טור אורח חיים – סימן קעט

גמר סעודתו ונטל ידיו מים אחרונים אסור לאכול, פירש רש"י: עד שיברך ברכת המזון. ולא נראה כן, דהיסח הדעת אינו מזקיק ברכה אחרונה על מה שאכל. אלא פירוש אסור לשתות ולאכול - עד שיברך עליו תחילה, דכיון שנטל ידיו כדי לברך הסיח דעתו מלאכול ולשתות, ואין הברכה שבירך תחילה פוטרת מה שרוצה לאכול ולשתות עוד, ולכן צריך לברך עליו.

ואי אמר "הב לן ונבריך", הוי היסח הדעת כמו נטילת ידים. ומי שסומך על שולחן אחרים, אפילו אמר "הב לן ונבריך" לא הוי היסח הדעת, עד שיאמר בעל הבית.