אוהב ישראל – קטע 6

אנכי עמך ושמרתיך גו'. ר"ל אף בהיותם בגלות אנכי אהיה עמהם ואשמרם והשבותיך אל האדמה ר"ל אשיב את שבותם ואקבץ נדחיהם מקצה שמים עד אם גו' דברתי לך וייקץ יעקב משנתו ר"ל מבחי' השינה שהוא הסתלקות המוחין מגודל הצער כנ"ל וחיזק א"ע ויאמר אכן יש גו' לא ידעתי ר"ל שדמיתי במחשבתי שח"ו הש"י יעזבם שם בהגלות ויהיו חלילה בהסתר פנים מהשגחתו ית' אך באמת עתה אני רואה שגם שכינת עוזו היא עמם בגלות ובודאי לא יסיר עין השגחתו מהם אין זה כ"א בית אלהים מפני שהשכינה ג"כ עמהם ובודאי יזכרם לטובה ויגאלם ואז חזר יעקב למחשבתו ודביקותו ראשונה ויקח את האבן. ר"ל זה היסוד שהניח מחשבתו עליו וישם אותה מצבה שפעל והעמידו קומה שלימה ויצוק שמן על ראשה היינו שהמשיך על מעשה ופעולה זו שמן הוא חכמה עליונה ומשם משך שפע חיות וקדושה וייחוד המחשבה הוא חכמה עילאה להכנ"י אשר היא אבן פינה יסוד מוצק ונעשה מזה בנין שלם בכל איבריו ופרקיו וחדריו המפוארים והוא מדור להשכינה כביכול וייחוד להמקום בהוב"ש לשיקבה"ו וזש"ה ויקרא שם המקום בית אל שהוא בית ומדור להשכינה הנק' אל ואולם לוז שם העיר לראשונה דבאמת גם קודם עשייתו זו של יעקב היו ג"כ כל הדברים בכח ביחוד העליון כי הוא ראשית המחשבה ושורש הכנ"י דור ודור עד עקבות משיחא אך היתה בבחי' לו"ז היינו שאבר א' יש באדם שמו לו"ז והוא נקרא נסכא וממנו נבנה האדם כולו וגם לע"ל יהא התחי' ממנו כי אינו נרקב וא"כ ודאי יש בו כח וחיות של רמ"ח איברים ושס"ה גידים והיא בחי' היולי הכלול מכל הצורות רק שאינם נגלים כמ"כ היה אז האבן הראשה ראשית המחשבה הכוללת ומקפת הכל מה שהיה ומה שיהיה רק שהיה עדיין בכח ויעקב פעל שיצא מכח אל הפועל ולכך קראו בי"ת הנגלה לעין כל: או י"ל ויקח מאבני המקום הנה אחז"ל עתיד הקב"ה לעשות מחול לצדיקים לע"ל וכאו"א מראה באצבעו הנה אלהינו כו' להבינך ענין זה המחול מהו דהנה אחז"ל כ"א נכוה מחופתו של חבירו ולכאורה יפלא מהו הגמול והתענוג כיון שאינו יכול ליכנס במחיצתו של חבירו והגם ששם אין בו לא קנאה כו' אבל מ"מ אין זה שלימות האמיתי כיון שלכ"א חסר ממנו התענוג שיש לחבירו ושלימותו אך ידוע דמחול הוא בעיגול ע"ד נקבה תסובב גבר ובעיגול אז כל החלקים שוים ואין שם שום חלק שיהא ניכר חשיבותו מחבירו כמ"כ באותיות התורה באמת כשהם ביושר היינו כסדר הא"ב אז ודאי הא' קודמת לתי"ו בכ"ב דרגין אבל אם תסדרם בעגולה אז כולם שוים הא' עם תי"ו. כי הם עומדים זה אצל זה. וזהו בחי' א"ת ב"ש שהא' סמוכה להתי"ו וזהו שהקב"ה יעשה מחול כו' היינו שלע"ל יתנשאו כל העולמות וכל המדות ולא יהא שום מיעוט בשום דבר אור הלבנה כאור החמה ואז לא יהי' קנאה בשום דבר. כי הש"י ישפיע אור צח ובהיר אשר ממנו יתנוצץ אור לכל העולמות בשוה וכל הצדיקים ירגישו זה התענוג בשוה. כי לע"ל יתאחדו האותיות ריש דרגין הוא אל"ף עד סוף דרגין הוא תי"ו ואז יה' האור מופיע ומקיף את כל מכל צד בשוה וזהו כמו מחול והנה באמת יעקב אע"ה הי' עובד הש"י בדביקות גדול והלך במחשבתו עד שהגיע לרום עולמות העליונים לאין קץ שהם גבוהים מהכ"ב אתוון ופגע בייחוד עליון מקומו ש"ע ועל זה נאמר במופלא ממך אל תדרוש וזש"ה ויצא יעקב מבאר שבע שיצא מבחי' הז' מדות וילך חרנה היינו לעלמא דחירו ונדבק לייחוד עליון ויפגע במקום מקומו ש"ע כביכול באור האחדות וילן שם כי בא השמש. מחמת האור הגדול המכהה אור עינו של האדם חזר אז למחשבתו ראשונה לתוך המדות בחי' הכ"ב אתוון והתחיל לעבוד הש"י בבחי' אור חוזר דרך א"ת ב"ש מסוף דרגין הוא תי"ו הלך לריש דרגין וזשחז"ל עשאו כמרזב לשמרו בזה מחיות רעות ר"ל מחיות ודביקות אשר הוא רע וישם מראשותיו ר"ל הוא וטרי' ראש תי"ו היינו שהתחיל בראש מן התי"ו וזש"ה ויקח מאבני המקום מאותיות התורה שנק' אבנים. ע"ד שכ' בס"י שני אבנים בונות שתי בתים. וישכב במקום ההוא ע"ד שכ' בזוה"ק וי"ש כ"ב ר"ל כיון שכל אות כלול מחבירו וכל הדברים כלולין בכ"ב אתוון א"כ אין מוקדם ומאוחר ואין חילוק בין כסדרן למפרע והכל הולך למקום אחד והבן: או יאמר הנה ידוע דחמשה חומשי תורה הם ה' שערים כוללים וכ"א כלול מעשר והם בסוד נש"ב וספר במדבר נחלק לג' ספרים כי ויהי בנסוע ספר בפ"ע ונמצא שהם שבעים שערים ומהם נמשך ע' אנפין לאורייתא אך בכללותן המה שבעה והוא בבחי' הארה כוללת ותורה שבע"פ מתורה שבכתב נפקת ושם יש ג"כ ז' שערים כוללים וכ"א כלול מעשר והם שבעים דינים לתורה ובכללותן הם ג"כ שבעה. והכל נק' בבחי' באר שבע והנה עיקר עבודת הקוד' של עם ה' בני אל חי. כל ימיהם לעולם צ"ל ע"ד טוב אחרית דבר מראשיתו וצריך לדעת ולהבין זה דנודע דחכמה עילאה קדישא הוא בחי' יו"ד משם הק' הוי"ה ונק' בחי' ראשית חכמה (יראת ה') וחכמה תתאה ג"כ בבחי' יו"ד משם הק' אדנ"י והיא בחי' יראת ה' ונק' בחי' עקב ע"ד עקב ענוה יראת ה' ועיקר עבודתינו בתור' ובתפל' הוא להעלות את היו"ד שהוא בחי' עקב וסוף כביכול ולייחדה ולקשרה בראשית המחשבה שהוא חכמה עילאה וזהו סוף מעשה במחשבה תחילה וזהו ג"כ ראשית חכמה יראת ה' שיהיו דבוקים ומתייחדים זה בזה בסוד דידעין לזרקא אבנא לאתר דאתגזרת מתמן וכמבואר לעיל וזהו ג"כ טוב אחרית דבר מראשיתו ר"ל אחרית דבר הוא טוב כשהוא בודק בראשיתו וידוע דאורייתא מחכמה נפקת כמבואר בזוה"ק ועיקר עבודתינו ולימוד תוה"ק צ"ל ע"ד וכוונה הנ"ל ביראה ואהבה להעלות היו"ד שהוא בבחי' עק"ב לשורשה הרמה בקודש: ועפ"ז י"ל ויצא יעקב מבאר שבע היינו שבעת שישראל בני אל חי מוציאין ומקשרין ומייחדין את היו"ד עקב לשורשה הרמה בקודש מבאר שבע היינו ע"י התורה שנק' בחי' באר שבע וכנ"ל אז וילך חרנה היינו שמסלקין ומבטלין אז כל החרון אף וכל המסטינים ומקטריגים וקליפות חיצונים מעליהם ואז ויפגע במקום שפוגע בהש"י לבדו שהוא מקומו של עולם. גם מקו"ם הוא ממש מספר שם הק' הוי"ה ב"ה וב"ש כזה יו"ד פ' יו"ד עולה ק' ה' פעמים ה' עולה כ"ה ו' פ' ו' עולה ל"ו ה' פ' ה' עולה כ"ה ס"ה עולה קפ"ו מספר מקו"ם וילן שם כי בא השמש. ע"ד דאיתא במדרש כי בא השמש היינו בעת אשר נתכבה ונסתלקו אלו המוחין קדישין ואז צריך לבחי' לינה ותקנה שלו הוא להתאמץ בתפלה ווידוים ובאותיות הק"ש ולדבק א"ע באלו האותיות וזהו ויקח מאבני המקום וישם גו' כי אבנים הם אותיות כנודע וישכב במקום ההוא היינו כשהאדם מתנהג עצמו ע"ד הנ"ל ביום וגם בעת לינה ושכיבה ג"כ כנ"ל או יוכל לזכות ולבוא לחלום טוב כמו יעאע"ה והבן: או יאמר ע"פ מה שפירשתי הפסוק זכר עשה לנפלאותיו חנון ורחום ה' כי אבותינו הק' והנביאים הק' ע"ה כשהי' צריכין לאיזה נס ופלא אשר הוא איננו ע"ד הטבע היה כח בידם ע"י טהרתם וקדושתם והתדבקותם בהש"י להמשיך נביעו שפע אלהות מהעולמות ומקורין עילאין קדישין כי ע"י אהבה שלהם להש"י ודביקותם ומס"נ להש"י באמת ותמים באו למדריגת אי"ן כביכול אשר שם שוין דבר והפוכו ועי"ז היה יכולת בידם לשנות דרכי הטבעי ולהעשות להם פלא ונס מפורסם כפי המצטרך להם לשעתם לפקוד עקרות או להחיות מתים וכדומה אך עתה בדורות הללו אין אתנו יודע עד מה ואין בכוחינו והשגתינו להגיע לבחי' גדולה כזאת רום המעלות לחפור ולפתוח נביעו מקורות עליונים הקדושים אמנם זהו מחסדי האל ית' אשר עשה עמנו ברוב רחמיו והשאיר ברכה שמאותן השערים ונביעות אשר נפתחו פעם א' ע"י אבותינו הק' נשאר הרשימו מהנביעו ההוא לדורי דורות בכל עת שיצטרך שיוכל השער והנביעו הזה להשפיע דוגמתו גם עתה בעת הזאת כפי המצטרך לב"י עם ה' לחסד אל ית' להיעשות להם איזה דבר שלא בדרך טבעי וכשאנו צריכין לפקוד עקרות אז אנו קורים פ' וה' פקד את שרה גו' ובזה אנו מעוררים הנביעו שנפתח ע"י קדושת אאע"ה והשי"ת ברוב רחמיו וחסדיו משפיע עלינו אותו חסד ונביעו מעלמין עילאין קדישין כמו שעשה לאאע"ה וכן הוא בכל הנסים והנפלאות ועפ"ז אנו אומרים מי שענה לכל א' מאבותינו יענה גם אותנו כלל הדבר שאותן מקורים עליונים אשר נפתחו נביעתן ע"י אבותינו הק' המה חיים וקיימים לדורי דורות לכל עת אשר יצטרך דוגמתו ולהבין טעם ויסוד של דברים אלו י"ל ע"פ דאי' בכ' האריז"ל. כי יסוד אבא הוא ארי"ך ויסוד אימא הוא קצר כביכול ע"כ וביאור דברי קדשו הוא כי אבא ואימא הם סוד י"ה משם הקדוש הוי"ה בהוב"ש סוד חכמה ובינה והחכמה מאין תמצא היינו מבחי' אי"ן דאיהו לעילא לעילא ואבותינו הק' ע"י רוב טהרתם וקדושתם ומס"נ הגיעו עד למדריגת אי"ן כביכול סוד כתר עליון הק' ומשם היו ממשיכין השפע ונביעו דחיי לפי שהיה מצטרך להם וכנ"ל ולאשר השפע ההוא רבה למאוד אין ערך לה וא"סש והחכמה מאי"ן תמצא כנ"ל הוא בחי' לזה יסוד אב"א הוא ארי"ך אמנם יסוד אימא שהוא הכלי לקבלה כביכול אינה מקבלת כ"א המצטרך בעת זו לצורך הנהגת העולמות ולפעול החסד המצטרך לפי שעה ואינה מקבלת שפע הרב וטיבו וחסד עליון המאיר ובא מיסוד אב"א ולזה נשאר רשימות הנביעו והחסד ההוא לדורי דורות והבן: ועפ"ז יבואר היטב הפסוק זכר עשה לנפלאותיו היינו שהבורא ית' עשה לנפלאותיו בבחי' דכר ומשפיע שיוכל להשפיע ממש אותן הנסים והנפלאות שנעשו כבר אח"כ בכל דור ודור בעת המצטרך להם כי חנון ורחום ה' וצפה והביט שיבואו דורות שלא יהא בהם כח ויכולת בצדקתם וקדושתם לפתוח את הנביעו דחיי ממקורי עולמות העליונים בעצמם כמו אבותינו הק' ולזה ריחם הש"י על ב"י עם קרובו ועשה לנפלאותיו בבחי' דכר ומשפיע כדי שהם בעצמם יוכלו להשפיע לזרע ישראל דוגמתם לעת שיצטרך להם ואנו שואבים מהנביעו דחיי ההוא שנפתח ע"י אבותינו הק': ועפ"ז נפרש הפסוק ורדפתם את אויביכם ונפלו לפניכם לחרב דלכאורה האי לחרב הוא מיותר אך לדברינו הנ"ל יבואר ע"נ וכאשר יבואר אי"ה לפנינו במקומו בפ' בחקותי יעו"ש ולדרכינו הנ"ל יבואר ג"כ ויצא יעקב מבאר שבע כי אותו הנביעו והחסד אשר נחפרו ממקורות עילאין קדישין מקור מים חיים מכבר להשפיע דוגמתו בעת הזאת המצטרך לדורות הבאים הוא בבחי' יו"ד עק"ב. כי יו"ד הוא בחי' חכמה עילאה קדישא כנ"ל ויסוד אב"א המאיר ובא להז' יומין עילאין קדישין עד אשר מתגל' לעשות הנסי' והנפלאות בזה העולם נק' בבחי' יעקב יו"ד עק"ב וזהו ויצא יעקב מבאר שבע היינו כשיוצא יו"ד עק"ב. וימשיך ע"י הז' יומין קדישין היינו מבאר שבע אז וילך חרנ"ה נסתלק כל החרון אף והקליפות החיצונים והרי הם בטלין ומבוטלין כיר"א והבן היטב כ"ז:

תוכחת מוסר גדול יוכל כל איש ישראלי ליקח לעצמו מזאת הפרשה ולפנות מחשבתו מהבלי הזמן המדומ'. ולדבק באהבת הש"י בהוב"ש ולעבדו בתור' ובתפ' ובמע"ט בשכל אמת וזך ועיקר שכל מעשי האדם היינו הילוך דיבור שמיעה ראיה שכיבה וקימה וכדומה בכל דבר יהא מעוטף בתוכו שכל אמת וזך לעבודת הש"י בלי שום סיג ופסולת ח"ו וצא ולמד מאבותינו הק' ולך בעקבותיהם. פקח עיניך וראה איך ממעשה גשמית של אבותינו הק' נארג ונעשה מהם תורה הקדושה ואיך התורה מספרת לנו הליכת יעקב מבאר שבע ובאיזה מקום ישן והדיבורים שדיבר עם רחל בת זוגו ואיך שנשק אות' ואיך שהיה רועה את צאן לבן ותחבולתיו שעשה המקלות וכיוצא באלו הלא מזה מוכח שכל מעשיהם מקטן ועד גדול היה הכל רק בהשכל ודיעה מיושבת בחכמת אלהות והיאך רמזו בכל עניניהם לדברים עליונים נפלאים ונוראים וכשיסתכל ויתבונן האדם האדם בזה היטב ראוי לו להתלבש בבושה וענוה גדולה איך הוא נבער מדעת ולא בינת אדם לו והגם שהוא מתפלל ולומד הוא בלא שכל ודעת ותשוקה רק כאיש חולם והלואי שיחלום לנו בהקיץ כחלומו של יעקב וגם צריך האדם לצייר בשכלו ומחשבתו וידמה לו ממש שהאדם הוא סולם מוצב ארצה בתוך ארציות וגשמיות אך וראשו מגיע השמימה היינו שכלו ושורש נשמתו הוא דבוק למעלה בשמים והנה מלאכי אלהים עולים ויורדים בו ר"ל כשהאדם מגביה את לבו ומוחו לעבודת הש"י אז מעלה כל המלאכים לרום שמים העליונים ומשפיע להם חיות הקודש ובאם לאו ח"ו אז ויורדים בו יש להם ירידה ע"י כמחז"ל מתישין כחו שלמעלה ח"ו גם זאת צריך האדם להיות תמיד במחשבתו איך שכל הכוחות כולם העליונים כולם כאחד תלויים במעשה האדם הן להעלותם או להיפך ח"ו והנה ה' עליו שצריך האדם לחשוב בכל עת איך שהש"י עומד לנגדו ומשגיח ורואה במעשיו ויודע כל תעלומות ומזה יבוא לו פחד ויראה גדולה והלואי היינו כחולמים חלומו של יעקב ועיקר צריך האדם לטהר ולקדש איבריו וחושיו להיותם כולם כאחד ראוים ומוכנים למרכבה לשכינה וזה אינו תלוי באמירה לחוד רק בעשיה בפועל ממש באמת בלי שום סיג ופסולת ח"ו ושיהיו כל איבריו וחושיו שלימים בלי שום פגם וחסרון חלילה ואז קדוש יאמר לו ולשעבד רצונו ודעתו לרצון ודעת העליון ולייחד נפשו רוחו ונשמתו בשם הקדוש והטהור הוי"ה ב"ה וב"ש בייחוד אמיתי ואז יוכל להמשיך שכל אמת לעבודת הבורא ית"ש לתורה ולתפלה: ויה"ר שנקיים כל זאת באמת ותמים אמן והבן היטב:

ויקח מאבני המקום וישם מראשותיו גו'. במדרש ר' יהודא ור' נחמיה ורבנן. רי"א י"ב אבנים נטל כך גזר הקב"ה שהוא מעמיד י"ב שבטים. אברהם לא העמידן יצחק לא העמידן אני אם מתאחות הן האבנים זו לזו יודע אני שאני מעמיד י"ב שבטים. כיון שנתאחו האבנים ידע שהוא מעמיד י"ב שבטים רנ"א ג' אבנים נטל אמר אברהם ייחד הקב"ה שמו עליו יצחק ייחד הקב"ה שמו עליו ואני אם מתאחות הן האבנים זו לזו אני יודע שהקב"ה מייחד שמו עלי. כיון שנתאחו זו לזו ידע שהקב"ה מייחד שמו עליו: רבנן אמרי מיעוט אבנים שנים אברהם יצא ממנו פסולת ישמעאל וכל בני קטורה יצחק יצא ממנו עשו ואלופיו אני אם מתאחות הן האבנים יודע אני שלא ימצא פסול במטתי כיון שנתאחו זו לזו ידע שלא יצא ממנו פסולת ויהי' מטתו שלימה עכ"ל המדרש: הנה לבאר ולהבין את דברי חז"ל וחידותם י"ל בהעיר לב ושום שכל. ע"ד מא"ח ומא"ח ול"פ. רק כאו"א מהתנאים הק' השיג השגה לפי שורש נשמתו הטהורה בכוונת יעקב אע"ה דעיקר עבודת הקודש של אבותינו הק' אברהם יצחק ויעקב הי' כל מגמתם וחפצם וכוונתם להמשיך כביכול כל הכוחות הק' מעלמא דאצילותא קדישא ומעולם הבריאה והיצירה לעולם העשיה כדי לפרסם אלהותו ית' וית' לכל באי העולם כ"א לפי בחי' ומדתו הק'. כי קודם שהיו האבות בעולם היתה הארץ תוהו ובוהו כדור אנוש והפלגה ודור המבול עד שבא אאע"ה לעולם ואז ויאמר אלהים יהי אור ויהי אור זה אברהם כי ע"י נתפרסם גדולת הבורא בהוב"ש הנכבד והנורא וחסדו הגדול וטובו לכל באי העולם ואז ידעו והכירו כל באי עולם אשר מבלעדי שפעו חיותו חסדו וטובו התמידית אז כאפס ואין נחשבו וכן ע"י יצחק אע"ה נתפרסם מדת הפחד והיראה מלפניו ית' וית' לכל באי העולם וע"י יעקב נתפרסם מדת הרחמים שהוא קו האמצעי מדת האמת שזו היתה בחינתו ומדתו ואלו ג' אבות הק' הם סוד אמ"ש. ר"ת אויר מים אש ואי' בס"י ג' אמות הן והן אמ"ש וגם י"ב פשוטות היינו אותיות פשוטות שאינן כפולות כמו בג"ד כפר"ת והי"ב פשוטות הן סוד י"ב גבולי אלכסון והנה כל אות מאותיות התורה שהם כ"ב אותיות אשר המה נראים קטנים בכתיבתן אכן בשורשם הרמה בקודש. אין לשער ולהעריך גודל מהותם ואיכותם של כל אות והם עולמות הק' והטהורים ובכל אות יש אלפי אלפים רבבות נשמות אשר כ"א וא' בסוד נפשין רוחין ונשמתין וע"י היו הקדמונים הק' משתמשים בשמות הק' בקדושה ובטהרה כי היו מדבקין א"ע להאותיות הק' בסוד נפשין בנפשין. רוחין ברוחין ונשמתין בנשמתין ועי"ז היו יכולים לפעול להמשיך הדבר אשר הי' צריכין וכ"ז הי' בקדושה ובטהרה ובכוונה שלימה באימה וביראה והנה יאע"ה הי' מדתו מדת האמת ומקור ושורש האמת הוא שם הק' אהי"ה כי אהי"ה פעמים אהי"ה עולה במכוון מספר אמ"ת וגם שורש הכ"ב אותיות הוא האל"ף משם הק' אהי"ה כי אהי"ה מספרו כ"א ועם המקור והשורש שהוא סוד אל"ף פלא עליון הוא כ"ב וגם יעקב אע"ה הוא סוד אל"ף כי הוא סוד הוא"ו קו האמצעי מאות א והנה יעקב אע"ה ידע ברוה"ק שעתיד הבורא בהוב"ש הנכבד והנורא להעמיד בעוה"ז עולם העשיה י"ב שבטי י"ה. דוגמת הי"ב גבולי אלכסון. סוד י"ב אותיות הפשוטים והי' משתוקק מאוד שהוא יעמיד אותם ולקשר אותם במדתו מדת האמת ולזה נטל י"ב אבנים להשים מראשותיו לסימן כפשוטו אכן כוונתו הטהורה והקדושה היתה לדבק א"ע בהי"ב אותיות הפשוטים כי אבנים הם לשון אותיות כמובא מכבר כמה פעמים בשם ס"י. והי' מדבק א"ע בהאותיות הנ"ל בקדושה ובטהרה בסוד נפשין בנפשין רוחין ברוחין נשמתין בנשמתין וישם מראשותיו היינו שהשים אותם במוחין שלו הקדושים שהוא סוד האמת אשר מקורו ושורשו משם הק' אהי"ה ומאות אל"ף כנ"ל ועי"ז יוכלו להתאחד ולהתקשר הי"ב אותיות וכוונתו היתה לייחד ולקשר ולהמשיך הי"ב צירופי הוי"ה הקדושים שהם סוד חיוון פנימאין. אל הי"ב אותיות משם הק' אדנ"י במילואו דאינון בסוד החיות נושאי הכסא ולייחד ולקשר הכל ולהמשיך מהי"ג תיקוני דיקנא קדישא כי וא"ו במילואו עולה י"ג ויעקב הי' סוד הוא"ו והשני ווי"ן הם י"ב ואל"ף באמצע המייחדן וכוונתו הי' להמשיך ולהשפיע מאלו הבחי' הנ"ל אל זה העולם העשיה ולהעמיד י"ב שבטי י"ה בזה העולם ג"כ ועשה לעצמו סימן זה בהאבנים אשר שם מראשותיו שאם יתייחדו אלו האבנים עתה ע"י מחשבותיו הק' יוכל להעמיד הי"ב שבטים בזה העולם והסכים הבורא בהוב"ש הנכבד והנורא ע"י ונעשה מאלו י"ב אבנים אבן אחד כדכתיב ויקח את האבן אשר שם מראשותיו כו' והעמיד י"ב שבטי יה. כי לו יאתה מלוכה זו. כי יעאע"ה הוא בחי' גופא דאילנא והשבטים הם בחי' ענפי' שבט הוא מלשון שרביט וענף וייחד וקישר אותם במדתו מדת האמת. וזאת י"ל בכוונת מאמרו של ר"י אשר השגתו היתה בכוונת יעאע"ה לפי שורש נשמתו הטהורה והקדושה כי שמו של האדם מורה על שורש נשמתו. ע"ד וכל אשר יקרא לו נפש חיה הוא שמו ובשמו הק' של ר' יהודא. יש שם הק' הוי"ה וד' שהוא סוד קשר של תפילין קשר של ד' בסוד וראית את אחורי זהו קשר של תפילין וקשר של ד' איהו ד' אותיות משם הק' אדנ"י וי"ב אותיות אדנ"י במילואו הם בסוד חיות נושאי המרכבה. והי"ב צרופי הוי"ה הם בסוד חיוון פנימאין וצריך לייחדם ולקשרם והם סוד התפילין ולזה השיג התנא ר' יהודא הק' השגה זו בכוונתו של יעאע"ה כנ"ל והבן כ"ז היטב: ר' נחמיה אומר ג' אבנים נטל י"ל ג"כ דהנה עינינו רואות בד' יסודות שבעוה"ז שהם. אויר מים אש עפר. אלו הגימ"ל יסודות אמ"ש הם העיקר שהם בחי' דכר ומשפיעים ביסוד העפר והיא המקבלת מהם ככה באלף אלפים ורבבות הבדלות בהמקורות שרשיים העליונים הקדושים הוא ג"כ כביכול בבחי' זו שה' אותיות ראשונים משם הוי"ה ב"ה וב"ש הם משפיעים לה' אחרונה והנה אאע"ה מקור שורש נשמתו היתה מבחי' יו"ד משם הק' הוי"ה ב"ה סוד אלה"י אברהם סוד החכמה ויצחק אע"ה הי' מקור שורש נשמתו מבחי' ה' ראשונה משם הק' הוי"ה ב"ה וב"ש. ויעקב אע"ה הי' מקור שורש נשמתו מבחי' וא"ו משם הק' הוי"ה בהוב"ש. והוא"ו הוא בחי' המשכה להמשיך ולהשפיע כל חידו וכל טיבו וכל נהורין עילאין קדישין ובוצינון טבין מהשני אותיות י"ה. דאינון סוד מוחין עילאין קדישין אל ה' אחרונה דאיהי סוד המלוכה הק' העליונה סוד שם אדנ"י הק'. והנה אברהם ייחד הקב"ה שמו עליו. אלהי אברהם וכן אלהי יצחק. ויעאע"ה ראה והבין ברוח קדשו שהם בבחי' השני אותיות ראשונות כביכול כנ"ל. והי' משתוקק מאוד שהקב"ה ייחד שמו עליו ג"כ ושהוא יהיה בבחי' וא"ו להמשיך הרבה שפע וחסדים טובים אל ה' אחרונה ולזה נטל ג' אבנים לסימן ור"נ לא פליג על ר"י שאומר שנטל י"ב אבנים רק כוונת ר"נ שגם זה כיוון אז יעאע"ה בג' אבנים היינו לג' אותיות ראשונות משם הק' הוי"ה בהוב"ש. והדביק מחשבתו הטהורה בהם ואם יתייחדו האבנים כולם כאחד ידע שהקב"ה ייחד שמו עליו ג"כ. וע"י מדתו ובחינתו יהי' המשכת ההשפעה ממוחין עילאין קדישין אל ה' אחרונה והוא יהי' סוד הוא"ו סוד רגלא תליתאה דכורסייא קדישא וכאשר נתייחדו האבנים זו לזו ידע מזה שהקב"ה ייחד שמו עליו ג"כ וזהו ויקח את האבן. הוא אבן שתיה אשר שם מראשותיו היינו במוחו הק' וישם אותה מצב"ה (ראיתי בס' אחד קדוש מדבר מצב"ה הוא מספר שם ע"ב ושם אדנ"י הקדושים) היינו שהמשיך השפעות טובות ורחמים וחסדים משם ע"ב הק' אל שם אדנ"י הק' ויצק שמן על ראשה היינו שמן משחת קודש משח רבות עילאה קדישא דאיהו סוד מוחין עילאין קדישין והשגה זו השיג ר"נ בכוונת יעאע"ה לפי שורש נשמתו ושמו מוכיח עליו ג"כ כי אותיות נחמי"ה הוא נחם י"ה נחם הוא לשון הנהגה כמו ולא נחם אלהים דרך כו' וכמבואר שהנהיג והמשיך מאותיות י"ה שהם סוד מוחין עילאין קדישין. לה' אחרונה והבן ורבנן אמרי ב' אבנים נטל כו' ונבין דבריהם ג"כ הנה אאע"ה הי' בסוד חסד עליון שהוא זך ומצוחצח ומלובן אך בהתפשטותו למטה בעולמות התחתונים כביכול שוה לרעים ולטובים ויש בו ג"כ כביכול בחי' כמו סיגי כסף ונמצא בו ג"כ בחי' מוץ ותבן וקליפיות כביכול וכן מדתו של יצחק אבינו ע"ה מדת הפחד והגבור' יש בו בו ג"כ כביכול בחי' סיגים וזוהם הזהב וקליפות מוץ ותבן אך מדתו של יעקב אבינו ע"ה הוא מדת האמת הנה דבר שהוא אמת הוא כולו אמת ואין בו שום מוץ ותבן ושום איזה תערובות מדבר אחר מחמת שהוא אמת לכך מאברהם ויצחק יצאו ישמעאל ועשו שהם בחי' קליפות מוץ ותבן כדי להתברר ולהתלבן שישארו אורות זכים ומצוחצחים נשמת יעקב היתה זכה ומצוחצחה מאחר שכבר נתברר ונפרש הסיגים ומוץ ותבן ומדתו מדת האמת ולכך לא יצא ממנו שום פסולת חלילה רק י"ב שבטי י"ה והיתה מטתו שלימה וזה הי' עיקר עבודתו של יעקב אע"ה להנהיג ולהמשיך מדתו האמת לכל העולמות גם לנטוע ולהנהיג מדתו בעוה"ז להיות בבחי' אמת מארץ תצמח ולכך נטל ב' אבנים לעיקר הסימן אם תשלם כוונתו היינו שנתדבק במחשבתו הטהורה והקדושה אל השני אותיות אחרונות משם הק' הוי"ה בהוב"ש שהם וא"ו ה"א והמשיך בחי' הוא"ו שהוא סוד האמת אל ה' אחרונה שיתנהג הכל במדת האמת כל העולמות הנאצלי"ם והנבראי"ם היצורי"ם והנעשי"ם ולהיות אמת מארץ תצמח וישם מראשותיו היינו במוחין דיליה ואם יתאחו האבנים ידע בזה שתשלם כוונתו ומחשבתו שיתנהג הכל במד' האמת שלא יצא ממנו שום פסולת וכן הי' שנתקיימה מחשבתו הרצויה ולרמז זה הראו לו מן השמים בחלומו הזך והטהור והנה סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה היינו שהוא בעצמו הוא הסולם מוצב ארצה ע"ד אמת מארץ תצמח וראשו מגיע לרום שמים העליונים כי הוא מרכז אמצעי לכל העולמות וכן השמימ"ה הוא ה' בראש הי' בסוף בסוד ה' עילאה וה' תתאה ושמים באמצע שהוא אש ומים יחד מעורבים בחי' קו הרחמים והאמת והיינו שכל העולמות יתנהגו ע"י מדת האמת והנה מלאכי אלהים עולים ויורדים בו הכל הוא בו ועמו ועל ידו והיינו ייחוד וקישור עולם עשיה ביצירה ושניהם לבריאה ושלשתן לאצילות הק' וזהו עולים עליית העולמות ויורדים היינו ירידת השפע לעולמות התחתונים הכל הוא בו וע"י עד אשר אם עשיתי את אשר דברתי לך היינו ההבטחה שלא ימצא פסול בזרעו ותהא מטתו שלימה וכפירש"י בפ' והיה ה' לי לאלהים עיי"ש כך נ"ל לפרש דברי המדרש והמשכיל יבין כל הנ"ל כי דברים עמוקים הם ובזכות יעקב אבינו ע"ה ישפיע הבורא ב"ה וב"ש לנו השפעות טובות ורחמים טובים ונהיה מעושי רצונו באמת ותמים עד יערה עלינו רוח ממרום ויכון מלכות ב"ד על מכונו ע"י משיח צדקינו שיבא בב"א כיה"ר: