טור אורח חיים – סימן תקנ

פריך** בגמרא (ר"ה יח ב) קרי להו צום וקרי להו ששון? ומשני רב פפא: בזמן דאיכא שלום וליכא שמד, כגון שבית המקדש קיים, ששון; בזמן דאיכא שמד וליכא שלום, צום. והאידנא דליכא שלום וליכא שמד, רצו מתענין, רצו אין מתענין. ופירוש דליכא שלום, שהבית חרב. וליכא שמד, במקום ידוע בישראל. רצו רוב ישראל והסכימו עליהם שלא להתענות, אין מתענין; רצו רוב צבור, מתענין. והאידנא רצו ונהגו להתענות, לפיכך אסור לפרוץ גדר, וכל שכן בדורותינו שבעונותינו יש שמד ואין שלום, הלכך הכל חייבין להתענות מדברי קבלה ומתקנת נביאים. ומיהו כולם מותרים ברחיצה וסיכה ונעילת הסנדל ותשמיש המטה, ואין צריך להפסיק בהן מבעוד יום, חוץ מתשעה באב. ואם חלו בשבת, נדחין עד אחר שבת.