טור אורח חיים – סימן תלז
המשכיר בית לחבירו בי"ד, מי שהוא המפתח בידו בתחילת ליל י"ד שהוא התחלת זמן חיוב הבדיקה עליו מוטל לבדוק. אם נשאר ביד המשכיר, עליו מוטל לבדוק. אם בא ליד השוכר, הוא חייב לבדוק:
השוכר בית מחבירו בי"ד ואינו יודע אם הוא בדוק אם לאו, אם הוא בעיר, שואלו אם בדקו אם לאו. ואם אינו בעיר, תולין להקל לומר שבדקו ומבטל בלבו ודיו:
השוכר בית מחבירו בחזקת בדוק ומצא שאינו בדוק, אינו יכול לחזור בו ולומר הטעיתני, אפילו במקום שנוהגין ליתן שכר על הבדיקה, וכל שכן אם כל אחד בודק לעצמו:
הכל נאמנים על בדיקת חמץ להעיד על הבית שהוא בדוק, אפילו נשים ועבדים וקטנים. ואפילו ידענו שלא בדק בעל הבית והם אומרים בדקנוהו נאמנין. כתב הרמב"ם ז"ל: והוא שיהיה קטן שיש בו דעת לבדוק:
מקור הטקסט: ויקיטקסט (CC BY-SA 4.0). הספר עצמו בנחלת הכלל.