שו״ת שאגת אריה – החדשות – סימן ג, קטע 4

מיהו כל זה שכתבתי הוא לגירסת ר"ת בתוספתא אבל הנוסחא בתוספתא שבספרים דידן בפרק ה' דדמאי הכי הוא נכרי שהי' צווח ואומר פירות עזיקה הן באו וקחו לכם פירות עזיקה הן פירות ערלה הן פירות רבעי הן אינו נאמן מפני שהוא כמשביח מקחו אבל אם אמר מאיש פלוני נכרי לקחתי מאיש פלוני כותי לקחתים משלי הבאתים נאמן להחמיר דברי ר' רשב"ג אומר אינו נאמן שדברי עובדי כוכבים לא מעלין ולא מורידין וכפי נוסחא זו הא וודאי ראי' היא לר"ת דערלה נוהג בשל נכרי מדקתני סיפא מאיש פלוני נכרי לקחתים דנאמן להחמיר וגם מדנקט של עזיקה הן קודם של ערלה, ושל רבעי הן איכא לפרש כפירוש ר"ת דשל עזיקה הן אשביעית קאי ומלתי' באפי' נפשי' הוא אלא שאני תמה על נוסחא זו דבשלמא של פלוני נכרי של פלוני כותי הוא דנאמן להחמיר לרבי יש לומר דהיינו טעמא כיון שאמר של פלוני הוא מירתת דלמא אתי לאישתולי לההוא פלוני נכרי או כותי והוה ליה מלתא דעבידא לגלוי ולא קא משקר אבל אם אמר משלי הבאתי אמאי נאמן להחמיר לרבי מ"ש מרישא דאמר של ערלה ורבעי הן גם גרסת ר"י בתוספתא לא היתה כן כמו שכתבתי למעלה וגם גרסת ראבי"ה ור"מ שהביא הרא"ש בפ' אלו מגלחין במועד קטן גבי אם מתאבלין ע"פ עד אחד לא היתה גרסתם בתוספתא כמו גרסתינו אלא שנראה מדבריהם שהיתה להם גרסא אחרת שלא כגרסת ר"ת נמי עוד כתב הרא"ש ותנן נמי בפ"ק דערלה הנכרי שנטע והגזלן שנטע חייבים בערלה ותניא נמי בתוספתא נכרי שהרכיב עץ מאכל מאימתי מונין לו משעת נטיעתו ע"כ וכבר כתבתי שאין זו ראי' דיש לומר דנכרי שנטע שהרכיב בקרקע של ישראל איירי ועוד הביא ראי' בשם רבינו פטר ולקמן בס"ד נאריך בראי' זו הרבה עוד כתב הרא"ש ועוד ראי' מדאמרינן בשמעתי' בחוץ לארץ יורד ולוקח ובלבד שלא יראנו לוקט ובנכרי הלוקט מיירי דבישראל כמו שאסור לאכול כך אסור למכור דערלה אסורה בהנאה ע"כ גם ראי' זו יש לדחות דאפילו לפי דבריו ז"ל דמפרש לה דבנכרי הלוקט מיירי יש לומר דמיירי בקרקע של ישראל ופירות של נכרי ע"כ ועוד הביא ראי' דאמרי' בפרק אין מעמידין דאסרי גבינות הנכרי מפני שמעמידין אותו בשרף ערלה ומשמע דאיירי בכל מקום אפילו במקום שאין ישראל דרים שם ע"כ ואני תמה על ראי' זו דהא תנן במסכת ערלה פ"ג דמייתי לה סוף פ"ק דקדושין (דף ל"ח) ספק ערלה בארץ אסור בסוריא מותר בחוץ לארץ יורד ולוקח ובלבד שלא יראנה לוקט ואמרינן אמר לי' לוי לשמואל אריוך ספק לי ואנא אוכיל. רב אויא ורבה בר רב חנן מספקו ספוקי להדדי א"כ גבינת של נכרים בחוצה לארץ שהי' מותרין שהרי לאו כל גבינת מעמידין אותו בשרף של ערלה שהרי שאר אמוראי שם הביאו טעמא אחרינא מפני מה אסרו גבינת נכרים מר אמר מפני שמעמידין אותם בעור קיבת נבילה מר אמר מפני שמעמידין אותם בחומץ. אלמא לאו בוודאי מעמידין את הגבינה בשרף ערלה שהרי דרך להעמיד אותן בשאר דברים נמי אלא מספיקא אסרו אותן כיון דדרך להעמידן נמי בשרף ערלה חיישינן דילמא העמידוהו נכרי באותו שרף והוי לי' ספק ערלה ובחוץ לארץ ספיקא מותר אלא מאי אית לך לומר שאסור בחוץ לארץ משום לתאי דארץ ישראל דספק ערלה בארץ ישראל אסור והכי נמי גזרו מקומות שאין ישראל שכיחי אטו מקומות שישראל שכיחי וזה דרך חכמים בכל מקום להשוות את דבריהם בלא פלוג בגזירותיהן וזה מבואר במקומות הרבה בש"ס רבו מלמנות והרי בההיא גזירה דגבינות נכרים גופי' למאן דאמר שגזרו עליהן מפני שמעמידין אותן בעור קיבת נבילה כתבו כמה פוסקים ואפילו אין בעור הקיבה בנותן טעם מ"מ אסרוהו שכיון דשכיחי בהו טעמא לא פלוג רבנן בין יש בנותן טעם לאין בנותן טעם אחר שכתבתי זאת ראיתי להמרדכי בפ"ק דקדושין שהביא ראיות אלו של ר"ת וגם הביא ראי' זו מפרק אין מעמידין בזה הלשון וראי' נמי מההיא דע"ג פרק אין מעמידין דאמרינן התם מפני מה אסרו גבינת נכרים מפני שמעמידין אותם בשרף של ערלה ומסתמא בשרף של ערלה שלהם הם מעמידין ולא בשל ישראל וכו' דוודאי שלא היו מעמידין אלא בשרף של ערלה ילדה אבל לא מזקינה דהוי ספק ערלה שהרי ספק ערלה אמרינן דמותרת דלא אסרו אלא בוודאי ערלה ע"כ ואין זה אלא דברי תימה לומר שאי אפשר להעמיד גבינות אלא בשל ילדה דווקא שלא עברו עלי' שני ערלה עדיין אבל בשל זקינה אי אפשר להעמיד ועוד אפילו אם תמצא לומר שכדבריו כן הוא שאי אפשר להעמיד הגבינות אלא בשל ילדה דווקא מ"מ הא לא כל הילדות חייבות בערלה כדתנן במסכת ערלה והרי מבריך ומרכיב פסק המרדכי גופי' שפטורים מן הערלה אחר שכתבתי כל זה ראיתי להריטב"א שם בקדושין שהביא כל ראיות אלו שהביא הרא"ש ואהא דאמרינן התם ספק ערלה בארץ ישראל אסור בחוץ לארץ מותר ואף על גב דערלה בחוץ לארץ הלכה למשה מסיני היא מ"מ כך נאמר הלכה דוודאי אסור וספיקא מותר כדאמרינן התם כתב שם הריטב"א והא דאמרי' במסכת ע"ז גבינות של נכרים אסורה מפני שמעמידים אותה בשרף של ערלה אע"ג דהאי ספיקא הוא וספק ערלה מותר בחוץ לארץ מכיון דאסור בארץ ואסרו גבינתן מחמת כך בארץ לא חלקו בגזירתן ואסרו אפילו בחוץ לארץ ע"כ וזה מבואר כמו שכתבתי מ"מ אני תמה עליו ז"ל דא"כ מאי כתב שם ובמסכת ע"ז נמי אמרינן מפני מה אסרו גבינת נכרי מפני שמעמידים אותן בשרף ערלה משמע שערלה נוהגת בשל נכרי ע"כ הרי כמו שגזרו בחוץ לארץ על גבינות נכרי אע"ג דאינה עליה ספק ערלה דשרי' בחוץ לארץ מ"מ גזרו עליה משום לתא דארץ ישראל וכמה שכתב ז"ל בעצמו א"כ מאי ראיה היא זו שערלה נוהג בשל נכרים מפני שמעמידין אותם בשרף של ערלה הא אפשר לומר מפני ספק דילמא העמידהו בשרף של ערלה של ישראל ואפילו במקומות שאין ישראל דרים בו אסור משום לתא אותן מקומות שישראל דרים בו כמו שגזרו בחוץ לארץ משום לתא דארץ ישראל אפילו במקומות שאין ישראל דרים בו: