קיצור ראשית חכמה – פרק ט'

פרק ט' פרק זה יהיה בביאור תיקון השמיעה והריח, כתב בח"ה בשער הפרישות וז"ל, והשתדל אח"כ לאטום אזניך משמעך מה שאינך צריך לו ופרוש ממותרי הדברים והכזב ורכילות ולשון הרע ופרוש ממה שיביאך להמרות אלהים ולעזוב מצותיו ממיני הזמר והנגון והשחוק והרנה הטורדים אותך מן המצות והמעשים טובים אבל הט אזנך ושמע דברי חכמים שנאמר אזן שמעת תוכחת חיים עכ"ל וצריך לבאר ולפרטם כי דבריו ע"ה הם בקצרה, צריך להתרחק מלשמוע קול אשה משוררת כי קול באשה ערוה, צריך שלא ישמיע לאזנו דברים בטלים כי הם נכוות תחלה לאיברים אלא יכוף אליה לתוכה כי לכך נבראת רכה. צריך שלא יהיה אוטם אזנו משמוע צעקת דל, צריך להזהר שלא לשמוע לשון הרע ושלא לקבלו כי המקבלו חמור יותר מהאומרו, צריך להזהר שלא לשתוק כשהוא שומע זילותא דרבנן וראי' מרבי אליעזר בר' שמעון בב"מ פ"ז, צריך להזהר שאם שמע כבר דבר הלכה או מדרש ושומע אותו עתה אל יעלים אזנו משמוע אותו ויאמר כבר שמעתי כי על זה נאמר מסיר אזנו משמוע תורה גם תפלתו תועבה כי מי שאומר כך אף אני אומר לו למה אתה מתפלל ג"פ ביום ואי אתה מחדש דבר, צריך להזהר שלא ישמיע קולו בהתפללו תפלת י"ח בחשאי ונקרא מקטני אמנה ואין תפלתו מקובלת והאריכו בזוהר בפרשת ויקהל (דף ר"ט) בענשו, צריך להזהר שאם שמעו סוד שלא יגלהו, ע"כ בחינת ל"ת. צריך לשמוע י"ח ברכות מפי ש"צ לענות אחריו אמן ויש הרבה מצות תלוים בשמיעה כמו השופר והק"ש ולשמוע קריאת ס"ת מפי הצבור ולשמוע סברת חבירו בהלכה ה, ואפי' לעסוק בחורה בעת קריאת התורה או בחזרת י"ח אסור כי אין לו לערב תיקון בתיקון כי לכל אחד זמן בפני עצמו, כ"ש אם יערב חול בקודש כי אז הפגם גדול, והפגם הפוגם בחוטם שהוא הריח אין ספק שהכעס וחרון אף הוא והפוגם בו, צריך שלא ליהנות מריח ע"א ומאכלות אסורות וכן להתרחק מריח בגדי אשת איש מפני שיעורר לו תאוה רעה, ותיקון הוא הקרבן ועכשיו שאין לנו קרבן שיח שפתותינו יעלה במקום ריח כי ריח הקרבן היה עושה נחת רוח למעלה:

אם חטא אדם בכעס וחרון אף נתן מקום לגבורות שיתפשטו וע"י עוסקו בתורה יתבסמו ויכללו במקורם ויתגללו הרחמים העליונים לבסם הכל. ומה טוב אם יהיה בתענית שריח העולה מפיו הוא במקום קרבן וע"י הבל התורה יעלה ריח פיו למעלה לייחד ולבסם הדינין שכל הבל התורה הוא סולם לעליית התפלה ולעליית הנשמה, ואם יכוון בקריאתו במעשה הקרבן שיעלה לפני אדם העליון שהוא סוד המחשבה יו"ד ה"א וא"ו ה"א המקרב הכל אפשר שיועיל ג"כ לתקן המחשבות: התפלה

היא במקום הקרבן ועולה אל חוטמא דזעיר אנפין לעשות ריח ניחוח בהיות האדם עוסק בתפלה ההיא בדחילו ורחימו ואם לאו ח"ו מפני צד הדין שבו מעורר דין כי אז יעשן אף ה' כ"ש העוסק בתורת קרבן שיעלה לריח ניחוח לתקן הדינין וגם הקטורת היה עולה למקום זה לבסם הדין ואם יקרא האדם הקטורת בכוונה יעלה במקום זה לבסם הדינין ובזוהר פ' ויקהל בסופו האריכו במעלתו ע"ש: