שו״ת שבות יעקב – חלק ב – שאלה כה

שאלה כה אונן בחול המועד אי יניח תפילין ביום ראשון או לא גם אי יצטרף לעשרה להתפלל וע"ד פלפול בעלי תריסן אי שפיר עבדי שהספידו לחכם הגאון תוך ל' לרגל או לא תשובה על דבר הנחת תפילין בחול המועד ביום אנינות הנה נ"ל פשוט דאין להניח ביום אנינות כלל אף שראיתי שהמ"א בא"ח סימן תקמ"ח ס"ק ה' כתב וזה לשונו ונ"ל דמניח תפילין ביום הראשון דהרא"ש כתב בפא"מ הטעם דאבל אסור בתפילין משום שהוא לו יום מר ואבל מעולל בעפר קרנו וזה לא שייך בח"ה דאין נוהג בו אבילות עכ"ל ואין דבריו מוכרחים כלל לע"ד דהא להדיא אמרינן סוכה דף כ"ה ע"ב אבל פטור מן התפילין והני מילי ביום הראשון דכתיב ואחריתו כיום מר וכיון שנוהג אנינות ביום ראשון גם קורע וחולץ כתף בחול המועד יום מר קרינא ביה ופטור מן התפילין ומ"ש הרא"ש ואבל מעולל בעפר קרנו לאו דוקא דעיקר הטעם משום יום מר כדאיתא בש"ס (והא דמעולל בעפר קרנו בכדי נקט שכן הווה הוא בכל אבילות) ולא מצא למכווין דעתו וכדאי' בתורת אדם להרמב"ן ובלא"ה דעת הרבה פוסקים שאין להניח תפילין כלל בח"ה א"כ כה"ג שב ואל תעשה עדיף ואפי' ביום השני אין להניח תפילין עד אחר הנץ החמה כמו בשאר ימות השנה כמבואר בי"ד סימן שפ"ח ועל דבר צירף עשרה הנה ברוקח סימ' שי"ו כתב וז"ל ואינו במנין עשרה ביום ראשון וכ"כ מהרי"ל ה"ל ט' באב דאין מונין את האבל למנין עשרה ביום ראשון בלבד וכתב בד"מ ס"ס שפ"ד וז"ל וכתב ב"י עוד דאבל מצטרף לעשרה אפילו ביום ראשון ודלא כמהרי"ל שכתב שאינו מצטרף ביום א' עכ"ל ומ"מ נ"ל דכ"ע מודו דקודם שנקבר המת דכיון שפטור מן התפיל' דאינו מצטרף כלל למנין עשרה וכן מוכח מדברי הכל בו הובא בב"י סי' שמ"א וז"ל ומותר לילך לבית הכנסת בשבת ואף בחול אינו אסור רק מאחר שאסו' להתפלל מה יעשה שם עכ"ל וכן הובא בהג"ה ש"ע שם סעיף א' ואם איתא דמצטרף למנין עשרה מאי קאמר מה יעשה שם הא יכול לילך לשם ולהצטרף אלא ודאי דאינו מצטרף וכן מצאתי בתשובת פרח מטה אהרן חלק א' סימן י"ט ובשכ"ג סימן נ"ה וכן עיקר ועל דבר שהיה פלפול בין בעלי תריסין אי שפי' עבדי שהספידו לחכם תוך שלושים יום לרגל הנה באמת גמרא ארוכה היא במועד קטן דף ח' ע"א לא יעורר אדם על ולא יפסידנו קודם לרגל שלשים יום ופליגא בטעמא דמלתא רב ושמאל והפוסקים פסקו לחומרא דאפי' בחנם אסור כמבואר בא"ח סי' תקמ"ז ובי"ד סי' שמ"ז מ"מ נראה לי דבין לרב ובין לשמואל דוקא על מתו דמריר לבו טובא ויש חושש לרב שיוצא כל ממונו מה שהכין לכבוד הרגל ולשמואל לפי שאין המת משתכח מן הלב ואתי למספד ברגל אבל אם אינו מתו רק שמספידו בשביל כבוד תורתו אינו מתעורר ההספד בלבו כל כך ולא חיישינן ועוד י"ל דכבוד תורה דוחה כבוד הרגל בכל ענין כי אין מועד בפני חכם וכדי שלא להוציאך חלק אביא לך ראיה ברור' ממ"ש הטור עצמו בי"ד ס"ס שמ"ד והוא מת"ה וז"ל חכם ואלוף וגאון מכניסין אותו לבה"מ וכו' ולזמן ישיבה סופדין אותו כל ישראל הקרובי' והרחוקי' לפי כבודו בחדש אדר ואלול וכתב הב"י שם בחדש אדר ואלול מנהגם היו להקבץ רוב עם מישראל בב' חדשים אלו לשמוע דיני פסח באדר ודיני ר"ה ויום הכיפורים וסוכות באלול וזה שבת כלה ובאותו קיבוץ מספידין אותם עכ"ל הרי להדיא דמותר להספיד לחכם וגאון קודם לרגל תוך ל' ואין כאן בית מיחוש כנ"ל הקטן יעקב: