דלג לתוכן הראשי
כוונות

טור אורח חיים – סימן תרכג

ומאריכין בסליחות וברחמים עד שיגיע זמן תפלת נעילה. וזמנה סמוך לשקיעת החמה כשהחמה בראש האילנות. ויש ליזהר שלא יאחרו להתפלל אותה בלילה, אלא סמוך לשקיעת החמה בענין שיסיימו אותה עם צאת הכוכבים.

וזה סדרה. אומר ש"צ אשרי וקדיש. ורב עמרם כתב אשרי ובא לציון גואל. ואין נוהגין עתה לומר ובא לציון אלא במנחה.

ומתפללין ז' ברכות כמו במנחה, אלא שאומר במקום וכתבנו "וחתמנו" (וכן המנהג), ובהודאה במקום נזכר ונכתב "נזכר ונחתם". ורב עמרם כתב במקום זכרנו חתמנו ולא נהגו כן. ואין לומר במי כמוך "חותם יצוריו" במקום זוכר.

ואומר וידוי. וכשיגיע ל"אתה יודע" אומר "אתה נותן יד לפושעים" וכו' עד "כי אתה סולחן". ובסדר רב עמרם אינו חותם כמו שאינו חותם בשאר התפילות. ונראה דאפילו למי שפוסק שאין לחתום בשאר תפילות, שאינו גורס וחכ"א כל מקום שזקוק לשבע חותמין, אלא גורס וחותמין בברוך, מכל מקום בתפילת נעילה חותמין בברוך, דהא אתפילת נעילה קיימי וקאמר שחותמין בברוך. וכן כתב הר"ז הלוי. מיהו כיון דאיכא פלוגתא טוב שלא לחתום. ואם חל בשבת מזכיר בה של שבת, "ותתן לנו ה' אלהינו את יום המנוח הזה", וחותם גם בשל שבת, אבל בוידוי של אחר התפילה אין צריך להזכיר של שבת.

ויחזיר ש"ץ התפילה. ואומר וידוי באמצע התפילה כמו בשאר התפילות. ואומר "כתר" כמו במוסף. ונושאין הכהנים כפיהם. ואם יש שהות ביום אומר סליחות.

מקור הטקסט: ויקיטקסט (CC BY-SA 4.0). הספר עצמו בנחלת הכלל.

האם התשובה עזרה לך?