שו״ת דברי חיים – חלק ב – קטע 48

שוב ראיתי בא"מ [שם] שהגאון השואל משם מקשה אזקני הח"צ ז"ל מדברי הש"ס משם דאמר שם פקדון כיון דשמי' כשמי' לא מפקיד גבי' משמע דלולי זאת הסברא חיישינן לפקדון ואמאי הא הוי פקדון דיחיד א"ו לשאלה או פקדון אפי' דיחיד חיישינן כן תורף דברי הגאון משם ואני בער ולא אבין דהאיך שייך בפקדון שאלה דיחיד הא אם חבירו יאמר השטר הוא שלי שהפקדתי בידך מה ישיב לו ל"ח ליחיד שהפקדת אצלו זה דבר שאין לו שחר בשלמא גבי נפילה שזה שאמר שנפל ממנו השטר א"י דלמא גם יב"ש זה הלוה לזה ואין לו שום טענה על זה המוציא השטר ורק הלוה טוען לא אתה הוא המלוה ומאחר נפל ואתה מצאת לזה אמרינן דלנפילה דיחיד ל"ח אבל אם באו שני יב"ש ואמר אחד לחבירו הפקדתי דבר גבך בודאי אין שייכות כלל לנפילה דיחיד ועיין בח"ץ ז"ל מה שטרח להמציא הראי' דגם שאלה שני ב"א אמרינן ל"ש אבל באם אומר בפירוש דבר זה שלי שהפקדתי בידך אין שייך כלל לשאלה דיחיד ולהכי צריך אביי לתרץ דחזקה כיון דשמי' כשמי' לא מפקיד גבי' ודו"ק. עכ"פ דברי זקני הח"ץ הנ"ל ראוי לסמוך עליו ולכן גם בנ"ד לחוש לזה דלמא אחד יצא כבר ממעליטץ וזה בעל העגונה השאיל לו הפאס זה הוא שאלה דיחיד דל"ח אך עדיין עלינו לחוש דלמא הנפטר הוא מרבים דעלמא ושאל לו הפאס זה בעל העגונה דזה הוי כמו כל שאלה דעלמא דחיישי' להו ז"א דהא הגיד בפי' שהוא ממעליטץ ואינו מעלמא וא"כ הרי מוחזק לנו שהוא ממעליטץ ואין לנו לחוש רק שהוא מיחידים אשר אולי נעלמו מאתנו ואבד זכרם והוא היחידי שאלו הפאס מזה בעל העגונה וזה הוי ממש שאלה דיחיד דל"ח ואין לומר דמה שאמר שהוא ממעליטץ הוא מחמת שהי' לו פאס מש"ה כיחש לומר שהוא ממעליטץ כדי שלא יותפס זה ליתא דא"כ בכל שנמצא תח"י פאס שהוא מאותה העיר גם שאומר שמו ושם אביו נימא שאינו נאמן ורק שנאמר כן משום שלקח לו פאס מעיר הזאת כאשר שכיח זה כנ"ל א"ו אין זה חשש כלל דמה לן להפאס אין לנו רק לילך בתר השם שהחזיק בו ובאמת כן משמע משם דבאומר שמו כן נאמן מה"ת ול"ח כלל כמבואר באריכות תשו' אחרונים ולכן אין לנו לחוש רק באמת שהוא ממעליטץ רק דלמא יצא זמן רב ואינו בעל העגונה וע"ז אין לחוש דהוי שאלה דיחיד גם נלע"ד דאין לחוש לאיש אחד מארחי ופרחי נטל פאס על שם בעל האשה דהנה רוב שיטות הוא לא החזיק היינו לא נודע שיש עוד יב"ש. והנה בודאי זה מקרי לא הוחזק שני יב"ש דלא ברור והוחזק זה שלקח אחר פאס בכאן ודמי ממש ליוסף בן מיכאל וליצחק ר"ג לפי פירוש הרא"ש ז"ל [בתשו' כלל נ"א מובא בב"י סי' י"ז] דל"ח שאחר בא לשם יעו"ש ולכן אין לחוש לאחרים ורק אם באנו לחוש הוא דילמא אחד יצא מזמן רב ממעליטץ ושאלו לו זה הפאס מבעל העגונה ולזה ל"ח דהוי שאלה דיחיד ואם באנו לחוש דלמא איזה איש ממעליטץ לקח פאס על שם בעל העגונה לזה שוב מהני חיפוש כיון דהוי זמן לא כביר והוא הגביל זמן לזה מהני חיפוש ולכן אם יכריזו בביהכ"נ בק' מעליטץ וגם ידרוש הרב והבד"צ דשם מיושבי כפרי' הנקראים ע"ש מעליטץ אם במשך זמן הפאס לא נחסר משם אדם בודאי מותרת האשה הזאת להנשא:

ומה שחשש מעכ"ת שאמר שיש לו בנים והוא אין לו בנים באמת בספר מאיר נתיבים [סי' פ"ה] החמיר בזה ודבריו נכונים בעיני מאד ות"ל כבר כוונתי לדעתו בענין עגונה בתשובה אחרת דממ"נ אם אתה אומר שמשקר א"כ על מה תסמוך ול"ד להא דתשו' משאת בנימין דלענין עדים שאני אבל מפיו אם משקר א"כ כולו שקר ואם אומר אמת א"כ בודאי הוא איש אחר לא בעל העגונה [ע' בח"א סי' ל"ד ל"ה ל"ו]. אולם נ"ד שאני כיון דיש תח"י הפאס והוכחנו דשאלה דיחיד הוי מילתא דל"ש בכה"ג ודאי תלינן מה שאמר דהי' לו בנים הי' מאיזה טעם דדבר זה שכיח בארחי ופרחי שמשקר וזה שאלה דיחיד לא שכיח כלל ואפילו שאלה דרבים הרבה מאחרונים מסקי' דל"ח לשאלה יעוין בשו"ת גאוני בתראי [סי' כ' כ"א] ולכן בודאי תלינן יותר דמשקר בדבר שדרך אינשי כהני לשקר ולומר שהוא בעל בנים מטופל וכעין דאיתא בתשו' הר"ן ז"ל סי' ל"ג וז"ל שם ולענין הספק שנסתפק לכם בפני העדות שהעיד על קריאת שמו חיים אנו אומרים שכיון שיש עדות מספיק בדבר שבעלה של זאת מת אלא שנולד ספק בשם זה אין לחוש לפי שקריאת שמו בענין זה הוא כסימן העשוי להשתנות שכבר הועד בפניכם שהוא אמר שכשיצא מעירכם שירחיק נדוד וישנה שמו כדי שתהי' אשתו עגונה כו' וכל שהעדות מספיק מצד עצמו אלא שיצא לו ריעות' מסימן אחר שנראה ממנו שאינו הוא ואותו הסימן הוא עשוי להשתנות אין מטילין מחמתו שום ספק בדבר אלא תולין אותו בשינוי שעשוי להשתנות ויש לי לדבר זה ראי' מדאמרי' בפ' מ"ש איתיבי' ר"י לר"ש ב"ל מעשה בבני ברק באחד שמכר בנכסי אביו ומת ובאו בני משפחה וערערו לומר קטן הי' בשעת מיתה ובאו ושאלו את רע"ק מהו לבודקו אמר להם אי אתם רשאין לנוולו ועוד סימנין עשוין להשתנות לאח"מ בשלמא לדידי דאמינא ראי' בעדים כיון דלא אשכחי עדים דקאתו אמרו לי' מהו לבודקו אלא לדידך דאמרת ראי' בקיום השטר למ"ל לבודקו לקיימו שטרייהו ולוקמי בנכסי ודחינ' מי סברת נכסים בחזקת בני משפחה קיימי וקאתו לקוחות ומערערי נכסי' בחזקת לקוחות קיימו וקאתו ב"מ ומערערי ובודאי כי אמרי נכסין בחזקת לקוחות קיימו לא משום דלקוחות תפסו להו דהא הך עובדא דב"ב בקרקעות הוא כדמוכח התם בפ' מש"מ ותפיסה בקרקע לא מהני ולא מידי ולעולם כל שנסתפק לנו בקרקעות של מי הם מעמידין אותם בחזקתם הראשונה וכדמוכח בפ' האשה שנתארמלה בעובדא דבר שטיא אלא ה"ק מי סברת נכסים בחזקת ב"מ קיימו [נכסים בחזקת לקוחות קיימו] משום דס"ל ראי' בקיום השטר וב"מ הוא דמערערי לומר קטן הי' ולא הי' ערעורן כלום שמכיון שאין אנו רואין ריעות' בדבר אין לחוש לו ועל בני משפחה להביא ראי' אפילו היכא דב"מ תפסו להו להני ארעתא אלא שבאו ב"מ ואמרו לבודקו וא"ל רע"ק דסימני' עשוי' להשתנות לאח"מ כלומר שאפי' ימצא כדבריהם שלא ימצא לו שתי שערות או שלא ימצאו בעיקרן גומות אין בדבריהם כלום דסי' הללו עשוין להשתנות לאח"מ הלכך אפי' אם כשנבדקו אותו נראה בסימנים שקטן הי' אין זה ריעות' כלל כיון שהן עשוין להשתנות ואין לספק בדבר מחמתן אלמא כל סימן שהוא עשוי להשתנות אינו מטיל ספק בדבר שאלו הי' הדבר מסופק מחמתו כלל אין ספק שמעמידין הנכסים בחזקת ב"מ דאוקי ארעא בחזקת אבהתא והרי הדברים ק"ו שהרי נראה משמועה זאת שאעפ"י שמתוך השטר לא הי' מוכיח שגדול הי' דהא בההיא שקלא וטרי' דהתם לא מסקינן אכתי אדעתן האי חזקה דאמרי' בסוף סוגיין דהתם דאין העדים מעידין על השטר אא"כ נעשה בגדול אלא שהיינו סבורים לומר שכיון שאין הריעות' נראה אין חוששין לו ואפילו נאמר דבריש הסוגי' נמי אהאי חזקה דסוף סוגיין סמכינא אעפ"י שאין הדבר נראה כן מסוגיין דהתם מ"מ ההוא חזקה אינה ודאית וראי' לדבר מדאמרי' בהך סוגי' דהתם והלא משמך אמרו דיפה ערערו ב"מ וה"פ בשלמא א"א וס"ל דמודה בשטר שכתבו צריך לקיימו א"ש דיפה ערערו דאע"ג דקי"ל חזקה אין העדים חותמין על השטר אא"כ נעשה בגדול מ"מ אין הדבר ברור ומצי למימר דקטן הוי משום מיגו דמצי למימר דשטרא [לאו] כלום היא אלמא שאין הדבר ברור אצלינו לומר שגדול הי' דא"כ הו"ל מיגו במקום עדים ואפ"ה אמרי' התם שאפי' יבואו ב"מ לבדקו וימצאו שקטן הי' אין ערעורן כלום שמכיון שעם כ"ז (אין) אנו מעמידין אותו בחזקת גדול אעפ"י שסי' זה מראה שקטן הי' תולין אותו בשינוייו ואפילו ספק אין כאן שאילו הי' בדבר ספק כלל מעמידין הנכסים בחזקת בני משפחה עכ"ל. אלמא דאפילו בדבר שאינו מוחלט לגמרי רק שמחזקינן אנו שכן הוא לא נחוש אם נמצא איזה דבר הסותר דיש לתלות בדבר הסותר בדבר עשוי להשתנות ובחנם האריך הב"א ז"ל [בתשובה ז' עיי"ש] להקשות בדברי הר"נ ז"ל כי הלא המעיין יראה שהמעשה הי' שאיש זה הי' לו שם היחוס משפחה כדרך הספרדים ניבוט דמישטרי איצק וגם שם ניתן לו בעת מילתו עיי"ש וזה האיש שנסתפק בבעל האשה הי' שם משפחתו כבעל האשה ועיקר שמו ממילתו החזיק לשמו חיים וזה נודע לנו בבירור שזה א"א ואחד מהם שקר או שם משפחתו הוא שקר או שם מילתו והנה באמת לפע"ד שם מילתו אינו רגיל גבי הספרדי' רק לקרוא לו רק לס"ת או לפרקים ושם משפחתו עיקר קריאתו ולזה השיב הר"נ ז"ל כיון דע"כ אחד מהשמות בדו אותו תלינן בשם שעשוי להשתנות שאמר טרם צאתו מביתו שישנה שמו שם מילתו ולכן ל"ק על הר"נ ז"ל כלל מה שהקשה הב"א ז"ל וכמ"כ בנ"ד כיון שלפום הנראה לולא השינוי היינו תולין דזה הנפטר הוא בעל העגונה במה ששינה שמו לומר שיש לו בנים לא נגרע דבר מחזקתינו בו שהוא בעל האשה דזה שאמר שיש לו בנים הוא דבר השכיח באנשים כאלה לשנות ולכן האשה מותרת ובפרט לפי מה שנראה מהשאלה שזה האיש שאמר שלן אצלו ואמר לו שיש לו בנים הוא לא ראהו עוד רק שאמר שזה הנפטר ממעליטץ לן אצלו ואם כן הוא אין כאן חשש כלל די"ל זה הלן אצלו הלך לעלמא וזה הנפטר בא לאח"כ לשם והוא בעל האשה אולם בל"ז נ"ל דמותרת להנשא כנ"ל אך מחמת טרדתי וצערי לא אסמוך זולת אם יסכימו עמי שני גדולי הדור אמתיים:

אחר כותבי זאת ראיתי באבני מילואים שהגאון השואל הרגיש בזה לאמר דל"ח שהשאיל לו בגד ובתוכו פאס וא"כ גם בכיס וארנקי נימא כן ולכן הוליד מזה דין חדש דדבר שמקפיד עליו אינו שוכח ובאמת זה הוא דבר חדש אשר לא שערום אבותינו ז"ל ואדרבה משמע להיפוך בח"מ ובאחרונים ולא קשה מכיס וארנקי דלמא הי' בתוך הבגד שהשאיל להם דזה ליתא דל"ח לדבר שאין לפנינו וגם אין דרך ארנקי רק ללבשו כמו שהוא וטבעת י"ל ג"כ בדרך זה שאין דרכו ליתנו בכלי ועיין פ"י גיטין [כ"ח א'] דלחששא רחוקה כי האי לא חששו שהי' הכיס מונח בכלי דמושלי יעו"ש. והנה כ"ז אם הי' נמצא פאס והי' ידוע לנו שלקח בעל העגונה פאס זה אז שפיר הוכחנו לומר דל"ח לשאלה דיחיד אך כפי המבואר בהגב"ע שלא הי' לו פאס רק הי' לו כתב תעודה מערכאות שנאבד לו הפאס במלון ונתנו לו זה לילך בו לביתו ולפי הנראה שהערכאות לא הכירו את האיש ואת שמו רק ע"י איזה חקירה נתוודע להם שהוא מק"ק מעליטץ או שהאמינו לו שאמר כן ובכה"ג חשש הרבה הגאון המובא בס' ב"א דמה שאמר לפני עכו"ם שכן שמו לא מהני מידי דדלמא אמר כן לאיזה סיבה המועיל לו וגם אם עפ"י חקירה כתבו שמו לאו דבר ברור לסמוך על חקירתם בא"א ולכן אני נבוך מאד בהיתרא דהך אתתא ואם אולי תיסע לעיר אשר משם ניתן המארשראטהע אולי תוכל לברר מהיכן נודע ששמו כך. אך לע"ע לא אומר איסור ולא היתר ואם יתירו גדולי דורנו יוכל לסמוך אהיתרם:

סימן מח

להבד"צ רק' קראקא:

שאלה ע"ד האשה עגונה קשת רוח. אשר בעלה ה"ה ר' עקיבא ב"ר אברהם עביר מפה זה איזה חדשים נסע מפה לשוט על הווייקסל בסמוך לפה איזה פרסאות וה"ה ר' עקיבא הי' נטבע בווייקסל ואחר י"ד ימים נמצא איש אחד בהווייקסל לא רחוק ממקום אשר הוטבע והמשפחה שלו נסעו שמה והביאו אותו לכאן והוגבה עדות בב"ד. וז"ל הגב"ע עדות ר' יואל ב"ר מרדכי אחי האשה אשת הנטבע הנ"ל העיד בעדות אחר איום גדול שהוא מכיר החפצים הנ"ל בטב"ע ובהכרה טובה וגם מכיר הסכין בטב"ע ובהכרה טובה ומכיר היטב הכת"י של המנוח ז"ל וגם האשה אשת המנוח העידה שמכרה הכל בטב"ע ובהכרה טובה ר' יואל הנ"ל העיד כל הנ"ל ה' שבט תרי"ח לפ"ק בחומר עדות:

עדות של ר' יואל ב"ר מרדכי אחי האשה דאבריש אשת הנטבע הנ"ל: איך מיט אחותי דאבריש זינדן גיקומין לכפר טשעוויץ לר' משה דיזער גינג מיט אונץ לערל יאציק יאניש לכפר טערזיזען איך פראגטע דעם ערל אויב איך בייא איהם פישע בעקוממע דיזער זאגטע הייטע ניכט ווען דיא ווייקסל אפ פאלין זיין ווערדע דא האטע ער פישע צו פאר קויפין דא זאגטע איך צו איהם אויב מען מיט וואססער דיא פישע נאך קראקא ברינגע אין דעם עס איזט אין געפאהר. דיזער לאכטע איך ערצאעהלע איהם דאס אים זאממער איין פישער דער איממער אויף וואסער לויפטע בייא ווארשוי ערטרינקן איזט. דער ערל זאגטע דאס אויך היער איין יודע מיט נאהמען עקיבא אויס קראקא ערטרונקן זייא אונד ער איהם נאך פערלויף פין 16 טאגע אין דעם דארפע בעקאממען האטטע. איך פראגטע איהס אויב ער דעם יודן פריר געקאנט האטטע. דא זאגטע ער דאס ער איהם פאן אונגעפעהר 20 יאהרין קעננע. דא זאגטע איך איהם דאס ער זאל מיר ערצהעלין וויא דאס צוא גינג דא זאגטע ער מיר איך האבע איינעם מענטשין שוויממען געזעהין. האבע איך איהם עהמפאר גענאממען דא ערבליקטע איך דאס עקיבא איזט וויא איך איהם אויפס געזיכט ערקענט איך פירכטע מיך דאס איך זאללע ניכט פילייכט אום שטענדע האבען בווייל איך וויססטע דאס ער בייא זיך געלד האטטע זא גינג איך אונד באנד איהם אין וואססער אין גינג צו מיינער פרויא דיזע מיינטע דאס איך זאל געהין צום וואלעק זיין שכן וויא גינגען מיר אונד נעהמען איהם הערויס. זויא וואר ער גאר ניכט פאר ענדרט בלויס דאס מויל האט ער גרעסער נאך איינער האלבען שטונדע אומגעפאהר איזט ער פאר ענדערט געיוארדען. אויך דער וואלעק האט מיר דאס זעלבע געזאגט איינע ערלית טערעסיק האט מיר גיזאגט זיא איזט גראדע ביים וואססער געוועזען דאס זיא האט איהם גלייך ביים געזיכט ערקענט אויך הבחור איצק מכפר טשעוויטץ איין יונגע פאן 17 יאהרע האט מיר געזאגט דאס ער איזט גלייך צום וואסר געגאנגין וויא עס איזט איין רעש געווארדען דאס ער האט איהם גלייך ביים געזיכט ערקענט אונד ער איזט צום ערקענען געוועזין אונד אין איינר שטונדע האט מען איהם ניכט מעהר ערקענט. אללעס איזט פאר ענדערט אן איהם געווארין כל הנ"ל העיד בפנינו ר' יואל ב"ר מרדכי אחי האשה בתו"ע יום ב' כ' שבט תרי"ט:

עדות של האשה מ' אסתר אשת ר' רפאל מכפר סאלקאווע איך בין גישטאנין אונד האב גיזעהין וויא דער עקיבא איז אראפף גיפאללען פין לידקעלי אין וואסר אונד האט זיך ארויף גיחאפט אונד האט גשריגין לערלים מען זאל איהם רעטטען אונד איז באלד ווידער אריין גיפאללען אין וואססער עס האט גידויערט בערך א' רבע שעה וויא איך בין נאך היר גבליבן שטיין אונד האב איהם ניט מעהר גיזעהין. כ"ז העידה האשה הנ"ל באיום בתו"ע ביום ג' י"א מרחשון תרי"ט:

עדות של ר' משה בן אלעזר מכפר טשעוויטץ. פרייאטאג אים 6 אוהר פריא איזט פאר מיין קרעטשמא על הווייקסל איין בויער געשווימען מיט איין לידקעלע מיט פיש. פראג איך איהם וואהין שווימסט דוא ענטפערט ער דאס איז עקיבאס פיש ער איזט דער טרינקען ווארדען וויא איך דאס געהרט האב בין איך תיכף אהין גילאפין אונד האב מיט גינומין מענטשין אויף דעם אורט וויא ער איזט דער טרינקען ווארדען אונד האב גיהייסין זיכן דארט איזט אויך גיוועזין איינע אשה אסתר אשת ר' רפאל מכפר סאלקאווא דיא אשה האט דער ציילט דאס זיא האט גיזעהין וויא ער איזט דער טרינקען גיווארדען אונד האט צווייא מאהל זיך ארויף גיחאפט אונד האט גשריגן גיוואלט איזט זיא גילאפין נאך מענטשין איהם צו רעטטען נור זיא האט נישט גיקענט אזוי געך געפינען מענשין אויך האב איך גיהייסין זוכן אבער מען האט נישט גיקענט געפינען איך האב פיעל בויערין גיבעטין אז מען זאלל זוכן דען נטבע. ביום שבת פ' תבוא זענין נו מיר גיקומין צווייא בויערן נישט די בויערין וואס איך האב זייא גיזאגט דאס זיי זאלין עהם זוכן רק אנדרי בויערן דיא בוירען האבן מיר גיזאגט זאגט דאס זיא האבין עקיבא געפינדן בין איך גלייך לשם גילאפין אונד האב איהם גיטראפין בווייקסל ליגען אנגיהאנקרט איך האב איהם ארויס גינומין מן המים מיט זיינע מלבושים וואס איך האב דער קענט אינד האב גיהייסין זוכן אין טאש בימין ירכו דען איך האב גוויסט דאס ער האט תמיד אין דער טאש מעות וכן הוה מען האט איהם אויס דער טאש ארויס גינומין איין טייססריל מיט מעות אונד פאפירן האב גלייך בעפוילן מען זאל לויפן קיין קראקא בשביל המשפחה ובמוצאי ש"ק וענין המשפחה גיקומין אונד איהם לידם מוסר געוועזען מיט הטייסטריל מיט פאפירן. דער קענט האב איך הנטבע מכח המלבושים דורך דיא שטאטור וואר אינמעגליך צו דער קענען ווען איך העט נישט געוויסט אז עקיבא איזט ערטרינקן ווארדין נור דארך המלבושים גם דיא הענדע וועלכע תמיד זענין שווארץ גיוועזין האב איך גיזעהין דאם זייא זענין נאך אזויא שווארץ וויא תמיד אויסער דעם איז נישט גיוועזין צו דער קענען כל הנ"ל העיד באיום בתו"ע קראקא יום ב' כ"א אלול תרי"ח:

ר' שכנא שליח ב"ד ור' איצק שליח ב"ד העידו בתו"ע שהאשה דאבריש אשת הנטבע הגידה סימנים במלבושים אשר הובאו הנה היינו על המכנסים נמצא שטרייפליך פאסעליך דער גרונד וואר ווייס אונד דיא פאסעליך בלויא גם אמר' שבארבע כנפות נמצא זייגער טעשיל מצד שמאל ועל הכתונת נמצא רשום אות ק' ראש התיבה מן קיבא מרוקם בחוט שני ראטה וגם אמרה שיש בו מאחריו סימנים שיש לו שלשה רשומי חתיכות מאחוריו ומחמת שהי' לו מאחוריו חבורות וחתכוהו הרופאים לרפאותו ורשומי החתיכות ניכרין והעידו שכל הנ"ל נמצא בהמנוח הנפטר הנ"ל גם העידו שהאשה הנ"ל נתנה להם חתיכה מהצייג של המכנסים ואח"כ חתכו מהמכנסים א' חתיכה מאותן מכנסים אשר הובא לבוש בהם ונמצא הכל נכון גם העידו שנמצא אצל המנוח בייא גארטיל שלו ורייזע פאס שלו גם רשום בכתיבת ידו חובות שמגיע לו מאביו ז"ל מערליס ומה שהוא חייב לאביו ולשאר אנשים וגם נמצא אצלו א' סכין שלו וגם א וועקסיל על אדרעסי שלו בח"י ערל אחד גם בשעת קבורה חתכו השלוחי ב"ד הנ"ל מן המכנסים ומן הכתונת איזה חתיכות ואותן החפיצים היו לנוכח עינינו הבד"צ ג"כ: