שו״ת שבות יעקב – חלק ג – שאלה קג

שאלה קג ארבעה אחים שכל א' וא' מהם יש שט"ח על אמם מסך מאה ר"ט הנעשים ביום א' ולאמם היתה לה שט"ח על א' ובחליה נתנה לא' השט"ח שיגבה איזה סך מהלוה שלה לצורך פרנסתה בחליה וכן עשה והשטר נשאר מונח אצלו ולאחר מותו קדם הבן וגבה כל מותר החוב ותפס אותו בשביל מקצת חובו והאחים טוענין דתפיסה לאחר מיתה לאו כלום הוא ורוצים שיחליק עמם בשוה החוב ושאר נכסי אמם הדין עם מי. תשובה הנה בודאי אם לא הי' גובה השטר עדיין לא מהני תפיסתו כלל וכדאיתא להדיא בש"ע סימן ק"ד סעיף ג' בהג"ה וז"ל מיהו אם תפס שטרות אפילו המוקדם לא הוי כתפס ממון ויחלוקו עכ"ל וכתב הסמ"ע שם סימן יו"ד דלא הוי כתפיסת ממון משום דאין זה מקרי קדם וגבה דהא עדיין נשאר גוף השיעבוד אצל המלוה וגם אם ירצה המלוה למחול החוב מצי מחיל כמ"ש סימן ס"ו עכ"ל הסמ"ע והש"כ שם ס"ק ט' כתב ואין זה מדוקדק דהא כה"ג אין יכול למחול כדלעיל סי' פ"ו מדר' נתן עכ"ל ואין זה קושיא כלל כיון דמדר"נ משועבד לכל הבע"ח בשוה א"כ לא מהני תפיסתו לגרוע שארי בע"ח כיון שחלקם יכול למחול אי לאו שעבודם של שאר בע"ח ויחלוקו אלא בלא"ה א"צ למ"ש הסמ"ע כיון דקי"ל כבית הלל דשטר העומד לגבות לאו כגבוי דמי עיין בתוס' סוטה דף כ"ה.

ד"ה בית הלל מש"ה לא מהני תפיסתו כיון שהשעבוד נשאר אצל המלוה וק"ל גם הש"כ אינו משיג על גוף הדין ועיין בכ"ג ח"מ סימן כ"ה בכללי קים לי סימן מ"ה ע"ש אכן כשכבר גבה ממון אפילו תפס לאחר מיתה ג"כ מהני וכמבואר בש"ע סימן ס"ד וז"ל וכל זה לדינא דגמרא אבל למאי דתיקון רבנן שגובין ממטלטלי דיתמי גובין משטרותיהם אפילו לא תפס מחיים והיינו דוקא מיתומים אבל אם יש עוד בע"ח ולא גבה עדיין יחלוקו הבע"ח מוקדם ומאוחר כמ"ש בש"ע סימן ק"ד וק"ל ואין מקום לשאר אחיו הבע"ח דין על הלוה לומר דלא הי' לך לפרוע לא' מן האחים לבד עד שיבאו כל האחין יחד זה אינו כי האחין הם שותפין בחוב א"צ כתיבה ומסירה זה מזה כמבואר בש"כ סימן ס"ו ס"ק י"ח ע"ש וכ"ש בנדון שיש להם חלק בגוף החוב מדר"נ וכל זה ברור וזה שעדיין נשאר חייב לזה האח אם יש עוד ממה לגבות מנכסי אמם נ"ל דיש לו חלק בשאר אחין לחלוק בגביית חובו שוה בשוה זה נ"ל פשוט ודלא כתשובת פרח מטה אהרן חלק ב' סי' כי המעיין בדבריו שם יראה שכל ראיותיו ממילא נפרכים וכן עלתה הסכמה בבי דינא שלנו למעשה שלא כדבריו נ"ל הק' יעקב: שאלה קמט מי שנתן במתנת שכ"מ כל מטלטלין שלו וכתב בשטר מתנה שיתן מטלטלין שלו ק"ך זהובי' לפלוני וש' לפלוני ות' לפלוני ושומת המטלטלין שלו ידוע שאין שווים החצי' ממה שצוה אך ורק עם השט"ח שיש לו על אחרים הם שווים כפי הסך שצווה אי נימא דכוונתו הי' ג"כ על השטרות ולקיים צוואת המת בשלימות או י"ל דאין השטרות בכלל ויהא דינם כמבואר בח"מ סי' קי"א סעיף ח' דיחלקו לחלקים יע"ש וילמדינו רבינו הדין כי מפיו אנו חיים:

תשובה הנה לכאורה הי' נראה דאין למקבלי מתנות חלק בשט"ח דאינם נכללים בתוך מטלטלין וכמבואר בתשובת הרשב"א סימן תתפ"ה דשטר לא מקרי מטלטלין והובא דבריו בש"ע ס"ס ס"ז פסק הלכה דאם אמר מטלטלין לפלוני אין שטרות בכלל וכ"כ בכנסת הגדולה ס"ס ס"ו בהגהותיו לב"י סעיף י"ג וז"ל ויש ראיה להרשב"א מב"ב פ' מי שמת גבי הא דשטרי אקרי נכסי ועיין בהר"מ מטרני ח"א סימן ק"ה עכ"ל אכן אחר העיון נ"ל דבנדון דידן גם השטרות בכלל חדא הא דאין שטרי בכלל אין זה ברור כלל ואין כאן ראיה מוכרחת בפ' מי שמת דהא דלא קמבעיא אי שטרי בכלל מטלטלין היינו משום דקאמר שם בש"ס דף ק"נ ע"א אמר מטלטלין לפלוני כל מיני תשמישו בכלל ושטרות נמי י"ל דנכללו במאני תשמישו דהיינו הנייר לצור ע"פ צלוחית וכדאמרינן בב"ק דף מ"ט וכי לצור ע"פ צלוחית הוא צריך ומשני אין לצור ולצור וב"ב דף ע"ו ע"ב וכל זמן שלא פרע הלוה השטר הוא של מלוה להשתמש בו לצור ע"פ צלוחית ונכלל בכלל מאני תשמישו אף דגוף השטר ודאי לא קני אלא בכתיבה ומסירה כמבואר בח"מ סימן ס"ו היינו דוקא במתנת בריא אבל בשכ"מ דדבריו ככתובים ומסורים דמי גם השטר בכלל המתנה וכמבואר בש"ע סימן ס"ו סעיף ג' וס"ס רמ"ח והוא מתשובת הרא"ש כלל ע"ה סימן כ' ע"ש גם הרשב"א סימן תתפ"ה נראה דאינו סומך על טעם זה לבד דשטר אינו נכלל בלשון מטלטלין כי זה אינו מוכרח בכלל ואינו מביא ראיה לדבריו דאדרבא מייתי שם ראיה מפ' מי שהיו נשוי להיפך דמקרי מטלטלין ושוב רוצה לדחות הדבר ועיקר סמיכתו בכל כחו הוא מטעם שני שכתב שם ברשב"א וז"ל ועוד שאפילו אמר מטלטלין והחובו' בפירוש לא קנה דקי"ל אין שטרות ניקנין אלא בכתיבה ומסירה היא וכל שעבודא דאית ביה עכ"ל ובנדון שלפנינו דהוא מתנת ש"מ דהוי ככתובין ומסורין וודאי כוונתו גם על השט"ח גם בתשובתו מהרמ"ע מפאנו סימן פ"ז כתב גם כן בפשיטות דשטרות בכלל מטלטלין הובא ג"כ שם בכ"ג ס"ס ס"ו ובזה נ"ל ג"כ מיושב מה שמקשה הסמ"ע בסימן ס"ו ס"ק י"ב דברי הש"ע אהדדי דבסימן ג' משמע דמקני מטלטלי הובא אגב קרקע גם השטרות בכלל ובסעיף מ"ב פסק דאין שטרות בכלל מטלטלין ומדחיק לתרץ ע"ש ובאמת לק"מ דאע"ג דלפי פשיטא אין השטרות בכלל מטלטלין בפרטות בלי שהקנה השעבוד שבו מ"מ בסעיף ג' מיירו שהשטר מונח על הקרקע וכמ"ש הסמ"ע שם ס"ק י"ג בשם הטור אי לאו דהוי מתנת ברי שצריכן כתיבה ומסירה אמרינן דאם הקנה אגב מקרקע דגם השטרות בכלל מטלטלין וזה ברור כדי לקיים דברי המת והש"מ ועיין בטור וב"י סימן ס"ד ובש"ע שם גם בטור סימן קי"א ע"ש נמי משמע דשטרות בכלל מטלטלין וכ"ש היכא שנראה וניכר כוונתו כמו בנדון שלפנינו דאם לא נכללו השטרות בכלל דבריו לא היו כאן החצי מה שצוה ודאי כוונתו על השטרות נ"ל הק' יעקב: