שו״ת דברי חיים – חלק ב – קטע 49

כל העדות הנ"ל העידו לפנינו הבד"צ העדים הנ"ל בתורת עדות.

ולהיות לראי' חתמנו שמינו פה קראקא יום ג' ב' אדר שני תרי"ט לפ"ק: הק' אברהם יענר. ישראל יהודא ליב סג"ל. אברהם מאיר גרייווער:

תשובה מחמת גודל טרדותי כעת בעניני דפיסחא לא אוכל לבא בארוכה לפלפל בסוגיות הש"ס ובפרט כי אינו נוגע לענין הדין כי כבר דברו בזה הרבה ראשונים וגדולי האחרונים אין בידינו מסברותינו לחדש בזה פעוטי השכל ואין לנו רק להקים הדין עפ"י רוב דיעות כי יש סברות הרבה וכ"א ימצא מקום להתיר או לאסור ולכן אין בידינו רק לילך בתר רוב הדיעות והפלפול הוא רק דרוש וקבל שכר. והנה לאשר אני מוטרד בפלפולים אחרים לכן לא בארתי רק להבין עיקר הדין אליבא דרוב הראשונים וגדולי האחרונים ובפרט כי הדבר פשוט להתיר לפע"ד בנ"ד אליבא דכ"ע. דהנה עדות של ר' יואל בר' מרדכי מפי הנער שאמר בזה"ל דאס ער איזט גלייך צום וואסער געגאנגין וויא עס איזט איין רעש גיווארדין דאס ער האט איהם גלייך ביים געזיכט ערקענט אונד ער איזט צום ערקענען געוועזין אונד אין איינר שטונדע האט מען איהם ניכט מעהר ערקענט. אללעס איזט אן איהם פאר ענדרט געווארדין עכ"ל. והנה לכאורה סותר הנער בעדותו את ר' משה שאמר שלא הי' אפשר להכירו אך באמת אין כאן סתירה כלל (דכן קיי"ל בכ"מ שמתרצים העדים שלא יכחשו זא"ז) כי הנער גופא אמר שלאחר מעט שעה נשתנה ולא הי' אפשר להכירו א"כ מסתמא הנער ראה אותו טרם שראה אותו ר"מ והנה ר"מ אמר שהוציאו מהמים וא"כ לפ"ד הנער שאמר שראה אותו מקודם כנ"ל בודאי הי' תוך המים הגם שלא פירש רק מסתמא כן הי' כיון שר"מ לא הכירו שנשתנה בשעת הוצאתו מהמים והוא הכירו ש"מ שהוא ראה אותו מקודם ובהיותו במים שהרי ר"מ הוציאו לאח"כ מהמים וא"כ בשעה שהנער ראהו הי' תוך המים אך לכאורה קשה להאמין דבר זה דאם הי' תוך המים האיך ראהו בט"ע ואולי הי' בחוף הנהר שאין המים עמוקים רק עברו המים על גופו ופניו בקצת והי' תוך המים ויכול להכירו ומה שאמר ר' משה שהי' אן גיהאנקרט בהמים איני מבין כוונת לשונו ואולי שהי' מסובך בשפת הנהר בתוך המים כדי שלא יוכל לשוט אנה ואנה אך עכ"פ נראי' הדברים שהי' תוך המים בשעה שראהו הנער וא"כ הרי ראהו לאלתר והכירו בט"ע וגם הי' בו סימנים דהחתיכות שלשה שאמרה האשה עכ"פ סימנים אמצעים הוי ולכן די בעדות זה לכ"ע דנהי דנחמיר כדברי הרא"ש ז"ל בר"פ האשה שלום] וסייעתו דראה הטביעה לא מהני גופו שלם וט"ע רק עם סימנים מ"מ הא ודאי כולהו איתנהו ובודאי א"צ כאן סימנים מובהקים כמבואר ברוב הפוסקים ובב"ש ז"ל [סי' י"ז סכ"ח] והגם שנראה מהנמוק"י [שם] שצריך סימנים מובהקים ממש וכן קצת ראשונים אשר אתו כמבואר במהרח"ש ז"ל בעגונא דאתתא מ"מ הלא מבאר המהרח"ש ז"ל כוונתם דטעמם דסימנים מובהקים לחוד [בלא ט"ע וחזי' לאלתר] לא מהני דדלמא לא עיין בהו היטב מחמת שראה הטביעה ונדמו לו שזה הוא לא עיין היטב בהסימנים ולכן צריך לאלתר וט"ע וא"כ לפ"ז לדעת הנך מחמירים סימנים מובהקים נמי אינם מובהקים ממש רק בצירוף ט"ע וכנ"ל ממילא בנ"ד שהסימנים בעצמם ברורים מחמת שהאשה אמרה טרם ראתה אותו הגם שאינם מובהקים ביותר מצטרפי עכ"פ להט"ע ולמה שראהו לאלתר וא"כ מותרת לכ"ע:

אך כל זה לרווחא דמילתא דלדינא כבר החליט הב"ש להתיר בלא ראה הטביעה ממש כמו נ"ד שהנער לא ראה הטביעה וא"כ עכ"פ בספק אישתהי מותר וגם שהוא עד מפי עד רבו המתירים בספק אישתהי ובפרט שהנער אמר שלשעה נשתנה זה לאות שראהו תיכף קודם עלותו מן המים הגם שזה אינו הכרח דזה אינו דבר חלוט שתיכף אחר שעה נשתנה שלא יוכל להכירו ואולי גם מקודם נשתנה פניו של הנטבע להנאבד בעל העגונה ואח"כ נשתנה עד שלא יוכל להכירו אך עכ"פ קצת ראי' הוא שהי' לאלתר ולצרף לסניף לומר דלד"ה מותר בנ"ד ולכן לפע"ד בעדות הנער לחוד סגי אך גם העדות של העכו"ם המסל"ת הוי עדות מעלי' דהוי מסל"ת גמור כמבואר כמעט בכל הפוסקים דזה הוי מסל"ת והאריכות בזה למותר והנה העכו"ם אמר בפירוש שהכירו תוך המים ועם הסימנים וכנ"ל בודאי מהני לכ"ע הגם שהר"ש והר"ן ס"ל דאין עכו"ם משגיח על ט"ע היטב מ"מ כבר קיי"ל למעשה שלא כדבריהם כמבואר בב"ש [סקע"ו] וגם בכה"ג שכוונתו הי' לידע אם הוא זה עקיבא כדי ליטול מעותיו ממנו דכל טעמם שכיון שעכו"ם אינו מתכוין אינו מדקדק היטב אבל כאן דקדק היטב ובפרט בצירוף הסימנים וראיתי בקונטרסו דמר שכתב לדחות היתר דלפ"ת מחמת שבמים שייך בדדמי ולא דייקא האשה ואין ע"א נאמן רק מטעם עביד לגלוי' ובמסל"ת לא שייך על"ג ולכן לא מהני כאן לפ"ת הנה אתפלא מאד חכם כמותו יאמר זה הלא גמרא ערוכה [יבמות קכ"ב] גבי נכרי שהעיד בס' ב"א שנהרגו בכרך ביתר במלחמה והשיאו נשותיהם ויעוין במלחמות [בר"פ האשה שלום] שכתב להדי' מכאן נפשוט האבעי' דע"א במלחמה וכן מלא בכל הראשונים ואחרונים להתיר בטביעה מסל"ת וקו' מעכ"ת במחכ"ת אינו כלל דהנה מבואר בתוס' ורוב ראשונים דעיקר טעם נאמנות באשה משום דייקא ורק לדיוק צריך ורק אבעי' בגמ' אי עיקר הטעם דדייקא וצריך דיוק רב והיכי שיש מקום לומר בדדמי או דרחמי וסני לי' לא דייקא הרבה לכן אסורה להנשא או הטעם העיקר בהיתר ע"א הוא משום על"ג הגם שצריך נמי לדייקא מ"מ סגי בדיוק מעט שבכל ענין אשה מדייקת עכ"פ מעט וכן מבואר בהדי' בדבריהם ביבמות דף צ"ג [ד"ה ע"א] וכן בתוס' ראשונים ז"ל וא"כ ה"נ זה האבעי' הוא גבי מסל"ת [ביבמות קכ"א קכ"ב] או עיקר הטעם דרבנן הימנוהו דנכרי לא משקר במסל"ת ודיוק אינו רק לסניף וסגי בדיוק מעט או עיקר הטעם היתר דלפ"ת משום דייקא ולכן צריכה דקדוק רב וכיון שנפשט דאין עיקר הטעם משום דיוק רב רק סגי בדיוק מועט גם מסל"ת נאמן ולכן הימנוהו רבנן בכרך ביתר לנכרים וכן מתירים נשי נטבעים עפ"י נכרים מסל"ת כמבואר בכל הפוסקים ובאמת לפ"ד (ת"ה) [המרדכי בשם הר"ש והר"ן] מובא ברמ"א [ס"נ] יותר י"ל במסל"ת לא שייך בדדמי כי למה לי' לומר מסל"ת אם אינו ברור לו ועפ"ז א"ש מה שנדחק הרמב"ן ז"ל במלחמות [הנ"ל] בצ"ע דלמה לא נפשטה האבעי' דע"א במלחמה מהא דס' ב"א בכרך ביתר ולפמ"ש [א"ש] די"ל דמסל"ת עדיף ולא שייך בדדמי משא"כ בע"א שייך בדדמי לשיטת רש"י וכמה מראשונים ז"ל ולכן בודאי העדות של המסל"ת מהני ובפרט שבנ"ד יצאנו מחשש א"ד ע"י האשה שאמרה שעמדה לערך רבע שעה דהנה באמת הוא שיעור יציאת הנפש כמבואר במהרי"ט ז"ל [ח"ב סי' כ"ו] ומה שהביאו החולקים ראי' מהא דאמר להם רחב"ד גבי בתו של ר"נ שעה ראשונה ושני' שלום [יבמות קכ"א ב"ק נ'] לפי שאפשר לחיות תוך המים אינו לפע"ד ראי' כלל כי מלבד מה שמהרי"ט ז"ל מחלק שם יעי"ש בדבריו אך באמת י"ל דזה לעולם אינו ברוב ב"א ורוב מתים בשיעור מועט כשיעור חניקה כמ"ש מהרי"ט ז"ל ורק שיש מעט דמעט שחיים יותר עד ב' שעות ולכן בתו של ר"נ דאיקלע לה נס [א"ה ולכך שעה ראשונה ושני' אמר שלום כיון דהמיעוט יכולין לחיות ב' שעות תוך המים לא ידע דעלתה דלמעט בניסא עדיף רק עדיין עכ"פ] חיתה תוך המים כפי שמתרחיש למיעוט אנשים אך עכ"פ לעולם רובא דעלמא מתים תוך שיעור זה רק כי באו מים עד נפש בשיעור חניקה וכדברי מהרי"ט ז"ל ולכן לא תצא אם נישאת ואין לומר דהוי תרי מיעוטי חדא דילמא ניצול מרחוק הב' דילמא ניצול בכאן לאח"כ דהמדקדק באמת יראה דאינו רק חד מיעוט שניצול דמיעוט ניצולים ועוד צ"ל דהא דבר ברור בחוש הראות דעכ"פ בתוך רבע שעה נעשה הנטבע ברעש ונתעלף ואם לא יעשו לו תחבולות ימות בעילופו ורק ע"י המצאות ותחבולות שעושים לו חי לפעמים והנה לאיש הזה הנטבע שראינו שנטבע במים שאל"ס ולא עלה לפנינו בתוך שיעור שעכ"פ נתעלף ואך יש לספק דלמא הלך פ"י גל למרחוק ושמא יצא ליבשה כמבואר בש"ס [יבמות קכ"א] ורק דזה הוא רק מיעוטא ומה"ת אזלינן בתר רובא ולכן אם נישאת לא תצא והנה בכאן שלא המתינו לראות שני שעות נתחדש עוד ספק שמא יצא בכאן ולכאורה ע"ז ג"כ אין לחוש דהא לא עשינו לו שום תחבושת ורפואה וא"כ גם אם עלה הי' מת וע"כ עליך לומר דחיישי' לחששא רחוקה דדלמא עבר איזה אדם או שיירא ולקחוהו לביתם או לאיזה מקום רחוק ושם הצילתו וזה ודאי הוא דומה ממש להא דגלי אשפלי' למרחוק [ביבמות שם] דס"ס בכאן ודאי לא נעשה לו שום הצלה ורק למרחוק זה החשש כבר אמרנו דלמיעוטא לא חיישינן וס"ס דעפ"י הרוב לא ניצול וא"כ מה"ת אזלי' בתר רובא ובשלמא אם לא עמדו בשיעור יציאת הנפש אין עליו כלל שם טביעה ממשות ונותנים עליו חומרי חיים וחומרי מתים די"ל שתיכף עלה מהים והלך לדרכו אבל שעכ"פ בודאי ראינו שהי' תחת המים רבע שעה ונהי שלא יצא נפשו תחת המים בודאי מ"מ הוי בודאי מוכן למות אם לא יצילהו ע"י תחבושת בתחבולות ואנו ידענו בבירור שלא נעשה לו זה בכאן לשום נטבע וא"כ למאי ניחוש בודאי הרוב הוא שמת וסברא כזו איתא בתשו' מהר"ם אלשקר סי'.. יעי"ש ולכן נלע"ד דדברי מהרי"ט ז"ל נכונים וגם מהריב"ש [סי' שע"ט] אין ראי' כלל רק שחי' ב' שעות תחת המים אבל לענין אם נשאת לא תצא י"ל דגם הוא מודה דסגי בשיעור רבע שמה וכ"נ מסתימת כמה תשובות דלא ראו רק שיעור מועט ופסקו דהוי רק דרבנן ואם נשאת ל"ת ולא אוכל לפרטם כי רבים המה אשר נראה כן מפשטות דבריהם ומה שהביא בע"א ז"ל [סקל"א] ראי' מדברי החולקים על (ר"י) [ר"א] שבמרדכי יע"ש אינו ראי' כלל די"ל דראי' לא הוי שם דכיון דאין דבר זה כמה שיעור שתצא נפשו (אינו) מבואר בשום מקום ולכן לא הי' ראי' מוכחת לסתור דברי (הר"י) [הר"א] שבמרדכי אבל האמת עד לעצמו שסגי בשיעור רבע שעה וכנ"ל ויותר מזה מיקל ברבינו בצלאל כמבואר בתק"ע שבב"ש ז"ל ולכן כיון שיצאנו מאיסור תורה בודאי עכ"פ בספק אישתהי ועד מפ"ע מותר כמבואר במהרח"ש ז"ל. והנה גם בהיתר הסימנים וכל הלבושים הכירו בטב"ע זה ודאי היתר גמור וגם הפאס וציצית דהוא דבר שאינו מושלי [ע' בק"ע סי' שפ"ב] בודאי מועיל להתיר כמעט לכל הפוסקים והגם שהח"מ ז"ל [בס"ק מ"ב] מחמיר מ"מ בכה"ג שראה הטביעה ושהה העד רבע שעה כ"ע מודים שמותר. ולכן אשה זו ודאי מותרת. ומטעם כאן נמצא וזה שאבד זהו שנמצא אינו נכון להתיר כי הרי ראינו שצפה ממקומו ע"פ המים והנה בודאי הרבה היו נטבעים בעת הזאת כידוע לכל וא"כ בכה"ג בודאי אזלינן בתר רובא. ובמחכ"ת הרבה סברות נאמרו בזה אך לא לדינא. אולם באותן ההיתרים שכתבנו די להתיר והי' שלום. דברי ידידו דוש"ת בלונ"ח יום ה' כ"ה אדר שני תרי"ט לפ"ק צאנז. הק' חיים הלברשטאם:

סימן נ

להרב המאה"ג וכו' מהו' יעקב ראובן נ"י האבד"ק דעלטין יע"א:

שאלה בעגונה אחת אשר נגבה עדות על הריגת בעלה וזה לשון הגב"ע:

זכרון עדות שהי' בפנינו הח"מ עבור האשה העזובה מבעלה שנעדר זה שני שנים שעברו ה' אייר ואחר החקירה והדרישה שכך הי' שביום הנ"ל הי' היהודי אליקים געציל ז"ל בן ר' מאיר אצל ר' צבי ב"ר ירחמיאל מתושבי פה ונתן לר' צבי הנ"ל תשעים וחמשה ק"מ בעד עץ ומשם הלך לר' דוד חייט דפה והערל הנחשד לרוצח המתין עליו אצל ר"ד הנ"ל ומשם קרא הערל הנ"ל את היהודי ז"ל לקנות שוורים והיהודי קנה להערל הנ"ל י"ש אצל ר"ד חייט ומשם הלכו שניהם על לינת לילה להערל ובדרך הילוכם פגעו את ר' אליעזר בר' שמואל מק' ודברו זה עם זה אודות הילוכו וגם ערלים ראו ג"כ הילוכם למחוז של ישוב הערל וכבר נשבע ע"ז ר"א בר"ש וגם הערלים בבית הערכאות על הדבר הזה ואח"כ ביום השני והשלישי כשראה חותנו ר' איציק בר' געציל מוכ"ז שחתנו לא בא והתחיל להרעיש בין היהודים וגם בבית הפקיד נאטאריש דפה ושלחו יהודים וגם אשכנזי' המושבעים לעבודת קיר"ה גם המושבעים למשמעת השטיל ריכטר וחפשו את היהודי בכל הגבול של הערל ולא מצאו והיהודים התחילו לשאול את שפחת ש"ל הנ"ל וכחשה בפניהם ואמרה שא"י שום דבר ואח"כ יצאו היזטל ים מהבית לבית החיצון ועמדו אחורי הדלת והערלים באו אש וך הבית והתחילו לדבר אלי' דברים רכים אל תפחדי ואל תאו רק הגידה נא לנו אמת אם הי' היהודי במחוז הזה ביום הנ"ל ואורה להם בזה"ל איך וויל אייך זאגין דעם אמת דער יהודי איז גיקומין צו אונץ פאר נאכט אונ האבין צווישן אונז זיך גשמוסט פין שורים אין איז גבליבן על לינת לילה אונ האט גיגעסין און האט גוויזן מקום שינה וישן עם הבגדים ובבוקר קם ורחץ ידיו והתפלל עם תפלין לאחר התפלה ביקש מהערל להראות הדרך שיצא מיער הנקרא וידאוויצער וואלד על הדרך והי' לבוש בבגד עליון הנקרא הינא ויצא עמו הערל הנ"ל ואח"כ שב לביתו הערל בעצמו ולקח עמו את הגרזן והלך אחר היהודי הנ"ל ליער ובוש בהיער ערך ב' שעות ובא לביתו זאת אמרה השפחה לפני האשכנזים המושבעים והיהודים שמעו בבית החיצון היינו ר' צבי בר' ירחמיאל ור' משולם בר' יוסף ור' ירחמיאל בר' צבי ור' דוב בר' ישראל ור' פישל יוסל ור' צבי בר' יחיאל ועוד כמה אנשים ערך ב' מנינים והבגד הנקרא הינא עדיין מונחת בבית הערכאות ויש בה שני חורים הניכרים שהם מן הגרזן וגם נמצא עליו דם קרוש וקפוי כמו כבד וכבר נשבעו ע"ז יהודים וגם ערלים שמכירים הבגד הנ"ל וגם שראו אותו סמוך לדירתו מחמת שהערל הי' מכחיש מתחלה ואמר שלא הלך היהודי עמו חוץ ליישוב רק ביישוב ע"כ הצריכו להשבועה:

אלה הדברים שאמרו היהודים בתו"ע ששמעו מהערלים המדברים בינם לבינם במסל"ת ר' מענדיל בר' חיים ישראל אמר בזה"ל שמעתי מערל שסיפר שערל הנחשד לרוצח הלך בשדה ומצא ערלים עובדים בשדה ואמר שאבד שרייב טאוויל עם הרבה מעות וביקש מהם שילכו ויחפשו ויתנום להם 50 ריינש. ואח"כ רץ בעצמו ומצא השרייב טאוועל ומתחלה לא רצה לגלות רק איין ערל חטף וראה השרייב טאוועל דיטי צבע והרבה מעות הי' שם עוד אמר רי"מ הנ"ל ששמע מהערלים שספרו בינם לבינם כאשר בא הרוצח מן היער אמרה לו אשתו כמדומה לי שהרגת את היהודי והשיב לה שתוק ובאם לאו אחתוך ראשך כמו שחתכתי את ראש היהודי ור' משה בר' דוד אמר שמעתי מערל אחד שסיפר בשעה שלקחו את הרוצח לתפיסה הלכה אמו של הרוצח לחתנה הוא גיסו של הרוצח ואמרה לחתנה ראה שתלקח את ההרוג למקום אחר כדי שלא ימצאו אותו והשיב לה שכעת א"א לטלטלו יותר מחמת שנעשה לבשר מת וגם בתוך השק א"א לטלטלו:

זכרון עדות בא לפנינו הח"מ ה"ה אהרן בן אלעזר מראחוב ואמר לפנינו אודות האשה הענא בת כהר"ר איצק העזובה וכך אמר שהוא בעצמו הי' באותו העת בהתפיסה עם חבירו של הגזלן ושמע ממנו שסיפר בפני כל בני התפיסה שאותו הגזלן אמר בפניו איך שהוא מוכרח לחתור א"ע מהתפיסה עבור שלא הצפין את המלבוש של איש ההרוג לכן הוא מוכרח לחתור א"ע ולילך לביתו עבור זה וכך עשה והערל השני שהי' יושב עמו לא הי' יושב עבור ההריגה רק עבור שגנב שלשה שורים עוד העיד הנ"ל כאשר התפיסו את הערל השני שהי' יושב מקדם עם הגזלן ושאלו אותו מדוע מהרת לברוח והשיב כי הי' מוכרח כי הגזלן אמר לו באם שלא יברח משם אזי יהרוג אותו ע"ז באנו עה"ח יום א' כ"ד ימים לחדש שבט תרט"ז פה קריטשנוב:

נאום בערש נאגיל מראזדאב. ונאום דוב שו"ב מקרעטשינאב.

גם בא לפנינו אחד ואמר בפנינו בשם ר' אהרן הנ"ל שאמר הגזלן בזה"ל שהיהודי הנרצח בודאי לא ימצא שהוא טמון היטב רק שאני מוכרח לילך להשליך הקובע כדי שלא ימצא הקובע בעריש נאגיל מראזינדאב. עזרא דוב שו"ב מקריטשינוב הנ"ל:

גם הח"מ שמע מהערל מכפר יאסין שאמר אליו גיסו של הנחשד לרוצח שיתן לו זוג שורים וילך עמו שיראהו האיך ההרוג נקבר ושאלו להערל הנ"ל למה אמר גיסו לך כך וסיפר מעשה כך חמו של הרוצח לקח את הרוצח להיות בביתו היינו ער זאל ווערט שאפטין ואח"כ בא בנו ואמר לאביו למה לקחת את הרוצח לביתך היום או מחר יבואו על ביתך ויקחו כל אשר לך על אשר הרג את היהודי ושאל לו האיך אתה יודע שהרג את היהודי והשיב לו שיתן לו זוג שורים ואראה לך האיך מקום יהודי נקבר יום ה' יתרו י"ג שבט תרי"ט לפ"ק עזרא דוב שו"ב בקרעטשינוב:

הגב"ע שבא לידי אח"כ

במותב תלתא כחדא הוינא וקבלנו עדות מפי ר' אפרים בר' יעקב מפה"ק בענין העגונה הידוע מקרעטשיניב שנעדר בעלה אליקים געציל ז"ל זה שנה חמישית ואמר לפנינו ר' אפרים הנ"ל בתו"ע בזה"ל זה ערך ששה שבועות שהייתי תפוס בראחוב ב' ימים וישב עמי ערל א' מיאסין ושמו קאבאלייאק מחמת איזה גניבה ואמר לי הערל בזה"ל (פאקי באדא זשעטע ניא באדא קראסטע אללע אפרעשקאם באדא באהדייא דווא דנע פערשע ראס פידא דאשראליחיע יאק פאהטאפייאיוא סמאהלע נאהראדע באהדאיי חאהטי אדנא טעשיישא דאסט) פתרונו ביז איך וועל לעבין וועל איך נישט גנבנן נאר איין גזלן וועל איך זיין לפחות על ב' ימים אין ערשטין וועל איך גיין צו אשת ר' ישראל ווען איך וועל איר שמעלצין פעך אויף דער בריסט וועט זיא געבין לפחות איין טוזינטר. האב איך גיזאגט להערל ווען יהודים וועלין דיך חאפין וועלין זייא דיך אויף הענגין וענה אותי בזה"ל (יא ניא דאהרען אבעך סאם אישאה יא פידא איסד דרימבאליוקאם) פתרונו איך בין נישט קיין נאר איך זאל אליין גיין איך וועל גיין מיט ערל דרומבאלייאק (שם ערל) ואמרתי לו צו וואס זאלסטו גיין מיט דרומבאליאקין בעסר זאלסטו גיין מיט דעם וואס ער האט גיהרגת דעם יהודי מקרעטשינוב ער איז שוין מלומד לכך וענה אותי בזה"ל (טהארע אבע מנע האלאווא באלילה אש טהאט שישאה ווע הדאייטע אבעאטאפ זעהא) פתרונו דענצמאהל זאל מיר מיין קאפף ווייא טאהן אויב דער ערל וואס איר מיינט האט גוהרגט דעם יהודי ושאלתי אותו וויא ווייסטו וענה אותי בזה"ל (יא טאהדע אטאטע דנענא באייער אפאהליניענא טא מני קאזא שאטאקי לעגין וועדא ייעם יאק נאדיישעה דעמיינשאק שישאה פיד ליסאהם סעדעד אסקערע קירוואווא טייא שעשעה דווא לאדע וועדילע טאיי אפערעד ישאלע יאק זשעד פעשעשעוי אאליסיא טאיי טאהט יהא אבעא) פתרונו איך בין גיוועזין דעם טאג אין דער פאלינינע האט מיר גיזאגט בנו של ערל שאטאק בזה"ל איך האב גיזעהין וויא ער איז ארויף גיקומין ערל דעמינישאק וואס ער וואונט אונטער דעם וואלד מיט איין בליטיגער האק אין נאך אנדרי ב' ערלים האבין ג"כ גיזעהין אין דער פרור האבין זייא גיהערט וויא דער יהודי האט זעהיר גשריגן אין וואלד אין דער האט אים גיהרגת ועוד אמר בזה"ל (טאהטע אילייאדע מאשיליע יהא ניזטע אש בעייק אהזעלע דאפרעטיקאלע) פתרונו דיא ערלים העטין גימוזט איהן גיפונין ווען מען זאל זייא אפיר נעמין צום פראטיקאהל כ"ז אמר ר' אפרים בר' יעקב לפנינו הח"מ בתו"ע באליונ"ע עפ"י דת"ה ע"ז באנו עה"ח יום ג' י"ז תמוז תרי"ט פה יאסין: