טור יורה דעה – סימן צג

קדירה שבישל בה בשר - לא יבשל בה חלב.

ואם בשל בה בתוך מעת לעת, אסור. אבל אם שהה מעת לעת קודם שבישל בה, הוי ליה נטל"פ ומותר.

כתב בעל העיטור: אם בישל חלב בקדירה של בשר והיא בת יומא ויש בה ששים, איכא מ"ד מבשל בה ממין שבישל בה עכשיו, כיון שהתבשיל מותר טעם הראשון בטל וקדירה נמי מותרת, ואיכא מ"ד כיון דקי"ל כלי חרס אינה יוצא מידי דופיו לעולם, טעם הראשון אינו יוצא לעולם ואינו יכול לבשל בה ממין שבישל בה עכשיו, וממין הראשון אינו יכול לבשל בה שהרי האחרון אינו בטל, ואין לה תקנה אלא שבירה. וכתב הוא שיכול לבשל בה מאיזה מין שירצה. ואני תמה, היאך מותר לבשל בה חלב, וכי עדיף מהגעלה דאפילו הגעלה לא מהני לכלי חרס שפולט תמיד מעט מעט. וה"ר פרץ כתב: אפילו אינה בת יומא ובישל בה חלב, אסור אח"כ לבשל בה בתחילה לא בשר ולא חלב, לפי שהוא בלוע מבשר בחלב, אלא אם היא של מתכת יגעילנה לאחר מעת לעת של בישול שני, ואם היא של חרס אין לה תקנה אלא שבירה.

כתב הרשב"א: שאם בישל ירקות בקדירה של בשר, שמותר לבשל בה אח"כ גבינה, שכבר נתמעט בה כח בלע הבשר ונקלש עד שאין ראוי לחול עליו שם איסור בשר בחלב. בד"א כשבלע היתר כמו שאמרנו, אבל בלע דבר אסור, לעולם הוא באיסורו עד שיגעיל הראוי להגעיל וילבן הראוי ללבן. עד כאן.