טור אורח חיים – סימן כד

אף על פי שאין אדם חייב לקנות טלית בת ארבע כנפות כדי שיתחייב בציצית, אלא דוקא אם רוצה להתכסות בטלית בת ד' כנפות חייב להטיל בה ציצית, מכל מקום טוב ונכון להיות כל אדם זהיר וזריז במצות ציצית, שיהיה לו בגד קטן מצוייץ שילבש אותו כל היום. כי עיקר מצותה על זכירת המצות, ובכל שעה ובכל רגע צריך לכך. דוגמא לדבר, כאדם המזהיר לחבירו על ענין אחד, שקושר קשר באזורו כדי שיזכרנו. ועל כן יש בה חמשה קשרים כנגד חמשה חומשי תורה, וארבע כנפים, שבכל צד שיפנה יזכור.

וגדול עונש המבטל עתה ממה שהיה עונשו בזמן שהיה תכלת מצוי, שאז לא היתה מצויה כל כך, ולא היה כל אדם יכול לחזר עליה, מה שאין כן עתה. ואפילו מי שאינו יכול להתעטף כל היום, צריך ליזהר בו בשעת תפילה.

כתב בעל העיטור: ואותם שמקבצים הציציות בשעת קריאת שמע ונותנין על העינים, אפשר שנוהגין כן משום "וראיתם אותו", על שהיה עטיפתם תחת מלבושם.

גדולה מצות ציצית, ששקולה כנגד כל המצות, דכתיב: "וראיתם אותו וזכרתם את כל מצות ה'" (במדבר טו לט). ציצית עולה ת"ר, וח' חוטין וה' קשרים – י"ג, הרי תרי"ג. אף על פי שהוא כתוב חסר יו"ד, מפרש בתנחומא, ג' פעמים כתיב ציצית בפרשת ציצית, וחד מינייהו "לציצת" (שם), שדי ל' לכולהו והיא משלמת המנין. רבי שמעון בן יוחאי אומר: כל הזהיר בציצית זוכה ורואה פני שכינה, כתיב הכא "וראיתם אותו", וכתיב התם "את ה' אלהיך תירא ואותו תעבוד" (דברים ו יג). ריש לקיש אמר: כל הזהיר במצות ציצית, זוכה שמשמשים לו שני אלפים ושמונה מאות עבדים, שנאמר: "אשר יחזיקו עשרה אנשים מכל לשונות הגוים והחזיקו בכנף איש יהודי" וגו' (זכריה ח כג). וכל המבטל מצות ציצית, עליו נאמר: "לאחוז בכנפות הארץ" וגו' ("וינערו רשעים ממנה", איוב לח יג). "בכל עת יהיו בגדיך לבנים" (קהלת ט ח), זו מצות ציצית; "ושמן על ראשך אל יחסר" (שם), זו מצות תפילין. רבי אליעזר בן יעקב אומר: כל מי שיש לו תפילין בראשו ובזרועו ומזוזה בפתחו וציצית בבגדו, מובטח לו שלא יחטא, שנאמר: "והחוט המשולש לא במהרה ינתק" (קהלת ד יב), ואומר: "חונה מלאך ה' סביב ליראיו ויחלצם" (תהלים לד ח).