טור יורה דעה – סימן שכח

שיעור חלה - לבעל הבית אחד מכ"ד, בין אם עושה עיסה לעצמו או למוכרה. ולנחתום אחד ממ"ח, בין אם עושה למכור או לעצמו.

ובשעה שיפריש החלה יברך "בא"י אמ"ה אקב"ו להפריש חלה", ויש אומרים "להפריש תרומה", ואין חילוק.

לפיכך אסור לאיש להפריש חלה ערום, לפי שאי אפשר לו לברך אפילו אם פניו שלמטה טוחות בקרקע מפני שערותו בולטת, אבל אשה שפניה טוחות בקרקע, יכולה להפריש ערומה לפי שערותה מתכסת.

כתב הרמב"ם: הסומא והשיכור מפרישין לכתחילה, לפי שאין בעיסה רעה ויפה שיכוונו ויפרישו מהרעה על היפה.

אין מפרישין חלה בלא רשות בעל העיסה. ומיהו אם נתן רשות לאחר להפריש אפילו בעודו קמח, מועיל אע"פ שעדיין לא נתחייב. וכתב בסמ"ג שאם הגבל הפריש בלא רשות, דהוי חלה.