אוהב ישראל – קטע 31

והתקדשתם והייתם קדושים במדרש הנ"ל באופן אחר יכול כמוני ת"ל כי קדוש אני קדושתי למעלה מקדושתכם וי"ל דהנה אי' בגמ' למה הצדיקי' דומים בפני השכינה כנר לפני האבוקה ופי' מו"מ דובער זצ"ל דא' בגמ' אבוקה אורה לאחרי' ומיקטף קטופי ורומז על הבורא ית' שהוא א"ס וא"ת וכח מי יכילנו ובודאי אם הי' הקב"ה מאיר בעצם קדושתו היו כל העולמות כולם והנבראים קמ' כלא והיו ממש בטילין ממציאותם רק שהוא ית' מצמצם שכינתו וקדושתו כפי כח כל נברא כדי שיוכלו כאו"א לקבל שפעו וחיותו וזהו אורה לאחריה שא"א להשיג קדושתו כ"א בדרך אחוריים ומיקטף קטופי שהקדושה אינה שופע תמיד בתמידות כאחת רק מעט מעט ופעמי' האור חוזר עכ"ל וזהו והייתם קדושים יכול כמוני היינו שלא תעמדו בהקדושה בתמידית רק שתחזרו לפעמים כמוני ת"ל כי קדוש אני קדושתי למעלה מקדושתכם. ע"כ צריך להיות בחי' אור חוזר כדי שתוכלו לקבל משא"כ אתם תוכלו להיות דביקים בתמידית וכיה"ר אמן והבן היטב:

והייתם לי קדושים כי קדוש גו' במדרש אמר הקב"ה אני קדוש ולעצמי אני מקדש אלא אני מקדש את ישראל וישראל מקדשין אותי ע"כ לבאר זה י"ל ע"פ דאי' בזוה"ק דאית ג' קיטרין בהאדם דאינון נפש ר"וג והאדם הוא בחי' קומה שלימה בחי' עולם קטן וכן בכל עולם ועולם יש כביכול אלו הג' בחי' וגם בעלמא דאצילותא קדישא ישנו כביכול אלו הג' בחי' וגם בכ"א מהג' בחי' אלו כלולים אלו הג' בחי' ביחד ובחי' נשמ"ה הוא בחי' וסוד חב"ד ובחי' רוח' הוא בחי' וסוד חג"ת ובחי' נפש הוא בחי' וסוד נה"י. והנה כמו שיש בעולם המלאכים והגלגלים בחי' הנק' שכל הנבדל ככה ישנו בעולמות עליונים הק' והוא בחי' קודש ישראל לה' ראשית תבואתו כי קודש הוא לשון הבדלה והפרשה כמבואר לעיל כמה פעמים ומבחי' קודש הוא מקור החיות משח רבות עילאה קדישא והשפעה טובה כל טיבו וכל חדו וכל ברכאין לכל העולמות ושם הוא מקור ושורש לאינון ג' קיטרין והנה ידוע שישראל עלו במחשבה תחלה להבראות והי' אז הכנ"י בבחי' יו"ד והי' טמיר וגניז במחשבה עילאה סתימאה והמחשבה הי' בסוד ובחי' אור המקיף. והיו בחי' קודש מקיפין לה כביכול והמשכה הוא ע"י וא"ו ואז נעשה קדוש מלא בוא"ו וזהו סוד הקידושין שהאצבע הוא כביכול בח' וא"ו והטבעת קדושין הוא המקיף אותו סוד אור מקיף ואומר הרי את מקודשת לי והבן זה וזהו ג"כ סוד הקדושה שאנו אומרים בכל יום. קדוש קדוש קדוש היינו להמשיך מהג' בחי' של נשמה כביכול דאינון בסוד חב"ד. אל התלת אבהן קדישין סוד חג"ת דאינון ג' בחי' של רוח כביכול ה' צבאות הוא בחי' נה"י ג' בחי' נפש כביכול ואח"כ מלא כל כל הארץ כבודו סוד מלוכה עליונה הק' והנה כאשר האדם מפריש ומבדיל א"ע מכל תאוה ומותרות ומכל תענוגי העוה"ז ומכש"כ מהעבירות ר"ל אזי נק' קדוש וכאשר הוא נזהר ושמור כל אבר ואבר לבל יפגום אותם ח"ו כגון חוש הראיה וחוש השמיעה וחוש הדיבור שהם רומזים לעולמות עליונים הק' וכן כל שאר איבריו כשהם טהורים וקדושים אזי ממשיך עי"ז קדושה ושפע חיות וברכאין טבין לכל העולמות עליונים ונמשך עליהם שפע חיות ומשח רבות עילאה קדישא מהמקור ושורש החיות שהוא בחי' קודש וזהו פי' המדרש אני מקדש את ישראל היינו אני מבדיל ומפריש את ישראל להיותם לי והיינו ע"י המצות הק' אשר צוני הבורא בהוב"ש הנכבד והנורא ועי"ז נעשים איבריו של האדם קדושים וכמו שאנו אומרים אשר קדשנו במצותיו ועי"ז ישראל מקדשין אותי כביכול כי עי"ז ישראל ממשיכין קדושה וחיות ושיעשועים ושפע טובה וכל טיבו וכל חדו לכל עלמין עילאין קדישין. וכיה"ר עד יערה עלינו רוח ממרום וישלח לנו משיח צדקנו בב"א והמשכיל יבין כ"ז היטב: אמור

דבר אל בני ישראל וגו' וקצרתם וגו' את עמר וגו'. בהעיר לב י"ל. אחרי אשר חנן ה' בדיעה והשכל. כי הנה ידוע כי ראשית המחשבה שעלה ברצונו הפשוט האחדות האמיתת ית' וית' להאציל ולברוא את העולמות הי' מחמת שהי' ברצונו כביכול להיות לו תואר מלכות ואין מלך בלא עם והיינו ה' מלך כדי להתאר בשם מלך. לזה לבש גאו"ת גימ' ת"י נימין קדישין להאציל ולברוא את העולמות וכבר מבואר זה אצלינו כמה פעמים ביותר ביאור ולהיות כי הבורא ב"ה וב"ש הוא מושלל מהשגה ולא ישיגוהו שום נאצל ונברא כו' וגם כי איך יוכלו העולמות ליהנות מאור בהיר צח ומצוחצח אור א"ס וא"ת ב"ה וב"ש ולזאת כביכול האציל מהוד מעט' לבושו עלמין עילאין קדישין בצמצומים רבים צמצום אחר צמצום ושקל בפלס הרים לכל עולם ועולם כפי בחינתו וכפי אשר יוכל לקבל אורו וטובו וחסדו הגדול ובכל צמצום וצימצום כביכול ובכל עולם ועולם ברא ויצר ועשה בסוד עשר קדושות ובחי' עשירית מכל עולם ועולם הוא בחי' המלוכה הקדושה והוא כביכול כלי לקבלה לקבל כל האורות והכוחות העליונות הקדושות והשפעות הקדושות וכל טיבו וכל ברכאן ובחי' המלכות הקדוש נק' בסוד עמ"ר. וזהו סוד והעמ"ר עשירית האיפה הוא כי אפ"ה הוא מספר פ"ו סוד שם אלהים הק' שהוא בסוד הצימצום כביכול ולכן דינין מתערין מינה ובחי' עמ"ר הוא מדה עשירית לכל העולמות ולכל צימצום וצימצום כביכול ולהבין ולדעת למה נק' מדה זו בשם עמ"ר. הנה ידוע מאחז"ל הכל בידי שמים חוץ מי"ש ועוד אמרו אין לו להקב"ה בעולמו אלא אוצר של יראת שמים בלבד שנא' יראת ה' היא אוצרו ולהבין דבריהם ז"ל י"ל דהנה כל המצות ומע"ט שהאדם עושה הכל הוא מתת ה' כגון לימוד התורה ונתינת צדקה ודומיהן וכמ"ש כי ממך הכל ומידך נתנו לך ועיקר עבודת האדם הישראלי אשר מהראוי ונכון הוא לחשוב אותה לעבודתו ממש ולקבל שכר טוב עליה הוא רק יראת שמים בלבד עד"מ אם יש לאדם שמנים ויינות טובים וסלתות ואין לו אוצרות וכלים להכניסם לתוכן אז הולכים כולם לאיבוד וכן הוא אם יהיה לאדם חכמה ובינה ומדע ושאר מדות טובות ואין לו יראת שמים אז כולם כאפס ואין נחשבו והולכים לטמיון ותם לריק כחותיו ומדותיו אמנם כאשר האדם מקבל עליו עמ"ש באימה וביראה מפחד ה' ומהדר גאונו אזי כל המדות טובות והחכמה והבינה ודעת וכל כוחותיו ועשיותיו ופעולותיו כולם עולים לרצון לפני ה' וזהו פי' מאחז"ל אין לו להקב"ה בעולמו אלא אוצר של י"ש בלבד כי זהו עיקר העבודה המיוחסת אל מעשה בני האדם הישראלי שנא' יראת ה' היא אוצרו כי הוא האוצר והכלי המשמרת לכל המדות והכוחות לבל יהנו מהם החיצונים ר"ל והנה כשהאדם מקבל עליו עמ"ש באמת באימה וביראה ועובד את ה' בכל לבבו ובכל נפשו אזי נעשה חדוה ותענוג ושיעשועים בהעולמות. העליונים וממשיך עי"ז אל בחי' המלוכה הקדושה (בחי' מ"ש שהוא בחי' יראת ה' ג"כ ועיין עוד במ"ש בזה בסיום המשנה עתיד הקב"ה להנחיל לכל צו"צ ש"י עולמות) הארה מש"י עלמין. ע"ד יובילו ש"י למורא וסוד ש"י עלמין הם בסוד יו"ד פעמים שם א"ל כנודע ויש אז לבחי' מלכות הקדוש עלייה שהיא עולה ומתייחדת ומתקשרת בסוד ש"י עלמין ונעשה צירוף שד"י כי דל"ת רומז לבחי' זו כנודע ותיבת עמ"ר הוא מספר ש"י ולזאת נק' בחי' זו בשם עמ"ר עשירית האפה וכנ"ל וע"פ כל הנ"ל נבוא מעתה לבאר הפסוק כי תבאו אל הארץ היינו בחי' ארץ הק' העליונה סוד מ"ש אשר אני נותן לכם כי זהו העבודה אשר נתן ה' לבני האדם היינו יראת ה' שהוא מ"ש וכנ"ל. וקצרתם את קצירה היינו שתהיו בבחי' מחצדי חקלא משדה תפוחין קדישין היינו שתמשכו משם השפעות טובות וכל טיבו להכנ"י לתתא והבאתם את עמר ראשית קצירכם אל הכהן היינו לבחי' ומדת כהן שהוא חסד אל והניף הכהן ע"י בחי' את העמ"ר סוד המלכו' הק' וכנ"ל למדריג' יותר גדולה עד למאוד היינו לפני ה' לרצונכם כמו שהי' הרצון הקדום בתחלת מחשבת בריאת העולמות להיות מלך על עם ישראל וכמבואר וזהו לרצונכם היינו הרצון שלכם ואז נכון יהיה הר בית ה' בראש ההרים וכיה"ר אמן והמשכיל יבין כ"ז כי קצרתי: במדרש א"ר אבין כו' לעולם אל תהי מצות עומר קלה בעיניך שע"י מצות העומר זכה אברהם לירש את ארץ כנען הה"ד ונתתי לך ולזרעך אחריך ע"מ ואתה את בריתי תשמור ואיזה זה מצות העומר והוא תמוה דמה שייכות יש מצות העומר לבריתי תשמור אך י"ל ע"ד האמת דהנה לכאורה יש לדקדק דמצות מילה הוא בזכר ושמירה הוא לשון נוקבא וא"כ היאך אמר את בריתי תשמור אך באמת ידוע דמצות מילה מורה על התגלות החסדים והארת שם הוי"ה הק' כמו שמרומז בהפסוק מ"י י"על"ה ל"נ"ו ה"שמימ"ה ר"ת מילה וס"ת הוי"ה ר"ל שע"י כריתות הערלה ופריעה נתגלה החותם הק' ומאירים החסדים אך דמקודם צריך האדם להכין א"ע לעשות כלי לקבל החסדים והעמ"ר הוא הכלי והמדה כמ"ש והעמר עשירית האפ"ה הוא וע"כ הכוונה בספה"ע הוא שצריך ליתן הארה להכלי היינו שמטהרין הגבורות ע"י שהאדם מטהר מדותיו ומחשבותיו ומצמצם א"ע מה לעשות ומה שלא לעשות וזהו גבורה מה שמגבילי' הדבר ומעכבין אותו שלא להתפשט וישראל כשיצאו ממצרים היו צריכין לספור ולעשות כלי שיהיו מוכשרין לקבל התורה דעדיין לא הגיעו אז לבחי' אותיות דהוא הא"ב עד ימי חג השבועות שהיו מקריבין שתי הלחם מן החטה וחט"ה גימ' כ"ב אותיות. ולכך היו צריכין להקדים הבאת העומר שהוא מין שערה שהיו להם יניקה מאותיות מנצפ"ך דב' פעמים מנצפ"ך עולה גימ' שער"ה (כמו שמבואר בכ' האריז"ל בכוונת ספירת העומר). דהוא רומז על הגבורות ואנו צריכין להמתיקן וליתן ספירה והארה להעמ"ר וכמ"כ באברהם שקיים מצות המילה שזכה להתגלות החסדים ולהארה של שם הוי"ה הק' אך עכ"ז ודאי הוצרך להקדים לברית בחי' שמו"ר דהוא נוקבא שרומז על הדין והצימצום היינו שהכין א"ע וטיהר את גופו ואיבריו להיות כלי מוכשר לקבל הארה וכנ"ל כמו שאנו מכוונין בכוונת ספה"ע לקבל אח"כ ברית התורה בחג השבועות ודא ודא אחת הוא. דעל המילה נכרתו י"ג בריתות והעמ"ר היה צ"ל מנופה בי"ג נפה נפ"ה גימ' ע"ב ס"ג כי הם רומזים אל דבר אחד כנודע להבאים בסוד ה' והבן כ"ז היטב: בהר

והארץ לא תמכר לצמיתות כי לי הארץ כי גרים וגו' י"ל בהעיר לב כי התוה"ק רומזת לנו כאן הבטחה נאמנה שהבטיח לנו הבורא בהוב"ש לעת הזאת אשר אנחנו בגלות הזה וכביכול השכינה הק' היא ג"כ בגלות כמ"ש ובפשעיכם שולחה אמכם. וכתיב בכל צרתם לו צר כביכול וכאשר יגיע עת דודים אי"ה במהרה בימינו להקים השכינה הק' ולואלה כביכול אז גם אותנו יגאל עמה וכמ"ש בזוה"ק עד"מ עיי"ש שעיקר הגאולה שתהי' במהרה בימינו הוא בגין דיתפייס קב"ה עם מטרוניתא דילי' כביכול וזהו מרומז בהפסוק והארץ היינו ארץ הידועה הק' העליונה לא תמכר לצמיתות ח"ו להיות כי לי הארץ. וגם אותנו יגאל עמה וכמ"ש כי לא יטוש ה' את עמו בעבור שמו הגדול והבן כי גרים ותושבים אתם עמדי היינו אתם עמי ר"ל כביכול אנחנו שנינו המה בבחי' גרים ותושבים. כי הקב"ה הוא תושב כל עלמין הוא ברא כל עלמין וממלא כל עלמין ולית אתר פנוי מיני' וגם הוא נק' כביכול בבחי' ג"ר בעוה"ז כי כל הע' אומות לא רצו לקבל עליהם עול מלכותו ואדנותו ותורתו ומצותיו כ"א אנחנו בנ"י עם קדוש עדת ה' בני אל חי וגם בנ"י הם בחי' תושב כי ישראל עלו במחשבה תחלה להבראות ובשביל' נתיישבו ונתייסדו כל העולמות העליונים והתחתוני' וגם המה נק' גרים בין האומות אמנם בנ"י עדת ה' המה וכמ"ש כי חלק ה' עמו והא ית' אחוזת נחלתם והמה דבוקים ואחוזים בו ית' וית' וכמ"ש כאשר ידבק איש אזור במתניו כו' ואחיזתם הוא בהשכינה הק' שהוא נק' בבחי' ארץ הק' סוד מלוכה העליונה והנה כתיב ומלכותו בכל משלה ע"כ השרים העליונים וע"כ העולמות וזהו ירמוז בפסוק ובכל ארץ אחוזתכם גאולה תתנו לארץ היינו ע"י ארץ אחוזתכם כשאתם נאחזים ודבוקים במלכותא קדישא עי"ז גאולה תתנו לארץ היינו לכל הארץ אשר תחת ממשלת העמים ושריהם תוציאו בולעם מפיהם ואז גאולת עולם תהי' להם ישמחו השמים ותגל הארץ במהרה בימינו כיה"ר אמן והבן: ואיש

כי ימכור בית מושב עיר חומה וגו' ימים תהיה גאולתו גו' שנה תמימה וקם הבית גו' להבין טעם למה נשתנו בתי ערי חומה להיותם נחלטין אם לא נגאלו תוך שנה ראשונה גם למה דוקא הוקף ולבסוף ישב גם למה תלוי הדבר בימות יהושע ב"נ ורואני כי לא נאמר כאן במצוה זו חוקה לסתום פי השואל שאין לגלות טעמה: אכן בהעיר לב י"ל דהנה הכנ"י נק' בבחי' חומה וכמ"ש אני חומה ולהבין מפני מה נק' הכנ"י בשם חומה י"ל הנה ידוע כי ישראל עלו במחשבה תחלה להבראות כדי להיות לו תואר מלכות ואין מלך בלא עם ולזאת האצי"ל ובר"א ויצ"ר ועש"ה את עולמו ונמצא שהכנ"י היו אז בבחי' יו"ד טמיר וגניז במחשבה עילאה קדישא והמחשבה היה בבחי' אור המקיף להכנ"י כביכול כחומה ואח"כ נשתלשלו העולמות מעילה לעלול ע"י י"ב צירופי הוי"ה בסוד י"ב גבולי אלכסון ונתיישבו העולמות על מכונן ויסודן כפי אשר שיער וקצב הבורא בהוב"ש מדה וגבול לכל עולם ועולם וזהו הסוד שאחז"ל הוקף ולבסוף ישב כי ישב הוא מספר י"ב פעמים הוי"ה אשר ע"י י"ב צירופי הוי"ה באו כל העולמות לישובן ותיקון והנה כל עיר ועיר וכ"מ מארץ ישראל הק'. הוא רומז לעולמות עליונים הק' וכל הבתים והשדות שבא"י שנמכרו יוצאים ביובל מרשות לוקח וחוזרים לבעליהם הראשונים. כי יובל הוא שנת החמשים שנה ואז יש אתערותא מלעילא מעלמא דחירו עלמא דבינה קדישא סוד נו"ן ש"ב. ואז חירו לכולא אשתכחא וחוזרים הבתים והשדות לאיש אשר לו אחוזתו אמנם בית מבתי ערי חומה אשר הוקף ולבסוף ישב ולא גאלו תוך שנה נמצא עברו עליו י"ב חודש שהם בסוד י"ב צירופי הוי"ה הקדושים. אז וקם הבית לקונה אותו לדורותיו לא יצא ביובל כי הוא בבחי' למעלה מיובל כי בחי' זו טמיר וגניז היה בראשית המחשבה סוד מלכו"ת עד לא קדם קדומה וצ"ל מוקפת חומה מימות יב"ן ע"ד פני משה כפני חמ"ה ופני יהושע כפני לבנ"ה. והמשכיל יבין כ"ז. כי הם דברים העומדים ברומו ש"ע:

כי לי עבדים עבדי הם וג' להבין כפל הלשון עבדים עבדי הם י"ל שבא הכתוב להורות לנו שכל איש מישראל אינו יכול להקר' בשם עבד אפילו להצדיקים הקדושים אינם נקראים בשם עבד לומר עליו שהוא עבדו של צדיק הזה כי שם עבד אינו שייך רק במי שעובד ועושה ופועל עובדות ועשיות ופעולות אשר היה מוטל על רבו לעשותם והוא טורח ועושה הכל עבור רבו ואז נמצא שהוא פוטר את רבו מהטירחא שהיה מוטל עליו ועד"ז הצדיקים הק' נקראי' עבדי ה'. ע"ד הדבק במדותיו מה הוא רחום אף אתה הי' רחום ותרחם על הבריות וכן הקב"ה זן את כל העולמות וכל הברואים והכל ע"י פעולות ועובדות הצדיקים הקדושים ומעשיהם הטובים ואז מתברכין כל עלמין מכל טיבו וכל חידו ע"ד שאחז"ל ישראל מפרנסין לאביהם שבשמים. כי המה זנין ומפרנסין ע"י צדקות וכשרון מעשיהם את כל העולמות ולזה נק' הצדיקים עבדי ה' שהמה עושים מה שהיה צריך הש"י לעשות כדרכן הטוב להיטיב לכל הברואים אשרי העם שככה לו והעובדות ומעשיהם הטובים ומצות התורה המה מוטלים ומצווים ע"כ איש פרטי איש הישראלי ואין אחד מהם נפטר בעשיית חבירו ולזה א"א לתאר לשום איש ישראל בשם עבד. אפילו להצדיקים הק' אינו יכול להקרא בשם עבד שלהם כנ"ל. כי אינו פוטר את רבו במעשיו ובפעולותיו ועל שניהם כאחד חל השיעבוד לשעבד כל איבריו וחושיו לעבודת בוראו ית'. ולקבל עליו עול מלכותו ויראתו ולעשות את כל מצותיו אשר צונו וע"כ כפל הפסוק ואמר עבדי הם לשלול בחי' זו עבד לעבדי ה' והטעם לדבר סיים בפסוק אני ה' אלהיכם ועל שניהם כאחד חל השיעבוד וקבלת עמ"ש וכנ"ל והבן: בחקותי

אם בחקותי תלכו ונתתי גשמיכם גו' א"ם ב"חקתי ת"לכו ר"ת אב"ת וגם תיבת אם הוא אם בצירי סוד אימא עילאה קדישא סוד ה' עילאה ובחקותי היא בחי' מלכותא קדישא סוד ה' תתאה. כי חוקים המה גזירת המלך על עמו וכדאי' בזוה"ק פ' זו. והיינו אם תפעלו ע"י מעשיכם הטובים כגון לימוד תורה לשמה וקיום המצות בדו"ר דמארי' לקשר ולייחד ולהמשיך מאימא עילאה ומהג' אבהן קדישין אל הה' תתאה סוד תורה שבע"פ ונק' בבחי' חוקה וכנ"ל וזהו אם בחקותי תלכו והיינו ע"י ואת מצותי תשמרו ועשיתם אותם. על זה מבטיח לנו הבורא ית' וית' לשלם לנו מדה כנגד מדה ואמר ונתתי גשמיכם היינו כל השפעות טובות וכל טיבו וכל ברכאין וכל נהורין עילאין בעתם היינו לבחי' עת"ו דהצדיק חי עלמין שהוא סוד מלכותא קדישא כמבואר בזוה"ק. ונתנה הארץ יבולה מלשון יובילו שי למורא היינו שהארץ הקדושה העליונה תתן להכנ"י דלתתא מה שהומשך והובל אליה מה' עילאה השפעות טובות וברכות וזהו יבול"ה יבול ה' סוד חמשי' ש"ב הכוללים עשר עשר (אולי צ"ל חמשה ש"ב הכוללים וכ"א כלול מעשר והם חמשים ש"ב) וזהו ג"כ סוד יובל הוא שנת החמשים שנה תהיה לכם והבן: ועץ השדה היינו סוד עץ החיים הק' סוד עץ אשר בתוך הגן הק' אשר מהלכו ת"ק שנה יתן פריו ר"ל השפעתו והמשכיל יבין כ"ז: או יאמר ונתנה הארץ יבולה ירמוז בזה לתחיית המתים שיהא אי"ה אחר שיבוא העת הטוב לקיבוץ הגליות ונדחי ישראל במהרה בימינו ואח"כ יהיה תחיית המתים וזהו אומרו ונתנה הארץ יבולה היינו הגופים המובאים אצלה להיות קבורים בתוכה תתן הארץ אותם בחזרה ויחיו בב"א ועץ השדה יתן פריו. היינו הנשמות הק' אשר שם הוא מקור ושורש של נשמות ישראל והבן כ"ז היטב ונפלו אויביכם לפניכם לחרב תיבת לחרב הוא מיותר דמאי נפקא לן בזה שיפלו ע"י חרב או ע"י דבר אחר ונראה לפרש דשורש הדבר הוא דלא מיקרי נס ופלא רק בפעם ראשון כשעושה הש"י איזה דבר פלא שלא ע"פ הטבע בעצמו או ע"י נביא וצדיק זהו הנקרא באמת נס ופלא אבל בפעם שני אז יוכל להיות זה הדבר בנקל לעת שיצטרך לב"י בכלל או לאיזה איש פרטי כי כבר נפתח השער והמקור מאותו דבר בפעם הראשון ועפ"ז תבין מה שמצינו בפקידת עקרות שהתוה"ק כתבה וה' פקד את שרה והוא באמת נס ופלא גדול ואח"כ מצינו שנפקדו כמה עקרות ולא חשבו התוה"ק אותם שוב לנס כמו רבקה אמנו היתה עקרה ונפקדה ע"י תפלת יצחק וכן רחל אמנו היתה עקרה ונפקדה וכן חנה אשת אלקנה היתה עקרה ונפקדה. וכמ"כ מצינו בקריעת י"ס שאנו אומרים שירה על נס גדול כזה ואח"כ מצינו שהעביר יהושע את כל ישראל בתוך הירדן וכן רפב"י גבי נהר גינאי אמנם שורש הדבר הוא כ"ז שלא נפתח השער מזה הדבר כמו פקידת עקרות וכדומה אז לאו כל אדם זוכה שיפתחו לו השער הזה אך אאע"ה בגודל צדקתו ואהבתו להש"י לאין שיעור וגבול זכה להנס גדול כזה ופתח לו הש"י את השער ונפקדה אשתו וכיון שכבר פעל אברהם פעם א' פתיחת השער וצינור הלזה אז בקל יוכלו הדורות הבאים אחריו לעורר עוד אותו נס לעת שיצטרכו להכלל או אפילו לאיש פרטי וכמ"כ בקריעת י"ס שהוא נגד הטבע רק משה רע"ה וס"ר מישראל פעלו דבר זה ושוב אח"כ לא מיקרי זה נס גדול מה שהעביר יהושע את כל ישראל בתוך הירדן וכן רפב"י נמצא דכשהצדיק מתפלל להש"י שיפלו שונאיו והקב"ה שומע תפלתו ועושה נקמה בהם אז לא די זאת שהפעולה הזאת מועיל בשעת מעשה רק שהנפילה שמפיל הש"י את השונאים נעשה כחרב לדורי דורות ובכל עת שיצטרך זה הדבר לכלל ישראל או אפילו לאיזה איש פרטי אז בנקל לעורר נפילה הראשונה שגם אז בכל דו"ד יגיע להם נפילה גדולה וא"כ הנפילה הראשונה פועל שתי פעולות בשעה זו ואח"כ לדורות וז"ש דהמע"ה וחרב פיפיות בידם. ר"ל שיש לחרב שני פיות היינו שהורגת שני פעמים וזש"ה ונפלו אויביכם לפניכם ר"ל אותה הנפילה שיפלו השונאים יהיה אצליכם לחרב היינו שבכל עת שיצר לכם משונאיכם אז תעוררו הנפילה הראשונה ותהיה נפילה הראשונה כחרב ויהרוג אותם וכנ"ל וכן יהי רצון אמן: