שו״ת שבות יעקב – חלק ג – שאלה קמה

שאלה קמה ראובן תובע לשמעון עם כ"י שיש בו נאמנו' שחייב לו סך כך ושמעון משיב שמעולם לא לוה הימנו רק שערב לו בעד לוי לאחר מתן מעות וכיון שלא עשה קנין לא חל הערבות כמבואר בח"מ סי' קכ"ט מה דינו: תשובה הנה שאלתך סתומה והלא ראובן מה טוען אם מכחיש לשמעון ואומר שהלוה לו או שהתחייב את עצמו לשלם לו אף שאינו חייב לו משתעבד כמבואר בח"מ סי' מ"א וכיון שיש לו נאמנות הוא נשבע ונוטל ואם מודה לדברי שמעון שנעשה כך בשביל ערבות אע"ג דלכאורה הי' נראה בהשקפה ראשונה דמשתעבד כמו שכתוב חייב אני לך מנה מתחייב אפי' בלא קנין מדין ערב כמבואר עדין בט"חמ סי' מ"ם ובב"י שם אפי' בלא קנין אע"ג שלא קיבל מעו' כי אלימא מלתא דשטרי מכ"ש היכא שעשו כן בשביל ערבות ממש ברם ראיתי בתשוב' רמ"א סי' ע"ב ובתשובת חות יאיר סי' ל"ו שפסקו להיפך היכא דידעינן שחיוב זה בא בשביל ערבות לאחר מתן מעות בלא קנין אינו כלום ואין להוציא מידו כנ"ל הק' יעקב: שאלה קמו שטר שנמצא בו מחק וטשטוש בזמן ואינו ניכר כלל ולא נתקיים מה דינו:

תשובה דין זה כבר מבואר לפנינו בש"ע סי' מ"ד סעי' ה' שכתב וז"ל אם יש בשטר מחקים ותלוית צריך לקיימם וכו' ואם הי' בגופו של שטר דהיינו שם הלוה והמלוה והמעות נפסל השטר אם לא קיימם ואם הי' בזמן ולא קיימם הוי כשטר שאין בו הזמן עכ"ל הש"ע וכיון דהוי כשטר שאין בו זמן אינו גובה בו ממשעבדי אבל מבני חורי מגבה גבה כדאי' בש"ע סי' מ"ג אבל צע"ג לכאורה כיון דשורש ומקור הדין זה הוא מהרשב"א בתשובה סי' א' ושם כתב בזה"ל שטר שנמצא בו גרר בין שיטה לשיטה אין חוששין שמא שובר כתב בו ובהדי' תני' בתוספת' שטר שיש בו מחק או תלוי מגופו פסול שלא מגופו כשר ש"מ דמחק שלא מגופו כשר וכו' ופי' מגופן הוא שם הלוה והמלוה והזמן והמעות אבל שאר שטרא בחזקת כשר הוא עכ"ל ופי' מגופו הוא התורף והשאר הו' התופס וכן מבואר בש"ס דגיטין פ' כל הגט דף כ"ו ע"א וא"כ כיון דזמן הוא תורף וגופו של השטר הוא פסול לדעת הרשב"א ולמה פסק בש"ע דכשר רק שאינו גובה ממשעבדי ודוחק מאוד לומר כיון דעיקר כתיבת הזמן הוא רק משום טריפת משועבדים די שפסול לענין זה דהלא הרשב"א והתוספת בחדא מחתינהו כיון דהוי גופו של שטר פסול לגמרי משמע כמו אינך והטעם צ"ל דאע"ג דאם אין בו זמן כשר מ"מ כשנמחק ה"ל כמזויף מתוכו ופסול אולי י"ל דהב"י אזיל לשטתו דפסק בסי' מ"ג דבשטר מוקדם גובה מבני חורין וא"כ אם נמחק הזמן כיון שיש ריעותא לפנינו יש רק חשש שהי' מוקדם לכך פסק דהוי כשטר שאין בו זמן וגבי מבני חורין אבל לפי מה דקי"ל כהסכמת הרב בהג"ה שם דבמוקדם השטר לגמרי פסול וכן הסכמת הש"ך שם א"כ גם בנמחק יש לפסלו ועי"ל והוא עיקר דהב"י אזיל לשיטתו שבסי' ס"ה כ' בשם המ"מ סוף פי"ד מהל' מלוה דהתורף שהוא עיקר של השטר היינו שם המלוה והלוה והמעו' אבל הזמן הוא טופס של השטר אבל הסמ"ע שם ס"ק נ"א חולק עליו וכתב דעיקר הוא דזמן הוא התורף וכן פירש"י וכן הוא בערוך ערך תופס וכן משמעות הש"ס פ' כל הגט להדי' א"כ כל השטר נפסל והוי רק כתביעת בעל פה ושכנגדו נשבע ונפטר כנ"ל הק' יעקב: