קיצור ראשית חכמה – פרק ד

פרק ד הסבה הגדולה המונע הכעס והשנאה והקנאה מלב האדם היא כאשר יסתכל האדם בדעתו לקיים מצות ואהבת לרעך כמוך שהיא מצות עשה שבה כלולים כמה מצות כמשז"ל מה דעלך סני לחברך לא תעביד, וכאשר יסתכל האדם בזה לא יבזה את חבירו ולא יחרפהו כמו שהוא רוצה לעצמו שלא יבזהו שום אדם וכן לא ישוב על חרפתו כמו שאם היה להפך שהוא היה מחרף שלא היה חפץ שישיבו לו וכן לדין את חבירו לכף זכות וכן מצות נקימה ונטירה הם מצות שכאשר יקיים האדם אותם מוכרח שיעבור על מדותיו ויטהר לבו מהשנאה מכל וכל הרי שבדין תורה מוכרח לאדם להיות עניו, מפני שאהבת החברים והרחקת המחלוקת ורדיפת השלום הם הסיבות המביאות לאדם לידי ענוה, ועיין בספר מנורת המאור לר' ישראל על אהבת החברים שהאריך מאוד בשבחו ושלא ישנא את אחיו ויתחבר לטובים ואל יתחבר לרשעים כי המתחבר לרשעים אינו נפטר מהם בשלום והרוצה לדעת מדת חבירו יסתכל במה שהוא משבח אם משבח הטובות בידוע שהוא בעל מדות טובות ואם הוא בהפך בהפך והוא שכתוב מצרף לכסף וכור לזהב ואיש לפי מהללו אינו מהלל אלא לפי מדותיו אם רעים ואם טובים: ששה דברים אין אדם יכול לעשותם ואלו הם, אין לך אדם שרודף אחר תאות יצרו אם לא יחטא, שנית אין לך אדם שמשיח תמיד עם הנשים שלא יבא לידי ניאוף, ג' אין לך אדם שיקבץ ממון הרבה שאין לבו גס עליו, ד' אין לך אדם שנתחבר לרשעים ונפטר מהם בשלום, ה' אין לך אדם שנתקרב למלכים שלא נתהפך הזמן עליו, ו' אין לך אדם שבקש שום דבר מהנבלים שנעשה בקשתו, וחברת הטובים כולם תועלת בלי היזק אפי' אין נותנין לו דבר משלהם ואפי' אין מליצים בעד חבריהם אפ"ה חברתם טובה ומועילה לפי שבני אדם מכבדין אותי ולפיכך יתחבר אדם לטובים ואמר החכם המתחבר לטובים תגדל מעלתו הוא ומשפחתו והמתחבר לרשעים סופו להיות כהם, וגרסי' במדרש המתחבר לרשע שודד עצמו מן העוה"ז ומן העוה"ב והמסביר פנים לרשע הרי זה ממרגיזי אל והמרמה מתאבל בגופו והמטה את חבירו מדרך טובה לדרך רעה מת בחצי ימיו והמלעיג על המצות אין מרחמין עליו מן השמים וכל המרגיל להאדים פני חבירו פנקסו פתוח בו ביום וכו' הדברים שצריך לעשות החבר הטוב לחברו הנאמן ואז תהיה חבורתו נאה ושלימה בלי מרמה הם ט"ו ואלו הן, א' יקדים בשלומו, ב' צריך להזמין לחבירו בכל חפציו הטובים, ג' ביום שמחתו ישמח, ד' ישמור לו סודו ולא יגלהו, ה' יהיה לו מושיע בעת צרתו, ו' יבקרהו בחליו וישתדל לעשות צרכיו כל ימי היותו בחליו, ו' יתעסק בצרכי קבורתו אם מת, ח' יתקן דרכיו בפניו כ"ש שלא בפניו, ט' יעבור על כל פשעיו שפשע לו וימחול לו מיד, י' יוכיח אותו אם יודע בו שעשה שלא כדין, י"א יכבדנו מיד, י"ב לא ירמה אותו במשא ובמתן, י"ג יעשה כל מה שידור לעשות לו, י"ד לא יכזב לו, ט"ו יבקש עליו רחמים תמיד ויבקש טובתו בלבו, וגרסי' במגילת חסידים אם רוצה להדבק לך אוהב הוי נושא ונותן בטובתו ולא יעבור אדם על דעת חבירו ויבטל רצונו מפני רצון אחרים. שמנה חבורות של בני אדם המתחבר לאחת למד מדה בפני עצמה ואלו הם, א' המתחבר למכים למד החמס והגאוה, ב' המתחבר לעשירים למד אהבת הממון ותענוג העוה"ז, ג' המתחבר לענוים למד הענוה והשבח וההודאה, ד' המתחבר לנשים למד הזמה והחשק והשחוק ונבלות הפה וכל מחשבה רעה, ה' המתחבר לנערים לומד שיחה והיתול, ו' המתחבר לרשעים למד העונות והפשעים ומסלק ממנו התשובה, ז' המתחבר ללצים למד שוא וכזב, ח' המתחבר לחסידים ולצדיקים למד החסד ומדות טובות ונוחל העוה"ב, לעולם ישתדל אדם לקנות לו חבר אם מצא אותו בחנם ואם לאו יקנהו בממון כאז"ל וקנה לך חבר, ואמר החכם תמה אני ממי שקנה העבדים בממונו היאך לא יקנה את בני חורין באמרי פיו הטובים שבדברים טובים קונה האדם החברים יותר מבממון, חסידים הראשונים היו דנים את כל אדם לכף זכות ואפי' אם היו רואים לאדם עושה שום דבר שהי' עובר עבירה היו מבזין אותו בלבם ודנין אותו לכף זכות ואומרים אפשר שלא עבר וכוונתו היתה לדבר אחר והיו מסתלקין מן החשד שכל החושד בכשרים לוקה בגופו, ומעשה בא' ששלח בנו אצל חבירו וא"ל אמר אבא שתשאילני מדה של חטים הלך ומצאו מודד חטים ואמר אין לי בא וספר לאביו אמר לו שמא של מעשר הם, ועוד אמר לו לך אמור לו אבא אמר השאילני מנה א' הלך ומצאו מונה מעות א"ל אין לי בא וספר לאביו אמר לו שמא פקדון הם אצלו, כיון שיצאו לשוק פגעו זה בזה אמר לו חבירו כשבא בנך ומצאני מודד חטים ולא נתתי לך במה חשדתני א"ל שמא של מעשר הם וכשמצאני מונה מעות במה חשדתני אמר לו שמא פקדון הן אצלו א"ל העבודה כך היה ולא הטיתה ימין ושמאל ועליך נאמר והוי דן את כל האדם לכף זכות וכשם שדנתני לכף זכות כך ידונך הקב"ה לכף זכות. וע"ש כי האריך הרבה בשבח החבר הטוב שיאהבהו כגופו וצריך לכבדו ואפי' הוא קטן ממנו בחכמה ובשנים. צריך ג"כ לאהוב את הגרים כי בל"ו מקומות הזהירה תורה עליהם והמענה את הגרים עובר בג' לאוין והלוחץ עובר בשנים וע"ש באורך. חייב אדם להורות את חבירו ולהדריכו על דרך הטובה ויאהוב אותו כנפשו ואם בקש מחבירו דבר ולא עשה רצונו אל יאשימהו, ולא יתכוון בהנאת חבירו כ"א לש"ש לא שיהללוהו בני אום ואם חטא לו חבירו או עשה לו שום דכר שלא כדין אפי' הצר לו הרבה יסור הכעס מלבו וימחול לו מיד ואם חטא הוא לחבירו ירבה עליו רעים עד שיפייסנו ואפי' אויבו שהצר לו הרבה ישלם לו טובה תחת רעה והוי יודע כי דעת האדם בעוה"ז אינה אלא מצד חטאיו ואין יכולת ביד האדם להצר לחבירו אם אין לו סיוע מלמעלה בעונו ולפיכך אל יאשים את חבירו אלא לחטאו ולפשעו שנא' הן בעונותיכם נמכרתם, לעולם יקרב אדם את אוהביו ויתרחק משונאיו וישמע ויקבל עצת אוהביו כדגרסי' ביבמות האוהב את שכניו ומקרב את קרוביו את בת אחותו והמלוה לעני בשעת דחקו עליו הכתוב אומר אז תקרא וה' יענה ואע"פ שמקללין אותו קרוביו ומחרפין אותו ישמע הם שלטובתו הם מתכוונים. עוד ראיתי לדבר בענין אהבת החברים ע"ד הסוד כפי המובן מתוך דברי רשב"י ע"ה בזוהר ונבאר ענין זה בפסוק בפני עצמו ועוד ענינים אחרים שהם סבות גדולות לבטל את הכעס כדי לתת ריוח בין פרק לפרק: