שו״ת דברי חיים – חלק ב – קטע 74

אחר כותבי זאת הגיד לי המעתיק כתבי כי טעיתי במה שדמיתי ששמו אבליא כי מעכ"ת כותב ששמו אבציא ובאמת מחמת תשות כחי כהו קצת מאור עיני ודמיתי שכותב אפליא ולכן לא ידעתי כוונתו אך כעת שהגיד לי ששמו אבציא הנה זה השם ידעתי שבגליל לבוב יקראו כן ושכיח שם זה וזכרתי כי בעיר מולדתי הי' כמה נקראים אפציא ובאמת ההברה הוא בפ"א וצריך לכתוב המכונה אפציא אך כיון שאין שינוי גדול במכתב וגם אינו חותם עצמו בפ"א כשר בדיעבד כשכתב אבציא ואם חתם עצמו בפ"א פסול כמבואר בב"ש [באות ז' ומ"ם] וכן פסקו הרבה אחרונים הגם שבס"ש נראה שאין מחלק בזה וכן בהרבה תשובות מ"מ שלא במקום עיגון חיישינן לדברי הב"ש ז"ל ולפסול הגט בשינה מחתימתו וגם בשם אפציא כותבין המכונה אפציא:

עוד להודיע כי זכרתי שבמקום מולדתי הנ"ל הי' נקרא שם אפטשא לא בפ"א לחוד רק בטי"ת ושי"ן ולכן ידקדק האיך קורין במדינתו כה יכתוב ומ"ש לחוש לשם אבצן והביא ראי' מט"ג [ש"א אות ד' סק"ה] גבי דעניל באמת בקונטרס אשר לי דחיתי דבריו בטעם וראי' [ע"ש בד"ח סק"ג] אך בנ"ד נם הוא מודה דאין לחוש לאבצן דהתם גבי דעניל מדניאל נהי דהכינוי של דעניל אינו שכיח לשם דניאל מ"מ השם הקודש דניאל שכיח מש"ה מצא הט"ג ז"ל לחוש אבל הכא דגם שם הקודש אבצן לא שכיח ולא חיישינן לשם דאינו מצוי בינינו אפי' הוא מהמקרא או שמות תנאים לא חיישינן להו וכמבואר בת"ה [סי' רל"ג] גבי יחזקי' וישי' וגבי שייא וכן במהרי"ק גבי בילא [ע' בד"ח בש"א אות טי] ובס"ש לרוב דל"ח לשם שא"מ בינינו [וע' ב"ש בש"א אות י' ישעי'] וא"כ לא שייך לגבי אבצן כלל וגם מה"ת ניחוש למי ששמו אפציא נימא דהכוונה אבצי' והוא קיצור מאבצן דזה הוא זרות מאד לחשוב כן ולכן צריך לכתוב אברהם המכונה אפציא ומעתה יראה להיות מתון בסידור הגט ובהמתקת סוד עם לומדי העיר כי גדול עונש בזה מבואר בהקדמת ס"ש דאפילו אם בדיעבד כשר העונש גדול רח"ל יעו"ש והי' שלום. ו' שלח תרכ"ד:

סימן קלח

לבני הרב המאה"ג החריף ובקי החסיד המפורסם חו"פ ירא ה' וכו' מו"ה ברוך נ"י האבד"ק רודניק יע"א:

שאלה אשה אחת ששמה מעריסה מחלה וכן קורין אותה רוב העיר רק יש שכינו שמה למעכלי ונקרא' בפי מועט מעכלי והנה בעלה בעת היותו שכ"מ נתן לה גט ע"י שליח בעיר הסמוך לעירם ושם היתה האשה מוחזקת מכבר ועד היום למחלה ולא ידעו כלל שקצת בני עירה קורים מעכלי ולזה ניתן לה הגט בשם מחלה בעיר הסמוך ששם נכתב הגט ובעלה שבק לן חיים ולכל ישראל ונשארו שני אחים אחד קטן ונסתפק המורה אם צריכה חליצה:

תשובה הנה הרמ"א ז"ל {סי' קכ"ט ס"א] פוסק אם כתב שם אחד די וכן הסכימו רוב ראשונים ואחרונים וכן הסכים הג"פ [שם סק"ח] להלכה בשעת הדחק אך אפילו להפוסלים בכתב שם העיקר לחוד מ"מ כאן שבמקום הכתיבה והנתינה לא הי' לה רק שם אחד מחלה לא איכפת לן מה שבמקום אחר שאינו לא מקום כתיבה ולא מקום נתינה יש לה שם אחר כמבואר בש"ס [גיטין ל"ד] יצא למקום אחר וגירש באחד מהם מגורשת וכן פסקו כל הפוסקים באין חולק ונהי דהר"ם מינץ [סי' ס"ד] והפ"י ז"ל [ח"א] בתשובה [יו"ד] כתבו דמקום דירתה מקרי מקום נתינה כבר העלתי בחיבורי דכל הפוסקים חולקים עליהם [ע' בד"ת בשער שינוי השמות אות ט"ו] וכן נראה בהדי' בט"ז ז"ל [שם בתשו' פ"י סי' י"א ובסי' קכ"ט בט"ז סק"ה] ועוד דאפילו לפי דבריהם כיון שלא ידעו במקום הכתיבה שיש לה שם אחר כשר לשיטת התוס' [שם בגיטין] וספר התרומה ולא מצינו חולק עליהם וכן הסכימו למעשה הפ"י ז"ל בתשובה והט"ז ז"ל [הנ"ל] ולכן אשה זו פטורה מחליצה ואין להחמיר כלל בפרט דבאם נצריכה חליצה יש חשש חליצה פסולה דצריכה לחזור על כל האחין כמבואר בתשו' מהריב"ל ז"ל והאח אחד קטן ולכן אין להחמיר כלל. והי' שלום:

סימן קלט

לאח הרב הגאון הגדול בו"ק חו"פ החסיד המפורסם וכו' מו"ה אביגדור נ"י האבד"ק דיקלא יע"א:

שאלה אחד נקרא בפי כל פישל ולתורה עולה אפרים פישל רק כשהוא במקומות אחרים עולה לתורה בשם אפרים לחוד ורק שהוא לעתים רחוקים ולמעט מאד:

תשובה לפע"ד לכתוב אפרים פישל המכונה פישל דעל מה שנקרא לפעמים במקומות אחרים שאינו מקום כתיבה ונתינה אפרים לחוד לתורה ובפ"כ גם שם נקרא פישל ודאי א"צ לכתוב שם אפרים ולומר עליו דמתקרי דכבר כתבו שם אפרים היינו אפרים פישל והגם דמהרי"ק ז"ל [שורש צ"ח] כתב היכי דמתקרי בשני שמות פעם בזה ופעם בזה צריך לכתוב דמתקרי כגון ראובן דמתקרי שמעון ואם כתב ראובן שמעון פסול וא"כ גם בנ"ד שנקרא במקומות אחרים אפרים לתורה ובפ"כ פישל אם יכתבו בגט אפרים פישל הוי לבני אותו המקום שינוי השם. דבשם המובהק עם כינוי השכיח לו לא שייך סברת מהרי"ק ז"ל דהוי שינוי השם (דזה ליתא) כיון דידוע לכל דפישל כינוי לשמו העיקרי אפרים הידוע להם לא יטעו לומר דאחר הוא רק יאמרו דבאותו מקום צירפו גם הכינוי לשמו העיקרי ובפרט במקום שנקרא שם במעט ואינו מקום כתיבה ונתינה כנ"ל אעפ"כ אם תרצה תוכל לכתוב דמתקרי אפרים כאשר כתבת:

ומה שכתבת באחד שנקרא לתורה אברם דוד ובפ"כ נקרא דוד ופסקת לכתוב אברם דוד דמתקרי דוד. ידידי אחי דע דהעלתי בחיבורי [שער שינוי השמות אות ג'] דאין לסמוך על הש"ץ בלא סבה לדבר ונכון הוא מאד דכיון דקיי"ל מספק לכתוב אברהם דרוב נקראים בה"א ורק היכי שנקרא לתורה אברם כותבים אברם והנה לפע"ד כ"ז באם נקרא לתורה עפ"י צווי הבעל אבל אם הבעל א"י למה קרא אותו הש"ץ אברם וגם אביו אינו אומר סבה לקריאת אברם א"כ מהיכן ידע הש"ץ לקרותו אברם בלא ה"א מספיקא הוי לי' לקרותו אברהם אך ע"ה הש"ץ בכפר קרא כן ובודאי דקריאה כזו לא נחשב למוחזק לתורה דהוא רק טעות וצריך לכתוב עיקר השם שמסתמא הוא מרוב הנקראים אברהם. והגם שספר אנשי שם הנדפס מחדש אמר שגם נתחזק בטעות הוי שם ממש לכתבו בגט ולא ראה שסברא זו שאין משגיחין בש"ץ הוא מפי רבן של כל מדינות פולין הוא ניהו זקני הגאון מו"ה שכנא זלה"ה רבו של הרמ"א ומהרש"ל ז"ל וכל גדולי פולין [מובא בד"מ מס"ג אות א'] והגם שאחרונים כמו דמש"א גמגמו בדבר זה עכ"ז באברם אברהם דרוב נקראים אברהם וכמעט כל הש"ץ בעולם שבמדינתנו קורין אברהם ורחוק להאמין כלל שנקרא אברם ואולי נדמה לו כן בפרט למיעוט קריאתו בתורה ובדיעבד הגט בטל אם כתוב על אברהם אברם ולזה לדעתי נכון שיתן שני גיטין בראשון יכתבו אברהם דוד דמתקרי דוד ובגט שני יכתבו אברם דוד דמתקרי דוד דהנה דיעבד כשר אם כתב על אברם אברהם כמבואר בב"ש ז"ל [אות א'] ובלא"ה צריך כאן שני גיטין דמה שכתב לכתוב אברהם אבוש בשביל החתימה דמתקרי אברהם בשביל עלי' לתורה המכונה אבוש בשביל קריאתו בפ"כ הנה ידוע מדברי הט"ז [סי' קכ"ט סקכ"ב] וב"ש ז"ל [בש"א אות א' אבא] דא"צ לכתוב אבלי וכמ"כ אין לכתוב אבוש וכ"כ בט"ג [שם סקל"ו] דהוי ממש קיצור משם אברהם וא"כ נהי דאם רוצה לכתוב קיצור השם אין מוחין מ"מ אין שייך בכה"ג לכתוב על עיקר שם אברהם שאבוש יוצא ממנו והוי קיצורו לכתוב עליו דמתקרי אברהם ולפ"ד הרא"ש ז"ל בגיטין [דל"ד שם במשנה] אין לכתוב על כינוי [אפי'] כיוצא בזה דמתקרי אברהם הוא מפני שאבוש הוא קיצור מאבשלום וא"כ אברהם שם אחר מש"ה כתבו דמתקרי אברהם ולא זה הוא בעל המתגרשת שידוע לנו שזה לא נקרא מעולם על שם אבשלום ולכן לדעתי יותר ראוי לכתוב אברהם המכונה אביש וגם שם החתימה שחותם עצמו אברהם אביש אינו סותר לזה שהכל ידעו שבחתימה מצטרף בקיצור לעיקר אבל ידוע לכל ששם אבוש הוא קיצורו של אברהם. אך לפמ"ש לעיל ליתן שני גיטין מחמת שמו שנקרא אברם דוד כנ"ל ולכן נכון שבגט האחד יכתבו אברהם דוד דמתקרי דוד ועל שם אביו יכתבו בזה הגט אברהם המכונה אבוש ובגט שני יכתבו אברם דוד דמתקרי דוד ועל שם אביו יכתבו אברהם אביש דמתקרי אברהם המכונה אבוש כנלע"ד. והי' שלום כדברי אחיו:

סימן קמ

להרב המאה"ג כו' מו"ה שמואל ראב"ד ומ"צ דק' מעזריטש יע"א בפולין.

שאלה עובדא הוה בפה זה כחמשה שנים עבר דרך פה איש א' מבילגרייא שולח ביד פשעו מטעם הממשלה לארץ גזירה ובא לב"ד דפה וביקש שיסדרו גט לאשתו וכן עשו ומסר הבעל את הגט ליד שליח להולכה שעשה פה וכבוא הגט למקום המתגרשת ראו כי נכתב שם אבי האשה בשינוי גמור לשם אחר כי שמה הי' חנה בת אלעזר ובגט נכתב חנה בת יצחק ושלחו את הגט בחזרה לפה כי הטעות הי' עפ"י הבעל כי הוא צוה לכתוב כן כו' וגמר הנתינה הי' בזה האופן מתחלה נתן השליח הגט ליד האשה עם השינוי ואח"כ לקחו הרב מידה ומחק את שני תיבות בת יצחק ונתן שוב לידה שוב צוה לסופר כי יכתוב גט שני מחדש כתיקון ונתנו שוב לידה ע"כ ת"ד השאלה:

תשובה הנה רוב הראשונים ואחרונים העלו לפסול בשינוי שם אבי' ואם כי מצאנו להגאון בעל ישועת יעקב רצה פ"א להקל כמבואר בספר אנשי שם ואולי שע"ז רמז הגאון מהרי"ש מלבוב אך באמת שם לא הי' השינוי רק בשם הכינוי וגם כמעט לא הי' שינוי מש"ה הקילו אבל בשינוי שם אבי' מיעוטא דמיעוטא המכשירים עיין ג"פ [סי' קכ"ט סקמ"ג וסקנ"ד]. והנה בהביטי בס' אנ"ש הנ"ל שרצה להוכיח מש"ס גיטין (כ"ד ע"ב) וזל"ה כתב לגרש את הגדולה לא יגרש בו את הקטנה קטנה היא דלא מצי מגרש בי' הא גדולה מצי מגרש בי' א"ר ז"א שני יב"ש הדרין בעיר א' מוציאין שט"ח על אחרים כו' עכל"ה והקשה דלמא איירי באינם שוים בשמות אביהם א"כ לא הוי שני יב"ש דניכרה האחת מחברתה וכתב לגרש הגדולה פב"פ וא"כ הוי היכר ומש"ה גדולה מצי לגרש אבל קטנה נתן הגט לקטנה פסול משום שלא לשמה ואי [דבלא"ה] דשינוי שם אבי' הא כשר בשינה שם אבי' להנך פוסקים א"ו ש"מ מש"ס שפסול בשינו שם אבי' וא"כ לא אפשר לאוקמי בהכי דא"ה הוי פסול בלאו פסול דשלא לשמה ולכאורה הייתי רוצה לתרץ עפ"י דברי התוס' שכ' בכתובות [כ"ד ע"ב ד"ה אמנה] דכשיש שני יב"ש לא אמרינן ע"ז לא חתמנו א"כ בשתי נשים לאיש אחד ג"כ מדקדקין ולא אמרינן ע"ז לא חתמנו וא"כ פסולים העדים ולא שייך לומר ע"ז ל"ח [ומש"ה שפיר דפסול בשינו שם אבי' אבל בעלמא שפיר כשר בשינוי שם אבי'] וזה בעצמו נכון. אך בהתיישב בטוב הקו' מעיקרא ליתא דהנה הגמ' רוצה לפשוט ממתני' דלא יגרש הקטנה הא גדולה מצי מגרש הא בשמותיהן שוים אין מוציאין שט"ח אלא ש"מ ששני יב"ש מוציאים שט"ח על אחרים והנה אם לא כתבו רק שמותם בלחוד כגון הגדולה שמה שרה בת ראובן והקטנה שרה בת שמעון אם כתב שמותם בלא שמות אביהם בודאי הגט כשר אך הי' נפשט דמוציאין שני יב"ש שטר על אחרים דמאי דנחלקו בשמות אביהם לא מהני כיון דלא נזכרו שמות אביהם בגט וא"כ באם כתב בגט שם הגדולה שרה בת ראובן וכתב לקטנה שרה בת שמעון נהי דהגט כשר היינו מטעם כיון דל"צ שם האב שינוי נמי אינו פוסל דע"ז לא חתמו כמבואר בתוס' גיטין והוי כמו שלא כתב שמה כלל וא"כ ש"מ ששני יב"ש מוציאין שט"ח דאי אין מוציאין א"כ הא כאן שתי נשים ששמן שרה דשמות דבת ראובן כאלו אינו דע"ז לא חתמו ומש"ה לא פסל השינוי א"כ הוי כאלו כתב שרה סתם והאיך תוכל להוציא השטר אם הדין הוא דשני יב"ש א"מ שט"ח על אחרים וכי בשביל שכתב אבי האחרת תוכל השני' להוציא שטר אדרבה אפילו בלא ניכר א"י להוציא שטר מטעם נפילה או טעם אחר מכ"ש בשכתב שם האב של חבירתה דאז מוכח שמאחריני נפל ואיך תוציא להגט וז"ב (אמר המגיה נראה כוונתו הקדושה דלפי"ז שוב א"א להגמ' לתרץ כדברי הס' אנ"ש הנ"ל כגון דשמות אביהם אינם שוים וכתב בשם הגדולה שרה בת ראובן ולכן לא הוי שני יב"ש ואפי"ה לקטנה מצי לגרש אי לאו משום לשמה ז"א דעכ"פ מוכח דשני יב"ש מוציאין שטר דאל"כ בלאו לשמה לא מצי לגרש לקטנה משום שני יב"ש. ודו"ק:)והנה הרב אנ"ש נראה מספרו שמקיל בשינו שם אבי' אך לא מפיו אנו חיין שזה נגד רוב קדמאי ובתראי. וביותר מזה ראיתי בספר דברי חיים הנדפס מחדש שכתב בסוף שער שינוי השמות] שעתה שהמסדרים שואלים כתבת גט בשביל אשה פב"פ וחתמת על הגט פב"פ והם מגידין כן בפני הב"ד לא שייך לומר עזל"ח דהטעם דעזל"ח מבואר ברשב"א [גיטין כ"ו ע"ב ד"ה אלא ארוסה ע"ש] דלא דקדקנו לראות מש"כ בדבר שאינו צורך ועי"ש בגיטין גבי גט ארוסה והש"ך ז"ל [בסי' מ"ט סקט"ו] כתב הטעם דמוחזק לכהן אבל לא שידע ממש שהוא כהן א"כ בגט שאומר בפני ב"ד בת ראובן היא מתגרשת וכתב הגט בשבילה ואבי' לא החזיק בשם אחר מעולם א"כ בודאי העדים פסולים שהעידו שקר וא"כ בזמננו לכ"ע הגט פסול בשינוי שם אבי' דלא שייך לומר עזל"ח והוא דבר נכון א"כ בודאי פסול בשינוי שם אב וא"ל בנ"ד אין העדים פסולים שכתבו רק מפי הבעל דבמקום הסכנה כותבים עפ"י לחוד [כמבואר בסוף יבמות] והוי העדים נאמנים שטעו דהוי עבידי למטעי וא"כ העדים כשרים מ"מ הוי מזוייף מתוכו כיון שידעינן שהאידנא מדקדקים העדים בזה והגט ודאי פסול ועיין בח"ס מ"ג. שוב י"ל מקום לפסול כיון דהבעל [יוכל להיות] מערער שצוה לכותבו כדי שיפסול הגט ומ"ש בתשו' הריב"ש ז"ל דבאמת יכול לערער ורק אין לנו עכשיו בזה והאשה תחוש לעצמה ע"ז הקשו האחרונים דלמה לא ניחוש וא"ל משום דבעצמו בא הבעל ליתן הגט מסתמא הי' ברצון הטוב הא גם שם בתשו' הריב"ש הי' המעשה שגירש ברצון טוב ואולי באמת מטעם זה לא חש הריב"ש לביאת הבעל לערער כיון שהוא מרצונו הטוב אך הנ"ב [בקמא סי' פ"ה ות' סי' קי"ג] חש לזה כמבואר בדבריו הגם שגם בנ"ב [תנינא הנ"ל] אם הי' הגט ע"י פעולות משא"כ בנ"ד שבא מעצמו לגרש מ"מ ריעותא אחרת בגט שבנ"ד דהאיך שייך שבזמן מיעט ישכח שם חמיו שחי ומסתמא לאיזה ערמה נתכוין וגם יש לחוש דלמא קידש איזה אשה ששם אבי' ככתוב בגט. ס"ד דאין שום מקום להקל בשינו שם אבי' בזה"ז ע"י שליח ובפרט שכן פסק גדול האחרון מרן הנו"ב [שם בסי' קי"ג]. ומה שהתחכם המורה למחוק שם האב וזה ודאי לא נכון כיון שכבר נכתב בפסול ול"ד לדביקות האותיות שהורה הרא"ש ז"ל [בפ"ב דגיטין וע' בש"ע סי' קכ"ה ס"ו ובח"מ] למחוק הוא משום שאינו פסול גמור אבל בפסול גמור פסול משום שנכתב בפסול ובאמת גוף סברת הרא"ש ז"ל [בתשו' מובא בטור ס"ס קכ"ו] נפלא מאד מ"ש דהבעל ניחא לי' התיקון דס"ס קשה ע"ז וכי אפי' במידי דזכי' נוכל לעשות שליח לכתוב גט בלא דעת הבעל א"כ נימא במקום דהוי זכי' דידי' נכתוב גט בלא דעתו וזה דבר שלא ניתן להאמר כלל והראי' פשוטה מאומר אמרו דפסול וגם בטל אם לא עשה לסופר שליח וזכי' לא מהני בזה א"ו דהרא"ש ז"ל לא כתבו רק לסניף דמילתא ועיין בריב"ש [סי' שס"ו] ובג"פ [סי' קכ"ו סקס"ו] ואולי הגיע המורה לטעם המחיקה משום הספק שמבואר בג"פ [סי' קכ"ה סקכ"ו] למחוק וכתב שם הג"פ ולתקן בשם איש ואשה צ"ע וסבר המורה דכוונתו אם שינו שמם אם מותר לתקנם אך זה טעות גמור דהג"פ מיירי אם הי' הדבוקים או הווי"ן קצרים בשם של איש ואשה דכה"ג מסופק דנהי דדיבוק אותיות הוי רק חומרא מ"מ בשם איש ואשה יש להחמיר אבל לענין שינוי שם האיש לא מהני מחיקה וכי בחנם נתחבטו הגאונים מהרא"ם ומהרי"ט ומהרח"ש לפסול במקום עיגון גם שינה שם אביו או שם העיר הלא בקל הי' לתקן ע"י מחיקה א"ו זה ליתא כלל וישתקע ולא יאמר ההיתר הזה ח"ו ואסור למחוק לאחר חתימת העדים ואין לומר דהא הפסול לא הוי רק מדרבנן כמבואר בכל הפוסקים ובש"ס [ע' בג"פ סי' קכ"ח סקמ"ט] ומבואר בתשו' רדב"ז ח"ד כת"י מביאו ג"פ [סי' קכ"ה סקכ"ו] דבדבר דרבנן מתקנין המעיין בג"פ וגט מקושר יראה שכוונתו אחומרא בעלמא לא על שינוי ממש אפילו שהוא מדרבנן מ"מ פסול ממש הוא ואסור לתקנו ע"י מחיקה גם כתבו שיש כאן חשש דאורייתא מחמת ערעור הבעל וגם דלמא כוונתו על אשה אחרת שקידש ולכן ח"ו אסור למחוק. וגם מה שהורה לכתוב גט אחר וליתן לשליח א"צ להשיב דהוא נגד כל האחרונים וכן הרב מהרמ"א ז"ל בהגהות [ס"ס קכ"ב] דאם מסרו לשליח שוב לא מהני ליתן גט אחר לידו לכן אשה זו אסורה להנשא. והי' שלום: סימן

קמא

לידידי אחי כו'.

אודות הגט אין פנאי להאריך וגם לחפש בכתבים אין הפנאי מסכים אך הדבר פשוט שדי אפי' בגט זה יצחק המכונה אייזיק וא"ל כיון שחותם עצמו בשטרות יצחק אייזיק הוי כשם המורכב דכתב מהרש"ל ז"ל [ביש"ש פ"ד דגיטין סי' ל"ב אות י'] דזה שם אחד ואם כתב יצחק לחוד או אייזיק לחוד הוי ככותב חצי השם ולכן גם אם כתב יצחק המכונה אייזיק פסול דהוי כמו אם כתב בשם שמואל שמו המכונה מואל דהוי פסול ובמהראנ"ח [מובא בד"ח בשער התשו' אות ק"ו] מבואר יותר דגם גבי כהן כגון דשמו שמואל ונקרא בפי כל שמואל ורק כשחותם עצמו חותם שמואל הכהן אם לא כתב הכהן הוי כחצי השם יעו"ש בארוכה וא"כ בנ"ד נמי כיון דבחתימה חותם יצחק אייזיק נעשה שם אחד מורכב ואם כתב יצחק המכונה אייזיק הוי כמו שחילק שמו שפסול דז"א דבאמת הוי שתי שמות שנקרא אחד עיקרי והשני כינוי ורק בחתימה מקצר ומדלג תיבות המכונה ומכוין ששמו יצחק וכינוי אייזיק כיון דידוע לכל שאייזיק כינוי ליצחק ואינו שם מורכב כלל וגם בגוף דברי מהראנ"ח הרבה חולקים ולכן בודאי כשר אם כתב שם העיקר והמכונה אייזיק ואפי' לכתחלה עושים כן ולענין מה שחותם א"ע אייזיק ביו"ד אין משגיחין על חתימתו כיון שהוא בטעות הגם שהנ"ב [מה"ת סי' קכ"ד] גבי טאלצי פוסל גט כזה כבר השגתי עליו ועיין בס' דברי חיים [ע"ש בש"נ אות א' סק"ז] ומה שלא כתבו שם שיש לו במקום מולדתו בדיעבד ודאי כשר ולהט"ז ז"ל [בתשו' בשו"ת פ"י ח"ב ס"ס י"א וע' בט"ג בש"נ אות מ"ם סק"ז] אפי' לכתחלה אולם להוציא מכל חששא נ"ל דהנה נפסק הדין ממהראנ"ח ומהר"ם מלובלין [מובא בט"ג שם] אשר צריך לכתוב גם שם מקום מולדתה אם היתה לה שם אחר ואפי' אין מכירין כאן שם מקום מולדתה וכן הוא מדין הש"ס כמבואר בתוס' והרא"ש ז"ל [גיטין ל"ד] בשם הירושלמי דלא כהט"ג ועיין בס' דברי חיים [בשער שינוי השמות אות י"ב וי"ז] ולכן אם במקום מולדתו נקרא בשמו יודה אייזיק או אייזיק יודה כן צריך לכתבו וגם לצאת דברי פי צדיק הנ"ב זלה"ה ולכן יכתוב גט שני ויכתוב אנא יצחק אייזיק ביו"ד דמתקרי יצחק המכונה אייזק בלא יוד בתרא דאתקרי אייזק יודה או יודה אייזיק כפי מה שנקרא ואז יתוקן הכל ועיין היטב כי כן נראה נכון ואין פנאי להאריך וסמכתי עליך כי הוא דבר ערוה ואין פנאי עמדי ולכן הגם שנ"ל לדבר פשוט מחמת חומר האיסור אינני סומך ע"ז ע"ד עד שאתה תעיין בו היטב והי' שלום: