טור אורח חיים – סימן סט

תנן בפרק הקורא את המגילה עומד: אין פורסין על שמע בפחות מעשרה. פירוש אותם שבאו לבית הכנסת אחר שקראו הציבור שמע, אומר קדיש וברכו וברכה ראשונה יוצר אור ולא יותר, ופורסין לשון חתיכה כמו פרוסה שאין אומרים אלא קצת ממנה, ויש שמוסיפין עוד לאחר שסיימו ברכה ראשונה לומר אבות וגבורות ואומר קדושה ואתה קדוש, וקאמר שלא יעשו זה בפחות מעשרה.

והיה אומר רבינו תם שצריך שיהיו שבעה שלא שמעו קדיש וברכו ואז יאמר אף על פי שהאחרים שמעו, ותלמידי רש"י כתבו בשמו שאפילו בשביל אחד שלא שמע קדיש וברכו פורסין על שמע, ואפילו אותו שכבר שמע יכול לחזור ולפרוס בשביל האחד שלא שמע, והכי איתמר נמי במסכת סופרים: במקום שיש תשעה או עשרה ששמעו קדיש וברכו ועמד אחד שלא שמע בין אלו ששמעו ואמר קדיש וברכו וענו אלו אחריו יצא ידי חובתו. ולזה הסכים אדוני אבי הרא"ש ז"ל.

סומא שלא ראה מאורות מימיו יכול לפרוס על שמע ולברך יוצר המאורות, שאף על פי שאינו רואה הוא נהנה במאורות שרואים אחרים שיורוהו הדרך אשר ילך בה, וכן כתב אדוני אבי ז"ל שיכול להתפלל ולהוציא אחרים, ובלבד שלא יקרא בתורה שאסור לקרות בעל פה.