שו״ת דברי חיים – חלק ב – קטע 65

סימן קא

לידידי המאה"ג וכו' מו"ה אברהם נ"י האבד"ק קריפטש יע"א:

ע"ד שאלתו בעיר ניזיינקיוויץ אשר יהודים מקרוב נתיישבו שמה ושם העיר בלשון היהודים הוא ניזאנקיוויץ ובלשון העכו"ם יוונים ופוליש ניזיינקיוויץ ובלשון דייטש ניזיינקיוויצא וכן נקראת בהבעצירק ונכתב כן בכל נימוסי קיר"ה. איך לכתוב בגט:

תשובה הנה ידע דבדין כתיבת שמות עיירות דעת ת"ה ומהרי"ק [מובא בב"י סס"י קכ"ח] דהולכין אחר הפירסום שישראל קורין ונתפרסם ביניהם ולא איכפת לן כלל מה שנכתב בערכאותיהם בעת התייסד עיר ומפני זה כתוב בת"ה דאין הולכין אחר כתב גלחות ובזה כוון למעט דעת הסוברים לשאול לכומרים האיך נקראת שהמה מסתמא יודעים כמבואר ביש"ש ז"ל ומהרא"י ז"ל בת"ה בשם מהרי"ב שהי' בימי הת"ה ז"ל ולזה בא הת"ה ז"ל לאפוקי מסברא זו ורק שהולכין אחר שינון לשון אשכנזי ופירש מרן הב"י [שם] דטעמו הוא משום שרוב ישראל מדברים בלשון שינון וצח לשון אשכנזי אולם במכתב אלי' ז"ל מפרש כוונת מהרא"י ז"ל דהקריאה היא בשוה ולכן בחר בלשון צח ושנון אבל באמת עיקר הוא קריאת רוב ישראל וכן העלה מהרי"ק ז"ל ולפ"ד מהרא"י ומהרי"ק ז"ל לא הי' צריך לכתוב רק שם שנתפרסם בין ישראל אולם בד"מ [בסי' קכ"ח ע"ש] כתב שאנו נהוגין לכתוב שניהם שם הישראל עיקר וע"ש של עכו"ם דמתקרי והנה כ"ז דעת הרמ"א ז"ל סי' קכ"ח [ס"ג] למעיין בדבריו ולא מזכיר כלל משם התיסדות העיר אולם היש"ש ז"ל [פ' השולח סי' ל"ב] מחשב לעיקר שם העיר כאשר נתיסדה בספרי הערכי הנקרא גרונד בוך כמבואר למעיין בדבריו ולכן תמה על מה שכותבין לעמבערג דמתקרי לבוב שהי' צריך לכתוב לבוב דמתקרי לעמברג ששם העיר נתיסדה בשם לבוב יעו"ש והנה הגם שמכמה תשובת האחרונים נראה שהם נוטים לדעת רש"ל ז"ל לילך אחר עיקר שם התיסדות העיר מ"מ אין לנו אלא דברי משה הוא הרמ"א ז"ל כי כן קבלנו במדינתנו לפסוק כוותי' ולכן כותבין שם המפורסם בין העברים לעיקר וע"ש הנכרים דמתקרי והנה אם יש שני שמות מוחלקים בין האומות דעת מהרא"י ומהרי"ק לילך אחר הפירסום שנתפרסם יותר והנה בודאי שם של יוונים ופולין נתפרסם יותר בין היהודים מהשם שקורין הדייטשין כי היוונים ואנשי פולין המה התושבים א"כ ודאי כותבין של יוונים ופולין לעיקר וכמבואר ביש"ש [שם] שמתמה למה אין כותבין פרה"ו כלשון הבהמי"ן הגם שידוע שאז בזמן מהרש"ל ז"ל הי' מושב הקיסר של דייטשין בפראג כידוע לכל עכ"ז מתמה למה לא כתבו כלשון הבהמי"ם וכנענים פרהו יעו"ש, והנב"י [במה"ת סי' קט"ז וקי"ח] מתרץ בדוחק קו' אך עכ"פ נשמע שם מיש"ש ומהרי"ב ומ"כ והנ"ב במה"ת [הנ"ל] שעיקר לכתוב כפי התושבי ארץ ולא הבאים מחדש ולכן בודאי מקדימין שם היהודים ודמתקרי ע"ש היוונים ופולין (והחילוק ותירוץ של נ"ב במחכ"ת דחוק יעו"ש) שהם מפורסמים ביותר ושם הדייטשין אין לכתוב כלל כי אינו רק תוספתא בסוף התיבה שא"ל לכתוב ומהרש"ל ז"ל תמה על מש"כ פוזנינא ואחרונים מתרצים יעו"ש אבל עכ"פ לכתחלה אין לכתוב בחנם שם שאינו מוסיף רק א בסוף ומ"ש מע"כ שהבעצירק בטלו שם הראשון לא ידעתי מי הגיד לו זה הלא ידוע שלא בטלו שם משום עיר רק החילוק מחמת שבירת הלשון וישאל נא מהבקיאים ויגידו לו שגם הדייטשין בעצמם אם כותבין בלשון פוליש באגרותיהם או לפעמים יש פסקים שלהם הנכתבים בלשון פוליש וכשיכתבו בלשון פוליש יכתבו השם כאשר קוראים היוונים והפולין ולא נתבטל כלל אצל הערכאות כעת במדינתנו הלשון מכפי שנשתנה הלשון בהמי"ש ולשון כנען בפראג בימי רש"ל ז"ל כידוע לכל ואינם מקפידים כלל הערכאות מלכתוב שם העיר כרצונם רק לשונם לשון דייטש ובלשון דייטש הי' נקרא תמיד כן ובלשון פולין גם עכשיו קורין כמאז ולכן לשון פולין ויוונים עיקר:

ודע שנעלם מהנ"ב הנ"ל דברי תשובת ב"י שכ' בתשובה [בדיני גיטין סי' א'] שאפילו שם הנשתקע גבי עיר אם נהגו בשטרות וגיטין לכתבו צריך לכתוב אפילו אם כמעט הרוב עם לא ידעו מהשם הזה כלל וכן הסכימו עם מרן הב"י התומת ישרים גאון קדמון [בסי' ק"ד] ומהר"י טטצייק וב"ז [בסי' קכ"ח ס"ק כ"ו] והאחרונים הביאם הג"פ להלכה ולכן בחנם יצא כמה פעמים הנ"ב ז"ל לכתוב מש"כ בתשובותיו כידוע למעיין:

והנה כ"ז כתבתי להתלמד ולהעיר קצת ולא הבאתי דברי האחרונים בפלפול עמהם כי דעתי שכבוד בנו הרב נ"י ימנע מלחדש לתת גיטין בעיר חדש וכאשר הזהירנו בטיב גיטין יעו"ש תוכחותיו היקרים [בליקוטי שמות עיירות ונהרות סק"ג] וכבר הזהיר בספר הקנה מאד להרחיק עצמו מסידור הגט ולכן אם ירא השם הוא ירחיק מתת גט בעירו ויעזוב כבוד המדומה המקוה לו בדמיונו וגם מעט הכסף שכר כתיבת גט לא יחשוב. וד' הטוב ישלימנו בכסף תועפות וכבוד. והי' שלום כו':

סימן קב

לדידי הרב המאה"ג כו' מו"ה יעקב ראובן נ"י האבד"ק דעלטין:

הנה מ"ש כ"ת באם יש לעיר שני שמות וכתב אחד מהם מגורשת משום ההוא דג"פ [בשם הר"א בסי' קכ"ח ס"ק כ"ו ובסי' קכ"ט סק"ח ע"ש] דכולם יודעים שני השמות אתפלא מדוע אשתמיט מיני' דברי הרשב"א ז"ל [המובאים בב"י ר"ס קכ"ט] שכתב דאפילו לכתחלה א"צ לכתוב שניהם ודי בשם הטפל היכי שאתחזקו במקומו בתרי שמא וכ"כ התוס' ז"ל [דף ל"ד שם ד"ה והוא דאתחזק] להכשיר בדיעבד אך באמת לא קיי"ל כוותייהו א"כ גם דברי הג"פ נמי אין מוסכמין להלכה ויעוין בנ"ב [קמא סי' פ"ז פ"ח] גבי פילטץ שפסול אפי' בדיעבד הגם שבעניי הארכתי לדחות דבריו [ע' בד"ח בשער התשובה סי' רצ"ה] הוא מטעם אחר דפילטץ ופילץ שם אחד הוא כמו פלמא פאלומה [ע' בג"פ סי' קכ"ט ס"ק קכ"ה] וכן גבי שם עיר כה"ג וכמבואר בתמת ישרים בהדיא אבל בשני שמות מחולקות בודאי אם כתב אחד מהם אם הוא אינו כינוי הרגילה בודאי יותר נראה דודאי פסול אפי' בדיעבד לכ"ע וגם מ"ש מעכ"ת על דברי הי"א שבר"נ מטעם כיון דצריך לכתוב לכתחלה ועבר ולא כתב הוא דבר שאינו מוכח מתוכו ופסול ז"א דהא לדידן כשר אפילו אינו מוכח מתוכו בדיעבד עכ"פ. [עי' ב"ש סי' ק"ל סק"ד וסי' קל"ו סק"ד וקכ"ט ס"ק כ"א ובנבי"ק סי' פ"ו וסי' קי"ג] ומה שמתרץ קו' הפ"י [דף ל"ד שם ד"ה במשנה התקין ר"ג] בזה לא ידעתי מה כוונתו אם כוונתו דכיון דאינו כתוב כתיקון הוא פסול מדאורייתא זה נגד הש"ס דהזורק [ד"פ ע"ב] דמוכח שם בהדיא דאינו רק מדרבנן לפי שיטת התוס' וסייעתם [ע' בתוס' דע"ט ד"ה וצריכא ובד"כ ע"א ד"ה הא] זולת הרמב"ם ז"ל וגם כל הפוסקים ראשונים ואחרונים כתבו דאינו אלא פסול מדבריהם וא"כ קו' הפ"י שפיר על התוס' דכאן [דאינו] אלא מפני תיקון העולם והתם לפ"ד התוס' איירי ג"כ בשינוי כהאי למה יפסל ואם כוונת מעכ"ת דכיון דתקנו לכתחלה מפני לעז שוב אם לא כתבו כן הוי אינו מוכח מתוכו ופסול מדרבנן למה לי' כל זה הלא שפיר כתב הפ"י ז"ל כן בתירוצו ואחר שתקנו חז"ל משום לעז מש"ה פסלוהו אפי' בדיעבד ולר"מ ז"ל באמת ל"ת אבל לשיטת התוס' ולפסק הלכה מודים חכמים דתצא וכ"כ כל המפרשים והפוסקים ועיין בתשו' מג"ש מובא ג"כ בט"ז [סי' קכ"ט סק"ה] וכמעט כל הפוסקים מלאים מזה וגם הפ"י ז"ל לא כתבו בדרך קו' ותירוץ רק כדרכו בקדש לפרש היטב דברי הש"ס בפשיטות ומ"ש מעכ"ת על היש"ש דאיירי דיש קוראים כן במח"כ לא ידעתי בודאי דאשתקע מבואר בש"ס שבת [דל"ו ע"א] גבי בבל בורסיף דאין הולכין בתר השם הראשון וכל הפוסקים היש"ש ומהרי"ק מיירי דיהודים קורין כן והעכו"ם קורין בשינוי אפ"ה ס"ל למהרא"י ומהרי"ק ז"ל לילך בתר קריאת היהודים ולא בתר עיקר שם הערכי כמבואר בדבריהם והיש"ש [גיטין פ"ד סי' ל"ב] ס"ל דאזלינן בתר שם הערכי. סוף דבר לא ירדתי לעומק כוונתו בפלפולו והנה באמת הי' מקום לתקן האיך לכתוב אמנם לא לבי הולך להתיר לתת גט בעיר חדש שמעולם לא נתנו בו גט כאשר הזהיר ע"ז בב"א ז"ל [ע' בט"ג בליקוטי שמות עיירות ונהרות סקי"ג] ובפרט אנו הפעוטות אשרי מי שלא הורה זה בימיו כי איסור גדול הוא יותר מדור המבול ולכן אם לדידי ציית ימנע מזה והטוב בעיניו יעשה. עש"ק ל"א למב"י תרכ"א:

סימן קג

להרב המאה"ג החריף ובקי ירא ד' כו' מו"ה נחום ראובן נ"י האבד"ק רישא והקרייז יע"א.

שאלה גט שנכתב באיזה כפר הסמוך לקהלתכם תוך תחום העיר והכפר ההוא נקרא בשם כדרך כל כפר שניקב בשמו ובתוך הגט השמיט הסופר שם הכפר רק כתב שאנו מונין כאן רישא מתא דיתבא כו' מה דינו של הגט הזה:

תשובה דין זה מבואר בתשו' מיימון [דשייכי לס' נשים סי' כ"ב] ובמרדכי [פ' מי שאחזו סי' תכ"ו] אם תוך התחום הוי כעיר ובתשו' מהרמ"פ אך האחרונים העלו לסמוך במקום דחק ועיגון לסמוך על דברי המיקל דתוך התחום כשר וכ"נ בתשו' מהרי"ו וכן מסיק בג"פ [סי' קכ"ח ססק"כ] אך י"ל דע"כ לא הכשירו אלא כשכתבו העומד במקום פ' ולא הי' אז שם רק חוץ לעיר בתוך התחום אז הקילו בתוך התחום דהוי כהי' בעיר אבל בהי' העדים או הבעל במקום (בנהר) שיש לו שם בפ"ע ובפי אנשים נקרא מי שדר שם מכפר פ' ולא נקרא ע"ש עיר וא"כ י"ל דכה"ג הוי שינוי השם אם כתב בגט שם העיר ולא שם הכפר אך במהרי"ו שם בתשובה אחר שהביא דברי הר"ש ז"ל ומה שהקשו עליו דהנודר מותר בתחומו ותירץ הוא ז"ל דבגיטין שאני מלישנא דקרא והקשה לעצמו ע"ז דהא קראי גופיה סתרי אהדדי דלענין מקלט תחום העיר כעיר מקרי ולגבי יהושע מוכיח הגמ' דתוך התחום אינו כעיר רק עיבורה הוי כעיר וזה גופא מה שהקשה מעכ"ת על מהרי"ו מקשה הוא בעצמו ומתרץ דבאמת שם עיר כמו ביהושע שכתיב בהיות יהושע ביריחו זה אינו נקרא רק עיר ועיבורה אבל תוך התחום אינו נקרא שם העיר ממש אבל עכ"פ נגרר בתר העיר בדינו כמו עיר מקלט שתחומה קולט ובשארי עניני' ומש"ה מחלק שם גבי נדרים דאזלינן בתר כוונת הנודר יעי"ש עד שמסיק לבסוף ועכ"פ לא הוי שינוי השם את"ד שם בתשו' וספרו אינו כעת תח"י במקום מושבי חוץ לעיר אך זה תורף דבריו וכוונתו דנהי דלא הוי על התחום שם העיר ממש מ"מ כיון שנגרר בדיני' בתר העיר לא הוי שינוי השם אם כתבו שם העיר דהרי לכמה ענינים הוא כעיר והוי עכ"פ כשם הטפל ובפרט לפמ"ש רוב הפוסקים לפסול בשינה שם העיר משום מחזי כשקרא כמבואר ברי"ף ורא"ש ז"ל בכמה מקומות ב"ק [במרובה סי' ד'] וכתובות וב"ב דקע"ב ע"ש ברי"ף ורא"ש] בתוך התחום עכ"פ לא מחזי כשקרא וא"כ הרי מבואר מדברי מהרי"ו הנ"ל דבאמת אינו נקרא ע"ש העיר כלל ושמו חוץ לעיר רק אעפי"כ לא הוי שינוי שם בגט כיון דעכ"פ נגרר בכמה דינים בתר העיר א"כ אפילו יש לכפר שם בפ"ע ובגט כתב שם העיר שבתחומו לא הוי שינוי שם העיר דנגרר בתר העיר והגט כשר ולמען ידע כי עיינתי בפלפולו אציגה קצת מדבריו מה שהקשה ותירץ בדברי מהרי"ו ז"ל כבר מבואר לעיל שמהרי"ו ז"ל בעצמו מקשה ומתרץ כנ"ל ועל מ"ש דלא שייך בתחום עדות שא"א י"ל מכח קורבא אשתמיט מני' למה פסלו בשילי והיני לרוב שיטת ראשונים דהמה בתוך התחום ובשלמא לדברינו דמחוץ לעיר בכפר או בשדה לא מקרי שינוי בשם עיר עלי' דנגרר בתר העיר בדיני העיר אבל בשני עיירות שוות תוך התחום כשילי והיני נקרא ע"ש היני ונקרא ע"ש שילי ואם כתב על שילי היני בודאי הוי שינוי השם דא"ל דנגרר אחרי היני בדיני' דזה ליתא דאדרבה נימא דהיני נגרר אחר שילי דהוא ג"כ עיר כמוה ומש"ה פסול משא"כ כפר שמחוץ לעיר שנגרר בתר העיר ואין העיר נגרר אחרי הכפר אבל מטעם אאי"ל אם נימא כדברי מעכ"ת א"כ גם בשילי והיני הוי להיות כשר אך באמת דין זה שהמציא מעכ"ת שיוכל להתקיים דין הזמה באם יגיד שהי' עמו במקום רחוק ליתא לפע"ד דבאותו מקום צריך להיות מכוון ממש יעוין ברש"י פסחים [י"ב ע"א ד"ה דהו"ל עדות שא"א י"ל] ובסנהדרין [ד"מ במשנה הי' בודקין דמשמע דצ"ל החקירה מכוון ע"ש היטב] אך בלא"ה לא שייך אאי"ל בגט כמ"ש בלבוש והגם שדבריו צ"ע מאד יתבאר אי"ה בספרי בארוכה וגם בלא"ה קשה הא בטלי דו"ח כמבואר בנ"י סנהדרין [פאד"מ] ופנ"י בגיטין [סוף דע"ט] ובנוב"י מה"ק [סי' פ"ח] משיג עליהם שלא כדת ובלא"ה קשה מה הזמה שייך בע"ח וכי העידו שנתגרשה האשה הם לא חתמו רק שהבעל אומר כן לאשתו הריני מגרשך אבל אולי לא מטא לידה כלל וכאשר בררתי בספרי הכל על נכון [ע' בד"ח בשער שנוי מקומות אות ד' וה' ובשער התשו' סי' רצ"ה]:

סוף כל דבר לפעד"נ להכשיר בצירוף איזה גדול ובפרט מקום עדים וסופר אינו נזכר כלל בגט רק במה שכתבו אנו מונין מתא דקאי על הבעל שאומרים לעדים שעמו שם העומד במתא פ' כמבואר בב"ש ז"ל [קכ"ו סקכ"ב וקכ"ח סק"א] והנה לפי המנין בודאי שייך שמונין בעיר שתוך תחומה דלענין המספר גריר בתר בני עיר שבתחומה ושייך שפיר שאנו מונין כאן בעיר פ' ולא הוי ודאי שינוי על מקום העדים ואין שינוי רק על מקום עמידת הבעל ומקום עמידת הבעל בודאי אינו מעכב בדיעבד וכשר כנלפע"ד והי' שלום:

סימן קד

ע"ד הגט שכיב מרע שנכתב בוואלברום ושם מעולם לא ניתן גט ורק בשכ"מ נתנו הגט וכתבו שם העיר וואלברום והאשה ניסת בגט זה ושהתה כמה שנים עם בעלה השני ועתה קמי איזה אנשים לערער על הגט הנ"ל א' שאמרו שאולי צריכין לכתוב וואלבראם באלף ואפשר שמה"ט אין כותבין גט שם שנית שלא ידעו אם המסדרי הגט הי' בקיאים וע"ז העידו שנעשה הגט עפ"י צווי הגדול ואותו הגדול עיין שיעשה הכל כתיקון וגם כתב סופר בקי את הגט זה ת"ד השאלה:

תשובה הנה דעת הנ"ש ז"ל [בסי' מ"ה אות י"ד] שוא"ו משמש לניקוד קמ"ץ ג"כ וכתב דטוב לכתוב לפעמים בוא"ו דמשתמש לתרי אנפי לקמ"ץ ולחולם יעו"ש א"כ לדבריו לכתחלה הי' ראוי לכתוב בוא"ו כיון דמספקא לן טוב לכתוב בוא"ו אך בט"ג מביא תשובה מגאון גדול האחרונים שמסיק לכתוב טאבא לא בוא"ו ואמר שם שאם כתב וא"ו לתנועת קמ"ץ שהגט פסול ותצא [ע"ש בש"נ אות ג' סק"ב] וא"כ לכאורה בנ"ד ספיקא היא דלמא צריך לכתוב ואלבראם באלף ופסול הגט שנכתב בוא"ו מספק אך מבואר שם באות' התשובה דבעיירות אם כותבים בוא"ו במקום קמ"ץ שפיר דמי די"ל דמיוסד שם העיר במלאפום או בחולם דהוא ת"ג רק מחמת כובד הדיבור בת"ג החליפו בת"ק בחטף קמ"ץ לכן נהוגין לכתוב בכתב וא"ו כמו שהי' עיקר שם העיר ומש"ה כשר בעיר שנהוגין לכתוב וא"ו בשם שמדברים אותו בקמץ וא"כ ה"נ כיון שבכתבים וכתו' כותבים בוא"ו כאשר כתבו בהשאלה וא"כ מסתמא עיקר השם בוא"ו ורק שמקצרים לקרותו בת"ק ולכן לכתחלה צריך לכתוב בוא"ו ואין לחוש אולי יש קצת שכותבים באל"ף בכה"ג אזלינן בתר רוב הכותבים דכיון דרוב כותבים בוא"ו ש"מ שכן נקרא העיר מתחלתו ומה שהמיעוט כותבין באלף הוא כשהם אינם מדקדקים כותבים כדרך המדברים בכמות אל"ף ובפרט בכה"ג בעיר אחת מקום כתיבה ונתינה א"צ לכתוב שניהם כמבואר במהריב"ל ז"ל מובא בב"ש גבי פאלמא [ע' בג"פ סי' קכ"ט ס"ק קכ"ה] ולכן בודאי גם להפוסלים וא"ו במקום תנועת קמ"ץ בעיר מודים שלכתחלה כותבין בוא"ו. שלישית מבואר בב"ש גבי טובא [וע"ש בדברי חיים סק"ד] שכותבין בוא"ו אפילו קורין באל"ף ולכאורה סותר דבריו שבגאלדא פסק לכתוב באלף וע"כ צ"ל דבטובא כותבין בשטרות ובכתבי הדיוטות בוא"ו לכן גם בגט כותבין בוא"ו דבכה"ג כתבו גדולי האחרונים לכתוב כמו שכותבים בשטרי מכתבים הדיוטות וכתובות ומש"ה פסק הב"ש ז"ל לכתוב טובא בוא"ו ובט"ג [אות ט' טובא סק"ו] פסק עכ"פ בדיעבד כשר אם כתב בוא"ו במקום אל"ף אם כן נהגו בשטרות א"כ לכל הדיעות הגט זה כשר גם מבואר במהרשד"ם ז"ל [סי' רמ"ד] גבי אשקיפיא ביו"ד דכתב כיון דלא נשמע עיר אחרת כשר דלא יחושו לעיר אחרת ולא יהי' לעז רק יתלו בט"ס כיון דלא שכיח עיר אחרת א"כ ה"נ בנ"ד כיון דלא נשמע עיר אחרת כמוה בודאי כשר אם כתב ואו במקום קמץ ואפילו החולקים שם משום דחיישינן בש"ס לתרי שוירי מ"מ בנ"ד דמילת וואלברום אינו נרגש הקמ"ץ בשום אופן ורק היא ממוצעת בין קמ"ץ לשור"ק וחול"ם ובודאי דגם בוא"ו נקרא היטב בבחינה מבטא ממוצעת וכיון דאין נשמע עיר אחרת בודאי כל רואה גט זה ידע שהוא מוואלברום הקרוב לפנינו ובאמת בלא סברת מהרשד"ם ז"ל במבטא ממוצעת כמו מבטא וואלברום ראוי לכתוב בוא"ו שהוא משמש לחול"ם ושור"ק גם מבואר בר"ן ז"ל [גיטין דפ"ה] דהגאונים שאמרו דבלא ערעור כשר בשינוי כזה כיון דנוכל לקרותו כראוי מספק אם לא ערער הבעל כשר כמבואר בג"פ [סי' קכ"ו סקס"ט וסי' קכ"ח סק"ג] א"כ בזה בודאי כל משכיל יודע שראוי לקרות אפילו בוא"ו כעין קמ"ץ וכמו שכן כותבים הרוב בעיר הנ"ל א"כ בלא ערער הבעל ודאי כשר ובפרט במקום העמידה בכה"ג כשר לכל השיטות. כללו של דבר דלפע"ד אפילו לכתחלה ראוי לכתוב בואו וואלברום אך צריך להחמיץ הדבר לענין לכתחלה אבל בדיעבד שכבר ניתן הגט כשר ולא ידקדק בזה מי שיש לו קצת ידיעה בה"ג:

ולענין חשש השני דילמא לא הי' בקיאים הנה מסתמא המתעסקים בגט בקיאים הם או שכתבו עפ"י גדול שסידר להם מה יעשו ובפרט שכן העיד שהי' בצווי הגדול ומסתמא אותו הגדול עשה כדין ובלא"ה לפי מה דמבואר בפנים מאירות [ח"ג סי' מ"ז] יש להקל האידנא שכבר נסדר הכל בסדר יפה בש"ע ולכן הגט כשר והמהרהר אחריו יחוש לתקנת ר"ת [המובא בש"ע סי' קנ"ד סכ"ב]. והיה שלום כדברי כו' א' כ"א מרחשון תרכ"ה לפ"ק צאנז:

סימן קה

להרב כו' מו"ה משה יצחק זעקליר נ"י מו"צ דק' קוטב יע"א.

הנה בנדון שם העיר נכון לכתוב קוטב דאתקרי' קוטא ודמתקרי קוטיא כשם שקורין אותה עכשיו כמבואר בג"פ [ע"ש בסי' קכ"ח סקכ"ו] וגם נלע"ד לכתוב מי מעיינות ובארות דבאמת גם בארות נכללו במעינות וא"כ אינו שקר במה שכתב על מי מעיינות ואין כאן רק מה שמוסיף עוד בארות (דכלל) [דכבר] נכללו במעינות ויהי' לכאורה [נראה] מתוך כתיבת הלשון דיש שני מעיינות מלבד הבארות וזה אינו בנמצא שם מ"מ לא הוי זה כשינוי די"ל דזה כוונתו שיושבת על מי מעיינות היינו הבארות ועוד הוסיף לפרש מי בארות שיש בארות על רוב מעיינות ועל אחד אין באר על פיו כנלע"ד וגם מסתמא במקום שהמעין הולך לעיר נפתחים עוד מעיינות כן נלע"ד אם יסכימו ב"ד חשוב: