טור אורח חיים – סימן תצו

ואנו שעושין שני ימים, כל מה שאסור בראשון אסור גם בשני.

ומנדין עליו למי שמזלזל בו, ואם הוא צורבא מרבנן אין מחמירין לנדותו אלא מלקין אותו.

ולענין מת לבד הוא חלוק שני מן הראשון כאשר יתבאר בעזרת השם.

וכן לכחול העין - אף על פי שאסור בראשון אלא על ידי גוי, אלא אם כן יש בו סכנה, בשני מותר אפילו על ידי ישראל אף על פי שאין בו סכנה. וביום טוב שני של ראש השנה אסור אם לא על ידי גוי או שיש בו סכנה.

והנני מסדר הלכותיו על סדר תיקון המאכל: צידה, זימון, ושחיטה, והפשט, ומליחת העור והחלבים, ולקיחת הבשר, ועצים הראוין להסקה, ותיקון האש והתבשיל.

וסדר הפת: מדידת הקמח, והרקדה, ולישה, והפרשת חלה, ותיקון הפת ואפייתו, והיסק התנור.

ומכשירי אוכל נפש, ואיסור בישול לכלבים ולגויים, וביצה שנולדה ביום טוב, וכיבוי הפתילה והדלקתה.

והגוי המביא דורון לישראל, ומה משלחין בייום טוב, והיתר קנייה מן החנווני, ועניין ההוצאה וטלטול, ומת ביום טוב, ועירובי תבשילין וחצרות.