טור אורח חיים – סימן ע

נשים ועבדים פטורין מקריאת שמע, וכן קטנים. לרבינו תם דווקא בשלא הגיעו לחינוך, ולרש"י אפילו הגיעו לחינוך לא הטילו על אביו לחנכו בקריאת שמע, לפי שאינו מצוי אצלו כשמגיע זמן קריאת שמע בערב או ישן הוא בבקר.

חתן הכונס הבתולה, פטור בין ביום בין בלילה ד' ימים וד' לילות הראשונים אם לא עשה מעשה, ומשם ואילך חייב אפילו אם לא עשה מעשה. וכונס האלמנה חייב.

ואם רצה חתן להחמיר על עצמו ולקרות, קאמר תנא קמא הרשות בידו, רבן שמעון בן גמליאל אומר שאינו רשאי. ופסק אדוני אבי ז"ל כרשב"ג, וכן פסק רבינו חננאל. ורב אלפס פסק כתנא קמא, וכל שכן האידנא שאפילו שאר כל אדם אין יכולין לכוין כל כך שאין חילוק בין חתן לשאר כל אדם. וכן כתב הרב רבינו מאיר מרוטנבורק שלא אמרו לפטור חתן אלא בזמן הראשונים שהיו מכוונין, אבל עכשיו אפילו שאר כל אדם אינו יכול לכוין.

והרמב"ם ז"ל כתב: כל מי שפטור מלקרות קריאת שמע אם רצה להחמיר על עצמו ולקרות קורא, והוא שתהא דעתו מיושבת עליו. אבל אם היה זה הפטור מבוהל ותמה אינו רשאי לקרות עד שתתיישב דעתו עליו.