שו״ת שבות יעקב – חלק ג – שאלה קמד

שאלה קמד ראובן תבע לשמעון שעשה לו פעולה טובה בערכאות שלהם באיזה משפט וטרח בעדו מאוד ע"פ הפצרת שמעון שאמר לו לשלם כל טרחתו ויגיעתו שיגע בעדו וראובן תפס משל שמעון כמה מאות ושמעון טוען שיברר לו כל טרחתו ויגיעתו וישומו ע"פ ב"ד שכרו כמה הוא וראובן טוען כיון שעשה כן זה שנה שנתים שאינו זוכר הכל לברר עכשיו כל מה שעשה לו אבל יודע בודאי שבא לו שכר על טרחתו ויגיעתו כל סך שתפס בידו מה דינם ועוד אחת שאלתי מאת אדוני מ"ו יבאר לי דברי הטח"מ סי' ל"א שכתב בזה"ל שני כת' עדים המכחישין וכו' דברי שניהן בטלין עכ"ל וקשה לי בשלמא הכת שאומרין לוה בטל משא"כ האומרין לא לוה אינו בטל שאינו משלם.

תשובה דומה לזה באו כמה פעמים לפני ולפני בית דיני ולא הי' יכולי' בידנו לעמוד הדת בזה על תלה לדין בזה דין תורה כיון שהבעל דבר עצמו לא יוכל לברר דבריו כמה מגיע לו לשכירות כיון שלא קצב עמו כמה יתן לו ולאו כל כמיניה לשום לעצמו מה שירצה אף שהוא מוחזק וכן מבואר בסי' ד' וס"ק י"ד יע"ש בטור וב"י וד"מ והיינו עושין כל מה שאפשר לפשר הדבר בריצוי שניהם ואם אי אפשר לרצות שניהם לפשר נ"ל כיון שזה שקשה בדיני ממונת להוציא ממון מיד מוחזק וגם לסמוך על שומת עצמו ולשבע שמגיע לו כל כך זה ג"כ קרוב לשבועת שוא גם אדם קרוב לעצמו ושם לעצמו יותר מה שמגיע לו ע"כ אמרתי מאחר דמצינו בש"ס ופוסקים שמשלם לו דמי שעורים בזול דהיינו פחות שליש ממה ששוים כן בררתי לי דרך בזה לומר שישבע המוחזק בז"ל הריני נשבע לפי ערך יגיעתי שיגעתי וטרחתי לפני פלוני שאם יהי' ב"ד יודעים כמה יגיעת יגעתי שהיה שומן לי עכ"פ בשביל טרחתי לערך סך כך וכך ולפי שב"ד פסקו לי לפחות השליש אני נוטל רק ב' שלישים שבודאי מגיעו כל כך וכן הסכימו עמי בי דיינא לדינא ועשינו מעשה כמה פעמים ואפשר דדין זה יש לדמות למה שפסק בש"ע לח"מ סי' י"ב סעי' ה' והוא מתשובת הרא"ש וז"ל יש כח לדיין לעשות דין כעין פשרה במקום שאין הדבר יכול להתברר ואין רשאי להוציא הדיין חלוק מתחת ידו בלי גמר עכ"ל ומה שהקשת לשאול לפרש דברי הטור יש לתרץ כפשוטו דמ"מ איצטרך לומר דדברי שניהם בטלים לענין שלא תוכל לומר דלכל הפחות ישבע שכנגדו שבועה דאוריית' להכחישם או אלו יפטרוהו משבועה קמ"ל כיון שמכחישין זה את זה ה"ל כאלו אין כאן עדות כלל והוי רק כתביעת בעל פה ונשבע היסת נ"ל הק' יעקב: