזון לנשמה כי מעלה כל ניצוצות שיש במאכל כדכתיב כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם כי על כל מוצא פי ה' ולכן יתפלל אדם מאוד בכונה שיהי' המזון מסטרא דדכיא וטהרה ולא חס ושלום מסטרא דמסאבא כי אם אינו מתפלל וגם יש איסור ח"ו במאכל הן שהמזון בא מגזל או שעצם המאכל אינו מותר עפ"י דיני דאורייתא או שיושב לאכול בסעודת מושב לצים ותערובות נשים ובתולות שמהרהר בעבירה והסתכלות ובזה זה השלחן מלא קיא צואה מבלי מקום ואז רוח קדושה שיש בתוך המאכל מסתלק ורוח מסאבא דאית ביה מתדבק בנפש וסורו רע בעו"ה ועי"כ לרוב אחר מאכל ומשתה בא אדם לידי חטא כי אינו נזהר בקדושת אכילה ומודבק בנפשו סטרא מסאבא ובעו"ה בארץ טמאה רוב גלגולי רשעים הם בבהמות וצמחי' כי א"י אין מקבל' כ"כ מסאבא והארץ קאה להם אבל בח"ל מתדבקים ואם אין אכילתו בגדר קדושה וטהר' אז מתדבקים בו נשמת רשעים ונעשה רשע ר"ל כמ"ש האר"י ז"ל על יוחנן כהן גדול שנעשה צדוקי לבסוף פ' שנים וכן קרה לפעמים באיש אשר הל למישרי' ובזקנותו יוצא לתרבות רעה ר"ל והוא שנדבק בו באכלו נשמת אדם רשע שהי' במאכל ההוא ולכן ממש תסמר שערות ראש איש הירא וחרד לדבר ה' בהגישו לאכול לחם לבל ח"ו ילכד בזו במצודה רעה ח"ו אשר יאבד עולמו בזה ובבא ושלמה צווח כי חשב ללחום את מושל בין תבין את אשר לפניך ומה יעשה איש וינצל מזה הוא בהתפללו לה' על מזונו שיהיה מסטרא דדכיא וזהו באמרו ושבענו מטובך וכאשר יתפלל כן בכונה שלימה אז יפן ה' לתפלתו שלא יקרהו עון במאכל וגם מה טוב ומה נעים אם הוא בעל תורה שבכל מאכל אשר אוכל יהי' מחשבתו בתורה ואם ע"ה הוא יהיה מחשבתו במצות לחונן דלים ולהאכיל לעניים וכדומה מהמצות ומכ"ש מי שמאכיל על שלחנו לעניים צדקה זו מגין מדבר רע ויש להרבות בתפלה שהקב"ה יזון לעניים ויתן לכל איש די מחסורו ולא יצטרכו ישראל זה לזה כי בעו"ה עיקר חטאים שבישראל הוא לחוסר פרנסה ואלו היה להם פרנסתם לא היו סרים מדרך הישר כלל וכלל ולכך אמרו כשעלה עמוד השחר נכנסו חכמי ישראל אצלו ואמרו עמך ישראל צריכים פרנסה כי בזו תליא כל עבודת ישראל לה' ואם יהיה להם פרנסה יעבדו את ה' בכל לבב ולכך הסכימו לומר כן וגם בשחר אז ה' מתמלא רחמים על ישראל בראותו כי העכו"ם פונים לע"ג שלהם וישראל עובדים ה' בכל לבב ואז זן ומפרנס אותנו כי באמת עפ"י שורת הדין מי שאינו זכאי גמור בישראל אינו ראוי למזונות כי איך יבא מורד במלך ואינו סר למשמעתו לבקש מהמלך שיתן לו ארוחתו ארוחת תמיד ועיקר מזונות הוא חוץ לדין בדרך רחמים ולכן אמרו קשה מזונותיו של אדם כקריעת י"ס שגם שם היה חוץ לדין כמש"ל ואף מזונות כן לכך עיקר מזונות בבוקר כי אז הקב"ה מתמלא רחמים ולכך נאמר שבענו בבוקר חסדך וכן במדבר היה בבוקר בבוקר בעלות שכבת הטל וכו' ולכך באו לדוד בבוקר לצורך מזונות ישראל: בברכת

תקע שם ירבה בדמע להתפלל על קיבוץ גליות וקריאת דרור בארץ ישראל שהוא בשופר וכבר נאמר בפייט ששוכני עפר יחכו לקול שופר כי הוא שופר המשמיע חירות אבל מאוד יחרד איש כמאמר השלם באמרו לו למה אתה חרד ונכנע והשיב אם אני נח במקצת הנה באזני קול שופר מיום דין הגדול והנורא ויחרדו כל אברי וישראל במ"ת ששמעו קול שופר חשבו שהוא שופר של יום הדין הגדול חרדו ולכך כתיב קול שופר הולך וחזק מאוד וכו' ויחרד כל העם אשר במחנה וכן יצייר אדם תמיד כאלו נשמע קול שופר באזניו ותגעש ארץ לקול שופר הוא שופר יום הדין ובהתפללו על שופר לקבץ פזור פזורים יכוון לקבץ כל גלגולים שיש בעולם כי אין בן דוד בא עד שיכלו כל הנשמות שבגוף והיינו כמש"ל כי כל ישראל הם בכלל גוף אחד ויהיו נכללים כל הנשמות מגלגולים אוי לנו בזכרנו בעונש הגלגול אשר אדם ישוב לימי עלומיו ותחת אשר יצא מעולם חושך וצלמות ישוב שנית לעולם אפל ויהיה תינוק בן יומו מלוכלך בצואה ויעברו עליו הרפתקאות רבות אוי לאותה צרה ועל ידי חטא קרי בעו"ה מוסיפים ומאחרים הנצוצות קדושות בתוך הקליפו' ומעכבי' בעו"ה הגאולה מלבד רעות רבות שגורמים לעצמם עי"כ והנה אמרו אין בן דוד בא עד שיבקשו דג לחולה ואין מוצאו שהרצון כי אין משיח בא עד שיהיו כל הגלגולים מתוקנים ומתחילים באדם ובבהמה וסוף הגלגול שכבר נתקן ממש רק צריך עדיין תיקון מועט עוד מגולגל בדגי הים ואסיפתן מטהרתן ולכך בדגים מגולגלים נשמת צדיקים כנודע והוא הדג המתבקש לחולת אהבה כי כבר גדרו רופאים כי דג טבעו לח וקר ואינו טוב לרפואה רק לחולת אהבה כי ממעט תאו' ולכך בעי"כ מרבים בדגים כמבואר במדרש וטור והוא הדג אשר יבוקש לחולת אהבה הוא כ"י בגולה שמבקשים הצדיקים ההם אבל בזמן משיח יתוקנו כל הגלגולים אפי' צדיקים שהוא בבחינת דג כבר נשלם וזהו אמרו עד שיבוקש דג לחולה ולא ימצא לכך עלינו להתפלל שיהיו הנדחים הם הגלגולים שהם בדומם צומח חי מדבר יהיו מתוקנים ואמר במדרש וכן פירש רש"י פוקד עון אבות על בנים וכו' וימהר משה ויקוד ארצ' וישתחו ופי' למה מיהר שלא יאמר על דור חמישי והוקשו הא אמרו שפוקד על בנים ושלשים ורבעים הוא להקל כי המשא הקשה לאחד נח לשנים וא"כ אם יהי' פוקד על חמישי יקל המשא למאוד בחלקו לחמשה חלקים ויובן כי מ"ש על שלשים ועל רבעים היינו בגלגול כי ד' פעמים מגולגל הנשמה ולא יותר ואם הגיע פעם רביעית הקב"ה שולח לה עזר מן השמים ונשמה קדושה לסייע אפס לא תצטרך להתגלגל עוד כי כך מדותיו פוקד עון אבות עד ורבעים ולא יותר ומה שאנו כל כך באריכות הגלות הוא כי לא נשלמו הגלגולים וכאשר ישלמו יבא הגואל צדק ואם יאריך הגלות בעיכוב גלגולים כשהנשמה מתגלגל רק ד' פעמים כמה היה ח"ו הגלות מתארך אלו הי' הנשמה מגולגלת ה' פעמים א"כ היה ח"ו אין ק לגלות וממש היה מתארך עד סוף אלף הששי ולכך משה שראה אורך הגלות וע"ז היה לבו דוה עליו למאוד כמ"ש זקני הגאון בספרו מ"ע ע"ש לכך כאשר שמע פוקד עון וכו' על רבעים הרגיש כי זה יהיה סיבה לאריכות הגלות ואיחור עולם התיקון ולכך חשש אולי יאמר על חמישי ויהיה ח"ו אין קץ ממש לאריכות הגלות לכך מיהר והשתחוה ארצ' וזה היה לטובת ישראל ולכך מאוד יש להתפלל בברכה זו להוריד כנחל דמעה אולי יחנן השם צבאות: בברכת

השיבה כו' ישים על לבו להחזרת סנהדרין כי הם כסא ה' והם כנגד כסא כבוד בעי"ן בתי דינים למעלה וכל זמן שהיו סנהדרין במקומן היה כבוד ה' חופף על ישראל כדכתיב נגד זקניו כבוד לכך כתב הרמב"ם שאין בן דוד בא עד שיהיו הסנהדרין חוזרים כי עיקר השריית שכינה הוא ע"י סנהדרין וכמ"ש כי שם ישבו כסאות למשפט כסאות לבית דוד משפט זהו סנהדרין כי שם העמיקו והשמיעו תורה שבע"פ ושם שבתו מחלוק' ושכחת התורה כי כאשר היו סנהדרין על מכונם ידעו בבירור כל תורה שבע"פ כי רוח ה' היה חופף עליהם ולא היה בכל התורה מחלוקת כאשר מצינו בחגיגה שלא נחלקו רק בענין הסמיכה כי לא היה פירוד ועץ הדעת טוב ורע זה אוסר וזה מתיר רק היה מעלמא דיחודא וע"י השפיע ד' לישראל כל טוב וע"י היו כל תלמידיהם זוכים לרוה"ק כאשר הי' בזמן הבית וסמוך לו אחר החורבן כרשב"י וחביריו שהגיעו למעלה גדולה ונפלאה ולכך כאשר יבא אליהו לפני משיח הוא יחזיר סנהדרין על מכונם כי הוא סמוך מב"ד של אחי' השלוני והוא יסמוך לזקני הדור ויהיו סמוכים ראוי' לסנהדרין וימסור להם תורה שבע"פ כאשר קיבל מפי אחי' השלוני כי לא בשמים הוא אבל הוא יכול למסור תורה שבע"פ כפי קבלתו ואם כן ישבות מחלוקת ולכך אמרו שאליהו בא לעשות שלום בעולם ואז יצמיח הגאולה שיהי' כסא לבית דוד ולכך מה מאוד צריך כונה בתפלה זו ועי"כ סנהדרין וסמוכים שיהי' מלקים הראוים להיות נילקי' נפטרי' מהעונש שבשמים ואפילו מידי כריתות ולכך היה מעלה טובה בעם כאשר היו ב"ד מכים ועונשי' כי עי"כ נפטרים מעונש שבשמים כאמרם אם יש דין למטה אין דין למעלה כאשר כתבתי במקום אחר אלהים נצב בעדת אל הרצון שמדת הדין עומד ואינו פועל כשעדת אל תשפוט למטה ועיין בקונטרס הסמיכות בתשובות מהרלב"ח כמה טרחות לחכמי צפ"ת תוב"ב להקים ענין הסמיכה והוא בשביל כך כדי לקבל עונש בידי אדם ויפטר מעונש שמים וזהו שאמרנו בתפל' וצדקנו במשפט כי על ידי שופטים יהיו למעלה משפטינו יוצא לצדק ובתפלה זו יתפלל האדם על דייני ישראל שיהיו דיינים הגונים וישרים לא דייני אלהי כסף דייני בני בלי תורה רודפי שלמונים נוטים אחר הבצע ח"ו כי אז הקב"ה נפרע מהם וממעמידיהם ועל עוות הדין כמה מיני פורעניות בא לעולם כמבואר בפרקי אבות אבל בזמן שהדיינים כשרים הברכה שרויה בעולם ולכך אמרו השיבה וכו' והסר ממנו יגון ואנחה כי הא בהא תליא בברכת