טור אורח חיים – סימן תקמט

גרסינן** בפרק בתרא דתענית (תענית כו א) חמשה דברים ארעו את אבותינו בשבעה עשר בתמוז וחמשה בתשעה באב. בשבעה עשר בתמוז נשתברו הלוחות, ובוטל התמיד, והובקעה העיר, ושרף אפוסטמוס את התורה, והעמיד צלם בהיכל. בתשעה באב נגזר גזירה על אבותינו שלא יכנסו לארץ, וחרב הבית בראשונה ובשנייה, ונלכדה ביתר, ונחרשה העיר, שחרש טורנוסרופוס את ההיכל.

ורבי עקיבא היה דורש (ראש השנה יח ב): "כה אמר ה' צום הרביעי וצום החמישי וצום השביעי וצום העשירי יהיו לבית יהודה לששון ולשמחה" (זכריה ח יט). *צום הרביעי, זה שבעה עשר בתמוז, שבו הובקעה העיר, שנאמר (ירמיהו נב ו) "בחדש הרביעי בתשעה לחדש ויחזק הרעב בעיר", וכתיב "ותבקע העיר". ולמה נקרא רביעי? שהוא בחדש הרביעי, שמונין לחדשים מניסן. *צום החמישי, זה תשעה באב, שבו נשרף בית אלהינו, שנאמר (ירמיהו נב יב) "בחדש החמישי בעשור לחדש" וגומר. ולמה נקרא שמו חמישי? שהוא בחדש החמישי. *צום השביעי, זה ג' בתשרי, שבו נהרג גדליה בן אחיקם. ולמה נכתב כאן? ללמדך ששקולה מיתת צדיקים כשריפת בית אלהינו. ולמה נקרא שביעי? שהוא בחדש השביעי. *צום העשירי, זה עשרה בטבת, שבו סמך מלך בבל על ירושלים, שנאמר (יחזקאל כד א) "ויהי דבר ה' אלי בשנה התשיעית בחדש העשירי בעשור לחדש לאמר בן אדם כתב לך" וגומר. ולמה נקרא שמו עשירי? שהוא בחדש העשירי. והיה ראוי להקדימו בסדר הפורענות, אלא שכתב כסדר החדשים.

אף על גב דכתיב בקרא צום הרביעי "בתשעה לחדש הובקעה העיר", האידנא מתענין בשבעה עשר בו, משום דמתחלה תקנו תענית בתשעה בו, לפי שבתשעה בו הובקעה העיר בראשונה, ובשנייה הובקעה בשבעה עשר, וכיון דבשניה הובקעה בשבעה עשר, תקנו להתענות, דחורבן בית שני חמיר לן. ומכל מקום צום הרביעי הוא להבקעת העיר ולצרות שהוכפלו בו. קטגוריה:שבעה עשר בתמוז קטגוריה:תשעה באב קטגוריה:צום גדליה קטגוריה:עשרה בטבת