תשובות הגאונים – שערי תשובה – סימן קנג

סימן קנג וששאלתם ענין התפלין כבר אמרו חכמים אמר עולא כל הקורא ק"ש בלא תפילין כאלו מעיד עדות שקר בעצמו ואמר רב חייא בר אבא אמר רבי יוחנן הרוצה לקבל עליו מלכות שמים שלימה יפנה ויטול ידיו ויניח תפלין ויקרא ק"ש ויתפלל וזו היא מלכות שמים שלימה מכלל דהקור' בלא תפלין דמלכותו חסרה ועוד שנו חכמים כל שאינו מניח תפלין בכל יום עובר בשמונה עשה.

ועוד שנו איזהו עם הארץ ר' יהושע אומר כל שאינו מניח תפלין מפני שהוקשה כל התורה כלה לתפלין דכתיב למען תהיה תורת ה' בפיך וכל שמניח תפלין כאלו כל התורה כלה בפיו מפני שקיב' עליו מלכות שמים שלימה.

ועוד אמר מר ביאת הארץ דכתב רחמנא למה לי דכתיב והיה כי יביאך ה' אל הארץ הכנעני וגו' וכתיב בפרשה והיה לאות על ידכה ולטוטפות בין עיניך אמר הקב"ה עשה מצוה שבשבילה תכנס לארץ ובשבילה תזכה לחיי הע"ה:

ואם בא אדם לומר תפלין צריכין גוף נקי כאלישע בעל כנפים כך פרשו חז"ל במה דברים אמורים בשעת השמד שגוזרים כל המניח תפלין ינקרו את מוחו אמרו חכמים כל היודע עצמו שהוא צדיק גמור כאלישע בעל כנפים שעשו לו נס בשעת השמד ומס' עצמו למיתה יניח תפלין ואם לאו אל יביא עצמו לידי סכנה שאם אתה אומר כן ס"ת גדול ומקודש שיש בו כמה פרשיות והוא שלם ואתה כותב בו וקורא בו בכל זמן וק"ו תפילין מכאן אתה למד שלא שאנו חכמים תפלין צריכין גוף נקי אלא בשעת השמד ולא בזמן אחר:

ועוד שנו חכמים תינוק היודע לשמור תפליו אביו לוקח לו תפלין כדי לחנכו במצות וכ"ש בן י"ג שנה שהוא חייב במצות תפלין וכל הפושע במצות תפלין דנין אותו בגהינם י"ב חדש ומאן נינהו פושעי ישראל בגופן אמר ר"ש ן' לקיש קרקפתא דלא מנח תפלין. ועוד שנו חכמים ליום הדין עם עונות בכף מאזנים בעון שפשע ולא הניח תפלין היא מכרעת ואם היה זהיר במצות תפלין כף של זכיות מכרעת והכי איתא בירושלמי שאין לך גדול בכל מצוות שבתורה כמצות תפלין שהוקשה כל התורה כלה לתפלין בין תורה שבכתב ובין תורה שבע"פ שנא' למען תהיה תורת ה' בפיך.

לשר שלום קלף של תפילי' ורצועותיהן צריכין עבוד לשמן וצריכות עור בהמה טהורה מי שאין לו תפלה של ראש יניח של יד וכן מי שאין לו של יד יניח של ראש ויברך על כל אחת מהן ומי שיש לו שתי תפלין של ראש ואין לו תפלה של יד שולח עור על אחת מהן ויוצא בה ידי חובתו והני מילי בחדתא דלא הניחן בראשו אבל בעתיקתא דהניחן בראשו לא דאמרי' תפלה של ראש אין עושי' אותה של יד לפי שאין מורידי' מקדושה חמורה לקדושה קלה אי נמי היכא דאתני עליהן מעיקרא דדעתיה לעשותן של יד שרי וזמן הנחת תפילי' כל זמן שלא שקעה חמה ואפי' בין השמשות נמי זמן הנחה הוא ומנהג שתי ישיבות שחולצי' לאחר כימי השמים על הארץ של ערבית ותפלה של יד צריכה שתהא בגובה שבזרוע כנגד הלב ותפלה של ראש מקום שמוחו של תינוק רופס.

והמניח תפילין תדיר אפילו לארבע' וחמש שנים אין צריכו' בדיקה שכיון שתדיר בהן להניחן אויר שולט בהן ואין מתעפשות מבפנים ואם אין מניחן אלא לפרקי' בודאי צריכות בדיקה וכך שמענו מחכמי' וזקנים ששמעו מרבותם שני פעמי' בכל שבע שנים שהן שבוע: רב עמרם ז"ל והעושה תפלה עגולה סכנה היא אמר רב פפא דעבידא כאמגוזא שכיון שמגולגלת כאגוז בשעה שנפל על פניו ברחום וחנון נדבק ראשו בקרקע ומצערת אותו ואתי לידי סכנה רצועות שחורות הלכה למשה מסיני דוק' מבחוץ אבל מבפנים אפילו ירוקות או לבנות כשרות אבל אדומות לא יעשה מפני גנאי ודבר אחר גנאי שדומה לתכשיטי נשים ודבר אחר שמא נראית בראש כצרעת:

תיתורא דתפלין שילחא עילאה דתפלה דזרוע שלא תאמר בטוטפת של ראש שאין לה אלא שלחא אחת אלא צריכה שילחא אחרת כדי שיהא שתי וערב זה על גב זה כגשר על הנהר דגשר בלשון ארמית תיתורא שמו פירו' מעברתא דתפלי זו מעבורת של תפלי' שמכניסי' בה את הרצועה בין של ראש בין של יד.

נרתק זו כיס של תפלי' שכל כלי שמניחי' בו חפץ נרתק שמו כדאמרי' מוציא חמה מנרתקה קצוצה תפלי' עצמה:

רב צמח גאון ז"ל שיעור רצועה של יד עד ראשי אצבעות ואי זו היא אצבע ששמה אמה כשהיא כפופה על פיסת היד מניח תפלה של יד במקום שאמרו חכמי' על ידכה זו קיבורת וקושר את הרצועה בין קשר של יד לתפילה של יד ומשלשלה וצריכה שתהא משולשלת עד אצבע של אמה כשהיא כפופה על פיסת היד.

ומאן דמהפך רצועה או של יד או של ראש מיחייב למיתב בתעניתא משום דהו"ל כפושע שהיה לו לתקנה בשעת הנחתה שהמצוה צרי' אדם לכוין דעתו לעשותה וכ"ש תפלי' דדברי קדושה הן וכיון שלא עשאן כמצותן צרי' תענית:

רב יוסף גאון זצ"ל

סימן קנד רצועה של תפילי' שנפסקה מהו לתפרה ובמה תופרה אמור רבנן דרצועה ליכא תפירה בגוה אלא מסלקה ומגניזה:

רב ששנא גאון ז"ל

סי' קנה בתשעה באב גופו מותר להניח תפילי' דהא כבר אמרי' אבל מותר להניח תפילי' ומה אבל דאבלות חדתא ולבו מריר על מתו חייב להניח תפלי' תשעה באב דאבלות עתיקא היא ודשנן בה מכמה שני על אחת כמה וכמה שחייב להניח תפילי' וכך הלכה למעשה בשתי ישיבות מניחי' תפילי' בט"ב:

סימן קנו סומא פטור מן התפילי' ומן הציצית דכתיב וראיתם אותו פרט לסומא: