טור חושן משפט – סימן יט

אחר שנשאו ונתנו בדבר, מכניסין בעלי הדינין והגדול שבדיינין אומר "איש פלוני אתה זכאי איש פלוני אתה חייב", כדי שלא ידע אחד מבעלי הדינין איזה דיין חייב ואיזה דיין זיכה.

ואסור לדיין לומר כשיוצא מבית דין "אני הייתי מזכה אבל חבירי רבו עלי". והעושה כן, הוא בכלל הולך רכיל ומגלה סוד.

שאל אחד מבעלי הדינין שיכתבו לו הפסק דין, אין מזכירין שם המזכין ולא שם המחייבים, אלא כותבין סתם "פלוני בא עם פלוני בעל דינו לפני בית דין ומדבריהם יצא פלוני זכאי ופלוני חייב".

ואחר שקבלו הדין ואמרו לו "לך ושלם", הלך ולא שלם, ממתינין לו שני וחמישי ושני. לא בא לשלם, מנדין אותו עד שיתן מה שחייבוהו. עמד בנדוי שלשים יום ולא בא להתיר נידויו, מחרימין אותו.