טור אורח חיים – סימן כז

מקום הנחתם של יד בזרוע שמאל, בגובה הבשר שבפרק שבין הקנה לכתף. ויטה אותם מעט לצד ימין, בענין שכשיכוף זרועו למטה יהיו כנגד לבו. *ולא יהא דבר חוצץ ביניהם לבשרו. *ואיטר יד ימינו מניח בשמאלו, שהוא ימין כל אדם. ופירש הרב רבינו יחיאל מפרי״ש, דוקא כשעושה כל מלאכתו בשמאלו; אבל אם הוא כותב בימינו, אף על פי ששאר מלאכתו עושה בשמאלו, דינו כשאר כל אדם. ושולט בשתי ידיו, מניח בשמאל כל אדם. *והרצועה יכרוך אותה סביב זרועו עד שיגיע לאצבע האמצעי, וכורכה סביבו שלוש פעמים. *ומקום תפילין של ראש, מתחילת עיקרי השער במצחו עד סוף המקום שמוחו של תינוק רופס, והוא כל גובה הראש. *וצריך שיהא הקשר מאחורי הראש למעלה בעורף, ולא למטה בצואר, ושיהא מול עורף ממש מכוון באמצע הראש, ולא שיטה לצד הפנים לכאן או לכאן. וצריך שיהא נויו, שהוא המקום שנראה כעין דלי״ת, לצד חוץ ולא לצד הראש. *וגם הרצועות שסובבות סביב ראשו, צריך ליזהר בהן שלא יתהפכו, כדי שיהא נוייהן לבר, דהיינו הלבן כלפי השער שהוא חלק יותר וצבוע שחור ניכר מבחוץ. וישלשל הרצועות שיהיו תלויין לפניו, ויגיעו של ימין עד הטבור ושל שמאל עד החזה. ויש אומרים, של צד ימין עד המילה ושל שמאל עד הטבור. ושיעור רוחבן כאורך שעורה. ואם פיחת או הוסיף אינו מעכב.