שו״ת שבות יעקב – חלק ג – שאלה קסג

שאלה קסג מי שמכר לחבירו חלק בית ופי' תוך שטר המכיר' להשתמש בבית המוצנע ושוב נפל הבית המוצנע ונסתם העוקא אם אמרינן כיון דנפל אזדא ליה או לא: תשובה הנה פשוט וערוך לפנינו דין זה בש"ע והוא מתשובת הרשב"א הובא בבית יוסף ס"ס קע"ג גבי באר מים חיים דאם חלקו ונשאר הבאר מים חיים מתחלה לאחד לבד אלא שנתן רשות לשני לשאוב משם אם נפל אזדא ליה חזקתו לגמרי ואין לו חלק בבאר אפי' חזר ותקנו וכ"פ שם בש"ע מ"מ היה נ"ל כיון דדין זה דבר חדש שלא נמצא בש"ס ושאר פוסקים ראשונים זולת הרשב"א ומה שמביא ראי' מפרק השואל דף ק"ג ע"א מאושלן האי גרגותא אין ראיה דהתם הוא שאלה בעלמא וכיון שהוא דבר חדש אין לך בו אלא חידושו אבל בית הכס' שהוא עיקר צרכי ותשמישי בית שיהא קרוב לשלחנו והוא בביאת בני אדם ודאי מקפיד אינש אפי' נפל לא אזדא ליה כן היה נ"ל אכן ראיתי בתשוב' הב"ח סי' ז' שכתב דגם בית הכסא דמי לבאר ולא ידעתי מנ"ל ועיקר נ"ל כמ"ש ותו ראיתי בתשובת מהר"מ גלאנטי סי' ס"ז שכתב דגם תשובת הרשב"א לא קאמר אלא היכא שוויתר נגד חבירו דרך מתנה ושאלה משא"כ במכירה ודאי קנה גוף הקרקע הדבר ומי שאינו דן כן אינו אלא טועה וכן נ"ל עיקר הק' יעקב: שאלה קסד ראובן ושמעון שקנו יחד איזה מטלטלין בזול וכל א' נתן חלקו מעות וראובן לקח המטלטלין לביתו ובא לוי ושמעון ופסק עמו כמה יתן לו ריווח על חלקו והושוו עצמן יחד כמה יתן לו ריווח וכאשר נודע הדבר לראובן אמר שהוא רוצה לקיים כולם ורוצה ליתן ריווח זה לשמעון הדין עם מי:

תשובה לכאורה הדין זה ערוך לפנינו בש"ע לח"מ סי' קע"ה סעי' נ"ג בהג"ה שכתב וז"ל וכן בכל מטלטלין אע"פ שאין בהם דין מצרנו' מ"מ אם שותפין הן במטלטלין ואחד מכר חלקו יכול השותף שני לסלק להלוקח אם נראה לב"ד שאין השותף השני נוח לו כראשון עכ"ל והנה אם השותף הראשון הוא עשיר יותר מהשני א"כ י"ל דניחא ליה בראשון יותר מהשני כדאמרינן בפסחים דף קי"ב לעולם ישתדל אינש עם מי שהשעה משחקת לו ולא נצרכה אלא אפי' למיזבין מיניה ע"ש ובלא"ה בנדון שלפנינו אין צורך לכל זה כיון דהמוציא דין זה הוא מהב"י בשם מהרי"ק ומ"ש הב"י והד"מ על זה וז"ל הב"י וכתב מהרי"ק בשורש ך' שותף שמכר חלקו שותף חבירו יכול לסלקו אפי' במטלטלין כדמשמע מתוך מ"ש הרמב"ם בפ' י"ב מהל' שכנים א' מן השותפין או אחין שמכר חלקו לאחר מסלקין את הלוקח וכו' עד ולא עוד אלא המוכר קרקע שלו לאחר יש לחבירו שבצד המיצר שלו ליתן דמים ללוקח ולסלקו עכ"ל ומדהזכיר גבי בן המיצר קרקע ולא הזכיר כן גבי אחין ושותפין אלא כתב סתם שמכר חלקו לאחר משמע איזה חלק שיהיה בין קרקע בין מטלטלין משמע דלגבי שותפין אין לחלק בין קרקע למטלטלין עכ"ל מהרי"ק וכת' הב"י ולא נהירא לי דקדוק זה שדקדק מהרי"ק שהרי אותן הלכו' שכני' קרו להו ושותפין שמכרו מטלטלין לאח' לאו שכיני' מקרי ועוד דבהאי פ' בין לפני דין זה או לאחר דין זה בדיני קרקע איירי וא"כ מהיכי תיתי לומר דהכא במטלטלין עסיק ועוד דלשון של בבא זו יוכיח שכתב מסלקין אותו כדי שלא יבנה זר ביניהן והאי לישנא בקרקע שייך כדכתיב להם לבדם נתנה הארץ ולא עבר זר בתוכם ואפי' את"ל דלהרמב"ם תפס לשון זה מושאל במטלטלין א"א לומר כן דאי במטלטלין לא אדכר האי דינא במטלטלין ומנלן להרמב"ם ועוד דבהדיא כתב המ"מ דהיינו מה דאמרינן האי דאתחזק ביני אחי ביני שותפו' וכו' והא פשיטא בקרקע היה ועוד דאי במטלטלין קאמר מה ולא עוד אדרבא בבא דרישא עדיפא דאפי' במטלטלין מסלקין ללוקח אלא ודאי לא עלה על דעת הרמב"ם לומר דין זה אלא במקרקעי לבדו ומ"ש שמכר חלקו ולא כ' שמכר חלקו בקרקע משום דבשותפין שיש להם חלק בקרקע עסיק ברישא דפירקא ומש"ה לא איצטריך ליה לפרושי שמכר חלקו בקרקע ולעולם אין במטלטלין דין בן המצר אפי' לגבי שותף ותדע מדלא אשתמיט חד מן הפוסקים שכתב כן בהדיא ואדרבא כתבו בהפוך ומהרי"ק שכתב כן מדקדוק לשון הוכחנו ביטולו הלכך לית דחש ליה ובר מן דין הא קי"ל דמצרן הוי מוציא מחבירו ועליו הראיה עכ"ל הב"י וכ' על זה הד"מ וז"ל ואין בדבריו הכרח לדחות דברי מהרי"ק ועל כן נ"ל שהוא לפי ראות עיני הדיין שאם יש בזו היזק לשותף השני מצד חלוקת המטלטלין או מצד שיצטרך להיות שותף עם אחד שאין דעתו נוחה בו השותף יכול לסלקו דאין לך טוב וישר מזו ועדיף משאר דינא דבר מצרא נ"ל עכ"ל ד"מ הרי לך בהדיא מדברי הד"מ היכי דיש ריעותא לשותף שני מצד חלוקת המטלטלין כמו בנדון שלפנינו בודאי אם לא יחלוקו המטלטלין שישארו ביד א' עדיף גם עיקר מסקנת הב"י להשיג על מהרי"ק משום דמצרן הוי המוציא ועליו הראיה ובנדון שלפנינו שהוא להיפוך שראובן מוחזק אין להוציא מידו כדעת מהרי"ק והוא פשוט וברור ושוב אין לפקפק נ"ל הק' יעקב: