אוהב ישראל – קטע 32

ופניתי אליכם והפריתי אתכם והרביתי אתכם. י"ל בזה בהעיר לב. דהנה אי' בזוה"ק בריש הורמנותא דמלכא גליף גליפו בטהירו עילאה היינו כשעלה ברצונו הפשוט להאציל ולברוא את העולמות אז כביכול צמצם אורו אור בהיר אור צח ומצוחצח כדי שיהיה מקום להתפשטות העולמות ואח"כ האצי"ל וב"א ויצ"ר ועש"ה את עולמו השמים ושמי השמים העליונים והארץ וכל אשר עליה והוא ית' ממלא כל עלמין ומסבב כל עלמין לית אתר פנוי מיניה והנה כתיב כאשר השמים החדשים והארץ החדשה אשר אני עושה עומדים לפני תמיד ודרחז"ל עשיתי לא נאמר אלא עושה לשון הווה שזה קאי על מעשה הצדיקים הק' אשר ע"י המצות שמקיימים ומעשיהם הטובים שמסגלים בכל עת אז הקב"ה הנכבד והנורא ברוב רחמיו וחסדיו הגדולים בורא ועושה שמים וארץ חדשים בכל יום ובזה יש לפרש המחדש בטובו בכל יום תמיד מעב"ר היינו ע"י המצות והמע"ט שהצדיקים שבדור עושים והנה באמת הוא פלא גדול היכן הוא מקום מעמד ומצב להתפשטות השמים והארץ החדשים הלא לית אתר פנוי מיניה ומלא כל הארץ כבודו ולזה הבטיחנו השי"ת וית' בפסוק זה כי לרוב טובו וחסדו הגדול כביכול מצמצם אור בהירותו ית' למיהוי אתר להתפשטות שמים וארץ החדשים הנעשים ונבראים ע"י מעשה הצדיקים ווהו ופניתי אליכם כביכול אפנה ואצמצם אורי הזך והמצוחצח. ואז והפריתי אתכם. והרביתי אתכם ומה ידידות עריבות נעימות הבטחה הק' הזו לעוצם וגודל חיבתו אשר חיבב עם קדושו לרב טובו וחסדו הגדול והמשכיל יבין כ"ז:

ואכלתם ישן נושן וגו' בהעיר לב אחר אשר חנן ה' אל דעות בחכמה ובינה ודעת ברוב רחמיו וחסדיו י"ל ע"ד האמת ואכלתם ישן נושן היינו שפע קדושה ובהירה בבחי' עתיקא דעתיקין סתימא דכולא והוא ע"י לימוד תורה לשמה וקיום מצותיה לשמו ית' וית' תזכו להשפעה הקדושה זכה ובהירה וישן מפני חדש תוציאו היינו שהמשכת השפע דעתיק יומשך לעדת ה' בני אל חי ע"י סוד י"ב גבולי אלכסון סוד י"ב צירופי הוי"ה הק' שהם מספר שי"ב מנין חד"ש ואמר מפני חדש ירמוז בזה לאותיות הקודמים לאותיות חד"ש הם זג"ר. מספר ר"י עולה מספר יו"ד שמות אהי"ה הקדושים והיינו שמשמות אלו הק' יומשך הארת השפע להי"ב צירופי הוי"ה ומהם תוציא ותמשך השפעות טובות וכל טיבו וחדו וברכאין טבין להכנ"י לעילא ותתא וזהו וישן מפני חדש תוציאו וכיה"ר לדור דורים אמן והמשכיל יבין כ"ז:

והתהלכתי בתוככם והייתי לכם לאלהים וגו' ופירש"י ז"ל אטייל עמכם בג"ע כו' יכול לא תיראו ממני ת"ל והייתי לכם לאלהים י"ל בהעיר לב. כי לכאורה יפלא מה שייכות יש הטיול בג"ע לתיבות אלו והתהלכתי בתוככם וגם מהו זה שסיים רש"י ז"ל יכול לא תיראו ממני וכי יעלה כזאת על דעת שום נברא שלא לירא ממנו ית' ח"ו: אמנם י"ל כי בחי' תוכו של אדם הוא הנשמה הק' ותוכה של הנשמה הוא המקור והשורש שלה מעולם העליון הק' שהוא בחי' וסוד הגן הק' כנודע והוא בחי' יסוד המלוכה הק' העליונה והבטיחנו הבורא ב"ה וב"ש כאשר נלך בחוקותיו ונשמור מצותיו אז והתהלכתי בתוככם היינו בתוך תוכם שהוא סוד גן הק' וזהו סוד יחוד קבה"ו. וזהו שפירש"י אטייל עמכם בג"ע ואהיה כאחד מכם כי משם הוא ג"כ שורש נשמות ישראל יכול לא תיראו ממני היינו שע"י גודל האהבה ושיעשועים מזה היחוד הק' ולעוצם הפלגת נעימות דבר זה יכול שלא תוכלו לבוא למדת היראה וא"כ נחסר זה התענוג ועיקר התענוג של הצדיקים הק' לירא מפחד ה' ומהדר גאונו בכל עת ולזה הבטיחנו הקב"ה שגם מדת היראה לא יחסר לעם ה'. וזהו והיה ה' לי לאלהים וכיה"ר אמן והבן כ"ז היטב: במדבר בעזר אל כביר נתחיל לכתוב ספר במדבר

וידבר גו' במדבר סיני באוהל גו' באחד גו' יש להבין ולדעת למה פרט כאן הכתוב מקום וזמן הדיבור ולא כן עשה בכל מצות התורה ובשאר ענינים ועוד רבו הדקדוקים כמבואר לכל איש משכיל אמנם בהעיר לב י"ל ע"ד האמת. כי תוה"ק השמיענו כאן דברים נפלאים נסתרים ונוראים. כי הנה כתיב עוטה אור כשלמה וידוע ומבואר אצלינו כמה פעמים פי' זה הפסוק. כי הבורא ב"ה וב"ש ברוב רחמיו וחסדיו הגדולים והקדושים רצה להיטיב לבנ"י עם קדושו בני אל חי אשר ועבורם האצי"ל ובר"א ויצ"ר ועש"ה כל העולמות עליונים הק' התחתונים ורצה להודיעם ולקדשם במצותיו ולהודיעם כחותיו הנוראים וגדולתו וגבורתו הנוראים מצד פעולותיו ולהיות כי לית מחשבה תפיסא ביה כלל והוא מושלל מהשגה ובפרט מהשגת אנושי הגשמי ולזאת האציל הבורא ב"ה וב"ש הנכבד והנורא כביכול אור צח מצוחצח מהוד מעטה לבושו מעילה לעלול בהשתלשלות הקדושה עד אשר יוכלו עם קרובו הנעימים לידע ולהשיג כביכול אלהותו ית' מצד פעולותיו ושיוכל להשיג ולדבק במצותיו הק' ובחי' לבוש הק' והנורא הזה הוא סוד המלבוש העליון כביכול מספר שע"ח מנין שם הק' או"ר פנ"י א"ל וסוד חשמ"ל הקדוש. כי חושבנ' דדין כחושבני' דדין וכולא חד וסוד החשמ"ל אחז"ל עתים חשות ועתים ממללות והוא סוד שמות הק' הוי"ה אדנ"י השם הק' הוא רק במחשב' וזהו ח"ש והשם הק' אדנ"י הוא בדיבור וזהו מ"ל ובהתייחדם וזיווגם ברזא דאחד ע"י מצות ומע"ט שעושים עם ה' נק' חשמ"ל תיבה אחת והנה כאן כאשר רצה הבורא ב"ה וב"ש לצוות את משרע"ה לפקוד את ישראל עם קדושו ורצה להורות לו הדרך ישרה איך נטלם ולנשאם ולהעלותן למקורן ולשורשן ולמקור שורש שורשם בקודש. בא אז לדבר אתו מבחי' זו במדב"ר סינ"י הוא מספר חשמ"ל היינו שמזה הבחי' דיבר אתו הבורא ב"ה הנכבד והנורא וסוד הזה והנהגה זו מסר אז הבורא ב"ה וב"ש למשרע"ה באהל מועד,. אוהל הוא לשון בהירות כמו בהלו נרו עלי ראשי היינו שדיבר אתו אז מאותו בהירות ואור צח המאיר ובא לעולם הזמן וזהו אהל מועד כי הוצרך אז למסור לו דיבור והנהג' השייך לעולם הזמן בא' לחודש השני כי הצירוף הק' מי"ב צירופי הוי"ה המאיר לחדש השני הוא חדש אייר יהה"ו היוצא מפסוק כי אם בזאת י"תהלל ה"מתהלל ה"שכל ו"ידוע אותי וידוע כי ע"י י"ב צירופי הוי"ה הק' נתחדש ונברא ונתייסד כל בריאת העולמות עליונים ותחתונים וצירוף הנ"ל הוא צירוף השני מהי"ב צירופים ולזה נק' בסוד חידוש השני וזהו באחד היינו מאחדות האמת הפשוט סוד כתרא עילאה קדישא המאיר לחידוש השני כמבואר והוא סוד ה' עילאה קדישא עלמא דבינה ובחי' זו נק' נועם ה' והבן בשנה השנית שנה הוא בסוד היקף שלם מכל כוחות הק' והנוראים המאירים והנכללים בסוד המלוכה הק' וזהו בשנה השנית היינו ה' שנית משם הוי"ה הק' בחי' מלכות הקדוש וכאשר נתייחדו אלו הבחי' ברזא דאחד הוא סוד החשמ"ל הנרמז בתיבות במדבר סיני וכמבואר שאו את ראש כל עדת ב"י למשפחותם לבית אבותם היינו לנשאם ולהגביה אותם למקור המקורות ושורש השרשים של נשמות ישראל שהוא בחי' קודש ישראל לה' ראשית תבואתה סוד חכמה עילאה קדישא וזהו למשפחותם מלשון ספחני נא היינו לשון דביקות לבית אבותם סוד חכמה קדישא הנק' אב"א כי היו כלולים ודבוקים בכח הא"ב הק' והנורא: ולהעלותם עוד למדריגה היותר גבוה ומעולה בקודש. במספר שמות כל זכר לגלגלתם במספר הוא לשון ספיר ובהירות אור הבהיר כל זכר הוא ל' דכר המשפיע היינו שכל הבהירות מכל ההשפעות יתעלה ויומשך לעדת ה' בני אל חי לגלגלותם סוד גולגלתא דמלכא קדישא כביכול ומשם יומשך ויושפע לבנ"י עם קרובו כל חדו וכל טיבו ונהורין עילאין קדישין להכנ"י לעילא ולתתא כיהר"א. והמשכיל יבין כ"ז כי הם דברים עתיקין: ויתר הדברים לא זכיתי לשמוע ממש מפיו הק' מדבר ולזאת מנעתי ידי מלהעלותם על הכתב כי יראתי:

קח את הלוים תחת כל בכור בבנ"י וג' יש להבין ולדעת בשום שכל וליתן טעם הגון על לקיחת הלוים תחת הבכורות וגם ענין מספרם שמספר הלוים היו כ"ב אלף והבכורות היו עודפים במספרם על מנין הלוים רע"ג וציוה הבורא בהוב"ש לקחת מחירם פדיון חמשת חמשת שקלי כסף לגלגלת וליתן כסף הנ"ל לאהרן ולבניו והכל צריך טעם: ובהעיר לב י"ל כי הנה כבר מבואר אצלינו בפ' בא סוד בכ"ר שהם אותיות שניות מאחד אחדות הפשוט והאמיתי בסוד אי"ק בכ"ר שאותיות אי"ק הם אותיות ראשונות מיחידית עשירית ומאות ומספר אי"ק הוא אל"ף במילואו גימ' קי"א ובכ"ר הם אותיות שניות ולאשר הם שניות יש אחיזת הדינין בקצוון ובסופן ולזה מקודם ציוה בורא כל העולמים בהוב"ש לקדש כל בכ"ר ושיהיו קדושים להדבק בהאחדות הפשוט לבל יגיע אליהם שום שליטת ואחיזת הדינין ר"ל אכן כאשר הגיעו הלוים למספר כ"ב אל"ף ציוה אז הבורא בהוב"ש לקחת הלוים ולהחליפם תחת הבכורות. כי הנה נודע סוד הלוים המה בסוד גבורות אמנם כן הם בסוד אלהי"ם קדושים גבורות ממותקות וידוע דבאורייתא ברא קב"ה עלמא היינו בכ"ב אתוון דאורייתא ולאשר המה כלים ואותיות המה בסוד צמצומים אמנם כן הם בסוד אלהי"ם קדושים והוא סוד בל"ב נתיבות פליאות חכמה ברא ויצר וחקק אלהים צבאות את העולם כמבואר בס"י והיינו בסוד כ"ב אתוון ועשרה מאמרות המה ביחד ל"ב ולאשר הלוים המה בסוד אלהי"ם קדושים גבורות ממותקות לזאת היו מספרם אז כ"ב אלף נגד כ"ב אתוון דאורייתא ואל"ף הוא סוד האחדות הק' וכנ"ל להמתיק הכ"ב אלף בכורות והבכורות היו עודפים רע"ג בסוד כי רג"ע באפו רג"ע נוטריקין ראשית גוים עמלק כי לבסוף כל יש אחיזה להחיצונים ר"ל בסוד סוספיתא דדהבא זוהם הזהב הקשה ר"ל ועמל"ק הוא קליפה ראשונה לכל הקליפות כנודע מספה"ק ולזה ציוה הבורא בהוב"ש ליתן מחירם חמשת שקלים לכל גלגלת כי כס"ף הוא בסוד החסד כנודע וחמשת הוא סוד ה' תתאה סוד המלוכה הק' ולקשרה ולייחדה ולהעלותה ברום המעלות היינו לגלגלת סוד גלגלתא קדישא כי מלכותו ית' בכל משלה ובזה חיל בלע ויקיאנו להוציא מהקליפות בולעם מפיהם לבל יהי' להם אחיזה כלל וכלל והכל נעשה ונמתק ע"י הכהן סוד איש החסד ולזה ונתת הכסף לאהרן ולבניו פדויי העודפים בהם היינו פדיון המותרת הדינין יהיו הכל נמתק ע"י איש החסד. והבן כ"ז היטב: נשא

ואיש את קדשיו לו יהיו וגו' והנה פסוק זה ע"כ אומר דרשוני וחיו כי לפי פשוטו אינו מובן אך י"ל בזה ע"פ מאחז"ל בפ' כיצד מברכין אסור לאדם ליהנות מהעוה"ז בלא ברכה כו' וכאלו מעל בהקדש כו' וכאלו גוזל אביו ואמו כו' ר' לוי רמי כתיב לה' הארץ ומלואה וכתיב השמים שמים לה' והארץ נתן לבני אדם אלא כאן קודם ברכה וכאן לאחר ברכה ולהבין טעם הדברי' למה נשתנה אחר הברכה מקודם הברכ' אך י"ל דהנה נודע שבכל הנבראים ובכל מיני מאכל יש בהם ניצוצין קדישין וזהו טעמן של המאכלים וריחן וטובן וברכות הניצוצות נתרבה הטעם וריח הטוב והנה הנ"ק כל היכא דאיתנהו בי גזא דרחמנא איתא והמה הקדש ולזה אסור לאדם ליהנות מהם והוא כאלו מעל כי אין לך הקדש גדול מזה ואמנם כאשר האדם איש הישראלי מברך על איזה דבר ברכה הראוי לו ע"פ תקנת חז"ל ומברך אות' בכוונת הלב ובדביקות ואהבת ויראת שמו ית' בזה מעלה הנ"ק למקורן ושורשן הרמה בקודש וממשיך שפע טוב וברכה לכל העולמות כי ברכה הוא מלשון בריכה בסוד נח"ל הממשיך שפע לכל העולמות וע"כ זכה אותו המברך בדבר מאכל הזה או המשקה ההוא ונעשה כשלו להיות כי הוא העלה הניצוצין הק' שבו למקורן ושורשן ועי"ז המשיך מלמעלה שפע טוב ביתר שאת ולזה והארץ נתן לבני אדם. וזהו מרומז כאן בפסוק ואיש את קדשיו היינו הנ"ק שבכל דבר שהעלה אותם למקורן ושורשן לו יהיו המה שייכים אליו והם כשלו ממש ואין בהם מעילה ולא משום גזל והטעם לדבר לאשר איש אשר יתן לכהן לו יהי'. היינו להש"י הנקרא בסוד כהן כביכול כמבואר בזוה"ק לזאת לו יהיו היינו לאשר נתן שבח והודי' וברכה להש"י ברעותא דלבא וכנ"ל ולזאת זכה בהן ובקדשיהן וכנ"ל והבן: ביום

השמיני נשיא לבני מנשה גמליאל בן פדהצור וגו' במדר' הה"ד אני פי מלך שמור ובהעיר לב ושים שכל י"ל דהנה כתיב ויקרא יוסף את שם הבכור מנשה כי נשני אלהים את כל עמלי ואת בית אבי ואת שם השני קרא אפרים כי הפרני אלהים בארץ עניי וידוע כי יוסף הוא הצדיק יסוד עולם וכל הצדיקים נק' על שמו והנה עיקר תולדותיהן של צדיקים הוא מע"ט ויש שני בחי' תולדות הצדיק היוצאים ממנו בחי' א' שהצדיק ההוא הוא ממשיך בתפלתו שפע (ברכ' ומזון ופרנסה לכל ברואי העולמות ובני חיי ומזוני ותולדה זו מכונה בשם אפרים מלשון פרו ורבו. כי הפרני אלהים שהוא הממשיך פירות להעולם מזון ושפע טוב וברכה: בהעלותך

ויעש כן אהרן אל מול פני המנורה גו' ופירש"י ז"ל להגיד שבחו של אהרן שלא שינה ולכאורה אין זה שבח כ"כ לאהרן הכהן שלא שינה ציווי הקב"ה ע"פ משרע"ה. עוד יש להבין יתור לשון של הפסוק ויעש כן אהרן אל מול פני המנורה גו'. והיה די לומר ויעש כן אהרן כאשר צוה גו' וממילא יובן מה שעשה וכמבואר בפסוק הקודם: אמנם בהעיר לב ושום שכל יש לרמז בדברי קדשו של רש"י ז"ל סוד גדול ודברים עתיקין. כי הנה כתיב נר ה' נשמת אדם והטעם למה נק' נשמת האדם בשם נר. י"ל לאשר כמו כשהאדם מדליק את הנר בתוך בית חשך ואפל אז נתמלאה כל הבית כולו אורה כך הנשמה מאירה לכל הגוף וכן בכללות נשמות ישראל נשמת הצדיק מאיר ובא ע"כ העולם כולו והבורא בהוב"ש הטביע והנהיג בבריאת העולם שיהיה המשכת שפעת אורו הבהיר והזך לעולמות הנבראים והיצורים והנעשים ע"י שבעה צדיקים שהם אברהם יצחק יעקב משה אהרן יוסף דוד. והם בסוד חג"ת נהי"ם. וכמ"ש נעים זמירות ישראל לך ה' הגדולה והגבורה והתפארת והנצח וההוד כי כל בשמים ובארץ לך ה' הממלכה והנה אלו החמשה חג"ת נ"ה המה כוחות ומדות נשגבות עליונות ובחי' יוסף הצדיק הוא בסוד קישור וייחוד המדות והוא המשפיע להמלוכה הק' מכל המדות וזהו כי כל בשמים ובארץ ותרגומו דאחיד בשמיא וארעא לך ה' הממלכה הוא בחי' מלוכה הק' שהוא בסוד הארה כוללת כל המדות ומקבלת השפעתם חסדים טובים ורחמים להשפיע להכנ"י לתתא ובחי' זו נק' בסוד מנורה וז' קני המנורה המה סוד הז' צדיקים ז' מדות הנ"ל ופני המנורה נק' בחי' עלמא דבינה אימא עילאה סוד אם הבנים ומול פני המנורה הוא בבחי' וסוד חכמה עילאה סתימא' קדישא ונבאר הדברים בהרחבה קצת כי הנה כתיב מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד כשמן הטוב על הראש יורד על הזקן זקן אהרן שיורד ע"פ מדותיו ונודע מזוה"ק ומכ' האריז"ל סוד י"ג מדות תיקוני דיקנא קדישא דאריך אנפין שהם אל רחום וחנון כו' וכנגדן למעלה יש י"ג מדות שאמר מיכה הנביא מי אל כמוך נושא עון ועובר על פשע כו' והם נק' בזוה"ק שבחא דעתיקא קדישא והנה נודע כי משרע"ה עלה בסוד הדעת ובחי' מדתו הוא מדת אמת ואמת הוא מרכז אמצעי לכל העולמות ואהרן הכהן עלה בסוד החסד ולזה נק' הכהן איש חסד ומשרע"ה היה בסוד בחי' ואמ"ת תיקון השביעי מי"ג תיקוני דיקנא קדישא ואהרן הוא בבחי' תיקון השמיני שהוא נוצר חסד סוד מזלא עילאה קדישא ומשם בא נחל השפעת משח רבות עילאה קדישא לכל המדות ור"ת מן נ"וצר ח"סד ל"אלפים הוא נח"ל וזהו פי' הפסוק הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד שהם משה ואהרן שהמה בחי' ואמ"ת נוצ"ר חס"ד כשמן הטוב על הראש היינו שמן משחת קודש משח רבות עילאה קדישא על הראש חסדא דעתיקא קדישא סתימא דכולא יורד על הזקן סוד הדיקנא קדישא ואח"כ על זקן אהרן ואח"כ שיורד ע"פ מדותיו ע"י המדות הק' וכשהאדם הישראלי עובד את ה' באהבה וביראה באמת ובתמים וכל המדות והכוחות שלו המה זכים ובהירים בלי שום עירוב איזה פניה ח"ו בלתי לה' לבדו וכשעובד את הש"י בכל מדותיו ומוסר נפשו לה' בכל עת עי"ז בא למדת אי"ן ויוכל להמשיך חסדי דע"ק מי"ג מדות דאי"ן שהם מי אל כמוך כו' אל הי"ג תיקוני דיקנא קדישא ומשם לכל המדות ולהכנ"י לעילא ותתא וזהו ג"כ סוד הדלקת המנורה בשמן שהוא משח רבות עילאה קדישא על הז' קני המנורה שהם בסוד ז' מדות כמבואר לעיל וציוה הבורא ב"ה וב"ש הנכבד והנורא שיהיה הדלקה זו ע"י אהרן הכהן שהוא בסוד נוצ"ר חס"ד והוא יכוין בעת הדלקתו את הנרות שיהיו מאירים שבעת הנרות אל מול פני המנורה. וכפירש"י לפי פשוטו אמנם תוכן כוונת אהרן היה להמשיך שפע משח רבות עילאה קדישא חסדי דע"ק מהי"ג מדות הנק' שבחא דעתיקא אל הי"ג תיקוני דיקנא קדישא דאריך ובחי' המשכת החסד מהי"ג מדות כנ"ל נק' בסוד ורב חסד ובסוד איה חסדיך הראשונים וכמבואר בזוה"ק באדרא רבא קדישא ומשם לבחי' מדתו שהוא נוצ"ר חס"ד על ז' קני המנורה סוד הז' מדות וזה היה עיקר כוונת אהרן הכהן לאדלקא כל בוצינין טבין ולהמשיך כל חדו וברכאין טבין לכל העולמות וזהו פי' הפסוק ויעש כן אהרן אל מול פני המנורה העלה נרותיה היינו שהעלה הז' נרות והמשיך עליהם שפע חסדא דעתיקא וזהו אל מול פני המנורה שהוא בסוד חכמה עילאה סתימאה וכנ"ל שהוא בחי' מול פני המנורה ולזה כיון רש"י ז"ל להגיד היינו מלשון נהר דנגיד ונפיק שהוא לשון המשכה והיינו להמשיך שבחו של אהרן מבחי' שבחא דעתיקא שהוא מכוון להמשיך במדתו של אהרן וע"י מה זכה אהרן לבוא לידי בחי' גדול המעלה כזו. לזה סיים רש"י שלא שינה היינו שלא שינה בעבודתו לה' ותמיד הי' עובד ה' באמת ובאהבה ובמס"נ בלי שום שינוי ואיזה פניה ותערובות ס"ג ח"ו בלתי לה' לבדו ולזה זכה למעלה ולמדריגה גבוהה כזו: וע"פ הדברים האלה יבואר ג"כ על נכון מ"ש בגמ' יומא אביי הוה מסדר המערכה משמי' דגמ' כו' וחשיב ודישון מזבח הפנימי קודם להטבת חמש נרות והטבת חמש נרות קודם לדם התמיד ודם התמיד קודם להטבת שתי נרות ולמה מפסיק להו לנרות בדם התמיד ולדברינו הנ"ל יבואר ע"נ כי חמש נרות הראשונות הם בסוד החמשה מדות וכוחות שהם חג"ת נ"ה אמנם מדת יסוד ומלכות אינם בבחי' כוחות ומדות כי בחי' יסוד הוא בחי' התקשרות כל המדות והכוחות בסוד צדיק חי עלמין בסוד ח"י חוליות שבשדרה וסוד ח"י ברכאין דצלותא ומדת מלכות הוא סוד הארה כוללת מכל המדות המקבלת השפעתם ע"י צי"ע. ע"כ הפסיק ביניהם בדם התמיד שהוא בסוד אתערותא דלתתא הקרבת מעשיהם הטובים של נשמות ישראל ומס"נ לה' באמת ועי"ז נתקשרו כל המדות ונמשך השפעת משח רבות עילאה קדישא לכל העולמות הק' עליונים ותחתונים ע"י יסוד צדיק חי עלמין להמלוכה הק' להכנ"י לעילא ותתא בכל הטובות וכל הברכות וישועות וגם עתה שאין לנו דם התמיד והעלאת ז' קני המנורה עכ"ז ונשלמה פרים שפתינו וכשהאדם מוסר נפשו לה' בכל לבבו בכל עת ומשגיח ע"כ פרטי עניניו ומעשיו ומטהר ומזכך כל כוחותיו ומדותיו שיהיו בלתי לה' לבדו אז יוכל להמשיך עי"ז חסדי דעתיקא משח רבות עילאה קדישא וכל ברכאין וכל טיבו וכל חדו ונהורין עילאין לכל העולמות ולהכנ"י לעילא ותתא וכיה"ר שנזכה לזה עד אשר יערה עלינו רוח ממרום וישלח לנו משיח צדקנו גואל הצדק בב"א והמשכיל יבין כ"ז היטב: