דלג לתוכן הראשי
כוונות

טור אורח חיים – סימן תקט

מכשירי אוכל נפש שאי אפשר לעשותן מערב יום טוב - דוחין יום טוב.

כגון גריפת תנור.

ושפוד שנשבר חודו ביום טוב בענין שאין ראוי לצלות בו מותר לתקנו.

אבל אם נתעקם קצת ועדיין ראוי לצלות בו - אסור לתקנו, אפילו אם יכול לתקנו בידו בלא כלי.

סכין שנפגמה ביום טוב, מותר לחדדה במשחזת של עץ או על חברתה, ומורין לעשות כן.

אבל במשחזת של אבן, אף על פי שמותר לחדד בה אין מורין לעשות כן.

אבל להעביר שמנוניתו, אף בשל אבן מורין לעשות כן.

ואם נפגמה מערב יום טוב אסור.

והרמב"ם כתב - אפילו על גבי עץ הלכה ואין מורין כן.

ועל גבי משחזת של אבן אין משחיזין כלל.

ואדוני אבי הרא"ש ז"ל כתב כסברא ראשונה.

נפגמה מערב יום טוב - אסור לחדדה במשחזת.

ואם לא נפגמה מערב יום טוב, אלא עמדה - פירוש התחילה קצת להתקלקל ואינה חותכת יפה -

אם יכול לחתוך בה על ידי הדחק, יכול להשחיזה ביום טוב.

ופירש רב אלפס - אגב ריחייא או דיקולא אבל לא במשחזת.

ובעל העיטור כתב - אפילו במשחזת.

והכי מסתבר.

אבל אם אינו יכול לחתוך בה אפילו על ידי הדחק, אסור להשחיזה דהוה ליה מתקן מנא.

מקור הטקסט: ויקיטקסט (CC BY-SA 4.0). הספר עצמו בנחלת הכלל.

האם התשובה עזרה לך?