שו״ת שאגת אריה – החדשות – שאלה יג, קטע 5

וכהאי גוונא איכא פלוגתא דרבי ורבנן בגיטין פ' השולח (דף מ"א) גבי' המשחרר חצי עבדו דפליגי אי הקיש עדיפא אי גזרה שוה עדיפא ואפילו למאי דמסיק התם דכולא עלמא גזירה שוה עדיפא מהקישא היינו טעמא כדפירש רש"י התם דכיון דאין אדם דן גזירה שוה מעצמו אלא א"כ קבלה מרבו שנאמרה בסיני עדיפא מהקישא דאדם דן מעצמו. אבל ק"ו דקים לן דאדם דן קו"ח מעצמו איכא למימר דהקישא עדיף מקו"ח ואפילו היכא דאם תדרוש לקו"ח מ"מ אי אתה עוקר את כל ההקיש לגמרי אלא שנעשה הקיש למחצה כגון הכא שאם אתה דורש שדך למעוטי הרכבת אילן שאינו נוהג בחוץ לארץ מ"מ אי אתה עוקר את כל ההקיש. שהרי אכתי אצטריך הקישא מה בהמתך בהרבעה אף שדך בהרכבה ותלמד מהאי הקישא עיקר איסורא דהרכבת אילן דאית ביה איסורא מיהת בארץ ישראל אלא שנעשה הקיש למחצה אבל כלאי הכרם נוהג בחוץ לארץ בקו"ח מחדש אבל אם אתה דורש שדך למעוטי כלאי הכרם ולא למעוטי הרכבת אילן כדי שלא תהי' הקיש למחצה נמצאת אתה עוקר את כל הקו"ח דכלאי הכרם מחדש לגמרי ולא אהני קו"ח מידי. מ"מ אפילו בכהאי גוונא לתנא דמסכת ערלה ולר' יוחנן דקאי בשיטתי' אמרינן הקישא עדיף מקו"ח ומוטב שתעקר הקו"ח לגמרי משתדרוש קו"ח וההיקש יהי' למחצה ולא תקשה לך מהא דמסיק ריש פרק ד' דזבחים (דף מ"ח) ובכריתות פרק דם שחיטה (דף כ"ב) דכולי עלמא הקישא עדיף מגזירה שוה והיקשו התוספות מהא דגיטין דאמרינן דכולי עלמא גזירה שוה עדיפא מהקישא ותירצו דהא דקאמרינן לכולי עלמא הקישא עדיפא היינו לענין דטוב לנו לעשות הגזירה שוה למחצה ממה שיבטל ההקיש לגמרי ע"כ היינו דווקא גבי הקישא אמרינן הכי דכיון דע"כ הקישן קרא אי אפשר לבטל את ההקש לגמרי דא"כ הקישא דכתב רחמנא למה לי ומוטב לעשות הגזירה שוה למחצה אע"ג דקים לן אין גזירה שוה למחצה ואצטריך הקישא להא מלתא וגזירה שוה למלתא אחריתא אבל קו"ח דלא אתי מריבוי' דקרא אלא מסברא בעלמא הקישא עדיף כיון דקים לן אין הקיש למחצה ומוטב שנבטל הקו"ח משיבטל האי כללא דאין הקיש למחצה הכי סבירא תנא דמסכת ערלה ור' יוחנן דקאי בשיטתי' ורשב"י סובר דכל כהאי גוונא מוטב נדרוש קל וחומר והקישא כי אתי למחצה הוא דאתי משנימא אין היקש למחצה ותעקר את הקו"ח לגמרי שלא תדרוש ליה כלל וכש"כ למה שפירשו התוס' התם בזבחים ובגיטין דהיינו טעמא דאמרינן בגיטין דכו"ע גזירה שוה עדיפא מהקישא משום דעיקר שטר שחרור מג"ש ילפינן לה ע"כ הא לאו הכי היקשא עדיפא דאתי שפיר טעמא דתנא דמס' ערלה וגם טעמא דרשב"י נמי ניחא והמבין יבין מעצמו כשמעיין שם בסוגיא דגיטין וזבחים ואין להאריך עוד בזה רק נשאר לנו לבאר דבר אחד בסוגיא זו דקדושין שאנו עוסקים בה דיש להקשות לתנא במתניתין דמסכת ערלה ולר' יוחנן דקאי בשיטתי' דסבירא להו הרכבת אילן בחוץ לארץ נוהג מן התורה וכלאי הכרם אינו נוהג אלא מד"ס וכי אתי' שדך לאפוקי מקו"ח דלא תדרשי' לגמרי דלמא כי אתי' שדך לאפוקי כלאי זרעים הוא דאתא שאינם אלא מדרבנן לכולי עלמא ואע"ג דחובת קרקע הוא אצטריך קרא למעוטי דסד"א אינהו נמי איתקוש לכלאי בהמה שהרי אינהו נמי מהאי קרא דשדך לא תזרע כלאים נפקא לי' דפשטא דקרא בגוייהו משתעי ומנא לן דשדך לאפוקי מקו"ח הוא דאתי למעוטי כלאי הכרם ויש לומר דע"כ הא הקישא דשדך לבהמתך להרכבת אילן לחוד הוא דמשמע לי' להאי תנא דקאתי ותלמוד מכאן לעיקר איסור דהרכבת אילן הכי דמה בהמתך בהרבעה שהוא דבר ניכר ומסויים אף שדך בהרכבה נמי מיירי בדבר שהוא ניכר ומסויים ולא מכלאי זרעים לחוד איירי קרא שאינם ניכרים ומסויימים ולא הוי דומי' דבהמתך שהיא דבר ניכר ומסויים ותלמוד מכאן לעיקר איסור דהרכבת אילן מין בשאינו מינו דלא מצינו לו בכל התורה כולה שאסור אלא מכאן וכיון שמהאי הקישא אתה למד שאסור הרכבת אילן מדאתקש לבהמתך אקשי נמי לכל מילי כיון דעיקר איסורו מהאי הקישא דאתקש לבהמתך קא אתי ואימא נמי מה בהמתך בין בארץ בין בחוץ לארץ אף שדך דהרכבה כן כיון דמהקישא. דבהמתך ילפית לאיסורי' דידי' אקשי נמי לבהמתך שתנהוג בחוץ לארץ אבל כלאי זרעים בהדיא כתיבא ולא צריך ללמוד עיקר איסורו מכלאי בהמה דהא פשטא דקרא בגווייהו משתעי ולא אתקש כלל לכלאי בהמה ובלא קרא נמי מסברא ידעינן לה שאינו נוהג בחוץ לארץ דהא חובת קרקע היא ולא צריך קרא דשדך למעוטינהו וכי אתי מעוטי לכלאי הכרם הוא דאתי ולאפוקי מקו"ח מחדש קא אתי ותדע לך דאי לא תימא הכי כדאמרן תקשה לך מה חזית דאקשית הכי מה כלאי בהמה בין בארץ בין בחוץ לארץ משום דחובת הגוף היא אף שדך אע"ג דחובת קרקע היא בין בארץ בין בחוץ לארץ אימא איפכא מה שדך בארץ אין בחוץ לארץ לא דחובת קרקע היא אף בהמתך אע"ג דחובת הגוף היא בארץ אין בחוץ לארץ לא ואע"ג דקולא וחומרא לחומרא מקשינן מכל מקום יש לדרוש הכי משום דאורחי' דקרא דסיפא מפרש לרישא. כמ"ש התוס' בפסחים פרק אלו עוברין (דף מ"ג) גבי הא דקאמר התם סד"א כל שישנו בקום אכול מצה ישנו בבל תאכל חמץ וס"ד לפטור נשים מבל תאכל חמץ הואיל ואינו בקום אכול מצה דמצות עשה שהזמן גרמא היא תימה לר"י היכי ס"ד לדרוש הכי אדרבא איפכא יש לדרוש דלחומרא מקשינן ואומר ר"י דס"ד דאורחי' דקרא דסיפא מפרש לרישא משום הכי אמר דבאכילת מצה תלוי דכתיבא בסוף ע"כ והכא נמי נדרוש הכי אלא ע"כ דאין להקיש כלאי בהמה וכלאי זרעים אהדדי אלא כלאי בהמה ואילן לחוד משום דעיקר הרכבת אילן מהאי היקשא אתי וכיון דהכי הוא אין סברא לדרוש ולהקיש מסיפא לרישא בהמתך לשדך כיון דכל עצמו של איסור שדך דהרכבת אילן מבהמתך אתי' לא מסתבר להקיש טפל לעיקר (צ"ל עיקר לטפל) וע"כ כי אתי' היקישא לחומרא אתי' ולהקיש שדך לבהמתך שתנהוג בחוץ לארץ אתי' אלא שראי' זו מפרק אלו עוברין יש לדחות שהרי תירצו שם התוס' בענין אחר. וזה לא שייך כאן מ"מ הדברים ברורים מעצמן וכיון דע"כ מוכח דאין צריך קרא למעוטי כלאי זרעים משדך שלא תנהוג בחוץ לארץ. ע"כ כי קאמר הגמרא למעוטי זרעים שבחוץ לארץ אכלאי הכרם קאי דסד"א למילף מקו"ח מחדש וא"כ לת"ק דר' אליעזר דסבירא ליה חדש בחוץ לארץ מדרבנן קרא למעוטי כלאי הכרם לא צריך דפשיטא דהא חובת קרקע היא ובקו"ח לא אתי' ש"מ דלדידיה שדך למעוטי הרכבת אילן אתא ולאפוקי מהקישא דשדך לבהמתך אתי' וא"כ ר' יוחנן דאמר לוקין על כלאי אילן דבר תורה ושדך למעוטי כלאי הכרם אתי' ש"מ דמדאתי לאפוקי מקו"ח מחדש דחדש בחוץ לארץ דאורייתא ואע"ג דהוי פלוגתא דאמוראי בתראי במנחות שם בפרק ר' ישמעאל אי חדש בחוץ לארץ דאורייתא או דרבנן מכל מקום הואיל וסלקא שמעתא זו דר' יוחנן דאמר לוקין על כלאי אילן דבר תורה כאן במסכת קדושין בסתמא בלי מחלוקת ש"מ דחדש בחוץ לארץ דאורייתא הכי הלכתא וכן דרך הפוסקים בהרבה מקומות לפסוק הלכתא מהאי טעמא דאמרן:

ועוד יש להביא ראיה מההיא דפ' ר' ישמעאל דאמר התם רב פפא ורב הונא בריה דרב יהושע אכלי חדש באורתא דשיתסר נגהי שבסר קסברי חדש בחוץ לארץ דרבנן ולספיקא לא חיישינן ורבנן דבי רב אשי אכלו בצפרא דשבסר. קסברי חדש בחוץ לארץ דאורייתא משום הכי חיישי לספיקא דקי"ל ספיקא דאורייתא לחומרא וכיון דחזינן לכולהו רבנן דבי רב אשי ולרבינא משמיה דאבוה דכולהו ס"ל דחדש בחוצה לארץ דאורייתא הלכתא כוותייהו לגבי רב פפא ורב הונא בריה דר' יהושע חדא דבתראי נינהו וקים לן מאביי ורבא הלכתא כבתראי ועוד דרבים נינהו וקי"ל הלכה כרבים ותמהני על הרי"ף ושאר פוסקים שהכריעו דהלכה כר' אליעזר משום דסתם לן תנא כוותי' דמה ענין סתם משנה לגבי פלוגתא דאמוראי וכמ"ש הרא"ש גופא בכתובות (פרק אלו נערות) גבי פלוגתא דר' מאיר וחכמים אי קטנה יש לה קנס כהאי גוונא אבל הדבר ברור דהלכה כר' אליעזר מטעמא דפרשתי. ולא תקשי לך אהא דפסק הרמב"ם בפ"י מהלכות מאכלות אסורות דחדש בחוץ לארץ דאורייתא והרי תנן במנחות (ריש פרק ט' דף פ"ג) כל קרבנות הצבור והיחיד באין מן הארץ ומחוץ לארץ מן החדש ומן הישן חוץ מן העומר ושתי הלחם שאין באין אלא מן החדש ומן הארץ ואמרינן בגמרא דמתני' דלא כהאי תנא דתניא ר' יוסי ב"ר יהודא אומר עומר בא מחוץ לארץ ומה אני מקיים כי תבאו אל הארץ שלא נתחייבו בעומר קודם שנכנסו לארץ קסבר חדש בחוץ לארץ דאורייתא היא דכתיב ממושבותיכם כל מקום שאתם יושבים משמע וכי תבואו זמן ביאה היא וכיון דאורייתא היא אקרובי נמי מקרבינן אלמא למ"ד חדש בחוץ לארץ דאורייתא אקרובי נמי מקרבינן וע"כ הא דתנן שאין עומר בא אלא מן הארץ משום דסבירא ליה חדש בחוץ לארץ דרבנן והואיל דמן התורה אין אסור חדש נוהג בחוץ לארץ לא מקריבינן לעומר מיניה והרי הרמב"ם פסק בפרק ז' מהלכות תרומות ומעשרות דאין עומר בא מן חוץ לארץ ואמאי כיון דחדש נוהג בחוץ לארץ אמאי אין מקרבינן עומר מיני' וגם על הרי"ף וש"פ יש לתמוה שהכריעו דהלכה כר' אליעזר דאמר חדש אסור מן התורה בחוץ לארץ משום דסתם לן תנא כוותי' דתנן החדש אסור מן התורה בכל מקום והרי סתם לן תנא נמי כת"ק דר"א דחדש אינו נוהג בחוץ לארץ מדאורייתא מדתנן סתמא במנחות שאין עומר בא אלא מן הארץ ולא מחוץ לארץ ש"מ דחדש בחוץ לארץ דרבנן דאי ס"ד דאורייתא אקרובי נמי מקריבינן וא"כ מאי אולמא דהאי סתמא מהאי סתמא ויש לומר דוודאי אפילו למ"ד חדש בחוץ לארץ דאורייתא מ"מ איכא למימר דאפ"ה אקרובי לא מקריבינן מיניה דמיעט רחמנא מדכתיב כי תבואו והיינו טעמא דתנא דמתניתין סבירא ליה דאין עומר בא מן חוץ לארץ אע"ג דחדש בחו"ל דאורייתא ולא סבירא ליה כר' יוסי ב"ר יהודא דדריש כי תבואו לזמן ביאה אתא. ומ"מ אע"ג דסבירא ליה לר' יוסי ב"ר יהודא כי תבואו זמן ביאה היא מ"מ צריך לומר דהגמרא סבירא ליה חדש בחוץ לארץ דאורייתא הוא דאם לא כן אע"ג כי תבואו זמן ביאה מ"מ אפילו בלא מיעוטא דקרא אי אפשר להביא עומר מחוץ לארץ כיון שאין אסור חדש נוהג בו אבל למ"ד חדש בחוץ לארץ דאורייתא מ"מ סבירא ליה דאין עומר בא מחוץ לארץ משום דכתב רחמנא כי תבואו דמשמע מארץ אין מחוץ לארץ לא תדע שהרי משמע שם במנחות דר' עקיבא סבירא ליה דאין עומר בא מחוץ לארץ ואע"ג דר' עקיבא סבירא ליה שם בפ"ק דקדושין דמושבות בכל מקום שאתם יושבים משמע וחדש בחוץ לארץ דאורייתא ואפ"ה אין עומר בא מחוץ לארץ לר' עקיבא אלא וודאי כדאמרן וגם רב כהנא וחביריו (בראש השנה דף י"ג) גבי עומר שהקריבו בכניסתן לארץ משמע דסבירא להו ממושבותיכם כל מקום שאתם יושבים משמע וחדש בחוץ לארץ מדאורייתא: