טור יורה דעה – סימן צב
כזית בשר שנפל לתוך יורה של חלב רותחת ויש בחלב ששים כנגד הבשר, אם קדם וסילק הבשר קודם שתנוח היורה מרתיחה, הבשר אסור והחלב מותר. אבל אם אין בחלב ששים לבטל הבשר, או אפילו יש בו ששים ולא קדם וסלקו קודם שתנוח היורה מרתיחה, גם החלב אסור לרש"י, דמין במינו במשהו, אבל לר"ת דמין במינו בששים, אפילו לא קדם וסילק, כיון שיש בו ששים מותר.
טיפת חלב שנפלה על חתיכת בשר שבקדירה - אם יש בה ששים לבטל החלב מותרת, ואם לאו אסורה, ואין השאר שבקדירה מצטרף עמה לבטל החלב.
ופירש ר"י דוקא שכל החתיכה חוץ לרוטב, כגון שהחתיכה שתחתיה קצתה חוץ לרוטב וזו מונחת עליה דכולה חוץ לרוטב, אבל אם מקצתה ברוטב, הרתיחה מערבת הטעם בכל הקדירה והכל מצטרף לבטל החלב. ורש"י פירש אפילו מקצתה ברוטב אין הכל מצטרף לבטל החלב, וכן כתב בעל התרומות.
ודוקא כשלא ניער הקדרה מיד כשנפל החלב, וגם לא כיסה אותה מיד, אבל אם מיד כשנפל החלב על החתיכה ניער הקדרה או כיסה אותה, הכל מצטרף לבטל החלב. כתב הרמב"ם: אבל אם ניער מתחילה ועד סוף, או שכיסה משעת נפילה ועד סוף, הרי זה בנותן טעם. ונראה שאין צריך רק שינער או יכסה מיד בשעת נפילה, ואפילו פסק אח"כ מלנער, מיד מתערב הטעם בכל מה שבקדירה ומצטרף כולו לבטל.
וכתב עוד הרמב"ם: נפל חלב בתוך המרק או לתוך החתיכות ולא נודע לאיזו חתיכה נפלה, נוער את הקדירה כולה עד שיתערב הכל, אם יש בקדירה כולה טעם חלב אסורה, ואם לאו מותרת. ואיני מבין את דבריו, שאם החתיכות כולן בתוך הרוטב מה צריך לנער, ואם אינו ברוטב מה מועיל ניעור שמנער אח"כ.
והיכא שנאסרה החתיכה מחמת החלב, נעשית כל החתיכה איסור, ואם בישלה עם אחרות צריך ששים לבטל כולה, אע"פ שאיפשר ליסחט החלב הבלוע בה וליבטל בששים בשאר החתיכות, אפילו הכי הכל אסור, שכבר נעשית החתיכה כולה איסור וצריך ששים לבטל כולה.
ואם יש בכל מה שבקדירה בין מרק ובשר ותבלין ששים לבטל, מה שבקדירה מותר והיא נשארת באיסורה. ואם מכירה, משליכה והאחרות מותרות, ואם אינו מכירה, הרוטב מותר וכל החתיכות אסורות, אם חתיכת האיסור ראויה להתכבד, ודבר זה יתבאר עוד לקמן בהלכות התערובות.
ופסק ה"ר אפרים דלא אמרינן אפשר לסוחטו אסור אלא בבשר בחלב, אבל בשאר איסורין, כגון כזית חלב שנבלע בחתיכה ואין בה ששים לבטלו ונאסרה ואח"כ בשלה עם האחרות, אין צריך אלא ששים כדי כזית הראשון ואז אפילו החתיכה עצמה חוזרת להיות מותרת. ור"ת פסק דאף בשאר איסורין אפשר לסוחטו אסור. ודוקא כשנאסר בנותן טעם, שלא היה בהיתר ששים לבטל האיסור שנבלע בו, אבל נאסר במשהו, אפילו נאסר מחמת מינו שאסור במשהו לרבי יהודה, לא נעשית כולה נבלה. ואדוני אבי הרא"ש ז"ל הסכים לדעת ה"ר אפרים.
טיפת חלב שנפלה על הקדירה שאצל האש מבחוץ, אפילו אם יש בתבשיל בקדירה ששים כנגדה אינו יכול לבטלה, וא"כ הטיפה אוסרת הקדירה כל סביבותיה ונאסרה התבשיל שבה. וכתב ה"ר מאיר מרוטנבורק שאם יש בתבשיל ס' פעמים ס' כנגד הטיפה מותר, שהטיפה אינה אוסרת אלא עד ס' כנגדה, ואם יש בתבשיל ס' כנגד אותם ס' מותר. ובספר המצוות כתב שאם נפלה כנגד התבשיל, א"צ אלא ס' כנגד הטיפה שמפעפע לפנים והוה ליה כאילו נפלה בתבשיל, ואם נפלה במקום הריקן והיא מפעפעת בדופן הקדירה עד סמוך לרוטב כ"כ שאין ששים כנגד הטיפה, הרי נאסר אותו מקום הקדירה, ואם יערה התבשיל דרך מקום הקדירה שנאסר הרי יאסר התבשיל. וזה תקנתו, שיניחנה כך ולא יגע בה עד שתצטנן. וכבר נהגו העולם לאסור כשנופלת על הדופן שלא כנגד הרוטב.
ודוקא כשנפל באותו צד שאינו כנגד האש, אבל אם נפל כנגד האש מותר, שהאש שורפו ומייבשו.
ודוקא בדבר מועט כגון טיפה, אבל אם נפל הרבה אין להתיר אפילו אם נפל כנגד האש, אלא אם כן כנגד הרוטב ועל ידי ששים. ורבינו יחיאל היה מתירה בשעת הדחק כגון בערב שבת, אפילו שלא כנגד הרוטב, אפילו שלא כנגד האש, ע"י ששים.
כתב אדוני אבי הרא"ש ז"ל: מחבת של חלב שנתנו בכירה תחת קדירה של בשר, הזיעה עולה ונבלע בקדירה ואוסרתה.
מקור הטקסט: ויקיטקסט (CC BY-SA 4.0). הספר עצמו בנחלת הכלל.