שו״ת שבות יעקב – חלק ג – שאלה לד

שאלה לד טנרא תקיפא סכינא חריפא כאבימי ועיפא ה"ה אחי חורגי הדיין המצויין המופלא ה"ה מהור"ר וואלף נר"ו כתבך הגיעני והקשת לשאול כשואל מדעת וכענין וז"ל בפסחי' דף מ"ם ע"ב דקאמר הש"ס אין מוללין את הקדירות בפסח וכו' וי"א אף נותן את החומץ ואח"כ נותן את הקמח מאן י"א אמ' ר"ח ר' יהוד' היא דתנן האלפס והקדרה שהעבירה מרותחין וגו' ר"י אומר לכל הוא נותן חוץ מדבר שיש בו חומץ ופירש"י בד"ה לכל הוא נותן לכל מיני מאכל הוא נותן בכלי שני חוץ וכו' עכ"ל ובמס' שבת דף מ"ב ע"ב אבעי' ליה ר' יהודא ארישא קאי אכלי ראשון ולקול' או אסיפ' קאי אכלי שני ולחומר' פליג ר"י ומסי' הש"ס ת"ש דתני' ר"י אומר לכל האלפסי' הוא נותן ומסיק הש"ס דאריש' קאי כדקתני בבריי' להדיא וכן פירש"י בעצמו שם ואיך פירש"י כאן בפסחים שלא אליבא דמסקנא דשמעתא זהו תוכן קושיתך ובאמת לפום ריהטא הוא תמי' קיימ' דאף דפשוטו פשטא דמתניתין משמע אסיפא דסמוך ליה קאי ר"י מ"מ ודאי לא נעלם מרש"י מסקנא דשמעתין דשבת וכן הוא בברייתא להדי' ולא ה"ל לפרש נגד מסקנת הש"ס דנהירין לי' שבילי דש"ס בכל מקום ובאורו נראה אור וכאשר ירדתי אל העיון נ"ל שדברי רש"י ז"ל מדוקדקי' הדק היטב דלכאורה קשה בסוגי' דש"ס זה דאי.

האי מוללין את הקדירות מיירי בכלי ראשון למה אין מוללין את הקדירות בפסח כיון שהוא רותח דכלי ראשון אפי' לר"י דס"ל כלי ראשון שהוסר מעל האור אינו מבשל מ"מ אפי' בלא חומץ אינו מתחמץ דהוי חליטה וחליטה אינו מתחמץ לדינא דש"ס כדאי' בפסחים דף ל"ו ועיין בא"ח סימן תנ"ד בב"י שם אלא ודאי דהאי מוללין את הקדירות בכלי שני מיירי ואפ"ה היכא שיש שם חומץ מתבשל ואינו מתחמץ ומדמוקי רב חסדא כר"י ע"כ אי ס"ל לרב חסדא דר"י קאי ארישא בכלי ראשון א"כ י"ל דבכלי שני מודה ר"י דאינו מתבשל ע"י חומץ שנתן מקודם ומנ"ל דר"י היא אלא ודאי דר"ח ס"ל דר"י גם בכלי שני קאמר שמתבשל ע"י חומץ ושפיר אתי' כר"י ואל תתמה דאיך מוקי רב חסדא כר"י שלא אליבא דהלכתא דהא במסקנ' ר"י ארישא קאי זה אינו קושיא כלל משום דהא מקשה שם ונוקמי כר' יוסי ואף שר' יוסי הוא נמי שלא אליבא דהלכת' דהא אמר שמואל בהדי' אין הלכה כר' יוסי משום דגם אין הלכה כר"א ע"ש ואקוה לאל דכי שכיבנא רש"י ייפוק לוותי דשפיר תרצתי סוגי' דשמעת' אליבא דהלכת' גם מ"ש מכ"ת שיש מי שהשיג עלי במה שכתבתי בספרי ש"י ח"א סי' ע"ו דרק אחיו הגדול מחויב לכבד ולא שאר אחרים ומה שפירש רש"י פ' ויחי גבי יששכר וזבולן לא היו מדברים בפני אחיהם הגדולים הוא רק מטעם שלא לבזותם לדבר בפני מי שגדול ממנו אבל לא שמחויב לכבדו ע"ש והשיג המשיג דא"כ לא ה"ל לרש"י לתלות הדבר בשלא הי' מדברים לפני אחיהם וכו' ומכ"ת הביא סיוע לדברי מפירש"י ורד"ק בשמואל סי' כ' על פסוק כי זבח משפחה הוא וכו' וצוה לי אחי והנה בודאי ראיתך הוא ראי' ברורה ומספקת וסיוע שיש בה ממש אבל מעיקרא אין כאן השגה כלל כי אין זה אפי' דקדוק עניות דרש"י פשטא דמלת' נקט שהיו אחי' ולאו דוקא נקט לדיוקא וישר כחו וחילו לאוריית' שתירצת את דברי בטוב תלין ממנו א"ח הק' יעקב: