טור אורח חיים – סימן תקי

מוללין מלילות ומפרכין קטניות ביום טוב.

ומנפח מעט מעט ואוכל אפילו בקנון ותמחוי.

אבל לא בנפה וכברה.

הבורר קטניות או שאר דבר -

אם יש טורח בברירת האוכל יותר מפסולת - כגון שהאוכל מרובה, בורר כדרכו לזרוק הפסולת.

ואם טורח יותר בברירת הפסולת - כגון שהוא דק, נוטל האוכל ומניח הפסולת.

ודוקא כשהאוכל מרובה על הפסולת מכמותו, ומשכחת לה באוכל מרובה ואפילו הכי יש טורח יותר בברירת הפסולת - כגון שהוא דק כדפרישית.

אבל אם כמות הפסולת מרובה - אסור אפילו לטלטלו שהאוכל בטל ברוב.

ומכל מקום לוזים ובטנים שנשתברו ועדיין מעורבין בקליפיהן, אף על פי שהפסולת מרובה על האוכל - מותרין.

דלא מיקרי פסולת מרובה כיון דאורחייהו בהכי והוי כמו שומר לפרי.

ולא דמי לעצמות וקליפין - כיון שנפרדו לגמרי מן האוכל.

אין מסננין החרדל במסננת שלו, ואין ממתיקין אותו בגחלת של עץ.

אבל בשל מתכת מותר.

אין תולין המסננת ביום טוב לסנן בה שמרים.

היתה תלויה ועומדת - מותר ליתן בה שמרים לסננן.

ומערים ותולה אותה ליתן בה רמונים ונותן בה שמרים, ובלבד שיתן בה רמונים תחילה.

אין עושין גבינה ביום טוב.

ואין גוזזין הירק במספרים שרגילין לחותכם בהן מן המחובר.

ומתקנין את הקונדס והעכביות.

אף על פי שמותר לטרוח לתקן צרכי סעודה ביום טוב, מכל מקום מה שאפשר לשנות מדרך חול יעשה.

הלכך המביא כדי יין ממקום למקום, לא יביאם לפניו בסל וקופה לתת לתוכה ארבעה או חמשה כדים ביחד.

אלא יביאם בידו אחד אחד או שנים שנים דמוכח שלצורך יום טוב מביאם.

וכן כל כיוצא בזה - ישנה מדרך חול, אפילו אין בשינוי קלות המשא.

ואם אי אפשר לו לשנות - כגון שזימן הרבה אורחים וצריך למהר ולהביא לפניהם, יעשה כדרכו.