טור אורח חיים – סימן כו

ואם אין לו אלא אחת – בין של ראש בין של יד – מניחה ומברך עליה; שכל אחת מצוה בפני עצמה היא. ומברך על של יד כשהיא לבדה אחת, ועל של ראש כשהיא לבדה שתים. ואפילו אם יש לו שתיהם, ויש לו שום אונס שאינו יכול להניח שתיהם – כגון שצריך לצאת לדרך ואינו יכול להתעכב – יכול להניח אחת מהן; שאינן מעכבות זו את זו.