שו״ת שבות יעקב – חלק ב – שאלה עט

שאלה עט אורחים שבאו לעיר ובאותו עיר הוא תקנה וחרם הק"ק שלא לשחוק אי האורחים כיון שדעתם לחזור למקומן אי חייבים לקיים מנהג או מותרין לשחוק שם: תשובה הנה חרם השחוק שהוא גדר לרבים וסיג לדבר מצוה ומה"ט מי שנדר שלא לשחוק אין מתירין לו וכמבואר בי"ד סי' רכ"ח סעיף ט"ו וסעיף כ"ח יע"ש וכבר מבואר בי"ד סימן רי"ד ובא"ח סי' תס"ח וסי' תקע"ד דנותנין עליו חומרא מקום שיצא משם וחומרא מקום שהלך לשם ואפי' בדעתו לחזור אסור לשחוק בפרהסיא מפני המחלוקת כמבואר להדיא בש"ס דפסחים וחולין והסכמת כל הפוסקי' וכמו שהארכתי בכל זה בספרי חק יעקב סי' תס"ח ע"ש באורך ואי תקשה לך אם אתה דן בזה הדין חומרא מקום שיצא משם והלך משם הרי פשוט שנוהגין היתר כשיוצאין מחוץ לעיר מיד לשחוק אי משום הא לא תברא דמתנים כן בתחלת חרם והתקנה שבתוך העיר דוקא לא ישחקו ולא מחוץ לעיר ומ"מ נרא' מי שיצא מעירו במקום התקנ' והחרם ובא לעיר אחרת שיש ג"כ תקנה זה וחרם זה דאלו אפי' בצנעא לא ישחקו מדינא כיון דראוי לחול עליו או חומרא מקום שיצא משם או שהלך לשם ותרווייהו לאיסורא איברא כדמעיינן שפיר נראה דמותרין הן לשחוק בצנעא כיון דחומר' מקום שיצא משם לא שייך כלל דהרי מעיקרא התנו דאין החרם שלהם חל רק בתוך עירם ולא מחוץ לעירם וחומרי מקום שהלך לשם לא שייך כיון שדעתו לחזור רק מפני המחלוקת חיישינן ובצנעא ליכא למיחש ואע"ג דכל הדברים שאסרו חכמים מפני מראית העין אפי' בחדרי חדרים אסור היינו דוקא מה שאסור מדינא משא"כ בזה דלא אסרו עליו מתחלה רק מפני המחלוקת ובצנעא ליכא למיחש ובחורים הלומדים בישיבה הוי כתושבים לענין קדיש ה"ה לענין שצריכין לנהוג החומר שלא לשחוק אפי' בצנעא נ"ל הקטן יעקב: