טור חושן משפט – סימן יד

לא נתרצו לדון בעירם אלא בבית הוועד מקום קבוץ חכמים, אם הנתבע אומר כן, אין שומעין לו אלא כופין אותו ודן בעירו, ואם יצטרכו לשאול כותבים ושולחים לבית הוועד ודנים להם בעירם כפי מה שישלחו להם מבית הוועד.

ואם התובע אומר לילך לבית הוועד שומעין לו, לא שנא תובע על עסקי מלוה, או על עסקי גזילות ומקח וממכר וירושות ומתנות.

במה דברים אמורים כשידוע שיש לו תביעה על הנתבע, כגון שמודה מקצת או שטוען פרעתי, אבל אם אין ידוע, כגון כופר הכל, אין שום אחד מהם יכול לכוף את חבירו.

ואם מסתלקים מבית דין של עירם לילך לבית דין הגדול, פירוש בית דין חשוב ומומחה שבדורו, כל דור ודור לפי מה שהוא, שומעין לשניהם לנתבע כמו לתובע. ויש אומרים לבית דין הגדול אין שומעין אלא לנתבע, דאם לא כן יתנו העניים עיניהם בעשירים ויתבעוהו לילך למרחוק ויתנו להם כל תביעתם כדי שלא יצטרכו לילך. אבל רבינו תם דקדק מלשון בעל הלכות גדולות דאפילו תובע מצי טעין, שכתב: ואי טעין לוה לאישתמוטי לבית דין הגדול קאזלינא טענתו טענה. וכיון דלוה מצי טעין לאישתמוטי כל שכן מלוה.

ואדוני אבי הרא"ש ז"ל כתב: אם עני יזמין עשיר לבית דין הגדול, יסדר טענותיו לפני דייני עירו, ואם יש ממש בדבריו יאמרו לו שילך עמו.

ועל זה הדרך כתב הרמב"ם: בזמן שאין בית דין הגדול אבל יש מקומות שיש בהם חכמים גדולים מומחים לרבים ויש מקומות שיש בהם תלמידים שאינם כמותם, אם אמר התובע נלך למקום פלוני לפני פלוני הגדול ונדון לפניו, כופין הנתבע להלוך עמו.

כתוב בספר המצוות: אם יש שני תלמידי חכמים בעיר אחת ואחד גדול מחבירו, יכול אחד מבעלי הדינים לומר לא אדון בפני זה אלא בפני זה, ואף על פי שהוא קטן ממנו כיון ששניהם בעיר אחת. ולא נהירא, ונראה שאינו יכול להסתלק מאחד לחבירו אפילו בשוין אלא מהקטן להגדול ממנו.

ואף במקום שאין שומעין לנתבע להסתלק מן הדין, אם אמר לדיין "כתוב לי מאיזה טעם דנתני", כותבין ונותנין לו. ואם ייראה לדיין שבעל הדין חושדו שנוטה הדין כנגדו, צריך להודיעו מאיזה טעם דנו אפילו אם לא ישאל, כדי שיהיה נקי מהשם ומישראל.

אף על פי שאחד מבעלי דינין נסתלק מבית דין שבעירו לבית דין הגדול ויצא חייב, אין צריך לפרוע לשכנגדו יציאותיו שהוציא לילך עמו.

במה דברים אמורים שאינו מסרב לירד עמו לדין לבית דין אלא שאמר לילך לבית דין הגדול, אבל מסרב מלירד לדין והוצרך התובע להוציא עליו יציאות לכופו לירד לדין, צריך לפרוע לו כל יציאותיו.