קיצור ראשית חכמה – פרק ו'

פרק ו' צריך האדם שלא יתעלם מפתוי יצרו שיתגבר עליו כדי שיהיה נקרא גבור הכובס את יצרו וזו היא בחינה מבחינות היראה שמצינו יראה בגבורה וכן בבינה ופי' בתיקונים שיראת ה' היא מלכות מצד הגבורה ואהבה מצד החסד ועל זה אז"ל אם אין יראה אין חכמה והענין כי צריך לירא לעולם שלא לעורר היצר והדין כי היצר נמשך משורש הדין העליון מב' מדות הנזכרות צריך לעולם להזהר מהקלות כי יצה"ר לא יכשיל האדם בתחלה אלא בקלות עד שמהקלות יבא לחמורות כמו שאז"ל יצה"ר בתחלה דומה לחוט ולבסוף כעבותות העגלה. צריך ליזהר בדקדוק מעשיו מעונות שאדם דש בעקביו בעוה"ז מסבבין אותו ליום הדין ועיין בזוהר מקץ (דף קנ"ח). עוד צריך לירא וליזהר במעשיו כי שמא הי' הוא והעולם חציו זכאי וחציו חייב והכריע את עצמו ואת כל העולם לכף חובה וגרם שבסבתו יבא דבר או חרב או רעב לעולם כל אותן הצדיקים שמתו הוא סבה וכל העניים שיצעקו וימותו ברעב הוא סבה להם ולכן או לו שהכריע וכו', ולכן צריך שלא יהיה בטל מתורה או מצוה לפי שבהיות רוגז בעולם ח"ו קונסין על ביטול מצוה ועסק התורה ועונשים אעשה דבעידן ריתחא מדת צדק שולטת בדיניה וצריך ליזהר דלא יתוקן עלמא בדינוי ובכל עת חייב האדם לתת שמן תורה ומצות לנר שעל ראשו כי ה' אלהיך אש אוכלה: